עיני משה על רות ב:י

1ותפל על פניה וכו'. הנה אומרו מדוע מצאתי חן הוא בלתי צודק כי אין מלת מדוע או מלת למה נופלת כ"א על המתלונן מהעושה הבלתי ראוי ומהראוי יאמר איך מצאתי חן וכו' ועוד כי לא זו דרך מוצאי חן לדבר ולומר למה מצאתי חן בעיניך אך אדרבה אמור יאמר תשואות חן חן כי מצאתי חן בעיניך וכו' ולא יאמר לו מדוע וכו' וגם אומרה להכירני כי לא תתייחס למשבחת עצמה שבהכירו אות' יכבדנה וכן אומרו הגד הוגד לי מה זו הגדה כפולה ולמה לא אמר לה כל זה מפתח דבריו באומרו הלא שמעת בתי וכו' ולמה זה יסיים זמן לומר אחר מות אישך וכן באומרו ותעזבי כו' מה ענין מולדתך אחר הזכירו אביך ואמך הקרובים אליה ממולדתה וכן באומרו ישלם ה' פעלך מה זו ברכה היתכן לא ישלם ה' פעלה וכן באומרו ותהי משכורתך שלמה היעלה על לב תהי משכורתה מאתו ית' בלתי שלמה. והנה על כל הטובה אשר דבר לה ראתה ליקוד ולהשתחוות והנה ידענו כי קידה היא על אפיים והשתחויה היא פישוט ידים ורגלים וע"כ על הקידה אמר ותפול על פניה ועל ההשתחויה אמר ותשתחו ארצה. עוד אפשר כי גם בזה הורה צניעותה כי אלו היחלה מיד להשתטח בבת אחת בפישוט ידים ורגלים אולי תתגלה קצת מרגליה ע"כ נפלה על פניה תחלה לבד ואחרי כן גמרה לאטה הפישוט בהצנע באופן שעקבותיה לא נודעו ואמרה מדוע וכו' הוא כי מהראוי היה תתלונן ותזעק מרה על הנער הנצב אחר הלהב אשר הוציא מפיו אשר דבר סרה כנגדה באמור מואביה היא וכו' ואספתי וכו' ותבא ותעמוד וכו' שקר כיזב ויספר בגנות' וגם על בועז עצמו היה לה מקום תלונה גדולה על שלא מיחה ולא גער בנערו על דברו סרה כנגדה באופן שהי' צודק תאמר מדוע עשית שלא כהוגן וכן לא יעשה ואמר שאדרבה היא היפכה השטה ואמרה מה שראוי לי שאתמה ואו' מדוע הוא על אשר מצאתי חן בעיניו להכירני להראות אלי צד הכרה מה וזהו מן הפלא כי עשות ההפך כענין הנער הנצב הוא הצודק לדבר בי כל רואני כי ידבר עלי כדברי הנע' הנצב באשר אנכי נכריה ובכן לא עליו ועליך לי תלונה כי אדרבה עליך אתמה ואתפלא מה טעם להכרה זו וזה אומ' מדוע כלומר מה שהיה הדעת גוזרת לומר מדוע הנער דבר עלי כזבים וגם אתה לא גערת בו אדרבה במקום המדוע ההיא אני מהפכת ואומרת מדוע ומצאתי חן וכו' לומר כ"א יצדק לו' אינו על אשר לא מצאתי חן בעיני הנער כ"א על אשר מצאתי חן בעיניך כי העדר מציא' חן הוא טבעי ומצוא חן הוא פלאי אחר שאנכי נכריה:

2או יאמר הנה אין ספק כי דברי הנער הנצב לפי הטבע ודרך בני אדם הם דברים מתקבלין דין מן דין ואתה לא בלבד לא האמנת לדברים כ"א גם דברת על לבי ע"כ אני אומרת כי אין זה כי אם שאולי אנכי האשה המעותדת לבא ממואב וע"כ אני תמיהה מה ראית בי להכירני וזהו מדוע כו' להכירני ואם היא על כי ראית בי סימני צניעות שמא אינו מכשרותי כ"א שאנכי נכריה והלואי ע"י היראות צניעות אמצא חן לבל יחשבונו לסתם מואביה באופן כי אין מדרכי צניעותי ראיה אל כשרותי: