הכוזרי ג

1קאל אלחבר, צפהׄ אלמתעבד ענדנא ליס במנקטע ען אלדניא כי לא יציר כלא עליהא ותציר כלא עליה, פיבגׄץׄ חיאתה אלתי הי מן נעם אללה עליה וימתן בהא עליה כקולה את מספר ימיך אמלא, והארכת ימים. בל יחב אלדניא וטול אלעמר, לאנהא תכסבה אלאכׄרה, וכל מא זאד חסנה רקי דרגה פי אלאכׄרה, נעם אנה יוד לו יציר פי רתבהׄ חנוך אלדׄי קיל פיה ויתהלך חנוך, או רתבהׄ אליהו ליתפרגׄ חתי יתפרד לצחבהׄ אלמלאיכה, פלא יתסוחש פי אלוחדה ואלכׄלוה, בל הי אנסה. ויסתוחש פי אלמלא לפקדה משאהדהׄ מלכות אלסמא אלתי תגׄניה ען אלאכל ואלשרה. פלמתׄל האולא יחק באלתפרד אלתאם, בל יתמנון אלמות אדׄ קד בלגׄוא אלנהאיה אלתי ליס בעדהא דרגה תרגי זיאדתהא. וללעלמא אלמתפלספה חב פי אלתפרד לתצפו אפכארהם לינתגוא מן קיאסאתהם נתאיג חק, חתי יחצל להם אליקין פי מא תבקי עליהם מן אלשכוך. וירידון מע הדׄא לקא תלאמידׄ ידעונהם אלי אלבחתׄ ואלתדׄכר כמן ולע בגמע אלמאל, פהו יכרה אלאשתגׄאל אלא מע מן יתאגרה פירבח מעה. והדׄה דרגהׄ סקראט ומן אשבהה. והאולא אפראד לא מטמע פי דרגתהם אליום. נעם אן בחצׄרה אלשכינה פי אלארץׄ אלמקדסה פי אלאמה אלמהיאה ללנבוה כאן כׄלק יתזהדון ויסכנון אלקפאר מגתמעין מע מן שאכלהם לא מתפרדין באלגמלה, בל יתעאונון עלי עלום אלשריעה ואעמאלהא אלמקרבה אלי תלך אלדרגה בקדושה ובטהרה והם בני הנביאים. ואמא פי הדׄא אלזמאן והדׄא אלמכאן והדׄא אלכׄלק ואין חזון נפרץ, מע קלהׄ אלעלם אלמכתסב ועדם דׄלך אלעלם אלמטבוע. מן חצל נפסה פי אלאנקטאע באלזהאדה פקד חצל נפסה פי עדׄאב ומרץׄ נפסי וגסמי פירי עליה תדׄלל אלאמראץׄ פיטׄן אנה תדׄלל באלכׄשוע ואלכׄצׄוע ויחצל מסגונא יכפר באלחיאה מלאלא לסגנה ואלאמה, לא אלתדׄאדׄא באלתפרד. וכיף לא, והו לם יתצל בנור אלאהי יאנס אליה כאלאנביא, ולא חצל עלומא מא תפי באשגאלה ותלדׄידׄה בקיהׄ עמרה כאלפלאספה. והב אנה ורע כׄיר מחב פי מנאגאהׄ רבה פי אלכׄלוה ואלקיאם ואלתצׄרע ואלתחנן מא עסאה אן יחפטׄ מן אלתחנונים ואלבקשות. והדׄה אלמבתדעאת אנמא להא לדׄה איאם מהמא תטרא, וכל מא תכררת עלי אללסאן לם תנפעל להא אלנפס, ולא וגד להא שגא ותחנינא, פיבקי אלליל ואלנהאר ונפסה תטלבה בקואהא אלתי טבעת עליהא מן אלנטׄר ואלסמע ואלכלאם ואלתצרף ואלאכל ואלשרב ואלנכאח ואלרבח פי אלאמואל ואלאצלאח עלי אלאהל ומשארכה, אלצׄעפא ומעאונהׄ אלשריעה באלמאל אדׄא ראי אכׄתלאלא, אליס יבקי מנתשבא נאדמא עלי מא רבט נפסה אליה, פיזיד בנדאמתה בעדא מן אלאמר אלאלאהי אלדׄי ראם קרבה.

2קאל אלכׄזרי, פלתצף לי אעמאל כׄירכם אלאן.

3קאל אלחבר, אן אלכׄיר הו אלמחאפטׄ עלי מדינתה, יקסט ויקדר עלי אהלהא ארזאקהם וגמיע חאגתהם, ויעדל פיהם בחיתׄ לא יגׄבן אחדהם ולא יעטיה פוק חקה אלדׄי יסתחקה, תׄם יגדהם פי וקת חאגתה אליהם מטיעין סריעי אלאגאבה לדעותה יאמרהם פיאתמרון וינהיהם פינתהון.

4קאל אלכׄזרי, ען כׄיר סאלתך לא ען רייס.

5קאל אלחבר, אלכׄיר הו מן כאן ריסא מטאעא עלי חואסה וקואה אלנפסאניה ואלבדניה ויסוסהא אלסיאסה אלמדניה כמא קיל ומושל ברוחו מלוכד עיר והו אלמהיא ללריאסה לאנה לו ראס מדינה לעדל פיהא כמא עדל פי בדנה ונפסה, פקמע אלקוי אלשהואניה ומנעהא ען אלאנהמאל בעד אנצאפהא ואעטאיהא מא יסד כׄללהא באלטעאם אלקצד ואלשראב אלקצד ואלאסתחמאם ואסבאבה בקצד איצׄא, וקמע איצׄא אלקוי אלגׄצׄביה אלטאלבה לטׄהור אלגׄלבה, בעד אנצאפהא ואעטאיהא חטׄא פי אלגׄלבה אלנאפעה מן מנאטׄראת אלעלום ואלארא וזגר אהל אלשר ואעטי אלחואס חטׄהא פימא יעוד נפעה עליה, פיצרף אלידין ואלקדמין ואללסאן פי אלאמר אלצׄרורי ופי אלאכׄתיאר אלאנפע. וכדׄלך אלסמע ואלבצר ואלחס אלמשתרך תאבע להמא. תׄם אלתכׄיל ואלוהם ואלפכר ואלדׄכר, תׄם אלקוה אלאראדיה אלמצרפה לגמיע הדׄא והי מצרפה כׄאדמה לאכׄתיאר אלעקל, ולא ידע אחדא מן הדׄה אלאעצׄא ואלקוי אן ינהמל פי מא יכׄצה וחדה, פיבכׄס אלבאקיה. ולמא קצׄי חאגהׄ כל ואחדה מנהא ואעטי אלטביעיה מא יכפיהא מן אלסכון ואלנום, ואלחיואניה מא יקותהא מן אליקטׄה ואלחרכה פי אעמאל אלדניא, דעא חינידׄ גמאעתה כאלריס אלמטאע ידעו עסכרה אלמטיע אלי מא יעינה עלי אלאתצאל באלרתבה אלתי פוקהא, אעני אלרתבה אלאלאהיה אלתי פוק אלרתבה אלעקליה, פירתב גמאעתה וינטׄמהא יחאכי תרתיבמשה רבינו עׄהׄגמאעתה חולהר סיני, ויוצי אלקוה אלאראדיה אן תכון קאבלה מטיעה למא ירד מן ענדה מן אמר, פתמתתׄלה מן חינהא, פתצרף אלקוי ואלאעצׄא עלי מא יאמר דון כׄלאף, ויוציהא אלא תלתפת אלי שיאטין אלוהמיה ואלמתכׄילה, ולא תקבלהמא ולא תצדקהמא, חתי תשאר אלעקל, פאן גוז מא ענדהמא קבלתה, ואלא עצתהמא, פתקבל אלאראדיה דׄלך מנה ותצמם עלי אמתתׄאלה, פתסדד אלאת אלפכר ותכׄליה מן כל מא תקדם מן אלאפכאר אלדניאיה ותכלף אלמתכׄילה אחצׄאר אבהג אלצור אלמוגודאת ענדהא במעונה אלדׄכר לתחאכי בה אלאמר אלאלאהי אלמטלוב מתׄלמעמד הר סיני, ומעמד אברהם ויצחק בהר המוריה, ומתׄלמשכן משה עׄהׄ, וסדר עבודה, וחלול אלכבודפי אלבית, וגׄיר דׄלך כתׄיר ויאמר אלחאפטׄה אן תודע דׄלך ולא תנסאה, ויזגר אלוהמיה ושיאטינהא מן תשויש אלחק ותשכיכה, ויזגר אלגׄצׄביה ואלשהואניה ען תמייל אלאראדיה ותחריפהא ואשגׄאלהא במא ענדהמא מן גׄצׄב ושהוה. ובעד הדׄה אלתוטיה תנהץׄ אלקוה אלאראדיה גמיע אלאעצׄא אלמתצרפה להא בנשאט וחרץ ופרח, פתקף פי וקת וקוף מן גׄיר כסל, ותסגד ענד מא יאמרהא באלסגוד, ותקעד חין אלקעוד, ותשכׄץ אלאעין שכׄוץ אלעבד אלי מולאה, ותקף אלידאן ען עבתׄהמא ולא תגתמע אלואחדה באלאכׄרי. ותסתוי אלקדמאן ללוקוף, ותקף גמיע אלאעצׄא כאלבאהתה אלכׄאיפה לטאעתהא לסאיסהא, לא יהמהא אן בהא אלמא או כלאלא, ויכון אללסאן מטאבקא ללפכר אלא יפצׄל ענה, ולא ינטק פי צלאתה עלי סביל אלאעתיאד ואלמלכה כאלזרזור ואלבבגׄא, בל מע כל כלמה פכרה ורויה פיהא, פיציר וקתה דׄאך לבאב זמאנה ותׄמרתה, ותציר סאיר אוקאתה כאלטרק אלמוצלה אלי דׄלך, יתמני קרבה אדׄ פיה יתשבה באלרוחאניין ויבעד ען אלבהימיין, פצארת תׄמרה יומה ולילתה תלך אלתׄלאתׄה אוקאת אלצלאה, ותׄמרהׄ אלאסבוע יום אלסבת, אדׄ כאן מוקופא ללאתצאל באלאמר אלאלאהי ועבאדתהבשמחהלא בכׄשוע כמא תבין. ותרתיב הדׄא מן אלנפס כתרתיב אלגׄדׄא מן אלבדן, פיצלי לנפסה ויגׄתדׄי לבדנה, ותבקי עליה ברכהׄ אלצלאה אלי וקת צלאה אכׄרי כבקא קוהׄ אלגׄדאה חתי יתעשי. ולא תזאל אלנפס תתכדר כל מא בעד וקת אלצלאה ענהא כמא ירד עליהא מן אשגׄאל אלדניא, לא סימא אן דעת אלצׄרורה אלי צחבהׄ צביאן ונסא ואשראר פיסמע מא יכדר צפא נפסה מן כלמאת פאחשה ואגׄאני תטרב אליהא אלנפס ולא יקדר עלי מלכהא. וענד אלצלאה יטהר נפסה ממא סלף ויהייהא ללמסתאנף, תׄם לא ימר אסבוע עלי הדׄא אלתרתיב אלא וקד סימת אלנפס ואלבדן וקד אגתמעת פצׄול מכדרה מע טול אלאסבוע לא ימכן תטהירהא ותנטׄיפהא אלא באתצאל עבאדה יום מע ראחהׄ אלבדן, פיסתופי אלבדן פי אלסבת מא פאתה אלסתה איאם, ויסתעד ללמסתאנף. ואלנפס איצׄא תתדׄכר מא פאתהא מע שגׄל אלבדן, וכאנהא דׄלך אליום מתעאלגה מתדאויה מן מרץׄ מתקדם ומסתעדה במא ידפע ענהא אלמרץׄ פי אלמסתאנף, שביהא במא כאן יפעל איוב פי כל אסבוע באולאדה כמא קאלאולי חטאו בני. תׄם יסתאנף אלעלאג אלשהרי אלדׄי הוזמן כפרה לכל תולדותם, יעניתולדות החדשים, חואדתׄ אלאיאם כקולהכי לא תדע מה ילד יום. תׄם יסתאנףשלש רגלים. תׄם יום אלצום אלמעטׄם אלדׄי פיה אלתברי ען כׄטא סלף, ויסתדרך פיה כל מא פאתה פי איאם אלאסאביע ואלשהור, ותתברא אלנפס מן אלוסאוס אלוהמיה ואלגׄצׄביה ואלשהואניה, ותתוב ען מסאעדתהא בתה פכרא או פעלא. ואן לם תמכן אלתובה ען אלפכר לגׄלבהׄ אלכׄואטר עליהא במא סלף להא מן חפטׄ מא סמעת מנדׄ אלצבא מן אשעאר ואכׄבאר וגׄיר דׄלך תבראת מן אלפעל, ואעתדׄרת מן אלכׄואטר ואלתזמת אלא תדׄכרהא באללסאן פצׄלא ען אן תפעלהא, וכמא קילזמותי בל יעבר פי. וציאמה דׄלך אליום ציאמא יקארב בה אלתשבה באלמלאיכה, לאנה יקטעה באלכׄשוע ואלכׄצׄוע ואלוקוף ואלרכוע ואלתסביח ואלתהליל. וגמיע קואה אלבדניה צאימה ען אלאמור אלטביעיה משגׄולה באלשריעה כאנה ליס פיה טבע בהימי. וכדׄלך יכון צום פאצׄל מתי צאם, אן יצום פיה אלבצר ואלסמע ואללסאן פלא ישגׄלהא בגׄיר מא יקרב אלי אללה תעאלי. וכדׄלך אלקוי אלבאטנה מן כׄיאל ופכר וגׄיר דׄלך, ויקתרן בדׄלך אלאעמאל אלצאלחה.

6קאל אלכׄזרי, אלאעמאל מעלומה.

