עיני משה על רות ג:יז

1ותאמר שש השעורים וכו' ובפר' חלק א"ר תנחום דרש בר קפרא בצפורי מאי דכתיב ותאמר את שש השעורים האלה נתן לי מאי שש שעורים אלימא ו' שעורים ממש וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורים אלא שש סאין וכי דרכה של אשה ליטול ו' סאין אלא רמז לה שעתידין ששה בנים לצאת ממנה שמתברכין וכו' וראוי לדעת למה תפס בפסוק זה ולא בפסוק וימד שש שעורים ששם הוא מקום מיוחד לדרשה זו ולא פה אך זה הציעו אל הדרשה כי הנה מלת האלה מיותרת. ועוד מה צורך הודעה זו ומה גם שלא אמר כן בועז כי ע"כ מלת אלי לא נכתבה. ע"כ לתרץ זה הוקשה ד"א והוא מאי שש שעורים וכו' שאל"כ מה שהקשה וכי דרכה של אשה ליטול ששה סאין אינה קושיא בעצם כי על צד הקורבה הרבה לה. אך על סמך מה שהוקשה לו בפסוק זה הספיק הקושיא ההוא ובזה נבא אל ביאור הכתוב והוא כי אמרה לה הנה כל כוונתו הוא הרמז כי מה שנתן האלה ולא ברך בלי תת במציאות השעורים הוא כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך כי אני איני באה ריקם כי לי הברכות ועל היותן דברים שבלב בועז ולא השמיע אליה על כן לא נכתבה מלת אלי ולז"א האלה לומר אלה הנראים בעין נתן לי לשלא אבא ריקם אל חמותי אך הבלתי נרגש ונגלה הוא לעצמי:

2עוד יתכן לפי הפשט מעין המאמר הנזכר והוא לאמר לה אל יעלה על רוחן כי זה מוהר ומתן הוא שנתן לי כי הלא מהיותו מועט לא יתכן כי לא שש הנה לבד והם שעורי' בלתי בעלי חשיבות וזהו שש שעורים וגם הוא שלא דרך כבוד כ"א שהשליכם על שכמי והבאתים וזהו אומרו האלה וגם שאין זה מוהר חשוב לאיש כמוהו וז"א נתן כלומר בערך הנותן וגם להיות לי כמ"ש ז"ל כלום יש אשה שבאת בשש שעורים אלא רמז לה וכו' ולפי דרכנו יאמר לי כלומר להיותי אשה שאין דרך להיות מוהר אשה מועט כזה וא"כ איפה אמרי נא כי אין זה רק כי אמר אלי אל תבואי ריקם אל חמותך. או יאמר ותבא אל חמותה ותאמר מי את בתי וכו' והוא במה שכתבנו למעלה כי הנה שני דברים היה ברות א' שהיא הפרידה טובה העתידה לבא ממואב בזכות בת לוט הבכורה בשכב את אביה לש"ש. שנית שהיה דרך ייבום כי רוח מחלון היתה בקרבה מקשקשת במעהא ליסד עליו ילד יולד להקים שם מחלון בישראל אלא שבדבר הראשון היה ספק לנעמי אם בלבד בואה ממואב אם גם היא ממש בת לוט הבכירה כי גלגלה ה' לבא לקחת לה שכרה והנה על שני הדברים אפשר שאלה על הא' באמור מי את כלומר האם הכרת מתוך עניניו אם את בת לוט ממש או אחרת מזרעה כאשר כתבנו למעלה כי מדברי בועז והצלח' הענין יתברר הדבר שנית על דבר הייבום אם היה רוחא דמחלון בקרבה והוא מעין ייבום אם אין ועל זה אמרה בתי כלו' אם במאורע עם בועז אשר רוח הקודש בו כמשז"ל האם נתאמת לך היותך בתי שהוא כי להיות רוח בני ברוחך לבת לי תתייחסי ע"כ על שתיהן השיבה במה שהגידה לה ואת כל אשר עשה לה האיש והוא כי בהגיד לה מאמרו אשר אמר הטבת חסדך האחרון מן הראשון הורה כי זאת היא בת לוט ממש כאשר כתבנו למעלה שכיוון לומר גדול החסד הזה האחרון מן הראשון אשר עשי' בשכב את אביך לש"ש כי אז עשית חסד לקיים עולם בחושבך כי איש אין בארץ וכו' אך לא תהיה תפארתך שלא הלכת אחרי הבחורים כי הלא חשבת שאיש אין בארץ זולת אביך אך עתה גדלת מאד לבלתי לכת אחרי הבחורים הנה כי מדבריו הוברר כי בת לוט היא ממש כי היא עשתה החסד הראשון שמעין זה ועל השני' גם כן הורה בהגיד לה אשר עשה לה שבכלל הדבר הוא אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וכו' והוא כי הלא יקשה כי אין בנישואי רות ייחס אל תואר גאולה כי אין גאולה צודקת רק בשדה שגואל אותו מאשר קנהו אך לא בקחת האשה אך באומרו הלשון ההיא רמז ענין דרך הייבום אשר היה בדבר שעם היות נישואין ראשונים בגיות דבקה בה רוח מחלון לחזל דרך ייבום בדבר להוציא ממנה את מחלון מהרוח המקשקש בה וזה כיוון במתק לשונו באומרו אם יגאלך טוב וכו' להורות כי היתה זקוקה ומשועבדת לאשר יבא ליבם וגם היתה תחת שעבוד צער הרוח המקשקש במעהא ע"כ גאולה תחשב לה הנשא לבועז או לטוב הנה כי מזה יורה כי רוח מחלון בקרבה ובת לנעמי תחשב כמדובר הנה כי בתשובת' אשר הגידה כל אשר עשה לה האיש באו תשובות שתי השאלות אשר שאלה נעמי ממנה והנה על פי הדברים האלה הלא יראה בפירוש כי נכון לב בועז לקחתה לו לאשה וע"כ אחרי הגיד לה הדבר הלז הך לבה אותה פן תאמר נעמי הלא אם כך הוא למה נתן את שש השעורי' לך כי אחר שדעתו לקחתך אם כן כל ביתו שלך הוא ולמה יתן לך מתת כי הלא יורה כי הוא חלף אשר נתבזית לפניו והנה שכרך אתך ולא ישוב לך לקחתך לו לזה עשתה אמירה בפני עצמה ותאמר את שש השעורים האלה נתן לי לא לשום סבה רק כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך ע"ד האמור למעלה ולא נכתבה מלת אלי מפני שלא אמר לה כך אך קרי אע"ג דלא כתיב מפני המחשבה שאפשר כי זה היה עם לבבו גם שלא אמרו בפירוש ועל פי דרכה הטיבה אשר דברה באומר נתן לי לבל תאמר נעמי היתכן כיוון לשלוח דורון ולא שת לבו כי להיות הוא הנותן ואני המקבלת כי שש השעורים הלא מזער הוא לז"א נתן לי וכו' לומר אינו הוא הנותן לך כ"א הוא נתן לי מתנה כדי שאני לא אבוא ריקם אליך כי אם שאני אתן אותם מתנה אליך וזהו נתן לי באופן שבערך היות רות הנותנת והיא עדיין עניה סוערה לא מזער הוא בערכה: