דרישה, חושן משפט רנ:כח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 250:28
Open in the reader →1מתנת שכ"מ בכולה לא בעי קנין כו') כתב ב"י ז"ל כתוב בתשובות הרמב"ן (סימן ו') זה שנתן בצוואת שכ"מ לא חלה מתנתו עד לאחר גמר מיתה וא"כ אפילו קנו מידו במיפה כחו לא נתייפה שתהיה מתנתו מעכשיו ולאחר מיתה אלא שתהא לאחר מיתה כמו שצוה ואי אפשר שאין שטר לאחר מיתה ע"כ ותמיה לי דא"כ כשאמרו במתנת שכ"מ שכתוב בה קנין שאם קנו מידו במיפה כחו מהני היכי משכחת לה עכ"ל ב"י ואני אומר שהמעיין שם בתשובה יראה דלק"מ דההוא עובדא דעלה קאי הרמב"ן איירי בא' שחלה ונתן מתנה וצוה לעדים לכתבה ביפוי כח ואח"כ נתרפא לגמרי בנתיים ואח"כ חזר לחליו ומת וירצה השואל לקיים המתנה והשיב לו דלא קנה לה המקבל אם מחמת אמירתו הראשונה שצוה ליתן לו כך וכך ודברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי הא כיון שנתרפא לגמרי ממילא בטלה אמירתו ובטלה המתנה (כמש"ר בריש סימן זה) ואם מחמת שטר הצוואה כ"ש שאינו זוכה בה דאין שטר לאחר מיתה וע"ז כתב דאפילו קנו מיניה ביפוי כח ל"מ שמה שאמרו בגמרא שקנה ביפוי כח לאו משום שביפוי כח נתאלם כח השטר ושהוה כאילו כתב מעכשיו שיכול למיגבי ביה אפילו לאחר מיתה (עד שבאנו לומר דאפילו עמד בנתיים גבי לה בשטר המתנה) שודאי זה ליתא דאין שטר לאחר מיתה והיפוי כח אינו אלא שמבטל קפידת השטר ושחשבינן כאילו לא נכתב השטר מעולם ואמירת השכ"מ במקומה עומדת והוה לה ככתיבה וכמסירה וקני לה לאחר מיתה ואם כן הכא שאמירת שכ"מ כבר בטלה ע"י מה יזכה בה ודוק. ותדע שהרי כתב הרמב"ן ז"ל לא נתייפה שתהא מתנתו מעכשיו אלא שתהא לאחר כו' דהו"ל למכתב בקיצור רבותא טפי לא נתייפה אפילו למיהוי מתנה לאחר מיתה אלא ודאי ה"פ ודאי כל יפוי מהני לענין שלא תבוטל אמירתו לאחר מיתה אלא שכאן שעמד ובטל אמירתו לא מהני היפוי לעשותו כמעכשיו ולאחר מיתה וק"ל: