עיני משה על רות ב:ו

1ויען הנער וכו'. הנה דרך בעלי שדות להעמיד איש נצב על הקוצרים בל יתרפו במלאכתם ולהעמידו במקום גבוה יראה את כלם לבל ישמט איש מהם אשר לא יראנו ולבחור אותו מכל נעריו איש אשר כח בו להרים קול לקרובים ולרחוקי'. מה גם בשדות גבר כבועז גדול ועצום בעושר ונכסים כי רבים אשר אתו קוצרי קצירו ואמר כי להשיב לו הרים קול לספר בגנות רות וזהו ויען הנער מלשון הרמת קול כמו וענית ואמרת ויען איוב ויאמר יאבד יום וכו' וקצת סעד לזה הוא הטעם אשר עליו מלמעלה הוא הרבי"ע וזו ויען וגם אמר הנצב על הקוצרים שאמרנו שהוא מיותר לרמוז אל היותו נצב במקום מוכן להשמיע לכל כמיוחד לממונה על כך ולכן לא אמר ויען נערו כלמעלה כי הוא חשב להיותו נערו לא יחשדנו ע"כ לא אמר כ"א נער סתם ולא עשה כן לשנאתו אותה אך מאהבתו את אדוניו כי בשמעו שאול שאל האיש למי הנערה הזאת והוא היה אלמון והיא פנויה יפה עד מאד אמר בלבו אין זה כ"א עיניו נתן בה וחשק בה לקחתה לו לאשה ולא טוב הדבר בעיני הנער אף גם שנאמר שלא יבצר ממנו הלכת עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית לא ישרה בעיניו לאיש כמוהו גדול בישראל ומה גם לאומרים כי אבצן זה בועז שהיה ראש כל הדור וגם שב גם ישיש בא בימים ואיך ישא נערה והוא זקן ואינו לפי כבודו וגם מזרע מואב ולא יקח לו בת גדולי ישראל כאשר יאתה לשר וגדול בישראל על כן הרים קול ויספר בגנותה לעיני כל שומעיו כמגיד יחוסה ומודיע המאורע בדרך רק רע כמתלהלה היורה זקים לגנותה בעיניו והוסיף לה מדיליה דברים מכוערים ומומים אשר לא היו בה וזה החילו נער' מואביה כו' ולרמוז לו כי נערה היא ולא תאות אליו ואף גם כי היא מואביה ולשלא יאמר בועז בלבו כי גם שמואביה היא הלא כבר נתגיירה וכקטנה שנולדה דמי וכישראלית תחשב ומה גם כי ידע הלכת מואבי ולא מואבית כאשר הוכיח סופו וגם כי הוא גדול בישראל ע"כ אמר כלו' עודנה מואביה בהוויתה הזא' וז"א מואביה היא לומר עדיין מואביה היא ולא דבקה בדת משה וישראל ולשלא יאמר הלא באה ממולדתה ומבית אביה אחרי ה' לז"א השבה עם נעמי כלומר למענה נגררת אחריה ולא לבקש את ה'. עוד רמז לו לאמר ראה נא כי לא שבה כ"א עם נעמי לבדה כי מתו מחלון וכליון ואין זה כי אם על שנשאו נשים מואביות למען יבין כי כן יקרה לו גם הוא אם יעשה כמעשיהם ליקח לו מואבית. עוד רמז לו באומרו עם נעמי משדי מואב לומר ראה נא כי בלתי ראויה היא אליך כי הלא שבה עם נעמי לבדה בלי חברת אנשי אמת משדי מואב ועד הנה כלומר ואין ספק כי הדעת נוטה קרה לה מקרה בלתי טהור ומה גם למ"ש ז"ל שבשוב ערפה מאתן עד שדה מואב גם כי לא הרחיקם מאד