דרישה, חושן משפט שלח:ח
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 338:8
Open in the reader →1ובישב לה קוץ בפיה (מהו) [כו'] בב"מ דף צ' בעי רמי בר חמא הושיב לה קוץ בפיה מהו הושיב לה חסימ' מעלייתא היא אלא ישב לה קוץ בפיה רבץ לה ארי מבחוץ מהו העמיד בנה מבחוץ מהו היתה צמאה למים מהו פרס לה קטבליא ע"ג דישה מהו וכתבו תוס' כל האיבעיות באת"ל ע"ש עמד בנה בחוץ מהו אית ספרים דגרסי העמיד ואפ"ה לא פריך חסימה מעלייתא היא משום דאינה מונעת כל כך מלאכול בשבילו כמו מפחד ארי כדפרישנא עכ"ל תו' ויש לתמוה על לשון רבינו ששינה סדר האיבעיות ממה שסדרן בעל האיבעיין בגמ' וכן הרא"ש והרמב"ם פי"ב מהל' שכירו' סדרן כך כמ"ש בגמ' בפרט דכולם באת"ל הן כמ"ש תו' והב"י תמה על רבי' למה השמיט רבינו העמיד בנה מבחוץ ותירוצו הוא דוחק והיה נ"ל ליישב שתי הקושיות בתירוץ אחד ולומר דרבינו ס"ל ג"כ כתוס' הנ"ל שג' איבעיו' ראשונות באת"ל יש בה חסימה (ארבעתן) והרביעי' והחמישי' את"ל שלהן הוא איפכא את"ל שבג' הראשונות לית בהו משום חסימה משום דנעשה מאליו מ"מ היתה צמאה למים והיינו מכח טורח המלאכה שהוא בגרמתו מהו ומכ"ש פרס עליה עור שהוא עושה בידים אם יש בה חסימה וא"כ הוא נמצא שבעי' העמיד בנה נראה מל' האיבעי' וסדורו דמסתבר ליה לומר דלית ביה חסימה יותר מכל אינך האיבעיות דהרי בהמשך האיבעיות ג' ראשונות קאמר את"ל ב' איבעיות ראשונות אית ביה משום חסימה מ"מ העמיד בנה מסתבר למימר דלא יהיה בה משום חסימה ובהמשך האיבעיא הרביעית אמרי' ג"כ את"ל הראשונות לית בה משום חסימה כו' ומש"ה השמיט רבי' ההיא איבעי' דהעמיד בנה אף אם לא נאמר בעלמא דאיבעי' דאיתבעי' סתמא ולא איתפרש האת"ל בההיא דהוה פשיטותא להאיבעי' שלפניה מ"מ כאן נראה כן משני הצדדין מסתברא לומר כן וי"ל נמי דמש"ה לא סידר בהאיבעיות ב' האחרונות בראשונה והיה לו להתחיל בפרס עליה עור ואח"כ היתה צמאה למים ואח"כ ישב לה קוץ ורבץ ארי והעמיד בנה ובדרך הזה היו הולכים כולם בצד א' באת"ל יש בו חסימה כדי ללמדנו דמסתבר ליה לומר דהא דהעמיד בנה מבחוץ הוא המסתבר דפטור יותר ובזה מיושב למה שינה רבי' הסדר בהאיבעיות משום דסידר יחד המסתבר לומר בהן יותר דיש בהו חסימה להסברות שכתבתי אלא שק' ע"ז דהגמרא מסיק וקאמר על הני איבעיות ז"ל פשוט מיהא חדא ומביא ברייתא דמשמע מינה דפרס עליה קטבליא לית בה משום חסימה ולפי מ"ש הו"ל למפשט מיניה כולהו דהא הוא המסתבר יותר לומר דיש בהו משום חסימה ע"ד שכתבתי וכיון דפשוט דאפילו הני לית בהו משום חסימה כ"ש באינך וי"ל בדוחק כיון דלא איתפריש בהדיא בברייתא כ"א זו קאמר עלה פשוט מיהא חדא ודוק: