גן נעול, בית שלישי ה:ז

1"הגידו והגישו אף יִוָעַצוּ יחדו" (ישעיה מה, כא). פירוש. הנביא מנבא על צאת ישראל מגלות בבל, ואמר שיֵצאו ברשיון כורש, כמו שכתוב "כה אמר יי' למשיחו לכורש" (מה, א). והודיע כי הוא יחריב מלכות הכשדים, ויבנה ירושלים וִישַּׁלַח הגלות מבבל. והנה יש בנבואה זאת שני דברים מפליאים. האחד, כי מלכות בבל החזקה תנתן ביד מחריביה, וישראל החלושים בגלותם יגאלו ויבנו העיר והקדש פעם שניה. והשני, כי הודיע זה מראש יותר ממאתים שנה קודם לידת כורש. ודרך המבקש להנקם ממשנאיו להסתיר עצתו שיעץ עליו, למען לא יתכונן להנצל. אבל השם ב"ה מפרסם הגזרה שגוזר על הרשעים, לפי שאין מידו מציל. ולכן הודיע ביד עבדו ישעיהו כי תחרב בבל ביד כורש מלך פרס, כי לא תועיל ההודעה הזאת להבבליים כלום, כי "עצת יי' לעולם תעמוד" (תהלים לג, יא). ואם ה' צוה, מי יפר? 1 ישעיה יד, כז ועל הראשון אמר "אני יי' ואין עוד, זולתי אין אלהים" (ישעיה מה, ה). ואמר "למען ידעו וגו' כי אפס בלעדי אני יי' ואין עוד" (מה, ו). ואמר "אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, אני ידַי נטו שמים וכל צבאם צויתי" (מה, יב). להודיע שאל יפלא בעיניהם חורבן מלכות בבל וגאולת ישראל מידם, כי הוא ב"ה כל-יכול ולא יפלא ממנו דבר. ועל זה אמר "לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך" (מה, יט), כלומר לא יעצתי הגזרה על בבל בסתר, או במקום ארץ חשך אין רואה. ואין [הַסְתָּרָתִי] הדברים שגזרתי עליהם הגזרה למען לא יקחו עצה להינצל ממנה. אבל "אני יי' דובר צדק מגיד מישרים" (ישעיה מה, יט), כלומר אני מגיד בפניהם מה שאני גוזר בצדק ובמישרים אולי יקחו השומעים מוסר וייטיבו דרכיהם וישובו אלי. ואם אינם שבים לא תועיל להם ידיעת הגזרה, כי אין מידי מציל. ועל זה אמר "הקבצו ובאו התנגשו יחדיו פליטי הגוים. ולא ידעו הנושאים את עץ פסלם ומתפללים אֶל אֵל לא יושיע. הגידו והגישו אף יועצו יחדיו" (מה, כ-כא), כלומר הקבצו ובאו והתנגשו אַתֶּם פליטי הגוים הסכלים. ונשמע מה בפיכם. הנה אין דעת בכם, כי אתם נושאים פסל עץ, ומתפללים אל הפסל. וזה אות כי בוערים 2 תהלים צד, ח לשון "בעיר", בהמה "ושלח את בעירה" (שמות כב, ד) אתם, אין בכם צורת האדם. ומה תוכלו לדעת בענינים העתידים לבוא? ואמר "הגידו והגישו" (מה, כא), כלומר דבריכם ועוצם טענותיכם. כן אמר במקום אחר "יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה" (ישעיה מא, כב). ואם תדעו העתיד לבוא עליכם, "תִּוָעֲצוּ יחדיו" (מה, כא). כל חכמיכם יִוָעַצוּ מנפשם כדת מה לעשות, במה תבטלו הגזרה ותעמדו כנגדה. הנה אין בכם דעת לדעת העתידות, ואם תִוָדַע לכם הגזרה העתידה לכם, אינכם יכולים להועיל לְבַטְלָהּ ולעמוד כנגדה. ואולם אני ה' לבדי "מגיד מראשית אחרית" (ישעיה מו, י), ומודיע מה שאני גוזר, כי גְזֵרָתִי תחול על כל פנים ולא יבטלנה האדם בעצתו. ועל זה אמר "מי השמיע זאת מִקֶדֶם, מאז הגידה הלא אני יי'" (מה, כא). כלומר אני לבדי המודיע הכל מִקֶדֶם, למען יקחו העמים מוסר וידעו כי אני אֵל וישובו אלי וְיִוָשְׁעוּ בתשועתי, ועל זה אמר "פנו אלי וְהִוָשְׁעוּ כל אפסי ארץ כי אני אֵל ואין עוד" (מה, כב). ואם לא תאבו להטיב מעשיכם, דעו כי לא תועיל לכם, שהודעתי הגזרה. כי אם תִּוָעֲצוּ יחדו לא תנצלו. "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום" (ישעיה ח, י), כי גְזֵרָתִי שגזרתי תחול עליכם ולא תשוב ריקם. ועל זה אמר "בי נשבעתי, יצא מפי צדקה, דבר ולא ישוב, כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון" (מה, כג). כלומר מה שאני יועץ לעשות, כן יקום וכן יהיה. והשבועה היא העצה ואות שלא נאמרה על תנאי כדרך שבארנו למעלה (חדר ב חלון ו). ובפירוש הראב"ע ז"ל "בי נשבעתי, כל מקום ששם שבועה היא גזרה שנגזרה ולא תבטל" ע"כ. ויפה דִבֶּר. ואמר עוד "מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו, אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה" (ישעיה מו, י). כלומר אני מודיע הגזרה טרם בואה, ולא תועיל עצת בן-אדם להנצל ממנה. כי אני גוזר שתקום מה שיעצתי אני, ואני עושה כחפצי.

2והנה מלת "יִוָעֲצוּ" (מה, כא) שבענין זה על העצות ההחלטיות לעשות מעשה נגד הגזרה היורדת מן השמים. ולהפלגת הענין אשר "יִוָעֲצוּ יחדו" בנפעל, כלומר גם אם יחדו יסכימו בעצה אחת, וכל אחד מהן יהיה נועץ עליה מנפשו, וזה אות שהיא עצה טובה להשגת המבוקש, אחר שהיא ישרה בעיני כולם, כדרך "וברוב יועצים תקום" (משלי טו, כב) שבארנוהו למעלה (חדר ג' חלון ו'); לא תועיל להם מאומה, כי אני ה' אומר עצתי תקום, ואם ה' יעץ מי יפר? הָבֵן וחזור היטב כי קצרתי וכללתי בראשי דברים כל עניני הפרשה, ולא עשו כן מפרשי המקרא ז"ל. כי הרד"ק ז"ל פירש (מה, כא) "הַגידו איש לחברו, והַגישו זה את זה לפני גדוליכם ומנהיגיכם. אף יִוָעֲצוּ יחדו, הם אם ידעו זה" ע"כ. ואני אומר דעת העתידיות לא יפול עליהן לשון "עצה", כי ידיעתם בנבואה לא בעצה. גם אין בידיעת העתיד הסכמה שאחריה מעשה, ולא יפול לשון "עצה" זולת על ההסכמות לעשות מעשה. וכבר דברנו (שם חלון ח) על כיוצא בזה בפסוק "ומאלה ואין יועץ". ולפרושינו לשון "עצה" הכתוב פה ההסכמות בדרכי המלחמה וכיוצא, כדרך "יועץ בליעל" והבן זה.