פגעו בה ודשו בה כהריפות ולהגדיל הדבר נכתב משדי ביו"ד לרמוז בי באו שתיהן לבד מעיירות רבות של מואב כנודע כי כל שדה מואב הנזכר הוא עיר מואב או עיירות כשהוא ביו"ד כאמור למעלה וגם כי ה' היה עמהן אמת היה כי באו שתיהן לבדן כאשר כתבנו למעלה על ותלכנה שתיהן עד בואנה בית לחם כי עד שם הלכו יחדו לבדנה ושע"כ ותהום כל העיר עליהן באופן כי מהיות רב הדרך מאד מעיירות רבות של מואב עד בית לחם הוא קרוב לודאי יפגעו בם יותר מבשיבת ערפה כברת ארץ במקום יודעיה וזה רמז לו באומרו השבה עם נעמי כלומר ולא עם אחרים עמה משדי מואב מקום מוכן לפורענות ורחוק עד כה כאומרו השבה שהוא עד גמר שוב נעמי שהוא אל מקומה הראשון וש"ת כי הלא נראה כי גדלה צניעותה שלוקטת לקט כדין שתי שבלים ולא ג' וגם הולכת אחרי הקוצרים כאשר כתבנו שהוא מופלג ממקומם אשר שתי אלה רמוזים למעלה בכתוב באומרו ותלקט וכו' שהוא לקט כדינו וגם אחרי הקוצרים ע"כ החליק לשון ואמר ותאמר אלקטה נא וכו' לומר אודיעך את אשר התנכלה לעשות ברמאות לגנוב דעתנו והוא כי דעתה לגנוב ולאסוף עומרים ואמרה בלבה מה אעשה לשלא ידקדקו בי ויתייאשו מהסתכל באשר אני עושה אתחיל מתחלה ללקוט כדין שנים שנים שבלים וזה אעשה עתה בתחלה למען יהיו בטוחים שלא אגנוב ולא יביטו יראו בי וע"כ אח"כ אאסוף בעמרים ואין רואה ועדיין אם אלך בסמוך אל הקוצרים גם שאהיה מאחריהם אפשר ירגישו ויהפכו פניהם ויראוני ע"כ טוב לי להתרחק מופלגת מהם באופן כי אשר לוקטת כדין לא בצדקתה היא עושה כי אם לגנוב הדעת וגם אשר תתרחק מהקוצרים הוא לבל תראה בעשותה הרע וז"א ותאמר אלקטה נא כלומר אלקטה לקט שהוא שבלים כעת בראשונה כדי שאחרי כן ואספתי בעמרים ולכן היתה אחרי הקוצרים מופלגת מהם ויתכן בזה אומרו לשון נא ואומרו אחרי הקוצרים לומר כי לאסוף בעמרים ולא יהיה נקל יראוה החזיקה ללכת אחרי הקוצרים כאמור. ועוד הוסיף לספר בגנותה באומרו ותבא ותעמוד מאז הבקר כו' לומר כי אין לה דרך כל כבודה כי הלא עמדה בשדה ומאז הבקר ועד עתה ולשלא יאמר בעז הלא בזה הכזבת עצמך ושיחת דבריך כ"א חפצה ומדת' לאסוף בעמרים בהחבא הלא בזמן מועט היתה יכולה לעשות ותלך לה אך מאשר עמד' מאז הבקר ועד עתה הלא יורה כי על היותה מדקדקת לבלתי קחת כ"א שבולת אחת או שתים הוצרכה להתעכב מאז ועד עתה על כן התחכם יותר ואמר זה שבתה הבית וכו' לומר זה הדבר האחרון אשר אמרתי ותעמוד וכו' אינו ענין ללמד משם שאין מלאכתה לאסוף עמרים באשר לא הלכה עד כה כי לא מפני כך שהתה כ"א זה מרוע מדתה ששבתה הבית הוא מעט. וע"פ דרכו רמז עוד לומר כי הלא בשבתה עד הערב אולי בערב יום בשובה העירה והיא לא נסתה בדרכים אלו אולי יתעללו בה ומהיות' בלתי חוששת יראה כי לא טובה היא ולשלא יאמר איש אולי באה ושבה העירה טרם תלקט להיות לה טביעו' עין בדרך כאשר כתבנו שעשתה באו' ותלך ותבא ותלקט על כן להסתיר דבר אמר ותבא ותעמוד לומר מיד בבואה עמדה ולא שבה מאז הבקר באופן כי אין לה טביעות עין בדרך ואעפ"כ שהתה עד עתה ויהי כשמוע בועז את הדברים הרעים שברמיה דבר הנער הנצב אז שם פניו לדבר אליה מה שלא עשה כן עד כה לדבר על לבה ולכבות הלהב אשר הבעיר בלב הנער הנצב ופיו פתח בחכמה לדבר דבר תבין ותדע עם לבבה כי לא נכנסו דברי הנער באזניו כי הלא עיקר בושת' איננה מצד הנער מפאת עצמו כי הנער נער אך הנוגע מנפש ועד בשר הלא היא פן יכנסו דבריו באזני בועז ע"כ פתח ואמר כמיעץ אותה הלא שמעת וכו' כ"א יאמר אליה אל תשיתי לב כי לא האמנתי לדברים אולי יעלה על לבה כי לא כן לבו ומכסה דבר להפיס דעתה ע"כ שם הדבר הזה כהקדמה מונחת וכמוציא ממנה תולדה אחרת ואמר הלא שמעת את קול הנער הזה הנה מזה אגזור אומר כי לבת לי תתייחס והוא כי הנה לו יש נפש אמרת תחת נפשה הלא תחרץ את לשונה על הנער הנצב אחר הלהב אשר בער בה בשפת חלקות לדבר ולומר מי אתה הר הגדו' אשר פיך פערת לבלי חוק עלי ותתנני לבת בליעל את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול האם דמית היות אהיה כמוך רעת מעללים כי העזת פניך לדבר עלי כזבים ואנכי בת מלכים ואתה לא תהיה כאחד מעבדי עבדי הקטנים ולא עליך תלונתי כי נער אתה כ"א על הזקן אדוניך אשר לא בשבט יככה על עזות פניך אך לא מצאה טוב משתיקה ע"כ נתקעה הכרת צדקתה בלב בועז ויען ויאמר הלא שמעת בתי לומר הלא שמעת כלומר ולא חששת ותשתקי בתי תחשב כי צדקת גמורה את לכן השמרי לך לבלתי לכת בשדה אחר והוא כי אצלי את כבתי לכל דבר שבקדושה כי לא שמעתי לקול הנער באשר הוא שם לך עלילות דברים כי לא האמנתי לדברים אך לו היית בשדה אחר ושמע השומע קול אומר כדברי הנע' הלז אולי יאמינו וישמעו לקולו וזהו הלא שמעת בתי אל תלכי כי מאשר שמעת אצלי את כבתי והיוצ' מזה הו' לבלתי לכת ללקוט בשדה אחר פן יחסדך שומע פי המדבר כדברי הנע' הלז ותהיה לבוז נמצא שם כהקדמה מונחת בתי אל תלכי מובן בתוך הדברים כלאחר יד באומרו בתי היותה כשרה ויקרה אצלו ומאשר יקרה בעיניו תוציא תולדה בל תלך ללקוט בשדה אחר כי אולי ישיתו לב לדובר עליה סרה כי בגלל הדבר הזה תאמר בלבה כי כשרה היא בעיניו שאפי' לא הוצרך לומר אליה כי לא האמין אליו כ"א כמונח שכן הוא יעץ אותה תוציא מדבריו ענין זולתו ולבל תאמר היא לפחות אשנה מקום בשדה עצמו לז"א וגם לא תעבורי מזה והוא לבל תראה שהתפעלה מדבריו.

2או יאמר גם לא תעבורי מזה אצל אחר כי יותר הוא כבודך להיות אצל אשר לא מצאת חן בעיניו מהיות אצל אשר תיטב בעיניו וישדלך בנועם מילין פן תחשד וזהו וגם לא תעבורי מזה כי מאשר שמעתי תצא נפקותא שלא תעבורי מזה וגם שכה תדבקין עם נערותי אשר המה בחלק הזה. או לומר כה בחלקת השדה אשר ל תדבקין עם נערותי אך בשדה אחר לא יזדמנו אליך נערות להדבק בם ותהיה לבוז לפחות מרוב לשונות ואשר הטיל נו"ן יתירה במלת תדבקין להיות כי נכללה גם רוח מחלון מקשקש במעיה ע"כ אמר תדבקין לשון רבים. והנה במאמרו בסוף פסוק זה באומרו וכה תדבקין עם נערותי הוא יורה צדקת הצדיק בועז באשר חש על כבוד רות לבל יקרנה חרפה ובוז והפלא מכפיות טובה צדקת כמוה להתעולל עלילה על איש צדיק תמים להפך טובתו להבל וצניעותיו לפריצות באמר' אל נעמי גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין איך ערבה אל לבה לדבר אליה כזבים ולהוציא דבה על שר וגדול בישראל בדבר גדול כזה והנה באומרם ז"ל שאומרו עם נערותי הוא על הצדיקים כד"א ותקשרנו לנערותיך נחה שקטה השאלה אך הם דברו דרך רמז אך על דרך הפשט המה ראו כן תמהו ואמרו שעל כן קראה הכתוב מואביה באומרו ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים וכו' על שדברה שקר שהוא אמר עם נערותי והיא אמרה עם הנערים אך לבא עד תכונת תשובת קוצר ידינו להפך בזכות הצדקת ההיא נשית לב בכתובים הבאים ראשונה באומרו עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן מי המה אלא שאמר שתלך אחריהן אם הוא אחרי הנערות על מה זה חזר בו ממאמרו הקודם באומרו וכה תדבקין עם נערותי שבא למעט הדבקות ולומר אחריהן ומה גם אם יתפרש מעין כוונת אחרי שהוא מופלג וגם מה יתן ומה יוסיף לו אם תלך בתוכן ולא אחריהן וגם כי אחרי כן נאמר ותדבק בנערות בועז וכו' ולא אמר ותלך אחרי נערות בועז ללקט ואף אם יעלה על לב כי גם לכתה אחריהן יקרא דבקות למה זה שינה לשונו הקודם:

3ועוד באומרו הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך היתכן שבהתדבקה בנערות בועז באומרו וכה תדבקין עם נערותי יערבו אל לבם לנוגע בה שיצטרך לומר הלא צויתי את הנערים וכו'. ועוד בתשובת נעמי אל רות טוב בתי כי תצאי עם נערותיו למה שינתה הלשון להזכיר לשון יציאה ולא תפסה הלשון האמור למעלה לומר טוב בתי כי תדבקין עם נערותיו וכאומרו למטה ותדבק כו' ולא כי תצאי כו'. ועוד היתכן כי נערות בועז קוצרות היו שיתמידו ללקט עם רות בכל שדה ושדה אשר לבועז עד כלות קציר החטים וקציר השעורים ולא כן דרך נערות הגדולים אשר בארץ המה כבועז רק לצאת השדה יום או יומים לטייל בתחלת קציר וגם שם יטעו אהלי אפדנם ולא יצאו משם לעתות השרב כי אם לעתות ערב או בבקר אור טרם צאת השמש בגבורתו ואף גם זו יום או יומים ואחר ישובו העירה כמשפט הבנות הצנועות אך נערות אלו הלא יראה כי זה שבתן הבית מעט כי הלא היו עם רות עד כלות קציר השעורים וקציר החטים והוא לרז"ל זה שלש חדשים במדרש חזית וע"פ דרכנו נתבונן מעתה מה שמץ דבר על דבר נעמי אל רות באומרו הלא בועז מודעתנו אשר היית עם נערותיו מה לה להזכיר היותה עם נערותיו ומה מעלה ומוריד:

4אמנם הן אמת כי אין דרך הנערות אשר לשר וגדול מישראל כאשר ארז"ל שהיה בועז לרוץ בגבעות משדה אל שדה ולא יצאו מקריה וישכנו בשדה לא חדש ימים ולא עשרים יום כ"א מעט מזער לשמוח בשמחת הקציר בא' השדות מקום אשר אדונם נטה שם אהלו ולא ימישו משם ואין ספק כי כן עשו גם נערות בעז וביום הראשון אשר יצאת רות השדה לא היו נערות בעז כ"א בחלקת השדה ההוא מקום אשר הוא שם ולא נדבה לבן אותנה לשוט בשאר שדות ע"כ היה דבר בועז אליה אל תלכי ללקוט וכו' כי הלא בשדותי לא יקרך מקרה בלתי טהור כי כה בשדה הזו אשר בו הנערות תדבקין עם נערותי בעוד קציר חלקת השדה הזה כי לא יצאו חוצה וזהו וכה תדבקון עם נערותי אך בשאר שדות אשר לי גם שלא אוכל לרפא לך כתיקון הגדול הזה אל תיראי מלכת אחרי הקוצרים כי הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך אך בזאת שתזהרי לבלתי התאחז בדברים ושום עסק עמהם כאשר נבא בס"ד וז"א עיניך בשדה כו' לומר הלא כה כלומר בשדה הזה תדבקין עם נערותי אשר הן בו ולא אצטרך פה לצוות את הנערים עליך ושמא תאמר מה יסכון לך אל שאר שדות אל תראי כי לא תכלמי כ"א תשיתי עיניך בשדה אשר יקצורון הקוצרי' הידועים והלכת אחריהן ואל תשיתי לב גם שלא תדבקי עם הנערות אשר לי כי הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך באופן כי גם שבראשית הקציר אמר לה להדבק עם נערותיו מאז והלא' עד כלות כל הקציר אמר אליה תלך אחרי נעריו ולא תירא כי אחרי דברו לא ישנו אשר צוה להם לבלתי נגעך והלא זה דבור' אל נעמי כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי לומ' כי עד אם כלו הכל תדבק בהם מש"כ עם הנערות זולתי בתחלת קציר השעורים לבד ובשדה ההוא לבדו ואפשר שאעפ"כ קראה הכתוב מואביה על אומר תדבקין והוא לא אמר רק והלכה אחריהן ותען לה נעמי טוב בתי כי תצאי וכו' לומר הלא צוך הוא תהיה עם נערותיו כ"א תוך השדה ההוא אך לא שתצאי משם חוצה עם נערותיו אך טוב הוא בתי שגם תצאי עם נערותיו אם אפשר ולא יפגעו בך הנערים בשדה אחר אשר לא יהיו נערותיו שמה כאשר כתבנו כי לא היה בלבן ובלב בעז תצאנה נערותיו בשדה אחר אז מה עשתה ותדבק בנערות בעז וכו' ולא מנעתן בעז מצאת אתה עד כלות קציר השעורים וקציר החטים והוא פלאי יעשה כדבר הזה לשליח אתה נערותיו משדה אל שדה כמשלש חדשים אך אין זה כ"א שהוא חפץ בה לגודל צניעות' והיות מודע לאישה ואולי היה נדון בקרבו כי גואל הוא וגם שיש גואל קרוב ממנו אולי תעלה אתו בגורלו על כן הטריח את נערותיו להיות עמה לשומרה מכל דבר רע והלא זה דבר נעמי אל רות הלא בועז מודעתנו אשר היית את נערותיו כי בזה ערבה אל לבה לאמר אליה תלך לשכב מרגלותיו ולא חשש' פן יביישנה כמ"ש ז"ל שהיה דוד המלך ע"ה נותן שבח והודאה שלא קללה בועז ויברכה והוא כי אמרה הלא לולא החשיבה בועז ונתן אל לבו לקחתה או לפחות להיותה מסופק בדבר למה זה הטריח נערותיו שלש חדשים עמה יעלו הרים ירדו בקעות משדה אל שדה ללותה כי הן לו היתה גבירתן אשת בועז מאז לא עשו כדבר הרע ההוא וגם בועז תמנעם ובזה מצאה פתחון פה לשלחה כאשר נגמור