7קאל אלחבר, אלאעמאל אלסיאסיה ואלנואמיס אלעקליה הי אלמעלומה. ואמא אלאלאהיה אלמזידה עלי תלך לתחצל פי מלהׄ אל חי ידברהא פליסת מעלומה חתי תאתי מן ענדה מפסרה מפצלה. נעם ולא תלך אלסיאסיה אלעקליה ואן ערפת דׄואתהא פליס יערף תקדירהא. לאנא נערף אן אלמואסאה ואלמשארכה ואגבה, וריאצהׄ אלנפס באלצום ואלכׄצׄוע ואגב, ואלגבן קביח, ואלאנהמאל מע אלנסא קביח, ואתיאן בעץׄ אלקראבה קביח. ובר אלואלדין ואגב, ומא אשבה דׄלך. לכן תחדיד דׄלך ותקדירה בחיתׄ יצלח ללכל פאנמא הו ללה תעׄ. ואמא אלאעמאל אלאלאהיה פלא מגאל פיהא לעקולנא וליסת מדפועה ענד אלעקל, לכן אלעקל מקלד פיהא כמא יקלד אלעליל באלטביב פי אדויתה ותדאבירה. אלא תרי אלמילה מע אבעדהא ען אלקיאס, ולא מדכׄל להא פי אלסיאסה. וקד אמתתׄלהא אברהם עלי צעובה אלאמר ענד אלטביעה והו בן מאיהׄ עאם, פי נפסה ופי ולדה. וצארת אות ברית ליתצל בה ובנסלה אלאמר אלאלאהי, כמא קאל והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך אלהים וׄגו׳‎.

8קאל אלכׄזרי, בחק אלתזמתם הדׄה אלשריעה עלי מא ינבגׄי ואמתתׄלתמוהא בגׄאיה אלאהתבאל פי אלחפל ואלתהיו להא ואלתסביח עליהא ודׄכר אצלהא ועלתהא פי אלברכה. וגׄירכם ראם אלתשבה בכם פחצל עלי אלאלם וחדה דון אללדׄה אלתי יחצל עליהא מן יתכׄיל אלסבב אלדׄי מן אגלה יחתמל הדׄא אלאלם.

9קאל אלחבר, והכדׄא סאיר אלתשביהאת לם תקדר אמה מן אלאמם אן תתשבה בנא פי שי, אתרי אלדׄין אתכׄדׄוא יומא ללראחה מקאם אלסבת, אקדרוא אן יחכוה אלא כמא תחכי צור אלאצנאם צור אלנאס אלאחיא.

10קאל אלכׄזרי, קד תפכרת פי אמרכם וראית אן ללה סרא פי אבקאיכם ואנה קד ציר אלאסבאת ואלאעיאד מן אקוי אלאסבאב פי אבקא רמקכם ורונקכם פאן אלאמם כאנת תקתסמכם ותתכׄדׄכם כׄדמה לפטאנתכם ודׄכאיכם ולתצירכם מחארבין איצׄא, לולא הדׄה אלפצול אלתי תראעונהא הדׄה אלרעאיה לאנהא מן קבל אלאלאה ולעלל קויה מתׄל זכר למעשה בראשית, זכר ליציאת מצרים, זכר למתן תורה. וכלהא אמור אלאהיה מוכדה עליכם מחאפטׄתהא, ולולאהא מא לבס אחדכם תׄובא נטׄיפא, ולא כאן לכם אגתמאע לתדׄכר שריעתכם לכׄמול הממכם בתואלי אלדׄלה עליכם, ולולאהא מא תנעמתם יומא ואחדא פי טול אעמארכם. וקד חצל לכם בהא סדס אלעמר פי ראחהׄ גסם וראחהׄ נפס לא יקדר אלמלוך עליהא, אדׄ נפוסהם לא תתודע פי יום ראחתהם לאנהם אן דעתהם אקל צׄרורה פי דׄלך אליום ללתעב ואלחרכה תחרכוא ותעבוא, פליסת נפוסהם פי דעה תאמה ולולאהא לכאן כסבכם לגׄירכם, אדׄ הו מערץׄ ללנהב פאנפאקכם פיהא רבח לכם דניא ואכׄרה, אדׄ אלנפקה פיהא לדׄאת אללה.

11קאל אלחבר, פאלכׄיר מנא יראעי מן אלשראיע אלאלאהיה הדׄה, אעני אלמילה ואלאסבאת ואלאעיאד ולואזמהא אלמשרועה מן ענד אללה, ואלתחפטׄ באלעריות ואלכלאים פי אלנבאת ואלתׄיאב ואלחיואן, ואלשמטה ואליובל, ואלתחפטׄ מן עבודה זרה ומא יתעלק בהא מן טלב עלם גׄיב מן גׄיר אלנבוה או אלאורים ואלתומים או אלחלומות, פלא יסמע מן זאגר או מנגם או קראע או מתפאול או מתטאיר. ואלתחפטׄ מן אלזיבות ואלנידות, ואלתחפטׄ מן אלחיואן אלנגס פי אכלה ומסה, ומן אלצרעת, ואלתחפטׄ באלדם ואלשחם לאנהא נציב אש ייי. ומראעאהׄ מא ילזמה עלי כל עבירה בשוגג ומזיד מן קרבן, חאשי מא ילזמה מן פדיון בכור ואלבכורים ואלבכורות, ועלי כל ואלדה תלד ענדה קרבן, ומא יתטהר מן זיבות וצרעת קרבן ומנחה, חאשי מא ילזמה מן מעשר ראשון ושני ומעשר עני, ואלראיון שלש פעמים בשנה, ואלפסח ולואזמה אלדׄי הו קרבן ייי לאזם לכל אזרח מישראל ואלסוכה ואללולב ואלשופר, ומא יחתאג מן אלאלאת ואלאואני אלמקדסה אלמטהרה להדׄה אלמנחות ואלקראבין ומא יחתאג הו מן אלתטהיר ואלתקדיס, ומראעאה אלפאה ואלערלה וקדש הלולים, ובאלגמלה פיראעי מן אלאואמר אלאלאהיה מא ימכנה אן יכון צאדקא פי קולה לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. סוי אלנדרים ואלנדבות ואלשלמים ומא ילזם נפסה מן אלנזירות. הדׄה ואמתׄאלהא אלשראיע אלאלאהיה ותמאם אכתׄרהא בעבודת כהנים. ואמא אלשראיע אלסיאסיה פמתׄל לא תרצח, ולא תנאף, ולא תגנוב, ולא תענה ברעך, וכבוד אב ואם, ואהבת לרעך, ואהבתם את הגר, ולא תכחשו ולא תשקרו. ותגנב אלנשך ואלתרבית, ותחרי מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק, ותרך אללקט ואלעוללות ואלפאות ומא אשבה הדׄא. ואמא אלשראיע אלנפסאניה כאנכי ייי אלהיך, ולא יהיה לך, ולא תשא. מע זיאדהׄ מא צח פי הדׄה אלשריעה אנה תעׄ משאהד מטלע עלי צׄמאיר אלעבאד פצׄלא ען אעמאלהם ואקואלהם. ואנה יגאזי עלי כׄירהא ושרהא ואן עיני ייי משוטטות בכל הארץ. פלא יתחרף אלכׄיר ולא יתכלם ולא יפכר אלא ויעתקד אן בחצׄרתה אעינא תראה ותראקבה, ותתׄיבה ותעאקבה, ותנקד עליה כל מעוג מן קולה ופעלה, פהו ימשי ויגלס כאלכׄאיף ואלכׄגל אלמסתחי מן אעמאלה אוקאתא, כמא אנה יפרח ויבתהג ותעטׄם נפסה ענדה אדׄא אתי בחסנה, וכאנה ימתן עלי רבה אדׄא אחתמל משקה פי טאעתה. ובאלגמלה פהו יעתקד וילתזם מא קיל הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מה למעלה ממך, עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים. וירי מא קאל דוד אצדק חגה הנוטע אזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט. וכל מא קאל פי ייי חקרתני ותדע. ויתפכר פי אן גמיע אעצׄאה מוצׄועה בחכמה ותדביר ונטׄאם ותקדיר, ויראהא מטיעה לאראדתה והו לא ידרי מא אלדׄי ינבגׄי אן יתחרך מנהא, מתׄל אן יריד אלקיאם פיגד גמאעהׄ אלאעצׄא כאלאעואן אלמטיעין קד אקאמת גסדה והו לא ידרי תלך אלאעצׄא. וכדׄלך אדׄא אראד אלגלוס ואלמשי וסאיר אלנצב. ואלי הדׄא אשאר בקולה אתה ידעת שבתי וקומי ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת. ואכתׄר מן דׄלך ואדק ואלטף אעצׄא אלנטק. תרי אלטפל יחכי כל מא יסמעה והו לא ידרי באי עצׄו ובאי עצׄלה ובאי עצבה ינבגׄי אן יחכי דׄלך. וכדׄלך אלאת אלצדר פי אלחאן אלגׄנא יחכיהא ויחכמהא והו לא ידרי באי שי כאן כׄאלקהא יחצׄרהא ויצרפהא לה מע אלאחיאן פי חאגתה. ואלאמר כדׄלך או קריבא מן דׄלך, לאנה לא יתצור אמר אלכׄלקה, מתׄל אמר אלצנאעה, לאן אלצאנע יצנע רחי מתׄלא ויגׄיב ענהא, ואלרחי תפעל מא לה צנעת, ואלכׄאלק יכׄלק אלאעצׄא ויעטיהא אלקוי וימדהא מע אללחטׄאת, ולו תוהם ארתפאע ענאיתה ותדבירה אנא ואחדא לפסד אלעאלם באסרה. פאדׄא כאן אלכׄיר יתצור גמיע הדׄא פי חרכאתה כלהא, פכיף לא תכון חרכאתה כלהא קד אעטי פיהא נציבא ללכׄאלק אלדׄי כׄלקהא אולא וימדהא במעונה דאימה פי תמאמהא, פהו אבדא כאן אלשכינה מעה ואלמלאיכה תצחבה באלקוה ואן תקוי פי אלכׄיר וכאן פי אלמואצׄע אלמוהלה ללשכינה צחבתה באלפעל וראהא עיאנא דון דרגה אלנבואה, כמא כאן אכׄיאר אלחכמים פי בית שני ירון צורה ויסמעון בת קול והי דרגהׄ אלאוליא, ופוקהא דרגהׄ אלאנביא, פילתזם אלכׄיר מן תוקיר אלאמר אלאלאהי אלחאצׄר מעה, מא ינבגׄי אן ילתזם אלעבד למולי כׄלקה ואנעם עליה, והו מראקבה ליתׄיבה או יעאקבה, פלא יסתברד קול אלכׄיר קבל דׄכולה אלכׄלא התכבדו מכובדים, תאדבא מע אלשכינה, ואעתדׄארה בעד אלכׄרוג בברכת אשר יצר את האדם בחכמה. פמא אגל הדׄה אלברכה פי מענאהא ומא אחכם לפטׄהא למן תתׄבתהא בעין אלחקיקה אדׄ קדם אולא בחכמה, וכׄתמהא ברופא כל בשר ומפליא לעשות, דליל עלי גׄריב מא כׄלקה פי אלחיואן מן אלקוי אלדאפעה ואלמאסכה, ושמל גמיע אלחיואן בקולה כל בשר. וירבט ניתה באלאמר אלאלאהי בחיל, מנהא פראיץׄ מנצוצה ומנהא מנקולה, פיחמל אלתפלין עלי מוצׄע אלפכר ואלדׄכר מן אלראס, ויבת מנהא שרכה תצל אלי ידה ליראהא מע אלסאעאת. ותפלין של יד עלי ינבוע אלקוי אעני אלקלב. ויחמל אלציצית כי לא תשגלה חואסה באלדניא, וכמא קאל ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ואלמכתוב פי אלתפלין אלתוחיד, ואלועד ואלועיד, וזכר ליציאת מצרים, לאנהא אלחגה לא מדפע פיהא אן ללאמר אלאלאהי אתצאלא באלכׄלק וענאיה בהם, ועלמא באעמאלהם. תׄם יטרק פי גמיע מחסוסאתה אלי אעטא נציב אללה פיהא. וקד נקל אן אקל אלמקאדיר אלתי יתכׄלץ אלאנסאן בה פי אלתסאביח הו מאה ברכות לא אקל מנהא אלמשהורה. תׄם ירום מע טול אלאיאם אסתתמאמהא במשמומאת ומאכולאת ומסמועאת ומראיאת יבארך עליהם. וכל מא זאד כאן נאפלה מקרבה אלי אללה, וכמא קאל דוד פי יספר צדקתך כל היום תהלתך כי לא ידעתי ספורות, יעני אן תסביחך לא אחצרה אלי עדד, בל אלזמה טול עמרי ולא אכׄלי ענה דאימא. ואלאהבה ואליראה לא מחאלה חאצלה פי אלנפס מע הדׄה אלקראין, ומקדרה בתקדיר שרעי כי לא תפרט אלשמחה פי שבתות וימים טובים אלי חד יכׄרג אלי אללהו ואלשהואת ואלבטאלה ותעטיל אלצלואת פי אוקאתהא עלי מא יגב. וכי לא תפרט אליראה אלי חד יויס מן אלגפראן ואלצפאח, פיבקי כייבא טול עמרה ויתגאוז מא אמר בה מן אלשמחה ברזקה כקולה ושמחת בכל הטוב, פיקל שכרה עלי נעם אללה לאן אלשכר יתבע אלשמחה, פיציר כמא קאל תחת אשר לא עבדת את ייי אלהיך בשמחה וגו׳‎ ועבדת את אויביך. וכי לא תפרט פי אלקנאה פי הוכח תוכיח וגו׳‎ ומנאטׄרהׄ אלעלם פיכׄרגה אלי אלגׄצׄב ואלחקד, ותשתגׄל נפסה ען אלצפא פי אוקאת אלצלואת, וימכן מן נפסה צדוק הדין תמכינא יכון לה גנה וחגאבא דון אלרזאיא ואלכׄטוב אלגאריה פי אלדניא אדׄא תמכן פי נפסה עדל כׄאלק אלחיואן וראזקה ומדברה בחכמה לא תדרך אלאדׄהאן תפצילהא, לכן תדרך גמלתהא במא תרי מן אתקאן אלכׄלקה פי אלחיואן, ומא תתצׄמן מן אלעגאיב ואלגׄראיב אלדאלה עלי קצד חכים ואראדהׄ עאלם קאדר, חתי געל למא דק מנהא ומא גל כל מא אחתאג אליה מן חואס באטנה וטׄאהרה ואעצׄא, וגעל אלאת מטאבקה מואפקה ללארואח, פציר ללארנב ואלאיל אלאת אלהרב ואכׄלאק אלגבן, וציר ללסבאע אכׄלאק אלגראה ואלאת אלכׄלב ואלאפתראס, פאן תפכר פי כׄלקה אלאעצׄא ומנאפעהא ונסבתהא מן אלארואח ראי פי דׄלך מן אלעדל ואלנטׄאם אלחכמי מא לא יבקי פי נפסה שכא ולא ריבה פי עדל אלכׄאלק. פאדׄא תערץׄ שיטאן אלוהם ליערץׄ עליה אלגור עלי אלאראנב אדׄ הי טעמה ללסבאע, ואלדׄבאב ללענכבות. רד עליה אלעקל וזגרה קאילא כיף אנסב אלגור אלי חכים קד תקרר ענדי עדלה ואסתגׄנאה ען אלגור, ולו כאן ציד אלסבאע ללאראנב וציד עלענאכב ללדׄבאב באלאתפאק לקלת בחגהׄ אלאתפאק, לכני ארי דׄלך אלחכים אלעדל אלמדבר הו אלדׄי יציר אלאת אלציד ללאסד מן גראה וקדרה ואניאב ומכׄאליב, וציר אלענכבות מלהמא ללחילה וציר לה אלנסג מלכה דון תעלם ינסג אלשבאך, וציר לה אלאלאת אלמשאכלה להדׄה אלצנאעה, ואעד לה אלדׄבאב מעאשא וקותא כמא אעד לכתׄיר מן חות אלבחר קותא מן חות אכׄר, פהל אקול פי הדׄא אנה אלא לחכמה לא אדרכהא, ואסלם למן תסמי הצור תמים פעלו. פמן תמכן מן נפסה הדׄא צאר כמא יקאל ען נחום איש גם זו כלמא נאבתה נאיבה, קאל גם זו לטובה. פיעיש עישא לדׄידׄא דאימא ותכׄף עליה אלאחזאן, בל רבמא פרח להא אדׄא תפטן לדׄנב כאן עליה פתמחץ בדׄלך כמן קצׄי דינה ופרח בכׄפיף טׄהרה מנה, ויפרח ללדׄכׄר ואלאגר אלמרפוע לה, ויפרח למא יכסב אלנאס מן אלהדאיה ללצבר ואלתסלים ללה תעׄ, ויפרח למא לה פי דׄלך מן אלתׄנא ואלפכׄר. הדׄא פי אלרזאיא אלכׄאצה בה. והכדׄא יפעל פי אלרזאיא אלעאמה אדׄא אכׄטרת וסאוס אלוהם עלי באלה טול אלגלות ותשתת אלמלה ומא וצל אליהא מן אלקלה ואלדׄלה תעזי אולא בצדוק הדין כמא קלת, תׄם בתמחיץ אלדׄנוב, תׄם באלדׄכׄר ואלאגר אלמנתטׄר לעולם הבא, ואלאתצאל באלאמר אלאלאהי בעולם הזה. פאן איאסה שיטאנה מן דׄלך בקולה התחיינה העצמות האלה לעטׄים מא דתׄר אתׄרנא וגבר כׄברנא כמא קיל הנה אומרים יבשו עצמותינו וׄגו׳‎. פיתפכר פי כיפיהׄ יציאת מצרים וכל מא יקאל פי כמה מעלות טובות למקום עלינו. פליס יצעב עליה כיף ננגבר, ולו לם יבק מנא אלא ואחד וכמא קיל תולעת יעקב. מא עסי אן יבקי מן אלאנסאן אדׄא צאר תולעת פי קברה.

