אגרת שמואל על רות ג:א

1ותאמר לה נעמי חמותה וגומר, הכוונה כי עם היות שדרך האשה כשמת בנה ונשארה כלתה אלמנה אינה רוצה שתנשא לאחר אבל כשמת חתנה ונשארה בתה אלמנה רוצה שתנשא מיד ולא תשב באלמנותה וכאן אמרה לה חמותה עם היותה חמותה אמרה לה איני מחשיב אותך ככלתי רק כבתי וזהו שאמר בתי הלא אבקש לך מנוח ואני רוצה שתנשאי לאחר. ואמר אשר ייטיב לך כלומר אף כי לפי הנראה כיון שאני רוצה להשיאך לבועז שהוא זקן יראה לך שלא ייטיב לך בזווג זה לזה אמר אין הדבר כן רק אשר ייטיב לך ואם לא לתענוגי העולם הזה ייטיב לך לעולם הבא בהיותך אשה לאיש צדיק כזה וכן מצינו לרז"ל שדרשו בפסוק למען ייטיב לך לעולם שכולו טוב:

2אי נמי אמרה לה נעמי חמותה בתי וגומר הכוונה בהיות שארז"ל כי שנאה קדומה לכלה עם חמותה ורות לא התנהגה עם נעמי כאילו היתה חמותה אלא כאילו היתה אמה והיא בתה ולכן אמרה בתי וגומר כלומר כיון שעד עתה התנהגת עמי כאילו את בתי וכנהוג במצות כיבוד האם מאכיל ומשקה כו' כן עשית עמי הפך הטבע אשר לכלה בחמותה וא"כ ראוי הוא שאעשה כן גם אני אבקש לך כלומר עם היות שזה ייטב לך ולא לי בראותי כלתי נשואה עם אחר ראוי הוא שאבקש לך מנוח עם היות שייטיב לך ולא לי. ויובן זה יותר מרווח עם מה שא"ל כי בהזדווג האיש עם אשתו רוחא שביק בגווה ואחרי כן במות האיש נשאר הרוח בבטן האשה וכל עוד שלא תנשא האשה אז ינוח לו אבל כאשר תנשא האלמנה בבוא עליה האיש השני עייל רוחא אחרא בגווה ודחי לרוחא קדמאה ולכן אמרה לה נעמי הלא אבקש לך מנוח אפילו שלא ייטיב באותם הנישואין אלא לך לבד וזהו אשר ייטיב לך ולא ייטיב לבני המת כי רוחא דעייל בגווה בעלה השני דוחה את רוח הראשון עם כל זה אני איני מבקש אלא טובתך אשר ייטיב לך וזאת היא כוונתי לבקש לך מנוח אפילו שלא יהי' בועז ויהי' איש זר כי אז ייטיב לך ולא לבני עם כל זה על כל פניה אבקש לך מנוח אמנם עתה כעת אנסה הנישואין האלו כי הם טובים לשניכם לך וגם לבני וז"ש ועתה כלומר בעת הנה הוא מוכן בועז אשר הוא מודעתנו ובהיות מודע וקרובו של המת תנוח רוחו של המת כי הוא זווג קרוב לייבום להקים שם המת על נחלתו ורוחא דשביק המת בגווה לא מכשכשא בקרבא וזהו מלת ועתה דקאמר כלומר עתה אנסה ענין הזווג הזה אולי יגמור והוא טוב לך ולבני אבל כוונתי שגם אם לא יגמרו הנישואין האלו אבקש לך נשואין אחרים אפילו שיהיו מאיש זר אשר ייטיב לך לבדך ולא לבני עם כל זה אבקש לך מנוח ולכן אמר אבקש לשון עתיד ולא אמרה הנה בקשתי לך מנוח אשר ייטיב לך:

3א"נ בהיות כי לרוב הפעמים הנשואין והזווגים נעשים או שייטיב בעיני המזווגן כי מאמיני' לסרסור המזווג או על פי הקרובים שלה כאשר ייטב בעיניהם תגמור הזווג אמנם עתה בזווג הזה אמרה לה נעמי אבקש לך מנוח אשר ייטב לך כלו' שגם בעיניך ייטב ולא ע"י האמנה שתאמין בי שהוא טוב בעיני אלא גם בעיניך ייטב. והמתרגם ז"ל כתב ואמרה לה נעמי חמוחה ברתי בשבועה לא אניח עד זמן דאתבע לך נייחא לדעתי פירש מלת הלא כמו אלה כי אותיות אחה"ע מתחלפות ה"א באל"ף ואל"ף בה"א דאי לא תימא הכי לא הוזכר בכתוב שבועה כלל וענין השבועה היה כדי שלא יחשדוה שלפנים היא אומרת לה שיבקש לה מנוח להשיא' לאיש אמנם לבה בל עמה להשיאם לאיש כי מי היא החמות שרוצה שתנשא כלתה לאחר ומה גם היות הנשואין על ידה אבל כל דבריה פטומי מילי בעלמא נינהו לכן נשבעה לה שיבקש לה מנוח וגו':

4ועתה הלא בועז וגו' לפי שעל אחד מב' דברים אפשר שלא תרצ' האשה בזווג אם מפני שהוא ממשפחה בזויה יותר ממה שהיה בעלה הראשין כי בעלה הראשון היה ממשפחה מעולה ולכן ירידה היא אליה להנשא עתה למי שהוא ממשפחה פחותה או אפשר שלא תרצה על כי אינ' יודעות האיש ההוא אם טוב ואם רע הוא כי לא ידעה אותו מתמול שלשום לכן אמרה לה נעמי ועתה הלא בועז מודעתנו הוא ממשפחתינו וקרוב לנו ואין לך שום ירידה ממה שהיית עד עתה וגם את ידעת טוב מדותיו אשר היית את נערותיו וידעת אותו כי צדיק תמים הוא ולכן אנוכי מצוך שתעשי כל מה שאומר אליך ורחצת וסכת וגומר וירדת הגורן וגו':