הביאור לפנים ובזה פייסה וגם היא שמעה לקולה באמרה אליה אשר היית עם נערותיו לרמוז לה הדבר הזה ומה מתוק מדבש אומרו והלכת אחריהן בנו"ן ולא במ"ם על פי הדרך הזה והוא כי במגלה הזאת מצאנו ראינו זה כמה פעמים תשנה את טעמה מזכר לנקבה ומנקבה לזכר במ"ם במקום נו"ן ונו"ן במקום מ"ם הלהן תעגנה הם שני נוני"ן במקום מ"ם ותלכנה שתיהם עד בואנה וכו' מ"ם של שתיהם היא במקום נו"ן וכן לפנים כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם הוא מ"ם במקום נו"ן ועל הדרך הזה נאמר פה והלכת אחריהן נו"ן במקום מ"ם ולא דבר רק הם כי אם להדרש ע"ד משז"ל הבי המטפחת הבה כתי' מלמד שהי' מדבר עמה בל' זכר הוא כי באומרו הלהן תשברנ' הלהן תעגנ' רמז כדברי מי ששמעתי אומר שרמזה בתוך דברי' לחוש אולי יהיו נקבות ותהי' תוחלתן נכזבת ובאומרו ותלכנה שתיהם הנה כתבנו שהתאזרו כח כאנשים ללכת משדי מואב שתיהן לבדן עד בואנה בית לחם וזה היה בינן לעצמן אך הרואים אותם באות לבדן לא שיערו אותן רק כשאר נשים ועל כן ותהום כל העיר עליהן בנו"ן כלומר במה שהן נשים וכיוצא בזה אמר לה פה והלכת אחריהן בנו"ן כמדבר על נקבות כלו' כי לא תראי כאשר בלכתך אחרי נשים כי הלא צויתי וכו' ועל דרך זה ג"כ אומרו אחרי כן אשר בנו שתיהם מ"ם במקום נו"ן כאשר נבאר שם בס"ד. וכהתימו להבטיחה אמר וצמית וכו' לומר הלא כל צוואתי זאת תתקיים אם את תשמרי עצמך לבלתי התערב עמהם דעתך ולפני עורים לא תתני מכשול והוא כ"א צמית לא ישיאך לבך לדבר ולו' לא' מהם השקיני נא מעט מים או אם אין להם מים אל תפגעי בא' מהם דלה ידלה לך מן הבור בל תתערבי דעתיך עמהם ותתאחזי בדברי' ותבער בם אש יצרם ויצא דבר בלתי מתוקן רק והלכת אל הכלי' וגם לא תשאלי לא' מהם היש מים בכלים רק תלכי את ואם הם רקים תוחיל עד ישאבון ושתית מאשר ישאבון וזהו שלא אמר מאשר בכלים או מאשר שאבו כי לעתיד ידבר וגם לא תשאבי את פן יבא א' מהנערים מלעוזרך או לומר ליך הניחי לי ואני אשאב או יאחז בחבל לאמ' אני אשאב פן תבואי לסרב וידי שניכם אחוזים בחבל הדלי ותחשד בעיני הרואים או תתאחזי בדברי' עמו ולא טוב הדבר לכן זאת עצתי לא תשאבי כ"א תשתי מאשר ישאבון הנערים וגם הזהירה אותה שלא תלך לשתות מפני החמה כחום היום להקר במים קרים שלא מחמת צמא למעט ההתערבות בינך ובינם כ"א וצמית שהוא על יד צמא הכרחית אז והלכת אל הכלים וגם בפתח דברי הכתוב באומרו עיניך בשדה אשר וכו' יתכן רמז לה צניעות והוא כי ככלות הקוצרים לקצור חלקת השדה הלז אל תתלה עיניך בהן ותלך אחריהם עד הגיעם אל שדה זולתי אשר יחפצו לקצור כי הלא יחשבום לנותנת עיניה בהם וימצאו פתח להדבק בה יעשו רעה אך זאת תעשה תיחל עד הגיעם אל מקום החפץ ואז תתן עיניה בשדה אשר המה בו וגם לא תלך בטרם יחלו לקצור בעת הבטלה שאל ישעו בדברי שקר כ"א עד אשר יקצורון ויהיו עסוקים במלאכתם כי אז לא יפנו אליה וז"א עיניך בשדה אשר יקצורון ואז כשיקצרון והלכת וכו' ואף גם באומרו עיניך בשדה ירמוז שגם מרחוק לא יתלה עיניה בקוצרים רק בשדה ואגבו תראה אשר יקצורון בו וכן באומרו אחריהן רמז אחרי רובם ולא אחרי יחיד מפני החשד: