דרישה, חושן משפט שה:ו
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 305:6
Open in the reader →1והרמ"ה כתב בהשאילני ואשאילך כו' בב"מ דף פ"א ת"ר שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך השאילני ואשמור לך כולם נעשו ש"ש זה לזה ואמאי שמירה בבעלים היא אמר רב פפא דאמר ליה שמור לי היום ואשמור לך נמחר ע"כ. ופירש"י דקושיא שמירה בבעלים היא אשמור לי ואשמור לך לחוד קאי והרמ"ה ס"ל דאכולה ברייתא קאי וכן אוקימתא דר"פ אכולה ברייתא קאי. וכתב ב"י שדעת הרמב"ם פ"י דשכירות נראה כדעת הרמ"ה שכתב ז"ל כל האומר לחבירו שמור לי ואשמור לך הוה שמירה בבעלים א"ל שמור לי היום ואשמור לך למחר כולם נעשים ש"ש זה לזה עכ"ל ולא משמע כן מדברי רבינו דא"כ לא היה כתבו רבינו להאי דינא בשם הרמ"ה אלא בשם הרמב"ם ולפחות היה מזכיר גם להרמב"ם ובאמת שאין בדברי הרמב"ם הכרע כלל ואדרבה מריש דבריו משמע איפכא שלא הזכיר גבי שמירה בבעלים אלא שמור לי ואשמור לך משמע דאינך לאו שמירה בבעלים הן ומ"ש בכולהו בבות היום ולמחר לאו למידק מיניה דדוקא למחר אבל אם א"ל השאילני ואשאילך עתה מיד הוה שמירה בבעלים אלא רבותא קאמר אעפ"י שא"ל שמור לי ואשאילך למחר ונאבדה מהשומר באונס היום קודם שהשאיל לו אפ"ה מיקרי ש"ש וחייב בשביל שכר השאלה שהיה זה(מבטיחו] להשאילו למחר וא"ת אי משום הא לא הוה איצטריך למיכתב בכולהו בבות היום ולמחר דממ"ש ברישא היום ולמחר הוה שמעינן לאי בבות זה לאו כלום הוא דהרמב"ם נמשך בזה אחר ל' הברייתא כדרכו והברייתא ע"כ בכולהו בבי ר"ל היום ומחר וגם לפירש"י צריכין אנו לומר כן דהא ודאי אחר דשני ר"פ ואוקמא בהיום ומחר כולה ברייתא בהכי מיירי דדוחק לחלק וא"כ קשה הא לרש"י באינך בבי אפילו בלא היום ומחר הוי ש"ש ואמאי ליערבינהו לתנינהו בברייתא בחדא אלא ש"מ כדכתיבנא דבאינך בבי הוה היום ומחר רבותא ולאו דוקא ל"נ שדעת הרמב"ם נוטה יותר לדעת רש"י אלא שאינו מוכרח לא זה ולא זה ולהכי לא הזכירו רבינו כנ"ל. שוב מצאתי שב"י עצמו חזר ביה בכ"מ וכתב דאפשר דדעת הרמב"ם כדעת רש"י אבל כתב מילתא בלא טעמא ע"ש ודו"ק: