אגרת שמואל על רות א:יח

1ותרא כי מתאמצת וגו' ראתה כי מתאמצ' והולכות היא כל עוד שהיא מדברת עמה שלא כדרך העולם שכל שמוסיפין לדבר עמהן כן ירך לבבם ולזאת היתה להסך כי בתחלה לא אמרה דברי' כ"כ בחוזק שלא אמרה רק כי אתך נשוב לעמך ובאחרונ' אמר' אל תפגעי בי וגו' באשר תמותי אמות וגו' ונתחזק' עוד בסברת' ולא בא מורך בלבבה כלל וכיון שראתה כן נעמי ותחדל לדבר אליה:

2א"נ ראתה נעמי כי אם תלך רות לבית לחם מקום שאין אדם מכיר בה יחודה וגלמודה מבלי חברתה אין אדם שידרוש שלומה וטובתה ותגיע לה צער גדול מזה ואם תלך בחברתה תתאמץ רות ותהי' לה אומץ וחוזק לפי שבמקום ההוא הכל מכירין לנעמי וישאלו בשלומה וגם יש לה שמה קרובים ומיודעי' ויודעיה לפנים ובכללה ישגיחו על רות ג"כ וכיון שראתה כי מתאמצת רות וקונה אומץ ללכת אתה כלומר בשביל לכת אתה כי בלכת' אתה לא תחשוב כזרה ונכרי' שם במקומה בסיבתה ותחדל לדבר אליה עוד כדי שתלך אתה והיה הטוב אשר ייטיבו קרובי' להטיב עמה והיא ג"כ תטיב עמה:

3א"נ יאמר עם מה שפירשנו במה שאמר אל תפגעו בי לעזבך לשוב מאחריך כי כל תשובתה של רות לא היתה להתאמץ שלא היתה רוצה לשוב על עמה ואל אלהיה כי זה כבר היה דבר פשוט אצלה ללכת להתגייר ומה שהיתה מתאמצ' בדבריה לא הי' אלא בשביל לכת אתה והית' חפיצה להתגייר על ידה ולא ע"י זולתה וזהו שאמר ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה וכל האומץ לא הי' אלא ללכת אתה ולא עם זולתה אבל ענין הגירות היה כדבר פשוט אצלה מבלי שיצטרך להתאמץ כלל על כן ותחדל לדבר אלי' רצה לומר כי כל דיבור הוא לשון קושי והנה הודיעה מקצת עונשין שבתורה אולי תתנחם ולא תרצה להתגייר וכמו שהוא דין שמודיעין לה מקצת עונשין שבתורה כי אולי בשמע' לא תרצה להתגייר אבל עתה כאשר ראתה בדבריה שאמרה לעזבך לשוב מאחריך וכל האומץ שלה לא היה אלא ללכת אתה אמנם הגירות היה כדבר פשוט אצלה שכוונתה להתגייר בהכרח אפילו שלא יהיה על ידה על כן ותחדל לדבר אליה עוד עונשין שבתורה כי כבר הכירה בה כי הכל תקבל על עצמה:

4ומהר"ר שלמה ן' אלקביץ הלוי ז"ל שמעתי כי נקטינן כי גר הבא להתגייר שמאל דוחה במה שמודיעין לו מקצת עונשין שאם בא לחזור בו יחזיר וגם ימין מקרבות שאם קיבל עליו העונשין אח"כ יודיעו שכר העולם הבא הצפון לצדיקים כדי שיתאמץ ויוסיף אומץ וחוזק בגירות וביהדות ולא יחזור לסורו והנה ראה ראינו שנעמי הודיע לה מקצת העונשין והיה לה להודיע' ג"כ השכר כדי שלא תחזור כה ע"כ אמר ותרא כי מאליה היא מתאמצת ללכת אתה על כן ותחדל לדבר אליה ענין שכר המצות כי אין צורך ברות להיות ימין מקרבות כי היא מעצמה מתאמצת ללכת אתה על כן ותחדל לדבר אליה ענין שכר המצות שהיא חלוקות ימין מקרבות, ובביאור לרב אחרון כתוב ותרא כי מתאמצת וגו' רצה שראתה נעמי ברות ששנסה בעוז מתניה ושמה לדרך פעמיה באופן שדבריה באו למעשה ותחדל לדבר אליה כי לולי כן כבר היתה חוזרות לדבר על לבה בחושבה שדברי רות היו דברים בעלמא כמנהג המסרבים והיינו דקאמר ותרא כי מתאמצת וגו' עכ"ל וכן כ' מורי זלה"ה, וה"ר יצחק עארמא ז"ל כתוב ראתה שנתאמצה בחכמה וטענותיה יותר ממה ששיערה תחלה ותחדל לדבר אלי' עכ"ל:

5והרשב"א הלוי ז"ל כתב בשם רבו נ"ע כי תיבת מתאמצת מוסבות לנעמי היה לה אומץ וחוזק גדול בלכת רות עמה אחרי היותה אשת חיל ולכה לשמים בכל מכל כל ובכן כל אשר יקרב אליה יצתולל בצל זכותה וזהו כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה עכ"ל: