עיני משה על רות ב:ה

1ויאמר בעז וכו'. ראוי לשים לב אל אומרו למי ולא אמר מי הנערה הזאת. ועוד בתשובתו היה ראוי לקצר ולומר ויען ויאמר נערה כו' ולא יגיד לנו כי אשר ענהו היה הנצב על הקוצרים כי מי לא ידע כי הנשאל יענה ואף גם מלת ויען תראה מיותרת והיה די לומר ויאמר נערה מואביה כו' וגם אומרו נערה לא חידש לבועז דבר כי גם הוא אמר הנער' הזאת ויאמר נא מואבי' היא וכו' וגם מלת היא מיותרת וגם למה זה יודיענו ששבה עם נעמי משדי מואב והלא די לו לאמר שהיא כלת נעמי. ועוד באומרו ותאמר אלקט' נא וכו' שהוא נדר' ללא שאל וגם אומרו מלת נא שהיא מלה מיותרת וגם כי הלא יראה כי שקר כיזב באומרו ואספתי בעמרים והלא הכתוב מעיד שהיתה מלקטת שבלים ומה גם למ"ש ז"ל שאחד מהדברים שראה בועז הוא היות' מלקטת מההפקר וגם לא ג' שבלים כי אם ב' כדין ולא בין העמרים וגם אומרו אחרי הקוצרים הלא גם בועז ראתה אותה מלקטת אחריהם ומה חידש לו וגם כי נאמר כי לשתתגנה עליו עשה הדבר לומר שהיתה הולכת אחרי האנשים אם רע הוא בעיני בעז גם מראותו אותה אחריהם יתפעל ולמה יגיד לו אשר נגד עניו ומה גם כי כל שאר נשים הלוקטות כן הולכות ואדרבה צניעות גדולה היתה לה מהשא' וכמ"ש ז"ל שראה בעז כי כל הנשים משחקות עם הקוצרים והיא מצנעת עצמה ומה גם לאשר דקדקנו בלשון אחרי שהוא מופלג כאמיתות טבע הלשון שהוא צניעות גדול וכ"ש כי עיקר הלקט הוא מצד הקוצר ללקוט הנופל לאחר ידו ואעפ"כ הלכה אחריהם. ועוד באומר ותבא ותעמוד כי מלת ותבא מיותרת וגם מה לו לספר בגנותה לאמר ששהתה הרבה ושזה שבתה הבית מעט. וגם אומרו זה שבתה יראה שהיה בכלל אומרו ותבא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה ולמה יצא וגם אומרו זה שבתה אין מלת זה צודקת יפה וטוב היה לומר שבתה הבית מעט או כי שבתה וכו'. ועוד בתחלת פסוק שאחריו הלא שמעת בתי אל תלכי וכו' כי אולי דבר עליה הנער טוב יצדק יפה לומר אחרי שומעך לא תמושי מזה אך איך יאמר הלא שמעת בתי מוציא עליך דבה אל תלכי וכו' אדרבה ע"כ אלכה לי אל שדה אחר ואעבר מנגד פני הנער הלז ואם דעתו לומר גם כי שמעת בתי הדובר רע עליך אעפ"כ אל תלכי מפני כך ואל תראי כי כה תדבקון עם נערותי א"כ היה ראוי יאמר גם כי שמעת בתי אל תלכי ולא יאמר הלא שמעת שמורה שמשמיעתו נמשך והיא להפך וגם לפי זה הל"ל למטה כי כה תדבקון עם נערותי ולא וכה כאומר דבר נוסף על הקודם ולא כנותן טעם אליו וגם אומרו וגם לא תעבורי מזה יראה מיותר אחרי אומרו אל תלכי:

