המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יא; מציאות ודין סא

1גם מחלוקת התוס' והרי"ף בהא דאמרינן "עדיו בחתומיו זכין לו" אבל רק כשמטי לידה שאז אמרינן איגלאי מלתא למפרע משעת החתימה, שלשיטת התוס' בב"מ (י"ג א') גם אם מכר לאחר בינתיים בקנין ממש ובכ"ז כשמטיה לידיה של הלוקח הראשון מתבטלת המכירה השניה, והרי"ף סובר שבאופן כזה קונה הלוקח השני ולא הראשון, גם מחלוקת זו היא מחלוקת במציאות ודין , אם המטי לידה דרוש רק במציאות לבד, שיגיע הניר של השטר המכירה, או שבעינן שימטי לידיה שטר מכירה , לא רק במובן המציאות של הדבר אלא ג"כ במובן הדין . של הדבר, שיהוה על זה דין שטר.

2והנ"מ מובן מאליו, כי אם נימא כהצד הראשון, אין הבדל בין לא מכר בינתיים ובין אם מכר בינתיים, שלעולם אמרינן כשמטי לידיה השטר מכירה שעדים בחתומיו זכין לו, אבל אם נימא כהצד השני הנה זה שייך רק כשלא מכר בינתיים שאף אם לא נאמר איגלאי מלתא למפרע, בכ"ז יש על זה שם שטר מכירה אף בדין כי אם זה לא יועיל למפרע עכ"פ יועיל מכאן ולהבא, אבל לא כן כשמכר בינתיים שאם לא יועיל למפרע אין על זה כלל שם שטר מכירה אלא ניר בעלמא , כי השדה כבר איננו של המוכר אלא של הלוקח החדש. (ועי' במה שכתבנו בח"א מדה"ג אות כ"א) 252 וכן כתב הגהמ"ח בחלק א (מדה ג אות כא) עיין שם בהערות מה שצויין, ושם שבדרך זו כתב גם בחי' הגר"ש שקופ (סי' יט), ע"ע קונטרסי השיעורים (שיעור טו) וקה"י (סי' כב). וביאר בחידושי הגרש"ש שם דעיקר הקנין נעשה על ידי חתימת העדים (אם מדאורייתא למ"ד ע"ח כרתי או מדרבנן בתקנת עבז"ל, עיי"ש מדברי המהרש"א והאחרונים דנו בז, אכמ"ל), רק שצריך שתהיה המסירה בתורת שטר ראיה ועי"ז איגלאי מלתא למפרע שנתקיים הקנין, ועל כן כל שמכר בנתיים חסר בעיקר הראיה, ועיין שם שלפי זה לא יהני ביטול דביטול מהני רק על השטר ולא על הראיה שבו. ועיי"ש שביאר דזה גופא מחלוקת הרי"ף והתוספות בכה"ג שאם נאמר איגלאי מלתא למפרע יהיה שם שטר ראיה, דהתוס' ס"ל דמהני, והרי"ף ס"ל דלא מהני. ועיין שם במה שצויין עוד. ובעיקר הדבר ע"ע בספרו של הגהמ"ח 'עזר אל עמי – דרכה של אומה', במאמרו 'רש"י ושיטתו בהלכה' (אות יט), ושם כיצד מיישב רש"י באגב אורחיה את קושית הקצוה"ח (סי' קפח סק"א). .

3והדוגמא הזו שונה מהדוגמא הקודמת, ששם לענין גט אשה, החקירה היא, אם בעינן רק המציאות כשהיא לעצמה, או שדי גם בהדין של המציאות באופן שיוצא שהצד השני כולל יותר, להצד הראשון לא מעיל קנין אגב ולהצד השני כן מועיל כנ"ל, אך בדוגמא זו הוא להיפך, שהצד הראשון כולל יותר, כי לפ"ז מועיל המטי לידיה גם כשמכר בינתיים, ולהצד השני שיש לזה מובן דיני ולא מובן מציאותי לא מועיל בכהאי גוונא.