הון עשיר על משנה ברכות ה:א
הון עשיר על משנה ברכות · Hon Ashir on Mishnah Berakhot 5:1
Open in the reader →1כובד ראש . ממש. כדי שיהיו עיניו למטה, כי כן הוא דין המתפלל (כדאי' יבמות קה: שו"ע או"ח צה ס"ב) :
2שעה אחת, דווקא הוא, כמ"ש התי"ט . וטעם לזה י"ל, כי היו מכוונים לעורר בשיעור זה, השעה אחת העליונה אשר היא רומזת לשכינתא, כידוע בלמודי האר"י זלה"ה בביאור א"א להתקיים אפי' שעה אחת:
3למקום . הגם כי פשוטו ר"ל להקב"ה, שהוא מקומו של עולם, מ"מ י"ל דרמז לנו התנא בלשון זה, דצריך לכוין למקום הראוי לעבור אותה תפלה, ולזה היו מכינים עצמם החסידים הראשונים, דאע"ג דכל התפלות עולות בקנה אחת בכלל, מ"מ דרך עלייתם בפרט, הם דרך כלים מכלים שונים, והאדם התועה מדרך השכל במחשבתו, בקהל רפאים תנוח תפלתו, ולא תעלה מעלה לפני כסא כבודו, ולכן לא יהיה נענה. והיינו מאי דאמור רבנן מפני מה ישראל צועקים ואינם נענים, מפני שאינם יודעים להתפלל בשם. כדאיתא במדרש על פסוק (תהלים צא, יד. ובמד' תהלים שם) אשגבהו כי ידע שמי, וכתיב בתריה (פסוק טו) יקראני ואענהו. ואף כי הרשות ביד ה' לשדד המערכות, מ"מ אינו רוצה לאבד עולמו, לשנות סדרי בראשית, אשר בסדר ההוא סדרם לקיים עולמו, מפני השוטים (עי' ע"ז פ"ד מ"ז) הרחוקים מאור תורתו, החוננת לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, להבין ולהשכיל המדרגות העליונות, אשר על פי דרכם תעבור תפלתו למקום הראוי לה להתקבל ברצון, ויפיק רצונו:
4המלך . הידוע, והוא ישראל:
5אפילו נחש כרוך על עקבו . האי אפילו לא קאי אכרוך, אלא אנחש. דכשאינו כרוך, אלא מרתיע ובא כנגדו, הוא מסוכן, כדאיתא בירושלמי (סוף ה"א לח.) :
6על עקבו . לאו דווקא, אלא דנקט ליה על שם הכתוב (בראשית ג, טו) ואתה תשופנו עקב:
7לא יפסיק . כתב התי"ט ז"ל לא יפסיק בדבור, דאלו בהליכה לא מצינו בשום מקום הנקרא הפסק כ"פ רבינו יונה, עכ"ל. ואע"ג דהדין עמו דהליכה בשעת הדחק לא נקרא הפסק, דהכי איתא בירושלמי (שם) היה עומד ומתפלל באסרטיא או בפלטיא, הרי זה מעביר מפני החמור ומפני הקרון, ובלבד שלא יפסיק את תפלתו, ע"כ. דש"מ דהעברה ממקום למקום לא נקרא הפסק. ומ"מ האי לא יפסיק דמתני', ר"ל אפילו בהילוך ד', דהכי איתא בירושלמי (שם) ר' אילא אמר לא אמרו אלא כרוך, אבל אם היה מרתיע ובא כנגדו, הרי זה מסתיר מלפניו, ובלבד שלא יפסיק תפלתו, ע"כ. ואם איתא דהאי לא יפסיק ר"ל בדבור, אבל בהלוך שרי, מאי אבל אם היה וכו' הלא שוים הם, אלא ודאי דהאי לא יפסיק ר"ל אפילו בהלוך, דלא מקרי שעת הדחק, דהואיל וכבר כרוך בעקבו ולא הזיקו, מסתמא כל עוד שיעמוד על עמדו ולא יהלך, לא יזיקנו עוד, ולכן יכול לגמור תפלתו ואחר כך ישתדל להסירו מעליו: