המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יא; מציאות ודין פו
המידות לחקר ההלכה · HaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XI 86
Open in the reader →1והנה רבים מקשים, על שיטת הרא"ש והריטב"א הנ"ל שגם רובא הוי בגדר ספק וגם על זה שייך לומר עשירי ודאי ולא עשירי ספק, ומקשים דלפי זה לא יועיל רובא בספק טומאה ברה"י כשם שאינו מועיל חזקה, חזקת טהרה בספק טומאה ברה"י, כנ"ל 360 לעיל (אות עד). , ואמאי אמרינן בכתובות (ט"ו ע"א) דהא דתניא בתוספתא "ט' צפרדעים ושרץ אחד ביניהם ונגע באחד מהם ואינו יודע באיזה מהם נגע ספיקא טמא" שהוא רק משום קבוע דכמחצה על מחצה דמי הא בלי זה היה טהור 361 כן דייק רש"י שם, ובאמת כן הוא להדיא בנדה (יח, א) דאיתא שם 'ובנמצא הלך אחר הרוב'. וקושיא זו הקשה רעק"א (מהדו"ק סי' קח); ראש הברזל (זבחים ט, א), ועוד אחרונים. ובאמת יעויין בשו"ת רעק"א (שם) הביא בזה דרשה דוהבשר כל טהור יאכל בשר דג"כ הוא ודאי ולא ספק, ותמהו עליו שזה בודאי נגד הסוגיא דכתובות ונדה הנ"ל, ראה אחיעזר (יו"ד סי' ב אות יג); קהלות יעקב כתובות (סי' יא); אבי עזרי (הל' שבת פ"ב הל' כ-כא), ובעקבי חיים (סימן מו) הוסיף דמוכח מיניה וביה שם שדברי התוספתא עמדו לנגד עיני הרעק"א בשעת כתיבת התשובה. ועיין מה שכתבו ליישב בספר ונגש הכהן (כלל ו פרט ג-ד) ובזרע אברהם (לופטביר, סימן ו). ?
2ועלינו להבדיל בין גדר חזקה לבין גדר רוב , דאע"פ דכאמור שניהם לא חלים על המציאות אלא על הדין, אבל ס"ס רוב קובע את הדין באופן ודאי , בעוד שחזקה גם בדין לא באה רק להכריע את הספק, וממילא לענין חזקה שפיר אמרינן דלא מועילה בספק טומאה ברה"י, וגם כשיש חזקת טהרה ג"כ אמרינן ספק טומאה ברה"י טמא, דכאמור, חזקה אינה מועילה נגד ודאי, מפני שכל עיקרה הוא רק הכרעת הספק ושוב אע"פ שיש חזקה בכ"ז מידי ספיקא לא נפקא, משא"כ רוב דנהי דהמציאות נשארה בספק אבל כיון דס"ס הדין כבר הוחלט באופן ודאי, אין כבר בזה הדין של ספק טומאה ברה"י דמידי ספיקא כבר נפקא 362 והוא כפי שהתבאר בהערות לעיל (אות עז ועט), שעלינו להבדיל בין הדרגות השונות לקביעת המציאות: א. עדים, והם בירור וקביעת המציאות באופן מוחלט (אות עז ועט). ב. בירורים שונים כגון: עד אחד, שבועה, מיגו, הודאת בעל דין, שהם קביעת המציאות ביחס לפרטים המסויימים (אות עז-פב). ג. הכרעה בספיקות, ונקודה זו מתחלקת לכמה דרגות. רוב וחזקה שהם הכרעה בספק (אות עז ועט), אל מול 'ספק כודאי' שהוא דין הנהגה בטומאה (אות עג). אלא שגם בזה יש לחלק בין רוב לחזקה, כי סוף כל סוף רוב הוא הכרעה ודאית ואילו חזקה היא רק הנהגה בספק. .