דרישה, חושן משפט רעח:ז
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 278:7
Open in the reader →1פי' רשב"ם כו' שם אמימרא דר"פ כתב ז"ל ואי תפס עלה משכון אפילו לר"פ נוטל בה פ"ש דקיי"ל דבעל חוב קונה משכון עד כאן לשונו ולכאורה קשה למה שינה רבינו לשון רשב"ם וכתב דכמוחזק דמי במקום שכתב רשב"ם הטעם דקיימא לן בעל חוב קונה משכון ויש נפקא מינה גדולה בין דא לדא דלטעמא דבעל חוב קונה משכון אין נוטל פי שנים אלא במשכון שיש לו מישראל דיש בו משום טעמא דר"י דולך תהיה צדקה אבל לא במשכון שיש לו מעכו"ם דאינו קונה וכ"פ מהרי"ק שורש קמ"ה מה"ט גופיה ע"ש ואילו לטעמא דכמוחזק דמי זה שייך ג"כ במשכונא שיש לו מעכו"ם וי"ל דס"ל לרבינו כדעת התוס' דאין ב"ח קונה משכון אלא במשכנו שלא בשעת הלואתו וכמ"ש ל' סימן צ"ז וע"ב ורשב"ם מסתמא איירי במשכנו בשעת הלואה כי כן הוא סתם הלואה במשכון וכ"כ מהרי"ק וע"כ צ"ל דכוונת רשב"ם היא במ"ש דקיי"ל ב"ח קונה משכון כאילו אמר כיון דלפעמים קונה משכון לגמרי והיינו כשמשכנו שלא בשעת הלואה מש"ה אף כשמשכנו בשעת הלואה נוטל בה פ"ש משום דמוחזק בו ודייקא נמי כן לשון רשב"ם דכתב ואי תפס עלה משכון ול' תפס משמע דל"ק אלא שתפסהו בידו והיינו משהוחזק בו כמש"ר ומש"ר אפילו משכנו בשעת הלואה בזה רימז ולמד דבישראל איירי דאי בעכו"ם אין שייך חילוק בין משעת הלואה ללא משעת הלואה ושוב מצאתי כעין תירוץ זה בתוס' פ' א"נ ד' ס"ז שכתבו בד"ה ושביעית משמטת ז"ל ול"ד למלוה על המשכון דאינו משמט דשאני מטלטלין דתפיס להו וקני להו שלא בשעת הלואה מדר"י ולהכי אפילו בשעת הלואה חשיב ליה אחיך בידיך אבל קרקע לא עכ"ל ולא כע"ש שלא דק בזה בכני מקומות כמו שכתבתי בסמ"ע ע"ש: