אגרת שמואל על רות ד:יא

1ויאמרו כל העם אשר בשטר והזקנים אנחנו עדים לפי שאמר להם להיות עדים הודו לדבריו ואמרו שהם עדים ובועז מענותנותו לא אמר לזקנים אשר בשער שהם הסנהדרין להיות עדים אלא לשאר הזקנים והעם שהיו שם אמר עדים אתם היום וזהו שלא הזכיר לעיל מלת אשר בשער והעם והזקנים אשר בשער הם מעצמם אמרו לו עדים וז"ש כאן ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים כלומר אנחנו עדים בדבר וכן תרגומו ואמרו כל עמא די בתרע סנהדרין וסבייא סהדין אנחנא ואח"כ מצאתי למורי זלה"ה שכתוב דזילותא דבי דינא הוא להיותם הם עדים בדבר ועכ"ז היו מרוצים בכך מפני שידעו היות הדבר הזה גדול הערך שהיו בטוחים כי יתן ד' את האשה וגומר וכמ"ש לבועז כדמפרש לקמיה ובזה אצ"ל דמלת ויאמרו מושך עצמה ואחרת עמה וכאילו אמר פעם אחרת ויאמרו יתן ד' את האשה וגומר עכ"ל. א"ל אמר ויאמרו כל העם הנמצאי' שם עתה בשער אמרו מלבד זכותו של בועז וגם זכותה של רות יש עוד נוסף בזווג זה שהזקנים שהם הסנהדרין הם עדים בדבר זה וכיון שהם עדים בזווג זה בוודאי שגם זכותם יועיל כדי שיתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וגומר וז"ש והזקנים עדים בוא"ו מוסיף על ענין ראשון כלומר מלבד זכותם יש עוד נוסף וזהו והזקנים עדים א"כ כוודאי שיתן את האשה וגומר:

2ויאמר יתן ד' את האשה וגו' כי באולי יהיה חושש בועז לומר שלא יהיה לו בנים ממנה ואולי כי אילונית היא ולזה לא קראו אותה עתה נערה אבל קראה אשה כלומר אף כי אשה גדולה היא שכבר נישאת לאחר ולא ילדה דנראה מזה כי עקרה היא לא תחוש לזה כי ד' יתן אותה כרחל וכלאה ששתיהן היו עקרות ואפילו לאה עקרה היתה כדמשמע ממאי דקאמר קרא וירא ד' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה משמע שהי' צריך לפתיחה ולכן נקט רחל תחלה לפי שהיא היתה יותר עקרה ולא ילדה עד לבסוף וז"ש אשר בנו שתיהם במ"ם ולא אמר שתיהן בנו"ן להורות שהיו אילוניות ולא היו ראיות לילד וחשובות כאנשים והאילוניות אמרי' בגמרא למה נקראת אילוניות כי תרגם אילונית דוכרניתא לשון איל זכר שאינה יולדות כזכר ואל זה אפשר שכיוון במ"ש שתיהם במ"ם להורות כי עם היותם אילוניות דוכרניות כאנשים עכ"ז בנו את שתיהם את בית ישראל ולפי שהגואל חש להפסיד ולאבד את נכסיו ואם היה לוקח אותה כי בהיות לו שני נשים כל אחת מאבדת הנכסים כל מה שיכולה וכמ"ש פן אשחית את נחלתי על כן אמרו לו לבועז כי אדרבה יברך ד' חילו וקניינו עמה וז"ש ועשה חיל באפרתה וקרא שם טוב בבית לחם וזה שלא ילדה למחלון אפשר שלא זכתה להבנות ממחלון ותזכה להבנות ממך ויהיה ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה שהרי תמר היתה נשואה לער בכור יהודה ולא ילדה לו:

3ואף שאמרו רז"ל שהיה דש מבפנים וזורה מבחוץ א"א שלא בא עליה בשום פעם כדרך כל הארץ ואע"פ שאמרו היתה רעתו של אונן כרעתו של ער עכ"ז אין דומה זה לזה כי אונן היה יודע שלא לו יהיה הזרע היה מקפיד שלא לבוא עליה כלל כדרך כל הארץ אבל ער אי אפשר שלא היה ג"כ בא עליה כדרך כל הארץ ואעפ"כ לא ילדה לו אלא אשר ילדה תמר ליהודה כי זכתה להבנות מיהודה ולא מער והכי נמי יהיה לך דאף שלא ילדה רות למחלון תזכה להבנות ממך וז"ש מן הזרע אשר יתן ד' לך מן הנערה וגו' ולעיל קראה אשה יתן ד' את האשה והשתא קורא אותה נערה כלומר אף כי אשה גדולה היא ולא ילדה אצלך תחשב כנערה כי אפשר שלא זכתה להבנות מאחר כי אם ממך:

4א"נ לפי שהיה אפשר שיחוש בועז לזה לומר כי היתה רות בת עגלון מלך מואב בת רשע ומואביה היא וטוב הי' לו ראש שהי' הסנהדרין שישא בת ת"ח כדי שיהיו בניו ממנה ת"ח ולא מואביה לזה אמרו לו יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה שהיו בנות לבן הרשע וגם היו באיסור שתי אחיות ואעפ"כ בנו שתיהם בית ישראל כי כל הדברים הטובים בישראל אינם יוצאים אלא ממקום שיש שמץ פיסול וכמו שפירשתי הענין בטעם נכון בפסוק ובאת וגלית מרגלותיו ושכבת עמוד עליו ועשה חיל באפרתה שיהיו לך בנים ובנות רבים ממנה ותזכה לקרא שם בבית לחם שהוא מה שאמר לעיל להקים שם המת על נחלתו שתזכה לקרא ולהקים שמו של מת:

5ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה, כלומר הרי שהיה שם פיסול בדבר שיהודה לא כיון לתמר כי חשבה לזונה אלא תמר בלבד כוונה ליהודה ולא יהודה כיון אליה ואעפי"כ הועיל' כוונתה של תמר בלבד שהיתה לשמים כ"ש שיועיל לכם שכוונתך וכוונת רות לשמים וז"ש מן הזרע אשר יתן ד' לך מן הנערה הזאת כלומר שאתה מכווין אל אנערה הזאת והיא אליך ואין אחד מכם מחשב לזנות ח"ו:

6ואפשר עוד לומר, כי בהיות כי ראו הזקנים הדמות לרות עם רחל ולאה על כן ברכוה שתהיה כרחל וכלאה וזה כי מצינו שרחל ולאה עזבו את לבן אביהם ונדבקו ביעקב וכמ"ש הכתוב וישלח יעקב ויקרא לרחל וגו' ויאמר להן רואה אנוכי את פני אביכן וגו' ושם נאמר ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלא נכריות נחשבנו לו וגו' כי כל העושר וגו' ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה והנה רות ג"כ עזבה את אביה ואת אמה ובאה עתה אל בית בועז והניחה בית עגלון ועל כן אמרו הזקנים והזכירו ענין ביאתה לביתו ולא אמרו יתן ד' את הזאת כרחל וגו' רק הזכירו הבאה אל ביתך להורות ההתדמות שיש לה עם רחל ולאה שזו באה ועזבה את אביה ואלו באו עם יעקב ועזבו את אביהן ולפי ששם בענין רחל ולאה כאשר קרא' יעקב השדה אל צאנו להתיעץ אתם לראות מה ישובו לו אז רחל ענתה בראשונה וכמ"ש הכתוב ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו ולפי שהיא התחילה בתשובה העוד לנו חלק וגו' ואחריה לאה על כן פסוק דהכא הקדימו רחל ללאה ואמרו כרחל וכלאה ואומרם אשר בנו שתיהם את בית ישראל כוונתם היה לפי שהם ראו כי יותר ראוי היה שיברכו אותה שתהיה כרבקה אשר ההדמות של רות הי' יותר עם רבקה וזה כי רבקה עזבה את אביה ואת אמה קודם נישואין ובאת להנשא עם זרע אברהם וכן רות עזבה את אביה ואת אמה ובאת להנשא בבית לחם ואלים כחה דרות מרבקה כי רבקה כבר נתארסה עם יצחק קודם צאתה מבית אביה ואמה אבל רות עזבה את אביה ואת אמה ובאת לבית לחם מקום אשר שם היהודים ולא ידעה עדיין עם מי תנשא אם דל ואם עשיר ועכ"ז בטחה בקונה ובאת לחסות תחת כנפיו וא"כ מן הראוי היה שיאמרו הכי יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כרבקה על כן לתירוץ זה אמרו בדבריהם אשר בנו שתיהם את בית ישראל וגומר כלומר האמת כי מה שאמרנו שיתן אותה כרחל וכלאה ולא אמרנו כרבקה לפי שרחל ולאה בנו שתיהם את בית ישראל לבד ולא נמצא פיסול אחר בזרען אמנם רבקה אם בנתה בית ישראל גם בנת' בית עשו הרשע ויצא פיסול זה ממנה על כן ברכוה כרחל וכלאה לפי שבנו שתיהם את בית ישראל לבד ולפי שבענין ביאת רות אל ביאת בועז לה יתר שאת בכפלים לפי שדבקות וביאות רות היה קודם נשואין וקודם אירוסין עזבה את אביה ואת אמה ובאת אל בית בועז בן פ' שנה ולא הלכה אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר א"כ ראויה היא שתזכה גם אם היא אחת למה שזכו רחל ולאה גם אם סם שתים וכל מה שבנו שתיהם תזכה זאת לבנות ואמר ועשה חיל באפרתה כי נקטינן דפעמים שמא גרים אמרו כי מלבד זכותם כנז' יעשה חיל רב של בנים זכרים כי שם המקום אפרתה שהוא מלשון פריה ורביה ויהיה פרה ורבה הוא וזרעו אשר לא יספר מרוב וקרא שם בבית לחם אפשר שרמזו על העושר כי כ"כ יתעשר עד שיצא שמו היותו גדול מכל בני קדם וזה היה בבית לחם כי שם העיר יורה על השבע הגדול כי בית לחם רצה לומר הבית של הלחם והשבע באופן שיקרא שם גדול מרוב עושרו אמרו עוד ויהי ביתך כבית פרץ כי עד עתה ברכו אותם בכמות הבנים כאותם אשר בנו את בית ישראל כך יעשה חיל גדול באפרתה ועתה ברכוהו באיכות שיהיו כל בניו גדולי הערך ורבי האיכות שיהיו כולם צדיקים כבית פרץ שהיו כולם צדיקים גמורים וכדמפרש לקמיה ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד וגו' כי לא מנה לנו לקמן תולדות פרץ אלא להודיע לנו איכות כל המשפחה איך היו אנשי היחס והמעלה וכן נתקיים ג"כ ברכות הזקנים לבועז כי הנמשכים אחריו היו הלוך וגדול הראשונים והאחרוני' יותר מהמה וכמו שמפרש כי בועז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי את דוד ולזה אומרו ויהי ביתך כבית פרץ כלומר וכמו שכל שבאו מפרץ היו צדיקים גם אותם שיבואו ממך והלאה יהיו כבית פרץ:

7והחכם החסיד הר"ר יהודה ן' שושן ז"ל כתב הנה בועז דבר עם הזקנים והעם כמשפט אך במענה ויענו כל העם ואח"כ הזקנים כי כן משפטם לקפוץ בראש ויש לי לצדק הענין ולומר כי סדר העם ואח"כ הזקנים כדי לסמוך אל הזקנים ברכות יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך ואחד מנבוני הדור דקדק כי מפני שרות באה בגבולו ותגל מרגלותיו מפני כן אמרו הבאה אל ביתך כרחל שיצאה לקראתו עם הצאן וכלאה שיצאה השדה ג"כ אליו ואמרה אלי תבוא ושתיהן בנו את בית ואני איני רואה בזה אלא פטומי מילי שהרי לא נודע כי באה האשה הגורן ואף אם נעשה לו סמוכות שנזרק בפיהם והם לא כוונו לכך הנה לא אמדה הבאה הטעם בבית רק הבאה הטעם באלף והוא ברור עכ"ל:

8וכתב הר"ש הלוי על זה והנה באמת לא השאיר שורש וענף לסברא ההיא ואם הרבה ליפותה הה"ר יצחק ערמאה ותהי בפיו כדבש למתוק דבר שלשת הנשים הצדקניות הללו רחל הבה לי בנים לאה בשדה תמר בפתח עינים בדרך אף אם זאת האמת בלי ספק כי באה מלרע מורה על העתיד והכאה מלעיל מורה על העבר וכדברי רש"י ז"ל אבל והנה רחל בתו באה אה הצאן אשר הוא מלרע והוא לעתיד כלו' הנה היא תבוא עתה עודנו מדבר עמם ורחל באה אשר הוא מלעיל הוא לעבר כלומר כבר באה וזה שלפנינו הוא מלרע ומורה העתיד מבלי ספק:

9והנראה אלי בפירוש הכתוב כבר הקדמתי מהפסוק ויקח בועז עשרה אנשים וגו' כי כבר היו שם הסנהדרין בשער ואינם פחות מכ"ג ולפניהם ג' שורות של ת"ח כ"ג בכל שורה ושני סופרים ושני חזנים וכי לקיחת זקנים היה פרסומי מילתא לטעם כתבנהו שם ומצאת כי תדרשנו ובמדרש רות מהזוהר כל העם אשר בשער אלו סנהדרי גדולה שהיו שם כד"א מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער ומעתה פירוש כל שאם אשר בשער הם הסנהדרין והת"ח כי לא היו שם עמי הארצות אבל לרבויים קראם בשם עם ולכל נכשל אמר אשר בשער ושער הוא סנהדרין ככתוב שם והזקנים הם עשרה אנשים אשר לקח בועז מחדש ככתוב שם והפסיק על נכון ואלו ואלו פתחו בברכה וראשונה ענו על אשר נדרשו ואמרו כולם אף כי עתה ייחדת עדים עשרה זקנים שהבאת מחדש עכ"ז גם הם גם אנחנו עדים עשרה זקנים שהבאת מחדש עכ"ז גם הם גם אנחנו עדים בדבר וכמו כן מפינו ומפיהם תשמע יתן ד' את האשה הבאה אל ביתך כלומר הנה אתה נשיא אלהים בתוכנו ואין אתה צריך לברכתינו אבל נברך את האשה הכאה עמה אל ביתך אף אם היתה מעם נכרי וממקום רשע יתן אותה כרחל וכלאה בנות הארמי אשר כן משפטו ולהיותנה כשרות וטהורות לא ידבק בהם מום עון ואשמה ותהי מטות יעקב אע"ה מהן שלימה ובנו שתיהן את בית ישראל כן תהי' האשה הכשרה הזאת אחרי שכוונתך לשמים בעבור יהי' זה חזון נפרץ בכל גבול ישראל כי המואבית מותרת והקדימן רחל ללאה כבר דובר ע"פ רז"ל כי אע"פ שהם מלאה רחל עיקרה של בית:

10ושוב מצאתי בנימוקי החסיד הר"ר יוסף יעבץ ז"ל שכתב בארבעה דברים דמתה לרחל ולאה האחד שהן היו מבקשות לבנות מיעקב השני שלא לקח יעקב עמהן כיום השלישי שהם מאנשי רשע הרביעי כי באו בהשגחה כי סיבב השי"ת שיברח יעקב לארצו וכולם נמצאו ברות כי השי"ת סיבב שילך אלימלך וכו' ובניו נשאו וכו' והיתה מואביה ועניה ובקשה ליבנות ממנו ובאה אחריו עכ"ל:

11וכתב החכם השלם כה"ר יהודה ן' שושן זלה"ה אמרה ופשה חיל באפרתה היא בית לחם וכמו שנאמר בתורה ובנביאים ג"כ ואתה בית לחם אפרתה הנה הוא דרך מליצה כלשון מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל כי ברכוהו בשני השמות שיפרה וירבה בחול רב באפרתה לשון נופל על לשון וקרא שם כשם הגדולים בבית לחם עכ"ל. וכבר קדם לי פירוש זה בכלל דברי לעיל עמוד עליו, והר"ש הלוי כתב ועשה חיל באפרתה ותקרא שם בבית לחם תוכן הענין כי לא לבד יהיה לו בן להאציל עליו נפש מחלון כי לא לו יהיה הזרע הזה וכמו שקדם למעלה בדברי הגואל אמרו אחרי שהגואל הקרוב עם שהיה לו בנים לא רצה לתת לאחרים חילו כמדובר ואתה בהיותך שכול השלכת נפשך מנגד להקים שם המת ולא פנית שיהיו לך בנים לא רצה לתת לאחרים חילו כמדובר ואתה בהיותך שכול השלכת נפשך מנגד להקים שם המת ולא פנית שיהיו לך בנים כעל גמולות ישיב גמולך אל חיקך ויתן לך בנים ובנות כאופן תעשה חיל ושם באפרתה היא בית לחם. ושוב מצאת אל הה"ר יוסף יחייא ז"ל דברים דומים למה שכתבתי ושמחתי וזה אשר דיבר להיות כי בועז היה עתיד להוליד מן הנערה הזאת שני מיני בנים האחד והוא בן המיוחס לאביו הראשון המת אשר ממלא מקומו והמין השני הבנים אשר יולדו אחריו אשר יתייחסו למוליד החי והוא בועז לכן הזקנים בירכו בועז בתחלה בבנים מהאופן השני אשר הם עצמיים לבועז ואח"כ ברכוהו בבן הבכור הנולד מבועז ומיוחס לבן המת אשר כמעט בועז לא היה לו חלק בו והוא אומרו הזרע הזה המגולגל במחלון אשר יתן ד' לך מן הנערה וגומר יצליח כאשר עשה פרץ בן תמר המגולגל מער או אונן אחיו אשר ממנו יצאנו אנחנו בני בית לחם אשר אנו ראשי אלפי ישראל ושופטיהם עכ"ל:

12ועוד כתב הר"ש הלוי הנה הראב"ע כתוב ועשה חיל כמו עשה לי את החיל הזה כי אתה לא לקחת בעבור הממון וטוב פתר, ועם זה נאמר שנתחלקה ברכה זו לשלשה בנים ועושר וכבוד על הבנים אמר אשר בנו ועל העושר ועשה חיל כדברי הראב"ע ועל הכבוד וקרא שם כבית לחם עכ"ל ופשוט הוא: