הגיונות אל עמי, חלק ב, תולדות לא

1מצות ישוב ארץ ישראל של יצחק

2״וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים - וכו׳, וכו׳ - ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות, ויאמר, כי עתה הרחיב ד׳ לנו ופרינו בארץ״ (בראשית כו, טו-כג).

3א. אין ״חזקה״ נגד ישוב ארץ ישראל.

4כלל גדול הוא ש״בתלת זימני הוה חזקה״, אבל גם בכלל גדול זה יש יוצא מן הכלל והוא בנוגע לישוב ארץ ישראל, בזה גם אם נִכָּשל תלת זימני עלינו לנסות פעם רביעית וסוף סוף נצליח, כי החזקה שארץ ישראל שלנו היא היא למעלה מכל החזקות המתנגדות לזה.

5ואם ששלש פעמים לא הצליחו כלל עם הבארות, פעם הראשונה ״חפרו בימי אברהם אביו וסתמום פלשתים אחרי מות אברהם״, פעם שניה כשעבדי יצחק מצאו ״באר מים חיים״ לא נשאר להם מזה רק את השם ״עשק״ לבד ״כי התעשקו עמו״, ונסו גם בפעם השלישית וגם מזה לא נשאר להם רק השם ״שטנה״, בכל זאת לא התיאשו ולא אמרו אבדה תקותנו, אך ״ויחפר באר אחרת״, ולא הביטו על זה שבתלת זימני הוה חזקה, והסוף היה ״ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב ד׳ לנו ופרינו בארץ״.

6ו״מעשה אבות סימן לבנים״ גם בזה.

7ב. חפירה שלנו וסתימה שלהם.

8שונאי ישראל טוענים עלינו תמיד, כי המה החופרים של הבארות, ואנחנו הננו רק השותים, המה הזורעים ואנחנו הקוצרים, המה בונים ואנחנו המנצלים וכדומה וכדומה. אבל באמת זהו אחת מהעלילות הנמבזות ואדרבא ״וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים״, אנחנו עוסקים בהמצאת בארות חדשים והמה עוסקים בסתימה, אנחנו עוסקים בבנין והמה בסתירה, לסתור כדי להרוס את מה שבונים אנחנו.

9ותמיד כשאנו הולכים מגוי אל גוי אנו יוצרים וממציאים בארות חדשים, אנו ממציאים ענפי מסחר שונים שעל ידם הננו מביאים ברכה לכל בני הארץ, והמה רודפים אותנו עבור זה.

10ג. מקודם אנו צריכים להשתמש בבארות של אבותינו.

11״וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו וגו׳ בימי אברהם אביו - וכו׳ - ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו״.

12מזה אנו למדים, כי מקודם אנו צריכים להשתמש בבארות שכרו אבותינו, ואם גם נמצאים מפריעים המניחים אבני נגף וצורי מכשול וסותמים את הבארות הללו אל לנו להתיאש אך לעשות את כל ההשתדלות כדי לפותחם מחדש ולמצוא בהם שפע ברכה. ולא עוד אלא שאין אנו צריכים גם כן לשנות את השמות שקראו להם אבותינו ״ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו״, ואם אנו קונים זאת ב״שינוי מעשה״ אל לנו לקנות אותן ב״שינוי השם״, אך רק כשכל הנסיונות האלה לא הצליחו מפני חמת המציקים העומדים לשטן על דרכינו, רק אז עלינו לחפש ולמצוא בארות מים חיים חדשים.

13ודא עקא, כי אנו עושים ממש את ההיפך וקודם כל אנו סותמים בעצמנו את הבארות של אבותינו המפכים עוד מים חיים ואנו הולכים לבקש בארת נשברים.

14וכבר התאונן על זה הנביא באמרו ״כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים״ (ירמיה ב, יג).

15ד. איך מתנהגים ה״בעלי טובות״ שלנו.

16״וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך ד׳״ (בראשית כו, כט).

17על פי מה שמבארים את הכתובים במגילת אסתר (ו, כג) ״ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה? ויאמר נערי המלך משרתיו, לא נעשה עמו דבר״, ומבארים זאת על פי דרך משל, פעם אחת נתחב עצם בגרונו של זאב עד לידי מחנק והיה בסכנת נפשות, וראה עוף לפניו והתחנן לפניו שיכנס לתוך גרונו וימשוך את העצם מתוך גרונו, ובעבור זה יגמלהו כל טוב, ואחרי כך כשהעוף בא לתבוע את שכרו התרעם הזאב ואמר, וכי לא די לך בזה שהיית בגרונו של זאב ונצלת ויצאת ממנו חי? וכך היה גם כן תשובתם של נערי המלך על שאלתו ״מה נעשה יקר וגדולה למרדכי?״ שזה גופא נעשה מה ש״לא נעשה עמו דבר״, שהיה בגרונו של זאב ויצא בשלום, ישב בשער המלך ויצא חי.

18וזה אמר גם אבימלך ״וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום״ - זה גופא הטוב מה ששלחנו אותך בשלום ולא בלענוך חי.