גן נעול, בית שלישי ו:יג

1"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חַטָּאִים לא עמד" (תהלים א, א). פירוש. תאר "רשעים" רע מאד, ומורה על מי שהתגברה בקרבו תכונת הָרֶשַׁע, ובכלל התואר הזה חמס. ועל הרשעים אומר "מארת יי' בבית רשע" (משלי ג, לג), וכמו שבארנו בבית השני (חדר י חלון יח). ותאר "חַטָּאִים" הם העוברים בכסל ובתאוה דעת היצר, ואינם רעים כמו הרשעים. והבדל גדול מבדיל ביניהם, כי החוטא יודע כי מעשיו לא טובים. אבל התגבר עליו סכלותו ויצרו הרע, [ובזמן] שהיצר שקט לא יחטא. אבל הרשע [תיטב בעיניו] תאוה, כי לדעתו נכון לעשות כן. וכדרך "נאֻם פשע לרשע בקרב לבי, אין פחד אלהים לנגד עיניו" (תהלים לו, ב) מחליט בשכלו ובבינתו לעשות הפשע. ואין כן החוטא בתאוה, כי שכלו ובינתו לא יסכימו בזה. אבל הוא כמוכרח מיִצְרוֹ ומעבירו על דעתו. ולכן מה שמסכימים עליו הרשעים יתואר בתאר "עצה", לפי שהסכמתם אחר משפט שכלם, גם יועצים לאחרים לעשות כן. וזה אות כי בעיניהם נכון הדבר שהרי אין להם הנאה ממעשה זולתם, והם מחטיאים את הרבים. וכדרך "וְכֵלַי כליו רעים, הוא זִמוֹת יעץ" (ישעיה לב, ז), ובארנוהו למעלה. ואין כן מעשה החוטא לא יתואר בעצה, כי אין הסכמתם אחר משפט שכלם, אבל עושים בתוקף המחשבה וכדרך שבארנו למעלה. והנה הנשען על עצת זולתו כן יונח עליו מלת "הלך", כי הולך אחריו ונשען עליו, כאילו היועץ הולך לפניו ומראה לו הדרך ללכת בה והוא הולך אחריו. כמו "לכי איעצך נא עצה" (מל"א א, יב) שאמר נתן לבת שבע, כאומר "לכי אחר עצתי שאיעצך". וכן "ועתה לכה איעצך אשר יעשה העם הזה" (במדבר כד, יד) שאמר בלעם לבלק, כאומר "לכה אחר עצתי", ורומז על העצה על דבר בנות מואב, וכן גם בעצתם הלך כמו שיתבאר. וכמו כן "אחרי יי' אלהיכם תלכו" (דברים יג, ה), כלומר אחר מועצותיו והם חֻקי התורה שיעץ לבני אדם. ועל זה אמר "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" (תהלים א, א), כלומר אין צריך לומר שאיננו רשע ומסכים בשכלו ובדעתו כי טוב להרשיע, אבל גם לא נשען על עצת הרשעים ללכת אחריהם כִּעִוֵר הנשען על הפקח. ואמר עוד "ובדרך חטאים לא עמד", והם דרכי התאות כמו שאמרנו, והוא הסר למשמעת היצר הרע. וכבר ידעת מה שאמר החכם (קהלת ז, כ) "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". ומי שחוטא פַּעֲמַיִם ושלוש לא יפול עליו תאר "חוטא" חלילה. אבל הָרָגִיל לחטוא תמיד ואינו כובש יצרו הוא המתואר "חוטא". ולכן אמר "לא עמד", כי ה"עמידה" היא הקביעות המאריך לעמוד במקום ידוע, ואין כן העובר. ועוד יתבארו דברי הכתוב הזה במקומות מזה הספר בעז"ה. ופה היתה הכונה להודיע למה סמך מלת "עצה" אצל רשעים. והבן.

2"עצת רשעים רחקה מני" (איוב כא, טז). פירוש. איוב הודיע גודל רשעת הרשעים ואמר עליהם "ויאמרו לאל סור ממנו, ודעת דרכיך לא חפצנו. מה שדי כי נעבדנו, ומה נועיל כי נפגע בו?" (איוב כא, יד-טו). מבואר הדבר שהם שופטים בשכלם ומסכימים שאין טוב לעבוד את השם וללכת בדרכיו. ועל כן הרשעיות שהם מסכימים לעשות איננה בתוקף מחשבת היצר לדבר, זולתי אחר משפט שִׂכְלָם התועה. ועל זה אמר חלילה לי ללכת אחריהם וּלְהִשָׁעֵן לעשות מה שהם יועצים לעשות, כי "עצת רשעים רחקה מני" ולא הלכתי אחריהם, וכדרך "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים". ובפי' רש"י ז"ל כתוב "איוב היה משבח עצמו שראה אותם ולא נמנה עמהם", ע"כ. ויפה פירש ולפי שהם מושחתים בלבם ובשכלם אמר בעונשם "כמה נר רשעים ידעך" (כא, יז). ומלת "נר" על הנשמה כדרך "כי אתה תאיר נרי" (תהלים יח, כט). "נר יי' נשמת אדם" (משלי כ, כז) כי תִּכָּרֵת נפשם מאור החיים.

3"ועצת רשעים רחקה מני" (איוב כב, יח). פירוש. אליפז גם הוא הזכיר ענין הרשע ואמר עליהם "האומרים לאֵל סור ממנו, ומה יפעל שדי למו" (איוב כב, יז), והתפאר גם כן כי לא הלך אחר עצתם שיעצו לעשות ברשע. והוא מבואר ממה שזכרנו.