קונטרס זיקה כא
קונטרס זיקה · Kuntres Zikah 21
Open in the reader →1כא) ולאחר התבוננות יתכן הא דאמר עבר ובעל, משום דבסיפא דמשנה (יבמות כח, ב) תנן איסור מצוה או איסור קדושה חולצות ולא מתייבמות, ובבלי מפרש דאתיא ככולי עלמא, ומשום גזירה דאיסור מצוה דעלמא, דמשוי לה כערוה למיפק בלא חליצה. אולם בירושלמי (פ"ג ה"ג) הגירסא ור"ש פוטר גם בסיפא [וזה מצאנו רבות דפליגי התלמודים בגירסות המשניות] ולפי שיטת ר' אלעזר, דר"ש פוטר על השניה לחודא, ודוקא כי בעל את הראשונה אז נגמר זיקתה למפרע, ותו אין השני זקוקה, דהראשונה ככנוסה מעיקרא דמי, א"כ בסיפא נמי, שאם הראשונה היה איסור מצוה או קדושה ובעל אותה אחר כך נגמר הזיקה למפרע, וחשובה ככנוסת משעה שמת אחיו, ותו שניה נפקא בלא חליצה ויבום כלל לר' שמעון, ולכן אמר דוקא עבר ובעל, דלכתחלה אסור לבעול האיסור מצוה או קדושה, ודוקא עבר ובעל, ופשוט:
2וכפי המתברר מתוך הירושלמי, דר' לעזר סבר דאם עבר ובעל איסור מצוה או קדושה נגמר הזיקה למפרע, ותו יוצאה אחותה השניה הנופלת מאחיו השני בלא חליצה ויבום כלל, שאגלאי מלתא דבשעת נפילת השני ליבום כבר היתה אחותה כנוסה להיבם, ואף על גב דאיסור קדושה מן התורה לא רמי ליבום רק לחליצה, כדמפרש בירושלמי פ"ק (ה"א), אפ"ה אם בעלו קנו כדתניא בתוספתא (פי"א ה"ג), ולהכי מיחשב ככנוסה למפרע, אם כן אתי שפיר, דר' ליזר לטעמיה אזיל, דסבר לעיל בירושלמי פרק כיצד (יבמות פ"ב) סוף הלכה ג' דר"י ור"א פליגי אם בא על איסור מצוה או קדושה אם נפטרה צרתה דלר' שמי סבר ר"א כר' חייא רבה דבא על איסור מצוה או איסור קדושה פוטר צרתה, והיינו דבעלו קנו, ואינה צריכה חליצה, ואולם לשיטת רבנן דתמן דסברי דזיקה קונה ומשייר, ואף לאחר מיתה לא פקע, ואין זיקה נופלת למקום זיקה, וזהו טעמיה דר"ש, ואף אם מתה הראשונה ג"כ מותרת השניה לשוק, א"כ באיסור מצוה או קדושה כיון דרחמנא גלי מקרא דרמי לחליצה אפילו אם תימא דבעלו לא קנו ג"כ אין זיקה נופלת למקום זיקה ומצי להיות דלא נפטרה צרתה אם בא עליה, וכאן אין צורך לביאתו בראשונה, ובפרט לר' יוחנן דסבר דלר"ש שניהן פטורים, א"כ בודאי אין ראיה כלל, ולכן סבר לעיל דלא נפטרה צרתה, ודוק: