אגרת שמואל על רות ד:יז

1ותקראנה לו השכנות שם לאמר כלומר שיאמר השם ויובן ממנו שיולד בן לנעמי ולכן קראוהו עובד שהכוונה עובד אלהים וזה מורה היות בן נעמי שנקראת כן על שהיתה צדקת ונעימה במעשיה ואמר היא אבי ישי ודוד ולא שהוא זכה להיות לו ישי וישי זכה להיות לו דוד אלא עובד זכה לשתיהם לישי ולדוד וזהו הוא אבי ישי ואבי דוד:

2ורב אחרון ז"ל כתוב כי להיות שלא היה לו אב ואמו מרוב צערה לא שתה לבה הוכרחו השכנות לקרוא לו שם ועל שם הענין קראו לו את השם והוא כי הן אמרו יולד בן לנעמי כי זה הבן לה הוא להשיב נפשה לכלכלה ולעבוד עבודתה ולכן קראוהו עובד את זקנתו הוא אבי ישי וגומר הן הנה דברי כותב הסיפור כלומר זהו תכלית כל הסיפור עכ"ל:

3ואפשר עוד לומר כי שני שמות נקראו לו אחד מקרה ואחד עצמי כי בתחילה כאשר שתה אותו בחיקה ותהי לו לאומנת או באותם השתי הראשונים קראו לו השכנות שם והוא שם מושאל לא שיהיה שמו העצמי וז"ש ותקראנה לו השכנות שם לאמר אותו לפי שעה יולד בן לנעמי ותהי שמו בפי השכנות בן לנעמי וכשהיו קוראות אותו כך היו קוראים אותו בן לנעמי אבל אחר שגדל ולא היה צריך לאומנת אז ותקראנה שמו עובד ולכן אמר בכאן שמו ולעיל אמר שם כי הראשון לא היה שמו המיוחד לו אלא בדרך מקרה אמנם אח"כ קראו לו שמו המיוחד לו ולכן נקט שמו בכנוי כי הוא היה שמו המיוחד לו אח"כ מצאתי קרוב לדברי בהר"מ אלמושנינו ז"ל:

4והרב מורי ז"ל כתב המסתבר כי בהיות רות גם נעמי עצובות רוח ושמחתן בלתי שלימה מסיבות מיתות בועז בלילה הראשונה כאמור ועתה נתחדשה תוגתן בראותן הבן הנולד שלא זכה בועז לראות לידתו ולשמוח בו בהיותו שכול משלושים בנים והנה הוא יתום משעת לידה אשר בלי ספק אין צער גדול מזה בעת ההוא ולכן גם שניהם לא שתו לב לקרוא לו שם מגודל יגונם לסבה הנזכר כי נעדר מי שהי' ראוי לו לשום לו שם כמנהג ולכן הוכרחו השכנות לקרוא לו שם:

5או ירצה שקריאת השכנות שם לבן הזה לא האם ולא נעמי היה בשביל שיצא הקול באמירה דלא פסיק שיולד בן לנעמי ולפיכך רות לא קראה שם שנעמי היתה קודמת כיון שקול המון נשמע שיולד בן לנעמי ועוד כי חשבה רות תהיה לבה נקפה שבכונה היתה קוראה היא שם להבריח מנעמי ולהפסיק הקול שיולד בן לנעמי ונעמי גם היא לא היתה קוראה שם באומרה שרות קודמת שהוא בנה באמת ומהקפדת שתיהן זו בשביל זו היה נשאר הבן מבלי שם עד שבאו השכנות וקראי לו שם וטעם לאמר לפי זה בשביל שהיו אומרים יולד בן לנעמי.