2אך הנה בועז היה צר לו מאד פן יחסדהו שומע שאול ישאל על הנערה באמור בלבו אולי עיניו נתץ בה כי ע"כ לא שאל מהקוצרים שכיריו ופועליו כי אם מנערו הרגיל אצלו כאשר כתבנו ועוד שנית עשה לאמר אליו למי הנערה הזאת ולאמר מי הנער' הזאת למען יבין הנער כי לא להשיאה בלבו כי הלא בלבו היה כי היא בעולת בעל ורשות אחר עליה וז"א למי הנערה כלו' מי אדון לה אשת מי היא כי אז אין ספק כי לא יעלה על לב הנער כי עיניו נתן בה לקחתה כי הלא לא יחשדהו באשת איש כי כולי האי לא הוי ליה לאחשודי' והנה ראיתי אחרי כותבי כי קדמני הרי"ע ז"ל בשאלת למי וכו': עוד יתכן באשר הפליגו רז"ל במה שראה בה צניעות גדול ורב על כל יתר נשים באומרם כל הנשים שוחחות ומלקטות וזו יושבת ומלקטת כל הנשים מסלקות כליהם וזו משלשלת כליה כל הנשים משחקות עם הקוצרים וזו מצנעת עצמה כל הנשים מלקטות בין העמרים וזו מלקטת מן ההפקר זהו לשון מדרש חזית ובילקוט מוסיף כל הנשים לוקטות שלשה שלשה וזהו שנים שנים והוא הנודע מהמשנה כי שני שבלים לקט וג' אינן לקט וע"כ אמר לנערו יליד ביתו אשר בו בטח לבו למי הנערה הזאת כלומר הנה לא אבוש בהביטו אל צניעותה העצום ורב מלדבר ולומר למי ראויה הנערה הזאת כי מי יערוך אליה לנישאה כי רב מאד כשרונה והוא פליא' וזה יאמר הנערה הזאת בה"א הידיעה כי להיות' הזאת המיוחדת בצניעות לעין כל אני שואל והוא מן התימה להיותה עדיין נערה תהיה בה כל הצניעות הזה וז"א הנערה הזאת והוא כי הלא כתבנו כי לא נעלם מבועז עתידה פרידה טובה לבא ממואב אשר ממנה יצא מושל בישראל אך עדיין לא ידע אם זאת תהיה או אחרת ויהי כראותו שלמות מדותיה נתן אל לבו אולי זאת האשה אשר הוכיח ה' אך לא יבצר ממנו מזמת חששא אולי בטרם יבא הוא לא התנהגה בצניעות ובידה דבק מאומ' מדבר רע או מדה אשר איננה טהורה באופן כי לא זאת הפרידה הטובה ההיא ע"כ אמר בלבו מי יגיד לי אשר היה בטרם אבוא השדה כי הלא יסתירו לחפות על עניה סוערה כזאת ויעצוהו כליותיו לדבר אל הנער הנצב על הקוצרים אשר עיניו משוטטות להביט את כל הנעשה שמה מה שלא כן הקוצרי' הטרודים במלאכתם. ועוד שנית אמר בלבו אם אשאל בדרך שלא יראה שחשקתי בכשרונה רק לגלות הדבר בלבד הלא אפשר יסתיר דבר אך זאת אעשה אומר אליו למי הנערה הזאת כלומר למי ראויה הנערה המיוחדת הזאת כי רבה צניעותה וכשרונה לומר כי עי"כ יאמר הנער בלבו אויה לה לאותה בושה כי אדוני זקן נשיא ישראל נתן עיניו בנערה מואביה ועל כן להסירה מלבו מפני כבוד יגלה סוד כל דבר רע אשר ידע ממנה וכן היה כי אז פער פיו לבלי חוק ומתוך גנותו למד בועז שבחה כי כל יגיעיו לא ימצאו בה עון אשר חטא כי לא הגיד ממנה שום דופי או פריצות שראה בה רק כי היתה נערה מואביה ששבה עם נעמי כי גם שרמז לו שאינו לפי כבודו לקחתה הם דברים שהיה מורה מסברא שלא ראויה היא לו לא היה שראה בה ערות דבר לשוב מאחרי' וכן באומרו ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים וכו' ואומרו זה שבתה הבית מעט גם בזה לא העיד על שום פריצו' והם דברים שאין בהם ממש כאשר יבא ביאורן בס"ד על כן אז נכנס חשק כשרונה בלבו כי אמר אם ראה בה כל מום רע לא היה מתעלם מלאומרו ואדרבא אז דבר על לבה וצוה עליה בל תעבור מזה כאשר יבא ביאורו בס"ד: