גן נעול, בית שלישי ח:י

1"מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונות ידלנה" (משלי כ, ה). פירוש "עצה", כמו "ושומע לעצה חכם" (שם יב, טו), כי לדעת משפט המעשה הישר בדרכי החכמה הנפלאים קשה מאד. והשם ב"ה הודיע המועצות בשתי התורות, ונתן בלב הישרים דעה בינה והשכל לדַמות דבר לדבר ולהוציא דבר מדבר עד שיעמדו על משפט ההלכה וההסכמה הנעלמת מעיני זולתם, כדרך "אז תבין צדק משפט ומישרים כל מעגל טוב" (משלי ב, ט) והוא ענין נפלא. ועוד יתבאר בבית השלישי בעז"ה.

2ויפה המשיל העצה העמוקה בלב איש חכם שבחכמים למים עמוקים, שבתחתיתן פנינים וחפצים ואין רואה אותם. ומי יוכל להעלותם? זולתי הפקח הגדול הממציא תחבולות וקושר חבל בחבל וכיוצא להעלות בהן החפצים ממעמקיהם. וכן לענין העצה העמוקה בלב איש, אין מי יוכל לדלותה מלבו לראות מה היא, זולתי איש מלא תבונות, כי ירכיב תבונה לתבונה וענין לענין עד צאת לו תחבולה יקרה מביניהן לעמוד על העצה שבלב, ולדלותה להיות אות אמת. ועוד אפרש בבית השלישי בעז"ה על מה הנחת מלת "תבונה". ועוד אפרש בספר "מעין גנים" הנחת מלת "תחבולה" בעז"ה. אז יבקע כשחר אור האמת. ויאמר רש"י ז"ל "מים עמוקים עצה בלב איש. הלכה בלב חכם סתומה. ואיש תבונות ידלנה. ותלמיד נבון בא ודלה אותה ממעיו" ע"כ. ואין ספק כי דבריו לקוחים מדברי קדמונינו ז"ל שהבינו יותר המליצות, בִּין בדבר כי פירושו כולל מה שדברנו על זה. לא כמו שפירש ראב"ע ז"ל "כמים עמוקים שהם קרים וזכים ורגל לא תרפסם, כן החכמה והעצה שהיא בלב איש זַכָּה וברורה. ואיש אחר שהוא יודע התבונות ידלה העצה מלבו. כלומר ילמדה ממנו" ע"כ. מלבד שפירושו רחוק גם לא יתכן "ואיש תבונה". וכל אדם יוכל ללמדה, ומקרא מלא "שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך". ולמה [כתוב] "ידלנה" ולא "ילמדנה"? ורלב"ג ז"ל פירש כי "העצה בלב היא בכח 1 פוטנציה, עוד לא בפועל לא ישיג אותה בקלות אלא אחר חקירה הרבה, כי היא כמים העמוקים אשר יקשה להגיע אל מה שהוא בתחתיהם. ואולם איש תבונה ידלה העצה מלבו בטוב חקירתו והפלגתו בה" ע"כ. ואחר שנזכר פעמים "איש" נדע שכולו מדבר משני בני אדם. והנה פירושו נדחה [מפני זה]. וגם אם היא "בכח" איננה עצה, כי כל עצה הסכמה החלטית לעשות מעשה, ולפעמים התבונה 2 כונתו: גם אם התבונה הרבה הרבה לא תועיל לקחת עצה מלבו, כמו שתבין מן הכללים. והקדמנו למעלה (חלון ו', ח', ט'). הבן.

3"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יי'" (משלי כא, ל). פירוש. כל מנהג ומעשה מפועל שהוא נגד צדקה, איננו חכמה, אפע"י שבעל המעשה עשהו בתחבולה גדולה. כי אין חכמה זולתי מה שתקן משה ב"ה לחכמה. וכן כל מה שיפיק האדם בשכלו ובבינתו נגד הכונה העליונה איננו תבונה, כי היסוד שבנו עליו השכל והבינה הוא שוא והבל. וכן כל מה שיסכים האדם לעשות נגד רצון השם ב"ה, אינו עצה. וכבר פירשנו פסוק זה בבית השני (חדר ט חלון ח). ואמרנו שם שאעפ"י שהרשעים מסכימים לעשות רע. ופעמים רבות חפצם בידם יצליח, כדרך "ועל עצת רשעים הופעת" המבואר למעלה (חדר ו). והנה היתה עצה גמורה והיא ע"י השם ב"ה. ואין הדבר כן. כי לולי שֶׁעֲזָבָם השם ב"ה לעשות לא היו יכולים להשלים חפצם, וכענין "מגלגלין חובה ע"י חייב" (סנהדרין ח ע"א). אבל אם ההסכמה נגד השם ב"ה ואינו חפץ שֶׁתֵּעָשֶׂה, אז תופר. ועל כן סמך ואמר "סוס מוכן ליום מלחמה וליי' התשועה" (משלי כא, לא), כי לא תועיל מעשה אדם מבלי ישועת ה'. ואם תשאל בכל זאת תתואר ההסכמה ההחלטית 3 של הרשע בתאר "עצה", שהרי גם אם תופר תתואר "עצה" 4 סתם, בלי שם לוואי שבעל העצה הסכים בהחלטת הכונה. ואין עצה שאיננה מועלת לאדם. 5 כך יש לשאול. כי כיון שהעצה מועילה, מדוע לא נקרא לכך "עצה" סתם? כי יפירנה או לא יצלח בעצתו. ולכן 6 כאן רבינו מתחיל להשיב מדוע אין לכנות עצת הרשע "עצה" סתם. ולכאורה צ"ל כאן מלת "לכן" בלי ו' איננה ראויה להתאר "עצה" סתם, כי כל "עצה" סתם היא הסכמה בדרכי ה' ושיצליח בה העושה. וכדרך [הכתוב] שחוזר על זה. אבל תתואר "עצה רעה ונמהרה". וכן נמצא מחכמת החכמים ותבונת הנבונים ועצת היועצים שהם כולם טובים 7 עשוים להועיל ולהשיג תוצאה הרצויה להם להצלחת האדם. וה' הגורם [ש]לא יועילו, כדרך "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל" (ישעיה מד, כה) כמבואר בבית השני (חדר יא חלון א). וכדרך "ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים" שבארנוהו למעלה. כי דברי שלמה כוללים טעמים רבים באמת, אבל איננו על ההתחכמות וההתבוננות כדברי ראב"ע ז"ל, כי זה סותר יסודות הלשון שאין ההתחכמות נקראת "חכמה" סתם בכתבי הקדש. וכבר דברנו בענין הזה בבית הראשון (חדר א חלונות א-ב) והשני. והבן.