הגיונות אל עמי, חלק ב, ויצא לה
הגיונות אל עמי · Hegyonot El Ami, Volume II, Vayetzei 35
Open in the reader →1עולים ויורדים.
2״ויחלם, והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו״ (בראשית כח, יב).
3א. שני מיני מלאכים.
4כבר עמדו חז״ל על זה ש״יורדים ועולים אין כתיב כאן אלא עלים וירדים?״ (בראשית רבה פסח, יד)
5אכן באמת אפשר למצוא תשובה על זה במאמרם ״והנה סלם זהו סיני״ (שם, שם יב).
6כי כידוע ״לא נתנה תורה למלאכי השרת״ (ברכות כה, ב), אבל, מאידך גיסא, אנו באים מהתורה למלאכי השרת, מכל מצוה ומצוה נברא מלאך טוב ומכל עברה ועברה מלאך רע.
7ונמצא שיש שני מיני מלאכים, כשם שיש שני מיני תורה, כי באמרם לא נתנה תורה למלאכי השרת הכוונה רק על התורה שלנו, ולמלאכי השרת יש תורה משלהם, והתורה שלהם גדולה ורחבה הרבה יותר מהתורה שלנו שגם היא ״ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים״, שהרי גם להכוכבים והגלגלים יש תורה שהיא לאין ערך רוממה משלנו. לשיטת הרמב״ם, כמו שאומר בהלכות יסודי התורה פ״ג (הל׳ ט׳ י׳ י״א) ״כל הכוכבים והגלגלים כולם בעלי נפש וידיעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו ומשבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים - וכו׳ - ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם״.
8אכן על התורה שלהם לא נאמר ״סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה״, אך אדרבא כמובן, ואלא על מה נאמר זה? על ״סיני״, על התורה שלנו, וגם ממנה נבראים מלאכים כנ״ל, אלא שמלאכים אלו המה ״דרי מטה״ ועליהם נאמר, ״עולים ויורדים״ בנגוד למלאכי מעלה שהמה להיפך ״יורדים ועולים״.
9ב. המלאכים של האומות.
10״והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, אלו שרי ארבע מלכיות ששלטונותן גומרת בהן, עולים ויורדים, יורדים ועולים אין כתיב כאן, אלא עולים ויורדים, עולים הם ועליה תהא להם, אלא שכל אחד ירוד מחברו״.
11גם לכל אומה ואומה יש מלאך בשמים, וזהו שרה של אומה, כידוע, אבל גם מיני המלאכים הללו לסוגי ״מלאכי מטה״ יחשבו, וגם הם הולכים מן הארץ לשמים. מקודם באה האומה ואחרי כך נברא השר של האומה, כי בכל אומה ואומה אף הכי פחותה שבפחותים נבראה במשך הזמן איזו רוחניות מאוחדה המאחדת אותם ובלאו הכי אי אפשר, ודרך המהלך של המלאכים האלה הוא כמובן גם כן מתחילה עליה, כי מקורם בארץ כאמור, אך בהמשך הזמן הם עולים השמימה.
12ובהעליה כבר מונחת סיבת הירידה שלהם. ואם אנו רואים בכל האומות שאחרי ימי העליה שלהן באה הירידה, הנה זהו ״והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים״, וכביאור חז״ל ״עולים הם ועליה תהא להם, אלא שכל אחד ירוד מחברו״, אין עם בעולם שיעסוק בירידה אדרבא כל אחד ואחד עסוק בעליה, ואף רגע אחד לא ירצה לעמוד בתקופת עמידה, אבל דוקא מהעליה באה הירידה ״וכל אחד ירוד מחברו״ ולפעמים נוסף שהוא ״ירוד אף מעצמו״ מעצם עליתו.
13יוצאת מן הכלל היא רק האומה הישראלית, ששרה של אומה זו הוא ד׳ בעצמו, ולא האומה יצרה אותה ככל האומות כנ״ל באופן שהן נצבות ממעל לשריהן, אלא להיפך ״והנה ד׳ נצב עליו״. וזהו שאמרו בסוכה ״אין לך כל אומה ואומה שלוקה שאין אלהיה לוקה עמה תחלה - וכו׳ - ובזמן שישראל עושים רצונו של מקום אין מתיראין״ (סוכה כט, א).
14ג. ארץ ישראל.
15״והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה״, נאמר בפשטות על המקום גופא שהוא ארץ ישראל, אמצע שיפוע של הסולם הגיע נגד ירושלים כדברי חז״ל, וירושלים היא באמצע ארץ ישראל כידוע.
16ואמנם ארץ ישראל כולה וביחוד ירושלים שבאמצעה היא בבחינת ״מצב ארצה וראשו מגיע השמימה״, קטנה היא הארץ מאד מאד, אבל מה גדולים ורחבים הם השמים שמלמעלה. הארץ נחרבה ונעשתה אבלה שוממה וגם בזויה, אבל את השמים שלה לא החריבו והשמים שממעל לארץ ישראל מה יפים הם ומה מזהירים, אין שמים כשמי ארץ ישראל, וכשאתה בא שמה הם מושכים את לבך ואת נשמתך כמו בחבלי קסם, ובע״כ עליך להגביה את עיניך למעלה הקוראים לך ״דע מה למעלה ממך״, ומאידך גיסא, השמים שמה המה כל כך קרובים לך, עד כי אינך מרגיש כל כך את המרחק שבינך וביניהם ונדמה לך שבקל אפשר לך לטפס אליהם דרך הסולם הזה.
17״סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה״ זוהי ארץ ישראל לכל העולם כולו, כאן היא ערש הלידה של כל האמונות הגדולות של כל באי עולם כמעט, ואם כל המלוכות הגדולות מדיינות עליה מימות עולם, הנה לא על הארץ שבה הן מדיינות אך על השמימיות שבה.
18״ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו״, ואמנם כמעט תמיד היתה שייכת ארץ ישראל להמלוכה היותר גדולה שבתבל, וכמו שאמר ר׳ יוחנן בן זכאי לאספסיאנוס ״אי לאו מלכא את לא מימסרי ירושלים בידך, דכתיב והלבנון באדיר יפול״ (גיטין נו, ב), וארץ ישראל היתה שייכת תמיד כמעט להעם היותר אדיר שבתבל וגם עכשיו המלוכה הכי-אדירה שבתבל פרשה את כנפיה על ארץ ישראל. וברם, שכל המלוכות ששלטו בארץ ישראל כיון שאבדו את ארץ ישראל ירדו כמעט לגמרי מבמת השלטון, וגם על המלוכה העכשוית לזכור לא רק את ה״עולים״ אך גם את ה״יורדים״ אם לא תשמור את הבטחתה להאומה הישראלית.
19אבל גם עלינו לזכור את הכתוב הזה היטב היטב, לכל סולם צריכה להיות אחיזה גם מלמטה וגם מלמעלה, ואם נשמט מקום האחיזה מלמעלה הסולם נופל ונשבר לגמרי.
20וחבל כשאנו משתדלים עכשיו לשפר ולשכלל את מקום האחיזה של הסולם מלמטה, אנו משמטים אותו ממקום האחיזה שלו מלמעלה שזהו ״וראשו מגיע השמימה״...
21ד. עולים ויורדים בו - ביעקב.
22״מלאכי אלקים עלים וירדים בו״. ובמדרש רבה (פס״ח, יב): ״ר׳ חייא ורבי ינאי, חד אמר, עולים ויורדים בסלם וחד אמר, עולים ויורדים ביעקב - וכו׳ - מעלים ומורידים בו שנאמר ישראל אשר בך אתפאר״.
23על כמה בחינות יש תרמימטר שעל פיו אנו מעמידים את הבחינה, וגם על המוסר וההשכלה האמיתית של הגויים יש תרמימטר - והוא: היהודים.
24ואם נרצה לדעת אומה פלונית או אלמונית מהו מצבה הרוחנית אז עלינו להתבונן על מצב היהודים שמה.
25עולים ויורדים בו - ביעקב. מיעקב אפשר לדעת את מצב העליה והירידה של האומות ומלאכי אלקים שלהן.
26וברם, שהננו לא רק אמת המדה של העליה והירידה של הגויים אך גם הסיבה של הנ״ל, ״כל המיצר לישראל נעשה ראש״, הנה זהו לא רק כלל שכתוב שחור על גבי לבן בגמרא, אך זהו כלל גדול בחיים, ואמנם לא כל המיצרים שוים ולא כל הראשים שוים, בשניהם יש מדרגות מדרגות לאין שיעור ולאין תכלית, אך זהו כלל גדול שכל מה שהמיצר גדול יותר הנה גם ה״נעשה ראש״ שלו הוא במדה שאין למעלה הימנו, ואנו רואים זאת בימינו ולעינינו שקם מיצר לישראל שאין לנו כמעט דוגמתו בההיסטוריה הישראלית העשירה בזה מאד והוא גם כן נעשה ראש הכי גדול שבתבל.
27״עולים - ביעקב״ אך הסוף יהיה שגם יורדים - ביעקב, וסוף כל ה״ראשים״ הללו ידוע ״לפני שבר גאון״.