אגרת שמואל על רות א:י

1ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך אפשר לומר כי בדבריהן אליה כיונ' כל אחת כוונ' אחת רות כיונה לומר כי לשתי סבות גם יחד הית' כונת לכתה עמ' אם ללכת אתך וזהו כי אתך וגומר ואם כדי לשוב לעמך ולאלהיך לחסות תחת כנפיו ושתיהן לעיכובא ואם לא היתה אלא אחת משתי הסבות הללו היה בה די ללכת עמך כ"ש דאיכ' תרוויהו וערפ' כוונ' לומר כי הסב' העקרית ועיקר מגמתה הית' לעשות טובה עמה וכדי שלא לעזוב אותה כי רצת' בחברת' עד שבשביל אהבתה תתגייר ותשוב אל עמה ואל אלהי' אף כי אין בלב' להתגייר אלא בעבור כבוד שמה תעש זאת וזהו כי אתך כל עיקר הכונה היא ללכת אתך ובעבורך נשוב לעמך הרי שפה אחת ודברי' אחדי' וכונות בהם שתים ועדיין אחרי הדברי' האלה היתה נעמי במקומ' כי ראתה דבריהן תלויין ויש להבין בכוונת ערפה כדאמרן כי עיקר מגמתן היתה מאהבתו י"ת לחסות תחת כנפיו י"ת ונטפל לזה היו רוצות ללכת אתה בחברת' והעיקר לשוב אל עמה ואל אלוהיה כי לא עלת' בדעת' כי על שתיהן יחד הית' הכונה ככונת רות כדאמרן ועל כן חזר' לומר להן שובנה בנותי וגו' שעשת' חוקי הסותר ואמר' אם כל כוונתכם לעשות טובה עמי שלא להפריד מחברתי הנני מוחלת על כבודי ושובנ' בנותי ואם הכונה לחסות תחת כנפי י"ת למה תלכנה עמו בחברתי הלא טוב לכן ללכת זולתי כדי שלא יחשדו אתכם שמפני הבושה שלא לעזבני באתם להתגייר ועל כן שובנה וגו' או לכנה כדאמרן לעיל ואחר שהעבירה מסוה מעל פניהן והפצירם עד בוש אז גלת' כל אחת מצפוני לבה ותשק ערפה לחמותה ושבה אל עמ' ואל אלהי' ורות שהיתה כוונת' לשמים וגם ללכת אתה דבק' בה. והמתרגם ז"ל תרגום ואמרנא לה לא נתוב לעמנא ולדחלתנ' ארום אלהין עמך נתוב וכו' רצ' לטעום מלת כי שלא יצדק בשאלת הדברים לכן פי' שהוה ליה כאילו כתיב הכי ותאמרנה לה לא כי אתך נשוב וגומר והכונה לא נשוב אל עמנו כאשר אמרת כי אתך נשוב כלומר אלא אתך נשוב וישמש כי בכאן במקום אלא שהוא אחד משימושים שלו. ואפשר עוד לומר לפי שהוא אמרה להן לכנ' שובנ' אשה לבית אישה וגומר ופירשנו לעיל שרמזה אחת משתי חלוקות או לכנה אתן לבית לחם יהודה מבלי חברת' כי הליכה תקרא אל מה שאליו או שובנה אש' לבית אמה ועתה השיבו לה תשובה לפי דבריה ואמרו לה כי אתך נשוב לעמך כלומר כ"כ תקועה אהבת היהודית ואהבת עמך בלבותינו עד שכמו שלך תקרא שיבה וחזרה לפי שאת שבה אל עמך ואל מולדתך אשר מהם נפרדת גם אנחנו כ"כ היא האהב' שיש לנו עם עמך עד שיאמר עלינו כי אתך נשוב לעמך וגם לנו היא שיב' וחזר' כאילו מעיקרא היינו מהם ועת' שבנו אליהם וזה מרוב אהבתינו אותם כי בעינינו כאילו מקטנותינו נתגדלנו עמרם וכאשר נעמי ראתה תוכן דבריהם כי הטיבו אשר דברו לכן אזלא לה לאידך גיסא ואמר' שובנ' בנותי למה תלכנה עמי כלומר אם כדבריכם כן הוא שובנ' לבית לחם יהודה אתם לבדכן כי אז כל העולם יעידון ויגידון כי כדבריכם כן הוא ושיבה תקרא אליכם כיון שיראו אתכם לבדכם הולכות לבית לחם יהוד' בדת יהודית זה יור' על האהבה המוחלטת כמי ששב על עמו ואל אלהיו אמנם בבואכם עמי אז לא תקרא שיב' רק הליכ' כי יאמרו כל העולם בסיבות הליכתי ואהבתי הלכתן עמי לא מאהב' עם בני ישראל ואם כן אתם גורמים במה שאתן באות עמי שתקרא ביאתן הליכ' וזה שאמר למה תלכנ' עמי:

2או אפשר לפרש מלת כי כמו כאשר וחברו כי יבוא הלוי כי תכל' לעשר והענין לפי שנעמי אמר' להן לכנה וגו' יעש ד' עמכם חסד וכונתי כמו שפירש לעיל שאמר' להן עשו מה שתרצו או לכנ' לבית לחם או שובנה אש' לבית אמה כי בין הכי ובין הכי ואפילו שישובו לבית אמן יעש ד' עמהן חסד ויתן להן מנוחה אשה בית אישה כי לא יקפח שכרן ועתה השיבו לה כי אתך נשוב לעמך כלומר כל הברכות שאמרת אפשר שיתקיימו כאשר אתך נשוב לעמך אבל אם לא נשוב אל עמך פשוט הוא שלא יתקיימו לפי שהשי"ת מטיב לטובים ולישרים בלבותם שהם גוים זדים ארורים לא די שלא יטיב אבל יגמור נא רע רשעים ומה שאמר כי בין הכי ובין הכי ייטיב לנו פטומי מילי בעלמא נינהו לכן הכרח הוא שנשוב לעמך:

3ומורי זלה"ה כתב כי אתך נשוב וגומר ירצה הכונה ללכת בחברתך הוא לפי שימשך לנו תועלת נפשיי גדול שנשוב לעמך להיות מכללם כי בסבת דבורך והדרכתך והישרתך יכנס יראת שמים בלבנו קו לקו מעט מעט עד אשר נחפוץ ונרצה להיות מכלל עמך דבלאו הכי אין בנו השער' והשכל' לבא לידי מד' זו ושיעור הכתוב ותאמרנה לה כי אתך ר"ל בלכתנו אתך ובחברתך ימשך שנשוב לעמך מה שבהפרד ממך און לנו מקום לזה אפי' תהי' כונתינו לטוב' עכ"ל: