עיני משה על רות ד:טז

1ותקח וכו' ראוי לשית לב מה בא ללמדנו להועיל שלקחה את הילד וששתה אותו בחיקה ולא עוד כי אם שגם דרך נשים נכריות לה לעשות כך ומה גם עתה נעמי שהיתה כאם היולדת וכן אומרו ותהי לו לאומנת מה יתן ומה יוסף לנו כי היתה אומנתו היא או זולתה. ועוד אומרו ותקראנה לו השכנות וכו' שאם הן הנשים הנזכרות למעלה למה נתייחד זה לשכנות ולא ליתר נשים כדברים הראשונים שאמרו הנשים ואם הן הן למה שינה את שמותן. ועוד אומרו לאמר בלתי צודק כי אין דבר לאמר לזולת. עוד שתי קריאת הללו למה. ועוד למה קראוהו עובד. ועוד אומר יולד בן לנעמי כי הוא לא בן לה כ"א לרות. ועוד אומרו הוא אבי ישי אבי דוד כי אחרי שעתיד לספר היחס ולומר אלה תולדות פרץ וכו' ובועז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד מי לא ידע בזה שעובד הוא אבי ישי אבי דוד וא"כ למה זה הקדים מעתה ואמר הוא אבי ישי אבי דוד:

2והנה לבא אל הענין נזכיר מאמרם ז"ל על פסוק ויהי אומן את הדסה כו' כי על מות אמה של אסתר נתן הוא ית' בדדי מרדכי והניק אותה וזהו ויהי אומן את הדסה וע"כ נאמר לקחה מרדכי לו לבת ע"כ. ובזה נבא אל הענין כי דרכו יתברך לצורך שעה ממציא חלב לזכר להניק ומה גם עתה לנקבה ואומרם כי הנה בענין רות היו שתי דברי' אחד הפרידה טובה אשר הוכיח ה' ויעד' להוציא ממנה מלכות בית דוד ומלך המשיח שנית כי היה ייבום ג"כ כי רוח מחלון בקרבה וממנה הושתת הולד ותלד את עובד והנה הכרחנו למעלה כי היה בלב נעמי כי ודאי דרך ייבום היה הדבר כי רוח מחלון הי' בקרבה כמפורש למעלה והנה הנשים החכמות הנזכרות למעלה המה ידעו הדבר הא' אך לא את השני כי אדרבה היה כמו זר נחשב בעיניהן לומר כי זה דרך ייבום כי בועז אחיו של מת היה וגם לא שתדבק רוח ממחלון לרות והיא עדיין לא נתגיירה בהיותה נשואה ואיזו הדרך הלך רוח מחלון אל קרב אשה מואביה לידבק בה ע"כ הנשים אשר נשא לבן אותנה לדבר דבר והן היו הנשים אשר באו מהחוץ בעת לדת רות כדרך נשים ותאמרנה לה כל הדברים האמורים למעלה והנה בכל דבריהם לא הזכירו רק הענין הראשון שהוא יתברך לא השבית גואל ומזה יצא גואל לישראל שיהיה לנעמי למשיב נפש ולכלכל שיבתה אך לא שיערו אליה הדבר השני אך הנה הוא יתברך רצה להורות כי גם דרך ייבום היה הדבר ושזה בנה של נעמי והיא כי כאשר באה נעמי ותקח את הילד ותשיתהו בחיקה כדרך נשים זקנות מביאות ילדים מחוצה לשדלם ולא להניק כי חלב אין בדדיהן ומיד ותהיה לו לאומנת כי הוא יתברך השפיע חלב בדדיה ותהי אומנת אותו וז"א ותקח וכו' כדי לשית בחיקה ומיד ותהי לו לאומנת כי הניקתו מדדיה אז בראות השכנות הרואות את הנס הגדול הזה כי ידעוה ככל נשים זקנות בשדים צומקות וברגע הניקתו מיד ותקראנה לו השכנות שם והוא כי אמרו לא על חנם עשה יתברך הנס הזה כי המבלי אין מניקות בישראל זה היום עשה ה' נס כזה אך אמרו אין זה רק להורות כי בן נעמי הוא זה כי הוא מחלון ובא דרך ייבום ע"י בועז ע"כ לעשות הורא' אל הדבר קראו את הילד שם לרמוז כי הוקם הוא להיות שם המת על נחלתו וכמאמר הכתוב באומרו יקים על שם אחיו וע"כ קראהו שם ופיר' ואמר מה שקראהו שם הוא כדי לאמר יולד בן לנעמי כלומר יולד עתה מי שהוא בן לנעמי הוא מחלון כלומר כי על כן להורות זה נתן לה הוא יתברך חלב בדדיה להניק את הילד הזה לרמוז כי בנה הוא כי זה מקום שם בנה והוא הוא והנה בקרא אותו שם לא היה לעשות משם זה עיקר כי לא היה רק לשעה לרמוז כי היה דרך ייבום והוא מחלון אך מה שעשו עיקר לקרא לו שם הוא על הנוגע אל האושר היוצא ממנו שהוא הדבר הראשון כי זו היא הפרידה טובה שהיתה עתידה להוציא ממנה תפארת ישראל ועל זה ותקראנ' שמו כלומר שמו העיקרי עובד לומר כי זה יהי' כעובד האדמה להוציא יפה פרי תואר כן היה זה עובד את ה' עד גדר שהוא אבי ישי כלומר אבי מי שמת בעטיו של נחש כי לא חטא מעולם כי זכה לכך בעבודתו את ה' בשלימות וע"י ההכנה אשר באה מצדו הוכן להיות ישי אבי דוד כי למה שהיא ית' אשר בחר בדוד רצה להביא זרע קדוש להוציאו ממנו שע"י כן נאמר ויבחר בדוד עבדו וזהו דוד כי בעבודת עובד זה זכה להולי' ישי אשר היה ראוי להוליד את דוד וגם נרמז זה במספרם כי עובד מלא כאש' הוא כתוב עולה כמספר קטן כמספר ישי דוד וזה ירמוז ותקראנה שמו עובד למה שהוא אבי ישי אבי דוד שזולת כוונתן כמדובר גם בהיות הוראות צדקתו בשם זה נזרק בהן מן השמים שנרמז היות בו רמז ישי ודוד הוא מהטעם האמו':