המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יא; מציאות ודין סב

1אכן כל גירושין ג"כ בא ממציאות דינית , כלומר, שגט וגירושין המה שני דברים, ואף כי כתוב בתורה ו"נתן לה ספר כריתות" ובכן מקודם צריכים לקבוע על הניר השם של "ספר כריתות" שם הגט, ואח"כ כשנותן את הגט הזה נעשה ע"י כך הגירושין באופן שהגירושין באים ממציאות דינית כלומר, לא מנתינת הניר בלבד, אלא מנתינת גט והשם גט הוא מציאות דינית כנ"ל.

2אכן יש להסתפק לר"א דס"ל עדי מסירה כרתי, אם המכוון הוא על הגירושין שעדי מסירה פועלים את הגירושין, אבל את עצם שם הגט קובעת הכתיבה לבד כנ"ל, או שה"כרתי" מכוון גם על שם הגט באופן שלפני המסירה לא רק שאין גירושין אך גם שם הגט לא חל 253 וזה לשון התוס' בסוגיין (לב, ב) דכל זמן שלא הגיע ליד האשה לא חשיב גמר מעשה, והיינו כהנ"ל. באופן אחר קצת ביארו האחרונים, שאין הכונה ששם הגט לא חל כלל עד המסירה אלא שבעינן שיהא 'עומד לגירושין' עד שעת המסירה, והיינו שלא נקבע הגט עד המסירה, ראה קובץ הערות (סי' עו סק"י). .

3והבאתי 254 דרכי הקנינים (שמעתתא ה פרק א), וראה עוד שם (שמעתתא ו פרק ג), ובדרך הקודש (שמעתתא יג פרק יב). שיש בזה מחלוקת הראשונים אם ביטל הבעל את הגט אחרי הכתיבה אם מועיל הביטול ולא יוכל לגרש אח"כ בגט זה אף אם ירצה אחרי כך (עי' בתוס' גיטין ל"ב ע"ב ד"ה גיטא גופא מי קא בטיל) וברמב"ם פי' מה"ל גירושין (הלכה כ"א) ובח' הר"ן על הרי"ף. ואמנם הר"ן שואל על הסוברים שאפשר לבטל את עצם הגט, שמ"ש מס"ת שנכתב בהכשר שבודאי לא יכול לבטל אחרי כך? אבל באמת בזו היא המחלוקת, כי זהו כלל תמיד, שאדם יכול לבטל את מחשבתו כ"ז שהיא לא פעלה את החלות, אבל אחרי שפעלה את החלות נעשתה למעשה שאי אפשר לבטלה, ובגט הלא יש גם מעשה עצם הכתיבה, ומחשבה של לשמה. כל הדיון בזה כשמבטל יכול להיות כמובן רק בנוגע להמחשבה, אך אם נסבור כהצד הראשון בודאי שלא שייך על זה ביטול, כמו שלא שייך ביטול על ס"ת שנכתב בהכשר, ואעפ"י שהביטול היה לפני המסירה ועדיין לא נתהוו גירושין, אבל ס"ס השם גט כבר נתהוה, אבל אם נסבור כהצד השני שפיר מועיל הבטול, ולא דמי לס"ת, ששם הס"ת על זה אף טרם שהשתמשו בו, לא כן בגט שרק המסירה צריכה לקבוע את השם גט, וכשמבטל לפני המסירה הוא מבטל את המחשבה, מחשבת לשמה , טרם שנתהוה למעשה ואף אם ירצה אחר כך לגרש בהגט זהו כאילו מגרש בגט שנכתב שלא לשמה 255 כעי"ז בקובץ הערות הנ"ל שכיון דבעינן לשמה משעת כתיבה עד נתינה יכול לבטל את ה'ספר כריתות' שלא יעמוד עוד לגירושין. ושלפי"ז אפילו הבעל כתב את הגט בעצמו מהני הביטול של הגט לדעה זו. וראה ברמב"ן שדימה ביטול גט למי שמבטלת מעות הקידושין ואומרת שלא תתקדש במעות אלו לעולם שבודאי יכול לחזור ולקדש בהם את האשה (ובדומה לזה כתבו התוס' קידושין נט, א). ובשרידי אש (גיטין סי' ט אות ב) הקשה דלפי"ז הרמב"ן סותר את עצמו, דהגרא"ו ביאר את שיטתו זו שהבעל הוא 'פועל' את הגט, ונמצא לפי זה דיהני ביטול לגט עצמו הגם שהרמב"ן הוא מרא דשמעתתא דלא מהני ביטול לגט. ועיין שם בהרחבה. .