דרישה, חושן משפט רעז:טז
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 277:16
Open in the reader →1אפילו אמר על מי שלא הוחזק שבנו כו' פלוגתא דר"י ורבנן היא בי"נ דף קכ"ז ז"ל יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר ר"י נאמן אדם לומר זה בני בכורי כו' וחכ"א אינו נאמן ופריך בשלמא לר"י היינו דכתיב יכיר (פי' ר"ש קרא יתירא הוא) אלא לרבנן יכיר ל"ל בצריך היכרא (ופר"ש כגון שבאו מחדש לכאן ולא הוחזק לן באחד מהן מי הבכור התם ודאי האב מהימן) למאי הילכתא דצריך לתת פי שנים פשיטא ל"ל קרא מגו דאי בעי מיתבה ליה במתנה מי לא קיהיב ליה בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן ולר"מ דאמר אדם מקנה דשלב"ל יכיר ל"ל שנפלו כשהוא גוסס ע"כ ופר"ש דאודי ר"מ באומר נכסים שיביאו לי כשאהיה גוסס נתונים לפלוני שלא אמר כלום הואיל ובשעה שנופלים לפניו לאו בר מתנה הוא שאינו יכול לדבר ולהכי נקט כשהוא גוסס ולא נקט לאחר מיתה דהנהו אפילו בתורת בכורה לא מהני ליה דיבוריה דאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק עכ"ל וכתב הב"י ז"ל וכיון דאפילו לרבנן מהני כ"ש לר"י עכ"ל ור"ל דכיון דאפילו לרבנן שא"נ לומר זה בני בכורי על המוחזק לנו שאינו בכור אפ"ה מודים דנתנה לו התורה כח להכיר בכורו במי שאין אנו יודעין אם הוא בכורו או לא לענין שיטול פי שנים אפילו מנכסים שיפלו לו כשהוא גוסס וכ"ש לר"י שהאמינתו התורה אפילו לומר זה בני בכורי על המוחזק שאינו בכור שנתנו לו כח זה לענין נכסים שיפלו לו כשהוא גוסס וסברא זו כתב הנ"י ג"כ על משנה האומר זה בני נאמן בשם המפרשים ובכאן בפלוגתת ר"י ורבנן כתב הנ"י ז"ל השתא דקיי"ל כר"י לא קיימא לן להאי דרשה דרבנן דיכיר (דאליבא דר"י יכיר אינו מיותר לזה) הילכך בכור אינו נוטל פי' שנים בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס ע"כ ותימה על ב"י שהביא דברי נ"י על דברי רבינו כאילו לא פליגי ומבואר בדבריהם שחולקין וכ"כ בד"מ ועיין מ"ש עוד מזה בדרישה ר"ס רע"ט: