אגרת שמואל על רות א:יא

1ותאמר נעמי וגומר העוד לי בנים במעי אין הכונה לומר שלא היתה הרה כי עיניהן הרואות שלא צבת' בטנה אלא העוד מעי ראויות להריון ולהיות בנים בהן והכתוב הזה הוא הקדמ' והדר מפרש לה כי פירוש העוד לי בנים במעי הוא אומרו בפסוק הב' כי זקנתי מהיו' לאיש כלומר ואין מעי ראיות להריון ופירוש והיו לכם לאנשים היא אומר בכתוב הג' הלהן תשברנ' עד אשר יגדלו וכי אפשר שיהיו לכם לאנשי' ואתן תמתינו עד אשר יגדלו א"נ אמר בודאי כוון שאינני הרה אי אפשר שתמתינו עד אשר אתעבר ואם הי' אפשר שתמתינו היה בראותכם אותי מעוברת וזהו שאמר העוד לי בנים במעי כדי שתמתינו ואף גם אם הייתי מעוברת אין לכם להמתין כי אולי לא ירצה הכנים אשר אלד להיות לכם לאנשים כי לא ירצו לישא נשים גדולות מהן וקרוב להיות זקנות או לסבה שלא ירצו לישא נשים מואביות אע"פ שמן הדין הן מותרות כי מואבי ולא מואביות עם כל זה אפשר שהם לא ירצו לסמוך על זה ולא יחלקו בין הזכרים לנקבות כי אפילו הנקבות יחשבו אותן כאלו הן זכרים לענין איסורא ולזה כתב לכם במ"ם כזכר להורות כי אולי תחשובו בעיניהם כזכרים לענין איסורא וזהו והיו לכם לאנשים כלומר וכי אתנ' ידעתן שירצה לכם להיות לכם לאנשים ובזה ידוייק שלא אמר ותהינה להם לנשים אלא לכם לאנשים לפי שאף אם אתם תרצו להיות להם לנשים הם אולי לא ירצה להיות לכם לאנשים ועל דרך זה אפשר ג"כ לדייק מה שאמר לכם במ"ם שהוא לשון זכר ובנון הל"ל אלא הכוונה כלומר אולי הבני' יהיה להם טינא זו בלבם לומר שאתם אילוניות כזכר שאינו יולד כן אתם עקרות שהרי שהיתן עשר שנים נשואות למחלון וכליון ולא ילדתון ולכן נקט לכם לשון זכר לומר שמא לא ירצו להיות לכם לאנשים בחושבם שאתם בבחינת הזכר שאינו יולד ודוכרניות אתם. ואפשר שרמזה במ"ם דלכם כי אולי כאשר תחשוב שנותיהם יהיו באותו הזמן כל אחת מהן בת מ' שנים ובשנים אלו כמעט שהאש' היא זקנה ואינ' ראוי' לילד וזה אינו רחוק כי אולי כשנשאו למחלון וכליון היו כל אחת בת י"ו או בת י"ז שנים וי' שנים שישבו בשדי מואב כמו שאמר הכתוב וישבו שם כעשר שנים הרי כ"ז שנים וי"ג אחרים שצריך להמתין לבנים אשר תלד עד אשר יגדלו הרי הם אז בנות ארבעים שנה ולכן נקט מלת להם במ"ם:

2א"נ כוונת הכתוב באומרו שובנ' בנותי הסתכל כי באמיר' הראשונ' אמר ותאמר נעמי לשתי כלותי' קראן כלות ועמ' וגם בפסוק השני קראן בנותי לפי שבראשונה עדיין לא הבחינ' משכיות לבן מה הוא וחשב' אולי עדיין הם טבועות בבור ברית אלההון ובגיותן הן עומדות אבל מכאן והלא' אשר ראתה תורף דבריהם באומרם כי אתך נשוב לעמך וראת' בדבריה' שרוצות עכ"פ להתגייר על כן מכאן והלאה קרא' בנות. אחר כך מצאתי להרשב"א הלוי שכתוב כן וגם כתבו בשם החסיד הה"ר יוסף יעבץ ז"ל ועם כל זה לא נמנע' מלדחותן ולומר להן שובנ' עד שלשה פעמים כי מן הדין ששלשה פעמים דוחין את הגר וגם אמר מלת בנותי כלומר לא תחשדוני שעצתי זאת אליכם היא להרע עמכם כי האמת אפילו שיצוייר שהייתם בנותי ממש כך בעצמי הייתי מיעצת אתכם:

3ואמרה למה תלכנ' עמי הכוונ' לפי שהיא אמרה שישובו לבית אמם וזהו שובנה בנותי דקאמר ואם תאמרו שאתנה רוצות להתגייר על כל פנים לזה אני אומרת לכן למה תלכנה עמי כלומר מה לכן להרע עמדי ולהעציב אותי להיות בעצבון כל ימי כי בהיותנו כולנו בעיר אחת ואראה אתכם נשואות לאנשי' זרי' שנכנסו במקום בניי בוודאי שאהי' עצובות רוח כל ימי והרי מדינות ועיירו' רבות בישראל תלכו שם אם תרצו להתגייר ואל אראה ברעתי וא"כ למה תלכנה עמי ואם היה עולה בדעת שנלך יחדיו היה אם היה אפשר במציאות לחזור ולהתחתן עמכם אז לא די שלא אצטער כי כי אדרבה תהיה תרופ' למחלתי אבל זה הוא מהנמנע כי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים וכיון שכן למה תלכנה עמי אל מקומי ואל ארצי יותר טוב שתלכו אל ארץ אחרת ושם תנשאו לטוב בעיניכם ועיני לא תראנה:

4ובמדרש העוד לי בנים במעי והיו לכן לאנשים וכי יש אדם מייבם אשת אחיו שלא היה בעולמו ע"כ. הם ז"ל הרגישו ייתורא דבמעי דקאמר והיה די בשיאמר העוד לי בנים והיו לכם לאנשים אלא הכוונה שאמרה להם הדין כלומר אילו היו לי בנים אפילו שיהיו בתוך מעי כיון שכבר הוא בעולם אשר אחיו זקוקה לה ותמתין עד שתלד ומייבם לכשיגדל אבל אם לא הי' בעולם ואפילו בתוך מעי אמו לא היה אין לו לייבם וזהו שאמר העוד לי בנים בתוך מעי כדי שיוכלו להיו' לכם לאנשים וכיון שלא יש בנים במעי כבר לא יוכלו להיות לכם לאנשים כי אין לאדם לייבם אשת אחיו שלא היה בעולמו ועל דרך זה אמר הכתוב שלאחריו שובנה בנותי וגו' כלומר אף אם תאמרן לי אם לא יש לי בנים במעי אם אנשא ואלד אינכם אסורין להם משום אשת אחיו שלא היה בעולמו לפי שלא היו למחלון וכליון קדושין בכם לפי שלא גיירו אתכ' או גם אם נאמר שגייר' לא היה עולה בדין לפי שלא היו ב"ד של שלשה לגיירם כי כבר מת אלימלך והוה ליה כמו שלא גיירום עם כל זה שובנה בנותי כי זקנתי מהיות לאיש וגו'. עוד במדרש שובנה בנותי לכנה ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יודן בר חנינא בשלשה מקומות כתוב כאן שובנה כנגד שלשה פעמים שדוחין את הגר ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו א"ר יצחק בחוץ לא ילין גר לעולם יהא אדם דוחה בשמאל ומקרב בימין. ראוי להבין למה האריך ואמר בשלשה מקומות כתיב כאן וכו' והיה די שיאמר כתיב שובנה שובנה וגו' שובנה כנגד שלשה פעמים וכו' ועוד כמו שמנה השלשה פעמי' שובנ' למה לא מנה שני פעמי' לכן דקאמר' ואפשר שבלשונו אשר האריך רצה לתרץ צה והכוונ' כי אפילו אלף פעמים שתאמר להם לכן או שובנה וכולהו בפעם אחת כחד חשיב להו וחדא דחייה מתקרי אמנם אחר אשר ישוב הגר דבריו על הדחי' הראשונה ויתאמץ ויתחזק לבוא להתגייר כאשר ישוב הישראל אמריו אליו לדחותו עוד זאת תקרא דחיי' שנית ואפילו שיאמר לו אלף טענות לדחותו כולא חדא דחיי' היא וזה שאמר בשלשה מקומות כתב כאן שובנה וכו' כלומר במקומות מחולפים שהרי בפעם הראשונה אמרה להן שובנה בנותי לכן והכל חדא דחיי' היא ואח"כ השיבו הן כי אתך נשוב לעמך וחזרה פעם שנית לדחותן ותאמר נעמי שובנ' בנותי וגו' ונתנה להן טעם העוד לי בני' וגו' ומדחזר' לומר עוד שובנה בנותי לכן שהוא מיותר שהיה לה לסמוך כל טענותי' לשובנה בנותי למה תלכנה עמי דקאמרה ולימא הכי שובנה בנותי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי וגומר ומדחזרה להתחיל כבתחילה לומר שובנה וגומר נראה שבפעם השנית כאשר דברה דברים לא היתה בכונתה לדבר אלא עד והיו לכם לאנשים אם באולי בזה תשובו לארצם וכאשר ראתה שאולי רמזה לה בכתף סוררת שלא היו רוצות לחזור אף אם לא דברו שום דבר בשיה' די לחכימא ברמיזא ונעמי הבינה ברמיזותיהן שאינו רוצות לחזור לסורן אז התחילה בדחיי' הג' וחזרה לו' כבתחילה שובנה בנותי לכן ויורה על זה היות דברים אלו ראש פסוק להורות שהוא תחילת דבור מופסק מהדבור הקודם וז"ש בשלשה מקומות כלומר מקומות מחולקין זה מזה ובמה שאמרנו נתיישב אמאי לא קחשיב שני פעמים לכן דקאמרה. ולהבין דברי ר' יצחק דקאמר בחוץ לא ילין גר לעולם יהא אדם דוחה בשמאל ומקרב בימין מהיכן קא מפיק לדרשא זו מהאי קרא ואפשר לומר שבגר לא אמר דלתי לאורח אפתח כי הגר לא הי' מקרב אותו כ"כ להכניסו תוך דלתי ביתו ובערך זה יקרא שמאל דוחה וגם בערך זה שלא היה מניחו שילין בחוץ ברחובות קרי' רק אולי היה מצוה לעבדיו שישימוהו בבית אחת כדי שלא ילין בחוץ זהו ימין מקרבת ועתה יבוא פירש הכתוב על נכון הגר לא ילין בחוץ אבל לא היה לן בתוך דלתי ביתו זה היה לגר לפי ששמאל דוחה וימין מקרבת אבל לישראל דלתי לאורח אפתח והריני מקרבו בשתי ידי בתוך דלתי ביתי ממש ועיני בנאמני ארץ לשבת עמדי:

5ואפשר עוד לומר במה שאמר העוד לי בנים במעי כלומר אף אם ראה ראינו עקרות ילדות וכן זקנות כי הזכות גורם שיעשה להן נס והאמהות יוכיחו עם כל זה אני אין לי זכות ותשש כחי כנקיבה ובוודאי שלא יעתר לי ד' וכמו שמצינו ברבק' שנאמר ויעתר לו ד' ואז"ל לו ולא לה וגם אם רז"ל נתנו טעם לדבר אינו דומה זכות צדיק בן צדיק וכו' אמרו זה לפי שלא מצאו טעם מרווח אלא הוא לפי שאז קודם נתינת התורה איש ואישה שווים בענין זה המצוות כי כולם אינם מצוום ועושים אבל אחר נתינת התורה אינו דומה זכות צדיק לזכות הצדקת לפי שהקב"ה הרבה לאדם תורה ומצות עשה שהזמן גרמא ולכן אמרה מלת לי מיותרת ולא אמר העוד בנים במעי להורות כי לה שהיא אשה תשש כחה כנקיבה וכח זכותה תשש כנקיבה וכמו שאמרו שם ולא לה גם בכאן לא יעתר לה ד' וזהו העוד לי דקאמר אמרה עוד והיו לכם לאנשים כלומר ואפילו אם אלד בנים מי יודע אם לא ימותו בעודן קטנים קודם שיזכו להיות לאנשים ראויות לינשא וזהו והיו לכם לאנשים דקאמר: