דרישה, חושן משפט רמח:ב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 248:2
Open in the reader →1דאחריך לפלוני לאו כאומר מעכשיו דמי שם בגמרא (דף קכ"ה ע"ב) ההוא דאמר נכסי לסבתא (פי' לאם אביו או לאם אמו) ובתרה לירתאי הוות ליה ברתא (כן הוא גירסת רשב"ם אבל יש גירסות אחרות אכתבם בס"ט ע"ש) דהיא נסיבה שכיבה בחיי בעלה ובחיי סבתא בתר דשכיבה סבתא אתא בעל קתבע א"ר הונא לירתאי אפילו לירתי ירתאי רב ענן אמר לירתאי אמר ולא לירתי ירתאי שלחו מתם דהלכתא כרב ענן ולאו מטעמיה הלכתא כרב ענן דבעל לא ירית ולאו מטעמיה דאילו רב ענן סבר אע"ג דהו"ל ברא לברתא לא ירית ולא היא דאילו הו"ל ברא לברתא ודאי ירית ובעל היינו טעמא דלא ירית משום דהו"ל ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק מכלל דרב הונא סבר בעל נוטל בראוי כבמוחזק א"ר אלעזר כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי אמר רבא מסתברא טעמא דבני מערבא דאי קדם סבתא וזבנה זבינה זבינא עכ"ל הגמרא ופי' ר"ש מסתברא טעמייהו דבני מערבא דחשבי להו ראוי לגבי בת דליכא למימר כאומר מעכשיו דמי דהא אם מכרה כו' ע"כ משמע להדיא דלבני מערבא דקיי"ל כוותייהו אחריך לאו כמעכשיו הוא וכ"כ רי"ף ז"ל ולית הלכתא כר"א ודייקינן מיניה טעמא דאמר אחריך הוא דהוה ראוי הא אמר מעכשיו מוחזק הוה וירית לה בעל וכ"כ הרא"ש והרמב"ם ובשיטתם אזיל רבינו וכתב הר"ן (וכ"כ ב"י בשמו) אבל איכא מ"ד דזה לא מחוור דכיון דאמר רבא מסתברא טעמייהו דבני מערבא דאי קדים סבתא וזבנה כו' משמע דלאוסופי אתא ולמימר דאע"ג דכל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי אכתי ראוי הוא ולא ירית לה בעל דאי טעמא דידיה משום דלאו כאומר מעכשיו דמי מאי אתא לאשמועינן הא מקמי דידיה ידעינן דטעמייהו משום דלאו כאומר מעכשיו דמי ולפיכך לפי המסקנא אחריך כאומר מעכשיו דמי ואפ"ה אי קדים וזבין זביניה זבינא וה"ה באומר מעכשיו מה שמכר מכר דסוף מה שנשתייר אחריך קאמר (והרי לא שייר) וכ"כ רשב"א בתשובה אבל בתשובה אחרת (וב"י הביאה) חזר בו וס"ל דבאומר מעכשיו אינו יכול למכור וכ"כ בתשובות רמב"ן (סימן מ"ה) ומשמע בב"י בשם רשב"א דדין ירושה שאין לה הפסק ומכירה שוין ולמאן דס"ל דאפילו באומר דלשני יהיה מעכשיו זבין ראשון זביניה זבינא ה"ה נמי דאם ראשון ראוי לירשו אע"פ שאמר ואחריך לפלוני מעכשיו כיון דהראשון ראוי לירשו מפקיע מעכשיו דהשני ונשאר ביד הראשון ולמ"ד דבאומר מעכשיו זביניה לאו זבינא ה"ה נמי דאף ע"פ שאמר למי שראוי לירשו ואחריך לפלוני מעכשיו יש לה הפסק וקנה שני ע"כ ולא נראה כן דעת רבינו שהרי לענין מכירה חילק בין אם אמר ואחריך מעכשיו לסתם וכמ"ש לקמן (סעיף ו') ואילו לענין הפסקת ירושה לא חילק משמע דאפילו אמר מעכשיו אינו יכול להפסיק: