אגרת שמואל על רות א:כ

1על פי מדרשם ז"ל שאמרו שנקראת נעמי על שהיתה נעימה במעשיה אפשר לומר שזהו שאמר ותאמרנה הזאת נעמי כי בראותם הצרות אשר סבבוה וכתרוה אמרו בלבן בודאי שאם זאת היתה עדיין נעימה במעשיה כודאי שהיתה מגינה עליה שלא לבא לידי עוני כזה ואולי היתה מגינה גם על בניה ועל אישה ולזה תמהו ותאמרנה הזאת נעמי נעימה במעשיה ועודה מחזקת בצדקת' ובא עליה ייסורין כאלה אלא לאו אפשר שהיא גם היא חטאה ונעשית כעורה במעשיה ועל כן באו עליה כל הצרות האלו והשיבה נעמי ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי כלומר האמת אתכם שאין ראוי לקרות לי כן ואל תקראנה לי נעמי רק קראן לי שם חדש ותקראו לי מרא וזה למה שאני רואה שאפילו שם של שדי שדרכו ומנהגו לומר די לצרות לדידי נהפך לי לאויב ולא אמר די לצרתי אלא מתו בעלי ובניי והעושר חלף הלך לו אבל כדי שלא תחשדוני שתהיתי על כל מעשי הטובים וע"כ אפי' שם שדי המר לי מאוד אומר לכם העון שעשיתי אשר על כן באו עלי הצרות האלה ולא הי' מקום לשם שדי להליץ טוב בעדי ופירוש העון מה הוא ואמרה אני מלאה הלכתי כלומר בהיותי מלאה מכל טוב בבנים ובנות בעושר ובנכסים בצבים ובפרדים הלכתי מארץ ישראל כי אף שאמרו רעב בעיר פזר רגליך נאמר על אחד משאר העם אבל מי שהיה יכולת בידו לפרנס כל אנשי עירו עשר שנים לא היה לו לילך ולהפיל לבן של ישראל וז"ש אני מלאה מכל טוב הייתי והלכתי א"כ יותר מהבא עלי היה ראוי לבוא עד שאפילו ריקם לא ישיבני השי"ת אל ארץ ישראל כי אם שמה יקברוני עם בעלי ובניי ואם ריקם זכני והשיבני אל ארץ נחלתו היה ברחמיו וזהו שהזכיר שם בן ארבע המור' על החסד והרחמים וא"כ איפה כיון שעון הזה הי' כ"כ כבד עד שאפילו אם היו כל שאר מעשי בכף מאזנים וזה בכף שניה הכריע את כולם א"כ למה תקראנה לי נעמי נעימה במעשי כי כיון שכולם לא הכריעו כנגד העון הזה א"כ הוה ליה כמאן דליתנהו וא"כ למה תקראנה לי נעמי כיון שאתם רואים כי ד' והוא שם בן ארבע ענה בי וגם שם שדי הרע לי עם היות דרכם לרחם ולומר די לצרות ועם כל זה לא עמדו לי זכיות האחרים כנגד העון הזה אפילו למדות רחמים ומה תעשה מדות הדין א"כ הוה להו כמאן דלתנהו לזכיות ולכן למה תקראנה לי נעמי קראן לי מרא:

2א"נ בהיות כי בראותם אותה שבה לארץ ישראל ובעלה ובניה מתו יאמרו בודאי כי האשה הזאת נעימה במעשיה וצדקת כי מי אשר חטא מת בעונו בניה ואישה והיא שלא חטאה חיתה על כן ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי כי אינני צדקת כדי שיצדק עלי שם זה רק קראן לי מרא כי זה שאתם חושבים שהוא טוב לי הוא רע לי ובמה שהחיה את נפשי ואמר די המר לי מאוד ושם שדי האומר די לצרות בני האדם להנאתם ולטובתם נהפך עלי לרעתי ובאומרו די לצרות המר לי יותר כי אחרי היותי מלאה בבנים ובבנות כשהלכתי מכאן וריקם השיבני ד' למה לי עוד חיים וטוב מותי מחיים, וא"כ איפה למה תקראנה לי נעמי וצדקת על שהחיה את נפשי כי חיי אינם חיים ושם שדי במה שאמר די לצרותי והשאירני הרע לי בזה יותר כי בחרתי מות מחיים אחרי ראותי את עצמי רקני' מכל טוב שהי' לי:

3א"נ אמרה להן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא לפי שהיה אפשר שיקראן לה נעמי המר' ושמה הראשון במקומה עומד ומכונה בשם מרה על מה שהמר לה ד' על כן אמרה היא כי ראוי לשלול לגמרי שמה הראשון ובל ישאו שמה הראשון על שפתם ולזה אמרה דרך שליל אל תקראנ' לי נעמי כלל אלא קראן לי מרה לבד ובהיות כי שם נעמי הוא שם טוב מורה על נעימות וכשקורא האדם השם טוב קורא אותו בפה מלא וימלא פיו תהלתו ע"כ כתיב תקראנה מלא בה"א אמנם מרא שהוא שם מורה על מרירות וכשקורא האדם השם רע קורא אותו בשפה רפה על כן כתיב קראן חסר ה"א ונתנ' טעם למה רצתה לשלול שה נעמי לגמרי לפי שלא נשאר לה כלל מהנעימות וז"ש כי המר שדי לי מאוד ופירשה אימות המרירות מה היא ואמרה אני מלאה הלכתי וכמאמרם ז"ל שיצאה מעוברת ואפילו אותו העיבור לא נשאר לה וזהו שאמרו וריקם השיבני ד' ואם כן ראוי לעקור שם נעמי לגמרי וז"ש למה תקראנה לי נעמי ואמרה וד' ענה בי וגו' כלומר וחטאתי לא היה כבד מאוד כי לא היה חטא מפורסים לבני אדם כי גם אם יצאתי מארץ ישראל מפני הרעב אין בזה עון אשר חטא כי הדין הוא רעב בעיר פזר את רגלך אמנם לא היה מי שיעיד על יציאתי שהיה בחטא כי אם ד' שהוא יודע מחשבות האדם וידע כי כוונת יציאתנו היתה כדי לברוח שלא לרחם על עניי עמו וז"ש וד' ענה בי והוא אשר העיד עלי ועל מחשבותינו מלשון לא תענה ברעך ועם היות שלא היה עון מגולה ומפורסם ולא ידע אותו כי אם הוא לבדו ועם כל זה ושדי הרי לי ועל כן ראוי הוא שלא תקראנה לי נעמי כלל:

4וכתב הרלב"ג, הנה הנועם הוא הפך המרירו' כמו שהמתיקות הפכו כי הנועם יאמר על המתוק וכמ"ש הכתוב מים גנבים ימתקו ולחם סתרים ינעם עכ"ל וטוב פתר, והר"ר יצחק עארמא ז"ל כתב ירצה עם שם נעמי הוא נפרד מהו התימא לומר הזאת נעמי שהוא שוה לומר הזאת לאה או רחל ואם הוא נגזר מנעימות הנה התימא הוא על דבריכן שאתן קוראות אותי בזה השם כיון שסרה נעימות קראן לי מרא המורה על המרות כי המר שדי לי מאוד אני מלאה הלכתי אז תצדיק עלי שם נעמי אבל אחרי שריקם השיבני ד' למה תקראנה לי נעמי וד' ענה בי ראשונה לשום את שמי נעמי אמנם אח"כ שדי הרע לי כי חצי שדי עמדי עכ"ל:

5והרשב"א הלוי ז"ל כתוב ששמע בבחרותו קראן לי מרא שהוא כתיב באל"ף ומשפטה בה"א מלשון מרא וחצינא והכוונה הקוברות בעלה ובניה, עוד מצא כתוב מפני מה הוא מרא באל"ף מפני שנחסרו לה ארבעה דברים בעל' ושני בניה והממון עכ"ל, והרשב"א הלוי ז"ל כתב כי כיונה לדברי רז"ל במסכת יראת חטא סוף פ"ג אם הרשעת מעט יהי בעיניך הרבה ואמור אוי לי שחטאתי אוי לי שבא דבר מכשול ע"י אם הרעות הרבה יהיה בעיניך מעט ואמור אוי לי שחטאתי ובמעט מחובותי נגביתי והלא הרבה יותר מכן הייתי שוה וזאת כוונת נעמי הנה אמרה מהעונש יודע החטא ואחר שאתם רואים העונש רב ועצום ראוי שתבחינו היות החטא גדול ורב ממנו והנה עיניכן רואות כי אני הלכתי מלאה בבעל בבנים ובבנות מעוברת מלאה בעושר ונכסים וריקם השיבני ד' א"כ למה אתם עוברים את פי ד' במה שאתם קוראים אותי נעמי וד' ענה בי וגו' ונודע לכל באי שערי התורה כי וד' בכל מקום עניינו הוא ובית דינו ואמרו בויקרא רבה ד' נתן וד' לקח א"ר יודן כיון שנתן ברחמים נתן וכיון שלקח ברחמים לקח ולא עוד אלא כשנתן לא נמלך בבריה וכשלקח נמלך בבית דינו. ובספר הזוהר פרשת נח כי במבול נאמר אלהים בכל מקום ובסדום נאמר וד' המטיר על סדום כי במבול היה לשיצאה כולא מה שאין כן בסדום ולכן נא' בסדום וד' לצרף מדות רחמים במדות הדין ובמבול הכל במדות הדין ונודע כמו כן כי שם שדי הוא שאמר לעולמו די לפי שהיו נמתחים והולכים ואבינו הזקן אמר מי שאמר לעולמו די יאמר די לצרותי והכוונה כי כמו שהוצרך לומר די לעולמו למה שהשמים היו נמתחים והולכים לפי שהפעולה תערך אל הפועל ואחרי שהפועל הוא בלתי בעל תכלית היה מן הראוי שיהיו כן השמים והוא ית' במדות טובו ראה לתת להם קצבה כן אף אם כפי החטאים והעונות הנפעלים למלך מלכי המלכים בלתי בפלי תכלית שהיו מן הראוי שיהיה העונש בלתי בעל תכלית הוא יאמר להם די. ובכן נבוא אל האשה הגדולה הזאת בדברה דברי' אמרה אל תדמו בנפשכם שהוא ית' מדד אלי חוקי כפעלי ודעו באמת כי חשך למטה מעונותי כי להעיד על עוצם חטאתי לא אבה שיהיה בשם אלקים בפועל בחוזק אלא וד' במדות רחמים ומדות הדין וכשבא להענישני כמו כן לא היה בשם מדות הדין אלא בשם שדי האומר די עכ"ל:

6והר"ר יוסף גאקין ז"ל כתוב וזה לשונו ברע אומר שדי ובשיבה ד' כלומר ברחמים התנהג עמי כשהשיבני לארצי אעפ"י שבאתי ריקנית חסד הוא שלא להמיתני כי ד' ענה והתרה בי כשמת בעלי והיה לי לשוב מיד וכשלא שבתי שדי בדין הרע לי במיתת בניי עכ"ל:

7והר"ר שלמה אלקבץ הלוי ז"ל כתב שמפני חבתה של ארץ ישראל אמרה כן ותחשבה לו ית' צדקה שהשיבה לארץ הקדושה ואפילו שבאה ריקנית גדולה בעיניה ישיבתה של ארץ ישראל טוב מבנים ומבנות עכ"ל. ובביאור לרב אחרון כתוב ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא ונתנה סבה לשני דברים אלה לקריאת שם מרא דסליק מניה נתנה סבה ואמרה כי המר שדי לי מאוד כי הלא תראו כי אני הלכתי מלאה ושבתי רקנית היש מרירות יותר מזה ולסילוק שם נעמי נתנה סבה ואמרה למה תקראנה לי נעמי כי הנה שם נעמי הורה על טוב מפעלי וזה ודאי לא נתקיים בי כי הנה יד ד' ענה בי ושדי הרע לי על רוע מעללי עכ"ל:

8ומורי זלה"ה כתוב ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי וגומר. הכונה כי הבינ' מדבריהם שכל החרדה שחרדו עליה לא היה כי אם בשביל שהכירוה מקודם בחשיבת נמרץ ועתה ירדה למדריגה התחתונה בדלי דלות וכמ"ש הזאת נעמי והיא אמרה להן שצרותיה ומכותיה היו כל כך באיכות ובכמות שאפילו באשה אחרת אשר לא היתה מעיקרא חשובה ראוי באמת להתמרר עליה בלב ונפש וזהו שאמר אל תקראנה לי נעמי בשום צד אפילו בשיתוף שם מרא כדי לחזק שם המרירות אלא קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד וריבוי הצרות ימררו את לב השומעים והרואים אפילו שלא יבחנו בבחינת חשיבותה הקודם ונתיישב בזה כפל אל תקראנה לי וגו' קראן לי וגו':