12קאל אלכׄזרי, מתׄל הדׄא יעיש פי אלגלות עישא לדׄידׄא ויגני תׄמרהׄ דינה פי אלדניא ואלאכׄרה ומן חמל אלגלות מתסכׄטא פכאד אן יפסד אולאה ואכׄרתה.

13קאל אלחבר, ומא יוכד לדׄתה וימכנהא ויזידה לדׄה עלי לדׄה אלתזאם אלברכות עלי כל מא יציב מן אלדניא ועלי כל מא יציבה מנהא.

14קאל אלכׄזרי, וכיף דׄלך ואלברכות כלפה זאידה.

15קאל אלחבר, אליס אלאנסאן אלכאמל אחק אן יוצף באלאלתדׄאדׄ במא יאכל וישרב מן אלטפל ואלבהימה, כמא אן אלבהימה אחק באללדׄה מן אלנבאת, ואן כאן אלנבאת פי אגתדׄא דאים.

16קאל אלכׄזרי, נעם לפצׄל אלחס ואלשעור באללדׄה, פאנה לו סיק אלי סכראן כל מא ישתהיה והו בחאל אלסכר פיאכל וישרב ויסמע אלאגׄאני ויגתמע מע מן יחב ותעאנקה מעשוקתה תׄם יוצף לה גמיע הדׄא אדׄא צחא, לתאסף לדׄלך וחסב גמיעה כׄסרא לא רבחא למא לם תגיה תלך אללדׄאת פי חאל תחציל ואחסאס תאם.

17קאל אלחבר, פאלתהיו ללדׄה ואלשעור בהא ותכׄיל עדמהא קבל דׄלך יצׄאעף אללדׄאת בהא והדׄא מן פואיד אלברכות למן אלתזמהא בניה ותחציל לאנהא תצור נוע אללדׄה פי אלנפס ואלשכר עליהא למן והבהא וקד כאן מערצׄא לעדמהא פתעטׄם אלמסרה בהא כקולך שהחינו וקימנו. וקד כנת מערצׄא ללמות פתשכר עלי חיותך ותראהא רבחא ויהון עליך אלמרץׄ ואלמות אדׄ חל לאנך אדׄא חאסבת נפסך וראית אנך מרבח מע רבך לאנך אהל ללעדם מן כל נעמה בטבעך לאנך תראב, תׄם אנעם עליך באלחיאה ואללדׄה פתשכר. ומתי צרפהא ענד תחמד ותקול ייי נתן וייי לקח וׄגו׳‎. פתבקא מלתדׄא טול עמרך. ומן לם ילתזם הדׄה אלטריקה פלא תטׄן לדׄתה לדׄה אנסאניה לכן לדׄה בהימיה לא יחצלהא כמא קלנא פי אלסכראן. והכדׄא יחצל אלפאצׄל פי נפסה מעני כל ברכה ויתצור גׄרצׄהא ומא יתעלק בהא. פיתצור פייוצר המאורותנטׄאם אלעאלם אלעלוי ועטׄם תלך אלאשכׄאץ ועטׄים פאידתהא ואנהא ענד באריהא כאקל אלחשראת ואן עטׄמת פי אעיננא לעטׄים אנתפאענא בהא. ואלדליל אנהא ענד באריהא כמא קלת אן חכמתה ותדבירה פי כׄלקה אלנמלה ואלנחלה ליסת מקצרה ען חכמתה ותדבירה ללשמס ופלכהא בל אתׄר אלענאיה ואלחכמה אלטף ואגׄרב פי אלנמלה ואלנחלה למא וצׄע פיהא מן אלקוה ואלאלאת עלי צגׄרהא יתפכר פי הדׄא כי לא תעטׄם פי עינה אלאנואר פיכׄדעה אלשיטאן בבעץׄ ארא אצחאב אלרוחאניאת פיוהמה אנהא תצׄר ותנפע בדׄואתהא וליס כדׄלך. בל בכיפיאתהא כאלריח ואלנאר. פיכון כמא קילאם אראה אור כי יהל וגו׳‎ ויפת בסתר לבי וׄגו׳‎. וכדׄלך יתצור פיאהבת עולם אתצאל אלאמר אלאלאהי באלגמאעה אלמתהייה לקבולה כאתצאל אלנור באלמראה אלצקלה. ואן אלשריעה מן ענדה אבתדא אראדה מנה לאטׄהאר מלכותה פי אלארץׄ כטׄהורהא פי אלסמא. ולם תקתץׄ אלחכמה אן יכׄלק מלאיכה פי אלארץׄ בל אדמיין מן מני ודם ותתגׄאלב פיהם אלטבאיע ותתגאדבׄ אלאכׄלאק בחכם תצׄאד אלאקבאל ואלאדבאר כמא תבין פיספר יצירה. פמתי צפא מנהם פראד או גמאעה חלהׄ אלנור אלאלאהי ודברה בלטאיף וגׄראיב כׄארגה ען נטׄאם אלעאלם אלטביעי ותסמי דׄלך מנהאהבה ושמחה. ולם יגד אלאמר אלאלאהי קאבלא טאיעא לאמרה לאזמא ללנטׄאם אלדׄי אמרה בה בעד אלאנואר ואלאפלאך אלא אפאצׄל אלנאס כאנוא אפראדא מן לדן אדם אלי יעקב תׄם צארוא גמאעה פחלהם אלאמר אלאלאהי מחבהלהיות להם לאלהים ונטׄמהם פי אלמדברנטׄאם אלפלך ארבעה דגלים נחו ארבעהׄ ארבאע אלפלך, ושנים עשר שבטנחושנים עשר מזלות,ומחנה לוים בתוך המחנותכמא פיספר יצירהוהיכל קדש מכוון באמצע. והאלהים נושא את כלם. והדׄא כלה דל עליאהבה. פיסבח עליהא ויתלו דׄלך קבולה אלשריעה בקרית שמע. תׄם במא תצׄמנהאמת ויציבמן וכיד אלמעאני לאלתזאם אלתורה כאנה למא תבין לה כל מא תקדם וחצלה ומיזה עקד עלי נפסה עקדא ואשהד שהאדה אנה קד אלתזמה כמא אלתזמה אלאבא קבלה וכדׄלך ילתזמה אלבנון אלי גׄאבר אלדהר כמא יקולעל אבותינו ועלינו ועל בנינו ועל דורותינו דבר טוב וקיים חוק ולא יעבור. תׄם יסרד תלך אלעקאיד אלתי בהא תתם עקידה אליהודיה והי אלאקראר ברבוביתה תעלי ובאזליתה ובענאיתה באבאינא. ובאן אלשריעה מן ענדה ובאלברהאן עלי גמיע דׄלך והי אלכׄאתמה והייציאת מצרים בקולאמת שאתה ייי אלהינו אמת מעולם הוא שמך ועזרת אבותינו ואמת ממצרים גאלתנו, פמן גמע הדׄה בניה כׄאלצה כאן אסראיליא חקיקה וחק לה אן יטמע באלאתצאל באלאמר אלאלאהי אלמתצל בבני ישראלדון סאיר אלאמם וכאן מסתאהלא ללוקוף בין ידי אלשכינהואן יסאל פיגאב פוגב אןיסמוך גאולה לתפלהבגׄאיהׄ אלחרץ ואלנשאט כמא תקדם, פיקף ללצלאה באלשרוט אלתי קדם דׄכרהא באלברכותאלתי תעם ישראל לאן אלרגׄבה ואלדעא פימא יכׄץ אנמא הו מן אלנואפל אלתי לא תלזם, וקד כאן להא מוצׄע פישומע תפלהלמן שא. פיתצור מן אלברכה אלאולי אלמסמאהאבותפצׄל אלאבותותׄבאת אלבריתמן אללה להם ללדהר לא יחול, בקולומביא גואל לבני בניהם, ומן אלברכה אלתׄאניה אלמסמאהגבורותאן לה פי הדׄא אלעאלם חכמא מסתמרא וליס כמא יטׄן אלטביעיון אנה עלי אלטבאיע אלתי גרבוהא, פיתצור אנהמחיה מתים מתי שא עלי בעד דׄלך ען קיאס אלטביעיין, וכדׄלך משיב הרוח ומוריד הגשםוגׄיר דׄלך, ופי אלאראדיאתמתיר אסוריםוגׄיר דׄלך. וקד תחקק דׄלך מן אתׄאר בני אסראיל. פבעד אלתאמין באבות וגבורותאלתי תכׄיל אנה תעׄ יתעלק בהדׄא אלעאלם אלגסמאני ינזהה ויקדסה וירפעה ען אן ילחקה או יתעלק בה שי מן אוצאף אלגסמאניאת בקדושת השםוהואתה קדוש. פיתצור מן הדׄה אלברכה כל מא וצפתה בה אלפלאספה מן אלתנזיה ואלתקדיס בעד תצריח רבוביתה ומלכה באבות וגבורותפאן בהא תחקק ענדנא אן לנא מאלכא ושארעא, ולולאהא לתשככנא פי כלאם אלפלאספה מע אלדהריין, פוגב תקדיםאבות וגבורותעליקדושת השם, ובעד הדׄא אלתעצׄים יבדא בטלב חאגתה משתמלא מע גמיעישראל. ולא יגוז גׄיר דׄלך אלא פי אלנואפל, פאלדעא אלמגאב אנמא הו לגמאעה או פי גמאעה או לואחד יקום מקאם גמאעה והו מעדום פי וקתנא.

18קאל אלכׄזרי, ולם דׄלך, אוליס אלאנפראד ללאנסאן אפצׄל ואצפי לנפסה ואכׄלי לפכרה.

19קאל אלחבר, בל אלפצׄל ללגמאעה מן ודוה, אחדהא אן אלגמאעה לא תדעו פי מא בה פסאד אלאפראד. ואלפראד רבמא דעא פי מא פיה פסאד אפראד אכׄרין, ורבמא כאן פי אולאיך אלאפראד מן דעא פי מא פיה פסאדה הו. ומן שרוט אלדעא אלמגאב, אן יכון פי מא ינפע אלעאלם ולא יצׄרה בוגה. ומנהא אן קלילא מא תתם צלאהׄ אלפראד דון סהו וגׄפלה. ולדׄלך רסם לנא אן יצלי אלפראד צלאהׄ אלגמאעה, נעם ואן תכון צלאתה מא אמכן פי גמאעה לא אקל מן עשרה, כי יתם פי אלבעץׄ מא נקץ מן אלבעץׄ בסהו או גׄפלה, פינתטׄם מן אלגמיע צלאהׄ גמאעה בניה כׄאלצה, ותחל אלברכה אלגמיע, וינאל כל ואחד מן אלאפראד נציבה מנהא, פאן אלאמר אלאלאהי אנמא הו כאלמטר יעם קטרא מא אדׄא אסתחקה דׄלך אלקטר גמלה ורבמא אנטוי פיה מן לא יסתחקה מן אלאפראד וסעדוא בשפאעה אלאכתׄר. ובעכס דׄלך יחרם קטר אלמטר לאן אלקטר לא יסתחקה גמלה ורבמא אנטוי פיה אפראד כאנוא יסתחקונה וחרמוא בחרמאן אלאכתׄר. הדׄה אחכאמה תעׄ אלדניאיה, וענדה תעׄ אלגזא לאולאיך אלאפראד פי אלאכׄרה, נעם ופי אלדניא וקד יעוצׄהם בכׄיר עוץׄ וינגיהם בעץׄ אלנגאה יתמיזון בה ען גיראנהם, לכן קלילא מא יסלמון מן אלעקאב אלשאמל סלאמה בתה. ומתׄל מן דעא לנפסה מתׄל מן ראם אן יצלח עלי מנזלה וחדה, ולם ירד אן ידכׄל מע אהל אלמדינה פי תעאונהם עלי אסוארהם, פהו ינפק אלכתׄיר ויבקי עלי אלגׄרר. ואלדׄי ידכׄל מדכׄל אלגמאעה ינפק אלקליל ויבק פי אמן, לאן מא קצר ענה אלואחד ופי בה אלאכׄר, ותקום אלמדינה עלי אכמל מא ימכן, ויציר אהלהא קד נאלוא כלהם ברכתהא בנפקה יסירה מע אלאנצאף ואלאיתלאף. ומתׄל הדׄא יסמי אפלאטון מא ינפק פי גאנב אלשריעה נציב אלכל, פמהמא אגׄפל אלפראד נציב אלכל. והו אלדׄי תצלח בה גמאעתה אלדׄי הו גז מנהא, וטׄן אן יתופר עליה פקד אכׄטא עלי אלכל ואכׄטא עלי נפסה אכתׄר. פאן אלפראד פי גמאעתה כאלעצׄו אלואחד פי גמלהׄ אלגסד לו שח אלדׄראע בדמה אדׄא אחתאג אלי אלפצאד לפסד אלגסד ופסד אלדׄראע בפסאדה, לכן ינבגׄי ללפראד אחתמאל אלמשקה בל אלמות בגנב מצאלח אלכל פאוכד מא ינטׄר פיה אלפראד הו נציב אלכל אן יעטיה ולא יתגׄאפל ענה ולמא לם יכן ידרכה אלקיאס פרצׄה אללה באלמעשרות ואלמתנות ואלקרבנות וגׄיר דׄלך. והו נציב אלכל מן אלאמואל. ואמא פי אלאעמאל פאלאסבאת ואלאעיאד ואלשמטותואליובליםומא גרי מגראהא. ואמא אן אלאקואל פאלצלואת ואלברכאת ואלתסאביח. ומן אלאכׄלאק אלאהבהואליראהואלשמחהואולי אלטלבאת באלתקדים טלבה אלעקל ואלאלהאם אדׄ בה יצל אלאנסאן אלי אלתקרב אלי רבה. פקדםאתה חונן לאדם דעתמקרונא במא בעדה אעניהרוצה בתשובהליכון תלך אלחכמה ואלדעתואלבינהפי טריק אלתורה ואלעבודהכקולההשיבנו אבינו לתורתך. ולמא לם יכן ללאדמי בד מן אלזלל וגב אלדעא פי אלצפח ען אלכׄטא פי עלמה ועמלה פי ברכתחנון ומרבה לסלוח. ויצל בהדׄא אלדעא נתיגהׄ אלצפח ועלאמתה והו אלפרג ממא נחן פיה פיבדאראה נא בעניינו וריבה ריבנוויכׄתם בגואל ישראל. תׄם ידעו פי צחהׄ אלאבדאן ואלנפוס ויקרן בהדׄא אלדעא חצׄור קותהא לחפטׄ קוותהא פי ברכתהשנים. תׄם ידעו פי גמע אלשמל פימקבץ נדחי עמו בית ישראלויקרן בה טׄהור אלעדל ואנתטׄאם אלחאל בקולומלוך עלינו אתה לבדך, תׄם ידעו פי נפי אלכׄבתׄ וקטע אלשרך פי ברכתהמינים, ויקתרן בה אלחוטה עלי אלצפוה אלכׄאלצה פי קולהעל הצדיקים. תׄם ידעו פי אעאדהׄ ירושלם ותציירהא מחלא ללאמר אלאלאהי. ויקתרן בה אלדעא פימשיח בן דודופרגׄ מן אלחאגאת אלדניאיה. תׄם אלדעא פי קבול אלדעא בשומע תפלה. ויקתרן בה אלדעא פי חצׄור אלשכינהמרייה באלעין כמא כאנת ללאנביא וללאוליא וללמכׄרגין מן מצר פידעוותחזינה עינינוויכׄתםהמחזיר שכינתו לציון. ויתכׄיל אלשכינהמתמתׄלה אמאמה ויסגד נחוהא כמא כאן יסגדוןישראלענד רויתהם אלשכינהוירכע רכעהׄמודיםפי ברכתהודיהאלתי תתצׄמן אלאקראר בפצׄלה תעאלי ואלשכר עליה מעא. ויקרנהא בעושה שלוםאלתי הי אלכׄאתמה ליכון אלתודיע ואלאנפצאל ען חצׄרהׄ אלשכינה בשלום.

20קאל אלכׄזרי, לם יבק לי מוצׄע אעתראץׄ אדׄ ארי גמיע אלאגׄראץׄ מצׄבוטה מחכמה ואלדׄי כנת אנקדה והו קלהׄ מא ארי פי אדעיתכם מן דׄכר אלאכׄרה קד חגגתני פיה באן מן ידעו פי אלאתצאל באלנור אלאלאהי פי חיאתה חתי ידעו אן יראה בעינה וידעו פי דרגהׄ אלנבוה ולא אקרב ללאנסאן אלי אללה מנהא, פלא מחאלה אנה קד דעא פי אכתׄר מן אלאכׄרה אן חצל לה פאלאכׄרה חאצלה לה, לאן מן אתצלת נפסה באלאמר אלאלאהי והי משגׄולה באעראץׄ אלגסם ואלאמה פאחרי ואגדר אן תתצל בה אדׄא אנפרדת ותרכת הדׄה אלאלאת אלדנסה.

21קאל אלחבר, אזידך פי דׄלך ביאנא במתׄאל, רגל קדם עלי סלטאן פקרבה אלסלטאן תקריבא כתׄירא ומכנה מן אלדכׄול אליה מתי שא וכאן הו ידל עלי אלסלטאן חתי יכלפה אלנזול ענדה פי מנזלה וחצׄור צׄיאפתה פיחצׄר וירסל אכׄץ וזראיה אליה ויפעל מעה מא לא יפעלה מע גׄירה, ומתי סהא הדׄא אלרגל או אכׄטא ואנקטע ענה אלסלטאן פאנמא ידעו וירגׄב פי אלעודה אלי אלעאדה לינזל ענדה ולא יקטע וזראה מן זיארתה, וכאן אהל אלבלד כלהם אנמא ידעון וירגׄבון אן יכון אלסלטאן אדׄא סאפרוא אן יצחבהם פי אלטריק מן יסלמהם מן אללצוץ ואלחיאת ואפאת אלטריק, וכאנוא יתׄקון באן אלסלטאן יסעפהם פי הדׄא ואנה יעני בהם פי ספרהם ואן לם יען בהם פי חצׄרהם וכאן יתפאכׄר בעצׄהם עלי בעץׄ אן אלסלטאן יעני בה אכתׄר מן גׄירה קיאסא מנה באנה יעטׄם אלסלטאן אכתׄר מן גׄירה. וכאן הדׄא אלרגל אלגׄריב קלילא מא ידׄכר אלספר ולא ידעו מן ישייעה. פלמא חאן ספר הדׄא אלרגל קאל לה אהל אלבלד אנך להאלך פי הדׄא אלטריק אלמגׄרור אדׄ ליס לך מן ישיעך. פקאל להם ומן דׄא אלדׄי ישיעכם אנתם, קאלוא לה אלסלטאן אלדׄי דעונא ורגׄבנא פי תשייעה לנא מנדׄ חצולנא פי הדׄה אלמדינה ולם נרך אנת תדעו פי מתׄל הדׄא אבדא. פקאל להם יא מגאנין ומן ידעוה פי וקת אלאמן, אליס אחרי אן ירגוה פי וקת אלחדׄר ולולם יפה בדׄלך והו אלדׄי יגיבה פי וקת אלרפאהיה אליס חקיקא אן יגיבה אכתׄר פי וקת אלצׄרורה ואן אדעיתם ענאיתה בכם לתעטׄימכם לה, הל פיכם מן אלתזם לה אלתזאמי, ועטׄמה תעטׄימי, וחמל מן אלמשקה מן אגל אלתזאם אואמרה חמלי, ותחפטׄ מן אלדנס ענד דׄכרה תחפטׄי, ואלתזם מן תוקיר אסמה וכתאבה מא אלתזמתה. וכל מא פעלתה באמרה ותעלימה ואנתם עטׄמתמוה קיאסא ותכׄרצא ולן יצׄיע לכם, פכיף יפרדני אנא פי ספרי למא לם אפצח בדׄלך אפצאחכם לאני ותׄקת בעדלה. והדׄא אלמתׄל אנמא הו למן תעסף ולם יקבל מן אלאחבאר ואלא פאדעיתנא ממלוה מן דׄכר העולם הבא וכלאם אלאחבאר אלמנקול ען אלאנביא מעמור בתחדיד גן עדן וגיהנם כמא בינת לך. פקד וצפת לך אעמאל אלפאצׄל פי וקתנא הדׄא, פכיף תתכׄילה פי דׄלך אלזמאן אלסעיד ופי דׄלך אלמכאן אלאלאהי ופימא בין אולאיך אלקום אלדׄין ענצרהם אברהם ויצחק ויעקב והם צפותהם מטבועין עלי אלצניעותרגאלא ונסא לא כראהה פי אלסנתהם פי תצרף אלפאצׄל בינהם פלא תתדנס נפסה בכלמאת פאחשה יסמעהא מנהם, ולא תתעלק בתׄיאבה וגסמה נגאסהׄזיבות ונדות ושרצים ואמואת וצרעתוגׄירהא לאלתזאמהם אלקדושהואלטהרה, לא סימא למן כאן סאכן מדינהׄ אלסכינה, פלא ילקי אלא טואיף מתדרגין פי אלקדושהמןכהנים ולוים ונזירים וחברים ונביאים וחכמים ושופטים ושוטרים. או ירי מן אלגמהורהמון חוגג בקול רנה ותודהפי אלשלש רגלים בשנה, פלא יסמע אלאשיר ייי, ולא ירי אלאמלאכת ייי. לא סימא אן כאןכהןאולוייעיש מן לחם ייי, וילאזםבית ייימן טפוליתה מתׄל שמואל, וקד כפי טלב אלמעאש, פילתזםעבודת יייטול עמרה, מא אלדׄי תטׄן בעמלה ובצפא נפסה ובצלאח עמלה.

22קאל אלכׄזרי, הדׄה דרגהׄ אלנהאיה ליס בעדהא אלא דרגהׄ אלמלאיכה ובחק יטמע פי אלנבוה במתׄל הדׄא אלאלתזאם, לא סימא מע חצׄור אלשכינה, ומתׄל הדׄה תכון אלעבאדה אלתי תגׄני ען אלזהאדה ואלאנקטאע, ואריד מנך אלאן בעץׄ שפא פימא ענדך פי אלקראיין פאני אראהם מגתהדין פי אלתעבד אכתׄר מן אלרבאניין ואסמע חגגהם ארגח ואכתׄר מטאבקה לנצוץ אלתורה.

23קאל אלחבר, אלם נתקדם באלקול אן אלתחכם ואלתעקל ואלתכׄרץ פי אלשריעה לא יודי אלי רצׄא אללהׄ ואלא פאלתׄנויה ואלדהריון ואצחאב אלרוחאניאת ואלמנקטעון פי אלגבאל ומחרקי אולאדהם באלנאר כלהם מגתהדון פי אלתקרב אלי אללה. וקד קלנא אנה לא יתקרב אלי אללה אלא באואמר אללה נפסהא, לאנה תעׄ ידרי תקדירהא ותסקימהא ואזמנתהא ואמכנתהא, ומא יתבע הדׄה אללואזם אלתי בתמאמהא יכון אלרצׄא ואלאתצאל באלאמר אלאלאהי, כמא כאן פי מעשה המשכן אלדׄי קאל פי כל צנאעה מנהא ויעש בצלאל את הארון, ויעש כפרת, ויעש יריעות. ופי כל ואחדה מנהא כאשר צוה ייי את משה. יעני בלא זיאדה ולא נקצאן. וליס פי שי מן תלך אלאעמאל מא יטאבק עקולנא וקיאסאתנא, וכׄתמהא בקול וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ייי כן עשו ויברך אותם משה. ואקתרן בתמאמהא חלול אלשכינה למא תמת אלאמראן אללדׄאן המא עמד אלשריעה. אולהמא אן תכון אלשריעה מן אללה. ואלתׄאני אן תמתתׄל באלניה אלכׄאלצה מן אלגמאעה, פקד כאן אלמשכן מן אמר אללה, וכאן עמלה מן קבל גמיע אלגמאעה כקולה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי בגאיהׄ אלחרץ ואלרצׄא פוגב תמאם אלתנתיג אלתי הי אלשכינה כמא קאל ושכנתי בתוכם. וקד מתׄלת לך בכׄלקה אלנבאת ואלחיואן וקלת אן אלצורה אלתי בהא יתגוהר נבאת דון נבאת וחיואן דון חיואן ליסת מן אלטבאיע בל אתׄר מן אללה תעלי יסמונה אלעלמא טביעה. נעם אן אלטבאיע תסתעד לקבול דׄלך אלאתׄר בחסב נסבהא מן אלחרארה ואלברודה ואלרטובה ואליבוסה, פיציר הדׄא נכׄלה והדׄא דאליה והדׄא פרסא והדׄא אסדא. ותלך אלנסב לא נקדר נחן עלי תקדירהא. ולו קדרנא עלי דׄלך לקדרנא עלי עמל דם ולבן מתׄלא ומני מן רטובאת נקדר מזאגאתהא חתי נקדר עלי כׄלק חיואנאת תחלהא אלרוח, או כנא נקדר אן נעמל מא יקום מקאם אלכׄבז מן אשיא ליסת גׄאדׄיה בתקדירנא אלחרארה ואלברודה ואלרטובה ואליבוסה, לא סימא אן ערפנא אלנסב אלפלכיה ותאתׄירהא אלמעינה בזעם אהל אלנגום פי כל מא יראד אטׄהארה פי הדׄא אלעאלם. וקד ראינא כׄזי כל מן ראם שיא מן הדׄה אלטרק מן אלכימיאויין ואהל אלרוחאניאת. ולא תעתרצׄני במא יקתדר אלנאס עליה מן כׄלק אלחיואנאת מתׄל אתכׄאדׄ אלנחל מן לחם אלבקר ואלבעוץׄ מן אלכׄמר, פאן דׄלך ליס מן תקדירהם ועלמהם, ואנמא הו מן תגאריב וגדוהא כמא וגדוא אלגמאע יכון ענה אלולד וליס ללאנסאן פי תלך אכתׄר מן וצׄע אלבזר פי ארץׄ מהיאה לקבולה ונגאבתה פיהא. ותקדיר אלנסב אלתי תסתחקה אלצורה אלאנסאניה אנמא הו למן כׄלקהא. וכדׄלך תקדיר אלמלה אלחיה אלמסתחקה לחלול אלאמר אלאלאהי בינהא אנמא הו ללה וחדה. פליסמע דׄלך אלתקדיר ואלתקסיט מנה ולא יתעקל עלי קולה כמא קאל אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ייי. פכיף תרי אלחילה פי אלתשבה באבאינא חתי נקתדי בהם ולא נתעקל נחן פי אלשריעה.

24קאל אלכׄזרי, לא סביל אלי דׄלך אלא בנקל אכׄבארהם ואסנאד אתׄארהם אן יוגד מן יותׄק בדׄלך מן גמאעה אתׄר גמאעה לא יגוז עלי מתׄלהם אלאצטלאח.

25קאל אלחבר, בהלה אלטריק כאן תחמל אלתורה ופרועהא ושרוחהא מן לדן משה מצחחה פי אלצדור או פי אלמצאחף.

26קאל אלכׄזרי, פכיף תרי אן יוגד כׄלאף מן מצחף או פי מצחפין או תׄלאתׄה.

27קאל אלחבר, ינטׄר אלי אכתׄר אלמצאחף, פאן אלכתׄרה לא יגוז עליהא אלכדׄב, ויתרך אלאפראד, וכדׄלך יפעל פי אלנאקלין אדׄא אכׄתלף, אלאקל ירגע אלי ראי אלאכתׄר.

28קאל אלכׄזרי, פמא תקול פי חרף יוגד פי אלמצאחף יכׄאלף אלקיאס מתׄל צדו צעדינו אתרי אן ירד צרו, ואשר לא נשא לשוא נפשי וירד נפשו. וגׄיר דׄלך כתׄיר לא יעד ולא יחד.

29קאל אלחבר, אן אחללת אלקיאס עלי הדׄא ואשבאהה פקד גׄירת אלכתב כלהא, פי אלחרוף אולא, תׄם פי אלכלמאת, תׄם פי אלצלאת, תׄם פי אלתנקיט, תׄם פי אלאלחאן, ותתגׄיר אלמעאני. וכם פסוק יקדר אלאנסאן אן ינקל מענאה אלי אלצׄד בנקל אחד הדׄה אלתואבע, פכיף כלהא.

30קאל אלכׄזרי, פכיף תטׄן אנה אודע משה כתאבה ענד בני ישראל.

31קאל אלחבר, לא מחאלה אנה ספר סאדׄג כׄלו מן אלתנקיט ואלאלחאן כמא נרי אלספרים אליום. אדׄ לא יגוז אלאצטלאח עליהא פי אלגמהור כמא לא יגוז אלאצטלאח עלי אלפטיר פי פסח וסאיר שראיעה אלתי הי זכר ליציאת מצרים, אלתי תסתקר פי נפוס ישראל חקיקהׄ יציאת מצרים בתלך אלאעמאל אלמסתמרה אלתי לא יגוז אן יתואטא עליהא פי סנה מן אלסנין, פלא יכון עליהא מתערץׄ. ולא מחאלה אנה כאן מחפוטׄא פי אלצדור באלפתחה ואלצׄמה ואלכסרה ואלאמאלה ואלשבא ואלאלחאן, פי צדור אלכהניםלחאגתהם אלי אלעבודה ולהורות את בני ישראל, ופי צדור אלמלוך למא ורד עליהם והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, ופי צדור אלשופטיםלחאגתהם אלי אלאחכאם, ופי צדור אלסנהדרין לחאגתהם אליהא פימא קילושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם, ופי צדור אלאתקיאכדי לקבל שכר. ופי צדור אהל אלריא לטלב אלאסתטׄהאר פוצׄעוא אלשבעה מלכיםואלטעמיםעלאמאת לתלך אלהיאת אלתי חמלוהא נקלא ען משה עׄהׄ. פמא אלדׄי תטׄן באלדׄין צׄבטוא אלמקרא באלפסוקיםאולא, תׄם באלתנקיט, תׄם באלאלחאן, תׄם באלמסורתמע תחציל אלמלאואלחסר, חתי עדוא חרופהא וצחחוא אןוֹ דגחון קאסמה אלתורה, ותחציל כל מא שדׄ מן קמץ ופתח וצרי וסגלכׄארגא ען אלקיאס. אתרי פי עמלהם פצׄול ובטאלה אם אגתהאד פי ואגב.

32קאל אלכׄזרי, בל אגתהאד פי ואגב מע אלחיאטה עלי אלשריעה כי לא יתטרק אלי תגׄיירהא מע אלעלם אלבארע אדׄ יטׄהר מן וצׄע אלתנקיט ואלטעמים נטׄאם לא יצדר אלא ען עלם מויד לא ינאסב עלומנא בוגה וליס ימכן אן יציר מקבולא מן אלגמהור אלא ען גמלה מרתצׄין או ואחד מרתצׄי וליס ימכן אן יקבל גמהור מן ואחד אן לם יכן נביא או מוידא באמר אלאהי לאן אלעאלם אלגׄיר מויד ידעי מן קארבה פי עלמה אן יעמל מתׄל עמלה.

33קאל אלחבר, פאלתקליד אדׄא ואגב עלינא ועלי אלקראיין ועלי כל מן יקר אן הדׄה אלתורה אלמוגודה אלמקרה עלי הדׄה אלהיאה הי תורת משה עׄהׄ.

34קאל אלכׄזרי, הכדׄא יקול אלקראיון. ואמא בעד חצול אלתורה תאמה פהם פי גׄני ען אלתקליד.

35קאל אלחבר, פסבחאן אללה פהדׄא ספר משה עׄהׄ אלסאדׄג אחתיג פי אלפאטׄה ואלנטק בה מן אלתקליד אלי כם טאיפה מן מנקט ומלחן ומפסק וממסר פכם באלחרי אחתיג פי מעאניה, אדׄ אלמעני אכתׄר אתסאעא מן אלאלפאטׄ. אתרי אדׄ קאל להם החדש הזה לכם ראש חדשים מתׄלא, לם יתשכך אלנאס הל אראד שהור אלקבט והם אלמצריון אלדׄין כאנוא בינהם, אם אראד שהור אלסוריאניין אלדׄין כאנוא קום אברהם פי אור כשדים והם אלכסדאניון, אם שהורא שמסיה, אם קמריה, אם שהורא קמרייה בחיתׄ יופקהא מע אלסנין אלשמסיה כמא גא פי עלם אלעבור, ודדת אן יקנעני אלקראיון פי אלגואב עלי הדׄא ומתׄאלה פארגע אלי מדׄהבהם פאני מחב פי אלאגתהאד, ואן יקנעוני אדׄא סאלתהם עמא יחל בה אלחיואן מא מעני אלזבחיה, ולעלה נחר וקתל כיף מא אתפק ולמא דׄא חרמת זבחי גוים ומא אלדׄי בין דׄבאחה וסלאכׄה וסאיר צנעתה. וודדת אן יבין לי אלשחם אלמחרם והו מתצל באלחלאל פי אלמאסריקא ואלמבער וגׄיר דׄלך מן תנקיה אללחם, ויעטיני אלחד אלדׄי בין אלחלאל ואלחראם בחיתׄ לא אכׄתלף פיה מע צאחבי. וכדׄלך אלאליה אלמחרמה ענדהם הל להא חד. ולעל ואחדא יעזל טרף אלדׄנב וחדה ואכׄר יעזל אלקטנה באסרהא, וודדת אן יבין לי אלטאיר אלחלאל מן אלחראם, חאשי אלמשהורין אעני יונה ותור, ומן אין לה אלא תכון אלדגאגה ואלאוזה ואלבראכה ואלחגלה מן אלטמאים. וודדת אן יעטיני חדוד אל יצא איש ממקומו אן כאן ביתה או דארה או מלכה אן כאנת לה דור כתׄירה או דרבה או רבצׄה או מדינתה או תכׄם מדינתה, אדׄ לפטׄהׄ מקום ישתרך בהדׄה ואכתׄר מנהא. וודדת אן ירסם לי חד אלמלאכה אלמחטׄורה פי אלסבת, ומא אלדׄי ימנע מן אלקלם ואלמחברה לתצחיח אלתורה, ויביח רפע אלספר אלתׄקיל ואלמאידה וסאיר אלמטאעם ואטעאם אלצׄיאף ותכלף כל מא יתכלף אלמצׄיף לצׄיאפה והם פי ראחה והו פי עדׄאב, ואכתׄר מן דׄלך כׄדמה ונסאה וקד קיל למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. ובמא דׄא יחרם רכוב כׄיל אלגוים פי אלסבת, ובמא דׄא תחרם אלתגארה. וודדת אן יחכם בין כׄצמין מן סדר ואלה המשפטים וכי תצא למלחמה ואגלי מא פי אלתורה משכל פצׄלא ען אלמשכל לאן אלתעויל אנמא כאן עלי תורה שבעל פה. וודדת אן ארי פתאויה ואחכאמה פי גמיע אלמואריתׄ מן פרשת בנות צלפחד, בל כיפיהׄ אלמילה ואלציצית ואלסוכה. ויבין לי מן אין לזמתה צלאהׄ אללה. ומן אין אעתקד אן תׄם מיעאדא וועידא ותׄואבא ועקאבא בעד אלמות, וכיף יקצׄון פי אלשראיע אלמתנאפיה, כאלמילה מע אלשבת, ואלפסח מע אלשבת, מי נדחה מפני מי, וגׄיר הדׄא ממא יטול דׄכרה גמלה פכיף תפצילה. הל סמעת יע מלך אלכׄזר ען תאליף ללקראיין פי שי ממא דׄכרת מסנדא מקבולא מקלדא לא אכׄתלאף פיה בינהם מן מסורת או מן תנקיט או מן אלחאן או מן אסור והתר או מן אחכאם.

36קאל אלכׄזרי, לם אר ולא סמעת ענהם לכני אראהם מגתהדין.

37קאל אלחבר, דׄלך ממא קלתה לך מן אלתעקל ואלתחכם ואלמתעקלון פי אלעבאדה למלאכת השמים אכתׄר אגתהאדא מן עושה מלאכת ייי אלמאמור בהא. לאן האולא קד אסתראחוא בתקלידהם ואטמאנת נפוסהם כאלמתצרף פי אלמדינה פלם יתאהבוא למנאקצׄהׄ מנאקץׄ. והאולא כאלמאשי פי אלקפאר לא ידרי מא ילקי, פהו מסתעד בסלאח מתאהב לקתאל מעלם ללחרב מדרב פיהא פלא יעגבך מה תראה מן חזמהם ולא יכסלך מא תרי מן תראכׄי אלמקלדין אעני אלרבאניין פאן אולאיך טלבוא חצנא יתחצנון פיה, והאולא ראקדון מתודעון פי פרשהם פי מדינה חצינה קדימה.

38קאל אלכׄזרי, כל מא קלתה לאזם.

39קאל אלחבר, אן אלשריעה חתׄת אן תכון תורה אחת ומשפט אחד. ובחסב קיאסאתהם תכתׄר אלשראיע בחסב קיאס כל ואחד מנהם, נעם אלואחד לא יבקי עלי שרע ואחד לאנה יטׄהר אליה פי כל יום ראי גדיד ויזיד עלמה וילקי מן ירדה בחגה פיגב אן ינתקל באנתקאל אלראי פאן וגדנאהם מתפקין פלנעלם אנהם מקלדון לואחד או לגמאעה תקדמתהם פיגב אן ננכר עליהם אלאתפאק פנקול להם כיף אתפקתם פי שריעה כדׄא ואלראי יתרגח פי כלאם אללה אלי וגוה כתׄירה. פאן קאלוא אן הכדׄא כאן יעתקד ענן או בנימין או שאול או גׄירהם לזמתהם חגהׄ אלתקליד למן הו אקדם ואולי באלתקליד אעני אלחכמים, לאנהם גמאעאת ואולאיך אפראד וקיאס אלחכמים מסנד אלי נקל ען אלאנביא. ואולאיך קיאס מגרד פקט, ואלחכמים מתפקון, ואולאיך מכׄתלפון, ואלחכמים אקואלהם מן המקום אשר יבחר ייי. ולו כאן חכמהם מן מגרד קיאסהם לוגב קבולה. ואולאיך ליסוא הכדׄא. ויא לית שערי מא דׄא גואבהם פי מסאלה החודש הזה, וארי עמלהם תאבעא ללרבאניין פי עיבור אדר באדר. תׄם יתערצׄון עליהם ענד רויה הלאל תשרי כיף צמתם צום כפור פי תשיעי בתשרי. אלא יכׄתזון והם לא ידרון הל דׄלך אלשהר אלול אם תשרי אדׄא כבסוא. והל הו תשרי או מרחשון אדׄא לם יכבסוא, פהלא קאלוא אנא אלגׄריק פמא כׄופי מן אלבלל נחן לא נדרי הל אלשהר תשרי או מרחשון או אלול, פכיף נתערץׄ עלי מן נתבע אתׄארהם ונתעלם מנהם הל תצומון פי אלתאסע או אלעאשר מן איאם אלשהר. אן שריעתנא מרבוטה בהלכה למשה מסיני, אומן המקום אשר יבחר ייי, כי מציון תצא תורה ודבר ייי מירושלם. בחצׄרהׄשופטים ושוטרים וכהנים וסנהדרין, ונחן מאמורון באלטאעה ללשופטאלמפוץׄ פי כל גיל כמא קאלואל השופט אשר יהיה במים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ייי ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. תׄםוהאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן וגו׳‎ ומת האיש ההוא ובערת הרע מקרבך. קרן עציאן אלכהןואלשופטבאעטׄם אלגנאיאת פי קולהובערת הרע מקרבך. ואתבעהוכל העם ישמעו וייראו ולא יזידון עוד, מהמא אלנטׄאם באק מן אלעבודהואלסנהדריןוסאיר אלטואף אלתי בהם יתם אלנטׄאם ויתצל בהם אלאמר אלאלאהי לא מחאלה, אמא בנבווה ואמא בתאייד ואלהאם כמא כאן פיבית שני. ולא יגוז עלי מתׄל אולאיך תואטו ולא אצטלאח. ובדׄלך לזמת שריעהׄ אלמגלהואלפוריםושריעהׄ אלחנוכה. וגאז אן נקולוצונו על מקרא מגלה ולהדליק נר חנוכה ולגמור את ההלל ולקרוא ועל נטילת ידים ומצות ערובוגׄיר דׄלך ולו כאנת סננא כׄרגת בעד אלגלותלמא תסמת פרצׄא ולא לזמתנא ברכה, לכן יקאל פיהא אנהאתקנהאומנהג. פאכתׄר שראיענא מסנדה אלי משההלכה למשה מסיני. והכדׄא ינבגׄי אן יכון קום כפוא מונהׄ אלמעאש ארבעין עאמא ומונהׄ אללבאס ואלמסכן והם מן אלכתׄרה חיתׄ הם, ומשה חאצׄר מעהם, ואלשכינהלא תבארחהם. וקד אמרהם בגמל שראיע, אליס מן אלמחאל אלא יסאלוא פי גזאיאתהא מע אלאחיאן וינקלוא תפסירהא ותפצילהא. וקד נריוהודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו. והו קד קאל להם אכׄראכי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. פמן שא אן יכדׄב הדׄא אלפסוק פינטׄר אלי אלקראיין, ומן שא אן יצדקה פינטׄר עלום אלמשנהואלתלמוד, והי קליל מן כתׄיר מן אלעלום אלטביעיה ואלאלאהיה ואלריאצׄיה ואלפלכיה, פירי אנה יחק להם אלפכׄר עלי גמיע אלאמם, בעלומהם, ובעץׄ שראיענאמן המקום אשר יבחר יייבאלשרוט אלמדׄכורה. וקד צחבת אלנבוהבית שנינחו ארבעין עאמא וקד אתׄני ירמיהו עׄסׄ פי נבותה עלי אהלבית שניועלי כׄירהם ועלמהם ודינהם, פאן לם נקלד אולאיך פמן נלקד. וקד נרי מא שרע בעד משה וצארת שריעה מתׄל שלמה אדׄ קדסאת תוך החצר, ועמל אלעולותפי גׄיר אלמזבח, ועמל אלחג שבעת ימים ושבעת ימים. ומא רתב דוד ושמואל מן נטׄאם אלמשורריםפי אלבית וצאר שרעא מסתמרא, ומא עמל משה פי אלמדבר, ומא כתב עזרא לגמאעתה פיבית שנימןשלישית השקל, ומא אקאמוא מקאם אלארון רצפהועלקוא אמאמהא אלפרכתלמא עלמוא אן אלארוןמדפון הנאך.

40קאל אלכׄזרי, כיף יסתקים הדׄא מע לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו.

41קאל אלחבר, אנמא קיל הדׄא ללגמהור כי לא יתעקלוא ויתחכמוא ויצׄעוא לאנפסהם שראיע מן קיאסאתהם כפעל אלקראיין, ויחתׄ עלי אלקבול מן אלאנביא בעד משה עׄהׄ ומן הכהנים ואלשופטים, כמא יקול פי אלנביא נביא אקים להם וגו׳‎ ודבר אליהם את כל אשר אצונו, וקאל פי אלכהנים ואלשופטים אן יכון חכמהם מטאעא, פצאר קול לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו וׄגו׳‎, יעני מא אמרתכם בה על ידי משה ומא אמרתכם עלי יד נביא מקרבך מאחיך עלי אלשרוט אלמתׄבתה ללנבוה, או מא אתפק עליה אלכהנים ואלשופטים מן המקום אשר יבחר ייי פאנהם מוידון באלשכינה, ולא יגוז עליהם אצטלאח עלי מא יכׄאלף אלשריעה לכתׄרתהם, ולא יגוז עליהם אלוהם לעלמהם אלואסע אלמורותׄ ואלטביעי ואלמכתסב למא נקלוא ען אלסנהדרין מכלפון תחציל גמיע אלעלום ולא סימא וקלילא מא פארקתהם אלנבוה מא יקום מקאמהא מן בת קול וגׄיר דׄלך. פהב אנא נסלם ללקראיין פי מא יעתרצׄון עלינא מן מפהום לפטׄממחרת השבת ועד ממחרת השבתאנה מן אלאחד תׄם נקול אן אחד אלשופטיםאו אלכהניםאו אלמלוך אלמרצׄיין מע ראי אלסנהדריןוגמיע אלחכמיםראי אן אלגׄרץׄ מן דׄלך אלעדד אנמא הו תצייר כׄמסין יומא ביןבכורי קציר שעורים ובכורי קציר חטים, ומראעאהׄשבעת שבועותאלתי הישבע שבתות תמימות, פאעטאנא מתׄלא באול יום מן אלגמעה קאילא אן כאן אלאבתדאמהחל חרמש בקמהמן יום אלאחד פתנתהון אלי יום אלאחד לנקיס מנה אנה אן כאן אלאבתדא מן יום אלאתׄנין פאלי יום אלאתׄנין והחל חרמשמכׄלי אלינא מתי ראינא אנה יצלח אבתדאנא בה ועדדנא בה, פרתב דׄלך אן יכון תׄאני יום אלפסח ולא יכון פי דׄלך נקץׄ ללתורה. ווגב אלתזאמה שריעה, אדׄ כאןמן המקום אשר יבחר יייבאלשרוט אלמדׄכורה. ועסאה כאן בוחי מן אללה תעׄ ואלאמר ממכן. ונתברא מן תשגׄיב אלמשגׄבין.

42קאל אלכׄזרי, לקד קטעת יא חבר בהדׄה אלכליאת אלתי לא אקדר אן אנכרהא ען גזאיאת כאנת פי נפסי מן חגג אלקראיין כנת אטׄן אן אפחמך בהא.

43קאל אלחבר, אדׄא צחת אלכליאת פלא תבאל באלגזאיאת פכתׄירא מא ידכׄלהא אלוהם, תׄם לא נהאיה להא לאנהא תתשעב ולא ינפך אלמתנאטׄראן מן שגבהא והדׄא כמן תקרר ענדה עדל אלכׄאלק ואן חכמתה שאמלה פלא ילתפת אלי מא יטׄהר פי אלדניא מן אלגור. וכמא קאל אם עושק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ. וכמן צח ענדה באלברהאן בקא אלנפס בעד פנא אלגסד ואנהא ליסת גסמיה לכן גוהר מפארק ללגסד כאלמלאיכה פלא ילתפת אלי מא יעתרצׄה אלוהם מן עדם אפעאל אלנפס ענד אלנום וענד אלמרץׄ אלמסתגׄרק ללפכר ומן אתבאעהא למזאג אלבדן וגׄיר דׄלך מן אלאפכאר אלמשגׄבה.

44קאל אלכׄזרי, מע הדׄא לסת אקנע חתי אתשפי מן מנאטׄרתך באלגזאיאת ואן כאן עלי פי דׄלך נקד בעד אקרארי באלכליאת אלתי אורדתהא.

45קאל אלחבר, קל מא שית.

46קאל אלכׄזרי, אליס אלקצאץ בינא פי אלתורה פי קולה עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו.

47קאל אלחבר, אלם יקל אתׄר דׄלך ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש, אליס הדׄא אלדיה, והלא קאל מן קתל פרסך אקתל פרסה, לכן קאל כׄדׄ פרסה אדׄ לא מנפעה לך פי קתל פרסה, וכדׄלך מן קטע ידך פכׄדׄ דיהׄ ידה אדׄ לא מנפעה לך פי קטע ידה. לא סימא וינטוי פי הדׄה אלאחכאם מא ינאקצׄה אלעקל מן פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה. כיף לנא תקדיר דׄלך, ורבמא מאת אחדהמא מן גרחה ולם ימת אלאכׄר מן מתׄלהא. וכיף לנא חתי תכׄרץ מתׄלהא. וכיף נקלע עין אעור פי חק מן כאנת לה עינאן פיבקי אלואחד אעמי ואלאכׄר אעור ואלתורה תקול כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו. ומא צׄרורתי אן אנאטׄרך פי הדׄה אלגזאיאת בעד תקדימי צׄרורהׄ אלתקליד מע צדק אלמקלדין וגלאלתהם ועלמהם ואגתהאדהם.

48קאל אלכׄזרי, מע הדׄא לקד יעגבני תחפטׄהם מן אלנגאסאת.

49קאל אלחבר, אלטומאה ואלקדושה מעניאן מתצׄאיפאן לא יוגד אחדהמא אלא בוגוד אלאכׄר פחיתׄ לא קדושה לא טומאה. לאן מעני אלטומאה אנמא הו אמר יחרם עלי צאחבה אלדנו בשי מן אמור אלקדושה ממא יוהל ללה כאלכהנים ומאכלהם ומלאבסהם ואלתרומות ואלקראבין ובית המקדש וגׄיר דׄלך כתׄיר. וכדׄלך מעני אלקדושה אמר יחרם עלי צאחבה אלדנו באמור כתׄירה משהורה. ואכתׄר דׄלך מתעלק בחצׄרהׄ אלשכינה. וקד עדמנאהא. ומא ענדנא מן תחרים מבאשרהׄ אלנדה ואליולדת ליס מן קבל אלטומאה, לכן שריעה מגרדה מן אללה. וכדׄלך מא ענדנא מן אבעאד מואכלתהא ואלאסתרהאב מן קרבהא אנמא הי תחטׄיראת וסיאגאת כי לא תכון טרקה למבאשרתהא. ואמא פראיץׄ אלטמאות פסאקטה ענא לאנא פי ארץ טמאה ואויר טמא פצׄלא ען כל מא נתצרף פיה מן אלקבור ואלשרצים ואלמצורעים ואלזבים ואלאמואת וגׄיר דׄלך. וכדׄלך תחרם עלינא אלנבלה וליס מן קבל נגאסתהא, לכן שריעה מגרדה פי תחרים אלנבלה. ושוט אלטומאה זאיד. ולולא קולהם עזרא תקן טבילה לבעלי קראין למא לזם לזומא שרעיא לכן לזום טהרה ותנטׄיף. פאן כאן אלתזאמהם הדׄא למעני אלתנטׄיף פלא באס בדׄלך, מן גׄיר אן ילזמוה שרעא, ואלא פקד חצלוא מתחכמין ען גהל מנהם ומגׄירין פי אלשרע ומסבבין ללמינות אעני שתאת אלמדׄאהב אלדׄי הו אצל פסאד אלמלה, וכׄרוגהא ען תורה אחת ומשפט אחד. פאן כל מא נסהל נחן מן אלמגעות ואן כאן סמגא יסהל ובגנב מא יסבב ראיהם מן אלמינות, חתי יכון פי דאר עשרה אנאס בעשרה מדׄאהב, פאן לם תכן אלשראיע ענדה מצׄבוטה אלי חדוד לא תתגאוזהא לם יתׄק אן ידכׄל פיהא מא ליס מנהא ויכׄרג ענהא בעץׄ מא פיהא, לאנה יאכׄדׄ בקיאסה ודׄוקה פיסהל עלי אלקראי הנאת עבודה זרה מן דׄהב ופצׄה ובכׄור וכׄמר, ופי אלחקיקה אן אלמות דון דׄלך אגוד. ויצעב עליה אן ינאל מן אלכׄנזיר ולי פי דוא והו פי אלחקיקה מן אלעברות אלכׄפיפה ילזם פיהא מלקות. וכדׄלך כאן יסהל עלי אלנזיר אכל אלזביב ואלענב אכתׄר מן אלסכר מן נבידׄ אלעסל או נבידׄ אלתפאח. ופי אלחק צׄד הדׄא אדׄ אלתחרים אנמא הו למא כׄרג מן אלדאליה פקט, וליס אלגׄרץׄ תחרים אלסכר כמא יקע פי אלטׄן, בל אלסר הו פי עלם אללה ועם אנביאיה ואוליאיה, ולא ימכן תגהיל אלנאקלין ואלקיאסיין פי הדׄא, לאן לפטׄה שכר משהורה מעלומה. ונקלוא אן יין ושכר אלמקול פי אלכהנים יקתצׄי אנואע אלמסכר כלהא. ואן יין ושכר אלמקול פי אלנזיר אנמא הו ען עצארהׄ אלענב פקט, פללשראיע חדוד מסתקצאה פי אלעלם ואן סמגת ענד אלעמל. ואלמתחרי יתגנבהא מן גׄיר אן יחרמהא מתׄל בשר כס כס אלדׄי הו מבאח לאנא לסנא עלי תׄקה מן מות דׄלך אלחיואן. ולקאיל אן יקול אנה סיברא פיחל. ואלטרפה מן חיואן טׄאהר אלצחה מחרם לאן בה עלה קאתלה ולא בד לא ימכן אן יעיש בהא, ולא אן יברא מנהא פחרם. וענד אללדׄה ואלתעקל תאתי הדׄה אלאחכאם באלעכס, פלא תתבע דׄוקך וקיאסך פי פרוע אלשראיע פתוקעך פי שכוך תדעו אלי אלמינות. ולן תתפק מע צאחבך פי שי מנהא פאן לכל ואחד מן אלנאס דׄוקא וקיאסא. ואנמא ינבגׄי אן תנטׄר אלי אלאצל מן אלמנקול ואלמכתוב ואלקיאסאת אלמסתעמלה באלקאנון אלמנקול לרד אלפרוע אלי אלאצול. פמא אכׄרגתך אליה פאעתקדה ולו נאפרה והמך וטׄנך כמו ינאפר אלטׄן ואלוהם עדם אלכׄלא, ואלקיאסאת אלעקליה קד נפת אלכׄלא, וכמא ינאפר אלטׄן אמכאן אלתקסם ללגסד אלי מא לא נהאיה ואלקיאס אלעקלי יוגב דׄלך, וכמא ינאפר אלוהם כריהׄ אלארץׄ וכונהא גזא מן מאיה וסתין מן קרצהׄ אלשמס. וכל מא פי בראהין אלהיאה מן מא ינאפרה אלוהם, פכל מא אחל אלעלמא לם יכן לדׄוק ולא למא יטׄהר אליהם בבאדי אלראי בל בנתאיג אלעלם אלמורותׄ ואלמנקול ענדהם וכל מא חרמוא כדׄלך. פמן אגׄז ען עלמהם יאכׄדׄ כלאמהם באלדׄוק אנכר עליהם כמא תנכר אלעאמה אקואל אלטביעיין ואלפלכיין, והם אדׄא" תקצו חדוד אלפקה ואעטוא אלחלאל ואלחראם מחץׄ אלפקה ערצׄוא עליך מא יסמג מן תלך אלחדוד, כמא יסמגון אכל בשר כס כס ואכׄדׄ מאל בחיל פקהיה ואסתעמאל אלספר פי אלסבת בחיל מן אלערוב, ואסתחלאל אלנסא בחיל יחל בהא אלזואג וחל אלאימאן ואלנדׄור באצנאף אלערמות אלתי יגוזהא אלנטׄר אלפקהי מגרדא ען אלאגתהאד אלדיני ואלאמראן יחתאג אליהמא מעא, לאנך אן אפרדת אלנצׄר אלפקהי גאז פי חדודה אנואע מן אלתחיל לא ימכן צׄבטהא. ואן תרכת אלחדוד אלפקהיה אלתי הי סיאג אלשריעה ועולת אלי אלאגתהאד כאן סבבא ללמינות ותלף אלכל.

50קאל אלכׄזרי, אמא הכדׄא פאני אקר ללרבאני אלדׄי יגמע הדׄין אלוגהין בפצׄלה עלי אלקראי פי אלטׄאהר ואלבאטן ויחצל מע הדׄא טיב אלנפס עלי שריעתה לאנהא מנקולה ען אסנאד מותׄוקין באן עלמהם מן ענד אללה תעׄ פאן אלקראי לו בלגׄ אגתהאדה מא בלגׄ פאנה לא תטיב נפסה אדׄ ידרי אן אגתהאדה תקאיס ותחכם פלא יתׄק אן עמלה דׄאך הו אלמרצׄי ענד אללה תעׄ וידרי אן פי אלאמם כתׄירא מן יגתהד אכתׄר מן אגתהאדה. לכן בקי עלי מסאילתך פי אלערוב והי רכׄצה פי שריעהׄ אלסבת, כיף יסתחל מא חטׄרה אללה תעׄ בתלך אלחילה אלהינה אלהגינה.

51קאל אלחבר, ועיאדׄנא באללה תעׄ אן יתפק גמאהיר פצׄלא ועלמא עלי מא יחל ערוה מן ערי שריעהׄ אללה תעׄ, בל הם אלדׄין יוכדון ויקולון ועשו סיג לתורה. ומן גמלהׄ אלסיאגאת אלתי סיגוא אן חרמוא אלהוצאה ואלהכנסה מרשות יחיד לרשות רבים ובאלעכס, מא לם תחרם דׄלך אלתורה. תׄם טרקוא פי דׄלך אלסיאג טרקהׄ אלרכׄצה כי לא ינזל אגתהאדהם במנזלהׄ שריעה וכי יכון מרפקא ללנאס פי אלתצרף, ולא ינאלוא דׄלך אלמרפק אלא באדׄן. ואלאדׄן הו עמל אלערוב ליכון אמאזה בין אלמבאח גמלה ובין אלסיאג ובין אלמחטׄור.

52קאל אלכׄזרי, לקד אקנעני הדׄא, לכני לם יקו ענדי צנאעהׄ אלערוב חתי תכון תולף בין שתי רשויות.

53קאל אלחבר, אדׄא פלם תקו ענדך אלשריעה כלהא, איקוי ענדך אסתחלאל אלמאל ואלמלך ואלאהל ואלעביד באכׄדׄ אלקנין, ובאלצואה, ותטליק אלמראה ותחרימהא בעד כונהא חלאלא בקול כתבו וחתמו ותנו גט, ואבאחתהא בעד תחרימהא בקול תהא לי מקודשת. וכל מא פי תורת כהנים ממא יתעלק תמאמה בעמל מא או כלאם מא, וצרעת הבגד והבית אלמתעלקה בקול אלכהן טמא או טהור. וגמיע אלמשכנה אנמא תעלקת אלקדושה פיהא בהקמת משה אלמשכן, ואלמשיחה בשמן המשחה. וכדׄלך אלכהנים אנמא תעלקת אלקדושה בהם באלמלואים ואלתנופה. ואללוים באלטהרה ואלתנופה. ותטהיר אלטמאים במי נדה אלתי הי אפר פרה ואזוב ושני תולעת, וחטוי הבית בשתי צפרים חיות. ותלך אלצנאעה וגפראן אלדׄנוב פי יום הכפורים. ותטהיר אלקדס מן אלטמאות בשעיר עזאזל מע אלאעמאל אלמקתרנה בה. וברכהׄ בני ישראל ברפע אהרן ידיה, ואלתכלם בקול יברך ייי. וכאן יחל מע כל פעל מן הדׄה אלאפעאל אלאמר אלאלאהי, לאן אעמאל אלשריעה כאלאוכאן אלטביעיה גמיעהא מקדרה מן ענד אללה תעׄ, וליס תקדירהא פי קדרהׄ בשרי כמא תרי אלאכואן אלטביעיה תקדר ותתזן ותתנאסב פי אמתזאגהא מן אלטבאיע אלארבע פבאיסר אמר תתם ותתהיא ותחלהא אלצורה אלתי תסתחקהא מן חיואן ונבאת, ויחצל לכל מזאג אלצורה אלתי יסתאהלהא ובאיסר שי יפסד. אלא תרי אלביצׄה יפסדהא אקל ערץׄ מן חר מפרט או ברד או חרכה פלא תקבל צורה אלפרוג ויתממהא תסכׄין אלדגאגה להא תׄלאתׄה אסאביע, פתחלה אלצורה עלי אלכמאל, פמן דׄא אלדׄי יקדר אן יקדר אלאעמאל חתי יחלהא אלאמר אלאלאהי אלא אן יכון אללה וחדה. ופי מתׄל הדׄא צׄל אלכימאויון ואלרוחאניון. אמא אלכימאויון פזעמוא אנהם סיקדרון אלנאר אלטביעיה באוזאנהם חתי תכון להם מא ירדון, ותקלב להם אלאעיאן, כמא תפעל נאר אלחר אלגריזי פי אלחיואן אלדׄי יקלב אלגׄדׄא דמא ולחמא ועטׄמא וסאיר אלאעצׄא פירומון איגאד מתׄל הדׄה אלנאר וגׄלטתהם תגארב וגדוהא באלאתפאק לא מן תקדירהם, כמא וגד אלאנסאן יתכון מע וצׄע אלמני פי אלרחם ואלרוחאניון למא סמעוא מן לדן אדם אלי בני אסראיל מא כאן ינקצׄי להם באלקראבין מן טׄהור אלאתׄאר אלאלאהיה טׄנוא אן אלאבתדא אנמא הו מן אלתחדׄק ואלבחתׄ ואן אלאנביא אנמא כאנוא עלמא מתחכמין ידברון תלך אלגׄראיב בקיאסהם, פטמעוא אן יקדרוא הם איצׄא קראבין פי אוקאת מעלומה וארצאד נגומיה בחסב מא אדי אליה קיאסהם מע אעמאל ובכׄוראת חתי עמלוא מצאחף ללכואכב וגׄיר הדׄא ממא יחרם דׄכרה, ודון האולא אצחאב אלשמות למא סמעוא ען נבי נבי אנה נטק בכדׄא וכדׄא ואנקצׄת לה מעגזה כדׄא טׄנוא אן דׄלך אלכלאם הו אלסבב פי תלך אלמעגזה, פראמוא תלך אלהיאת ליס אלמסתעמל כאלמטבוע אלאעמאל אלשריעיה תשאכל אלטביעיה לסת תדרי חרכאתהא ותחסבהא עבתׄא חתי תרי אלנתיגה פתפוץׄ אלי מדברהא ומחרכהא ותסלם לה כמא לו אנך לם תסמע בגמאע ולא ערפתה ולא ערפת נתיגתה וראית נפסך שרהה אלי אכׄס עצׄו פי אלמראה ואנת תרי מא פי קרבהא מן אלכׄסאסה ומא פי אלאנדׄעאן אלי אלמראה מן אלדנאה לעגבת ולקלת מא הדׄה אלחרכאת אלא עבתׄא וגנונא חתי אדׄא ראית מתׄאלך קד נשא מן אמראה אעגבך אלאמר ותכׄילת אנך מן אעואן אלכׄלקה ואן אלכׄאלק קצד בך עמארה אלדניא. והכדׄא אעמאל אלשריעה אלמקדרה מן ענד אללה תעׄ תדׄבח אלכבש מתׄלא, ותתלותׄ פי דמה ופי סלכׄה ופי תנטׄיף אחשאיה וגׄסלה ותעצׄיתה ורש דמה, ואצלאח חטבה ואיקאד נארה ונצׄדה ולו לם יכן מן אמר אללה תעׄ לאסתכׄפפת בהדׄה אלאעמאל ולראית אנהא מבעדה מן אללה תעׄ לא מקרבה, חתי אדׄא תם עלי מא ינבגׄי וראית אלנאר אלסמאויה, או וגדת פי נפסך רוחא אכׄר לם תעהדה, או מנאמאת צאדקה או כראמאת ערפת אנהא נתיגהׄ מא קדמת ואלאמר אלעטׄים אלדׄי בה אתצלת ועליה חצלת ולם תבאל אן מת בעד אתצאלך בה אדׄ אנמא מותך פנא גסדך פקט. ואמא אלנפס אלתי חצלת פי תלך אלרתבה פלא אנחטאט להא ענהא, ולא בעד ען תלך אלדרגה. פתבין מן הדׄא אן לא קרב אלי אללה תעׄ אלא באואמר אללה תעׄ ולא סביל אלי אלעלם באואמר אללה אלא מן טריק אלנבוה לא בתקאיס ולא בתעקל, ולא צלה ביננא ובין תלך אלאואמר אלא באלנקל אלצחיח. ואלדׄין נקלוא אלינא תלך אלשראיע לם יכונוא אפראדא, בל כתׄרה ועלמא ואגלא ומתצלין באלאנביא, ולו לם יכונוא גׄיר אלכהניםואללויםואלשבעים זקניםאלדׄין כאנוא חמלהׄ אלתורה ולם ינקטעוא מן לדן משה.

54קאל אלכׄזרי, לם אר אהל בית שני אלא קד נסוא אלתורה ולם ידרוא שריעהׄ אלסוכה חתי וגדוהא מכתובה. וכדׄלך שריעהׄ לא יבא עמוני ומואבי וקיל פיהמא וימצאו כתוב בתורה והדׄא דליל עלי תלאף אלתורה.

55קאל אלחבר, פנחן אליום אדׄא" אחדׄק מנהם ואערף אדׄ נחפטׄ אלתורה בזעמנא.

56קאל אלכׄזרי, כדׄלך אקול.

57קאל אלחבר, פלו כלפנא תקריב קרבאן אכנא נדרי כיף נדׄבחה ולאי גהה, וקיבול דמו והפשטו ונתוחו וכם עצׄוא יעצׄי וכיף יקרב וכיף ירש אלדם ומנחתו ונסכו ואלשירות עליה, ומא ילזם אלכהנים מן קדושה וטהרה ומשיחה ולבאס והיאת, וכיף יאכלון אלקדשים ואזמנתהא ואמכנתהא וגׄיר דׄלך ממא יטול.

58קאל אלכׄזרי, לסנא נדרי הדׄא דון אמאם או נבי.

59קאל אלחבר, אלא תרי אהל בית שני כיף בנוא אלמזבח סנין חתי אעאן אללה תעׄ פי בניאן אלבית תׄם פי בניאן אלסור אתטׄן אנהם כאנוא יקרבון גזאפא כיף מא אתפק.

60קאל אלכׄזרי, ליס ימכן אן יכון עולה אשר ריח נחוח והי שריעה ליסת עקליה אלא ותתם גמיע אגזאהא באדׄן אללה תעׄ ובאמרה לא סימא וקד עלמוא שראיע יום הכפורים ומא אעטׄם מן אלסוכה, וכלהא תחתאג אלי עלם דקיק ומעלם חאצׄר.

61קאל אלחבר, פמן ידרי הדׄה אלדקאיק מן אלתורה יכׄפי ענה עמל אלסוכה ושריעהׄ לא יבוא עמוני ומואבי.

62קאל אלכׄזרי, פמא עסי אן אקול ופי וימצאו כתוב.

63קאל אלחבר, אלחק אלצחיח והו אן מורךׄ אלמקרא לם יען באלכׄפיאת לכן אלמשהוראת אלמעלנאת פלם ידׄכר מע יהושע שיא מן עלמה אלמנקול ען אללה תעׄ וען משה עׄהׄ, בל אנמא דׄכר יום וקוף אלירדן ויום וקוף אלשמס ויום אלמילה לשהרתהא ענד אלגמהור. וכדׄלך מן אכׄבאר שמשון ודבורה וגדעון ושמואל ודוד ושלמה. ולם ידׄכר מן עלומהם ולא ממא כאן להם מן אלאתׄאר פי אלשריעה שיא לכן דׄכר מן אכׄבאר שלמה טעאמה אלעטׄים וגׄנאה אלגסים ולא ידׄכר מן נואדר עלמה גׄיר אז תבאנה שתים נשים זונות. למא אנקצׄי אלאמר בחצׄרהׄ אלגמהור. ואמא חכמה מע מלכת שבא וגׄירהם פלם ידׄכרהא, אדׄ לם יכן גׄרץׄ אלמדון אן ידׄכר חאשי אלמשהור ענד אלגמהור אלדׄי חמלתה אלכאפה. ואמא אלאכׄבאר אלכׄאצה אלתי כאנת תחמלהא אלכׄאצה פכלהא תלפת ענא אלא אלקליל או אלכׄטב אלפציחה מן אלנבוה אלתי אסתעדׄב אלנאס חפטׄהא לגלאלהׄ מענאהא ופציח לפטׄהא. פהכדׄא לם יורךׄ מן אכׄבאר עזרא ונחמיה עׄהׄ גׄיר אלמשהור פי אלגמהור פכאן יום עמל אלסכות יומא משהורא ען עלי זית ועלי הדס ועלי תמרים. פכאן וימצאו כתוב כנאיה ען סמע אלעאמה ואלגמהור ותחרכהם לעמל אלסוכות. ואמא אלכׄואץ פלם יכׄפהם דקיק אלשרע פצׄלא ען גלילה פקצד אלמורךׄ תשניע דׄלך אליום כמא קצד פי יום תטליק אלעמוניות ואלמואביות פאנה כאן יום אתׄר עטׄים פי תטליק אלנאס אמהאת אולאדהם והו אמר ישק ויצעב. ומא אטׄן אמה תאתי למתׄל הדׄא טאעה לרבהא גׄיר הדׄה אלצפוה, פלהדׄה אלשהרה קיל וימצאו כתוב. יעני אנה למא וצל אלקארי עלי אלעאמה אלי לא יבא עמוני ומואבי תחרך אלנאס וכאן סבב הול עטׄים פי דׄלך אליום.

64קאל אלכׄזרי, אריד אן תגלב לי דׄוקא מן כיפיהׄ אלנקל אלדאלה עלי צחתה.

65קאל אלחבר, אן אלנבוה צחבת אהל בית שני טול ארבעין עאמא מן אלשיוךׄ אלמוידין בקוהׄ אלשכינה אלתי כאנת פי בית ראשון. אדׄ כאנת אלנבוה אלמכתסבה ארתפעת בארתפאע אלשכינה, פצארת לא תרגי אלא פי אלנאדר וען קוה עטׄימה מתׄל אברהם ומשה עׄהׄ ואלמשיח אלמנתטׄר ואליהו ואמתׄאלהם אלדׄין הם בדׄואתהם מחל אלשכינה ובחצׄורהם יכתסב אלחאצׄרון דרגהׄ אלנבוה פבקי ללקום פי רגועהם אלי אלבית חגי וזכריה ועזרא וגׄירהם. ובעד ארבעין עאמא כאן גמהור אלחכמים אלמסמין אנשי כניסת הגדולה ועדדהן לא ינחצר לכתׄרתהם, והם אלדׄין צעדוא מע זרובבל, אסנדוא רואיתהם אלי אלאנביא כמא קיל ונביאים מסרוה לאנשי כניסת הגדולה, ובעדה עצר שמעון הצדיק כהן גדול ומן תבעה אלתלאמידׄ ואלאצחאב. ובעדה אנטגנס איש סוכו משהור, ומן תלאמידׄה צדוק וביתוס אלדׄין כאנוא אצלא ללכׄוארג ובהם סמוא אלצדוקין ואלביתוסין. ובעדה יוסף בן יועזר חסיד שבכהונה ויוסף בן יוחנן ואצחאבהמא. ופיה קיל משמת יוסף בן יועזר בטלו האשכולות שנאמר אין אשכול לאכול וׄגו׳‎. לאנה לם יחפטׄ עליה דׄנב מנדׄ צבאה אלי ופאתה זׄלׄ. ובעדה יהושע בן פרחיה ואמרה שהיר. וישו הנוצרי כאן מן תלאמידׄה. ונתאי הארבלי מעאצר לה. ובעדה יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח ואצחאבהמא. ופי זמאנהמא נשא אצל מדׄהב אלקראיין למא גרי ללחכמים מע ינאי. וכאן כהן וכאנת אמה מתהמה באנהא חללה וערץׄ בה אחד מן אלנאס מן גמהור אלחכמים באן קאל לה ינאי המלך רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן. פאדכׄלה אצחאבה עלי אלחכמים ליסתפה אליהם וינפיהם ויבדדהם ויקתלהם. פקאל לאצחאבה אדׄא אנא אתלפת אלחכמים מן לנא בעלם אלתורה. פקאלוא הרי תורה שבכתב חאצׄרה כל מן שא אן יתעלם יאתי ויתעלם ולא תבאל בתורה שבעל פה, פקבל מנהם ונפי אלחכמים ופי גמלתהם שמעון בן שטח, וכאן צהרה ואכׄתל אלרבנות מדה קלילה וראמוא אלתשרע באלקיאס פעגזוא, חתי אנצרף שמעון בן שטח וסאיר תלאמידׄה מן אלאכסנדריה ועאד אלנקל אלי אולה וקד תאצל ללקראיין אצל בקום ידאפעון תורה שבעל פה ויתחילון באלחגג כמא תראהם אליום. ואמא אלצדוקין ואלביתוסין והם אלמינים אלמדעו עליהם פי אלצלאה. ואמא אצחאב ישו פהם אלמשמעדים אלדאכׄלון פי אלמעמודיה אלמבטסון פי אלירדן. ואמא אלקראיון פמגתהדון פי אלאצול מתחכמון פי אלפרוע, ורמבא תעדי אלפסאד אלי אלאצול לכן גהלא מנהם לא קצדא. תׄם תלא הדׄא שמעיה ואבטליון ומן תלאמידׄהמא הלל ושמאי. וכאן מן אמר הלל מש שהר מן עלמה וחלמה, והו מן זרע דוד ועאש מאיה ועשרין עאמא. וכאן לה מן אלתלאמידׄ אלאף ופי מכׄתאריהם קיל שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה, ושלשים ראויים לעבר את השנים, ועשרים בינונים. גדול שבהם יונתן בן עוזיאל, קטן שבהם יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה ותלמוד והלכות והגדות וכל מדות חכמים וכל מדות סופרים וכל דבר ודבר שהוא מדברי תורה שלא למדו. ואמרו עליו שלא שח שיחת חולין מימיו, ולא הניח אדם בבית המדרש ויצא ולא קדמו אדם לבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שנת קבע ולא שנת עראי ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפלין ולא מצאו אדם יושב ודומם אלא יושב ודורש ולא פתח אדם לתלמידיו אלא הוא ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו ולא אמר הגיעה עת לעמוד מבית המדרש וכן היה רׄ אליעזר תלמידו נוהג אחריו. והדׄא רבן יוחנן בן זכאי עאש מתׄל אסתאדׄה מאיה ועשרין עאמא. וחצׄר חרבן בית שני. מן תלאמידׄה רׄ אליעזר בן הורקנוס אלדׄי לה פרקי רׄ אליעזר אלמשהורה פי אלהיה ופי מסאחה אלאפלאך ואלארץׄ וכל שי גׄריב פי עלם אלנגום. ומן תלאמידׄה רׄ ישמעאל בן אלישע כהן גדול והו רׄ ישמעאל של היכלות והכרת פנים ומעשה מרכבה, לאנה עלם אסרארהא חתי אסתחק דרגה קריבה מן אלנבוה, והו אלקאיל פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת וראיתי את אכתריאל יה ייי צבאות וסאיר אלהלכה. ומן תלאמידׄה איצׄא רׄ יהושע אלמשהור אלדׄי גרת לה מע רבן גמליאל אלאכׄבאר אלמשהורה. ורׄ יוסי ורׄ אלעזר בן ערך אלמקול פיה אלו היו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואלעזר בן ערך בכף שניה מכריע הוא את כלם. ופי הדׄה אלאעצאר חאשי האולא אלמשאהיר וחאשי גמהור אלחכמים וחאשי אלכהנים ואללוים אלדׄי כאנת תורתם אומנותם, לא יזאל אלשבעים סנהדרין ועלמהם ובאדׄנהם כאן ולי אלואלי ויעזל אלמעזול מתׄאל מא קיל אמר רׄ שמעון בן יוחאי כך מקובל אני מפי שבעים זקנים ביום שהושיבו את רׄ אלעזר בן עזריה בישיבה. ותואבע אלשבעין מיאין. ותואבע אלמיאין אלאף, אדׄ לא ימכן אן יצפוא סבעון כאמלא אלא ען מיאין דונהם. וכדׄלך עלי תדריג. ובעד האולא רׄ עקיבה ורׄ טרפון ורׄ יוסי הגלילי ואצחאבהם וגמיעהם בעד אלחרבן. ווצל רבי עקיבה אלי חד קריב מן אלנבוה חתי כאן יתצרף פי עאלם אלרוחאניין כמא קיל ענה ארבעה נכנסו לפרדס אחד הציץ ומת ואחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקצץ בנטיעות ואחד בא בשלום ויצא בשלום ומנו רׄ עקיבה. פכאן אלדׄי מאת ממן לם יחתמל משאהדה דׄלך אלעאלם אלא אנחל תרכיבה ואלאכׄר גן ותוסוס אלוסואס אלאלאהי פלם ינתפע אלנאס בה. ואלתׄאלתׄ אפסד אלעמליאת למא אשרף עלי אלעקליאת קאילא אן הדׄה אלאעמאל אנמא הי אלאת ואדואת מוצלה אלי הדׄה אלדרגה אלרוחאניה ואנא קד וצלתהא פלא אבאלי באעמאל אלשריעה, פפסד ואפסד, וצׄל ואצׄל, וכאן רׄ עקיבה הו אלדׄי יתצרף פי אלעאלמין מן גׄיר אדׄא ילחקה. וקד קיל ענה ראוי היה שתשרה עליו שכינה כמשה אלא שאין השעה ראויה לכך, והו מן גמלהׄ הרוגי מלכות והו אלדׄין חין קתל כאן יסאל תלאמידׄה הל הו וקת קרית שמע ליקראהא, פקאלוא לה רבינו עד כאן, פקאל להם כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה בכל לבבך ובכל נפשך ואפילו הוא נוטל את נפשך עכשיו שבא לידי לא אקימנו, והיה מאריך באחד עד שיצאה נשמתו.

66קאל אלכׄזרי, מתׄל הדׄא יעיש עישא לדׄידׄא וימות מותא לדׄידׄא תׄם יחיא אלחיאה אלאבדיה פי לדׄה מתצלה.

67קאל אלחבר, תׄם בעדהם פי עצר ואחד רׄ מאיר ורׄ יהודה ורׄ יוסי ושמעון בן עזאי ורׄ חנניה בן תרדיון ואצחאבהם. ובעד האולא רבי והו רבינו הקדוש והו רׄ יהודה הנשיא. ומעה רׄ נתן ורׄ יהושע בן קרחה וגׄירהם כתׄיר והם אכׄר רואהׄ אלמשנה אלמסמין תנאים, וליס בעדהם אלא אלאמוראים והם אהל אלתלמוד. ודון אלמשנה פי סנת תׄקׄלׄ למנין שטרות, והי סנה קׄנׄ לחרבן בית שני בעד תׄקׄלׄ סנה לארתפאע אלנבוה, אנדרג פיהא כל מא דׄכרנא. הדׄה נכת קלילה מן כתׄירה מן אכׄבארהם ואתׄארהם. וקד ענוא באלמשנה ענאיתהם באלתורה מן נטׄמהם להא ותרתיבהא ועדד אלסדרים ואלפרקים ואלהלכות וחרז אלרואיאת מא יבעד ען אלטׄן אן יכון אמרא מצטלחא עליה, וינטוי פיהא מן פציח אללגׄה אלעבראניה מא לם ישתק מן לגׄהׄ אלמקרא כתׄיר, ואמא איגאז כלאמהא וחסן נטׄאמהא וגודהׄ תצניפהא וחצר וגוה אלמעאני מע אלגזם ואלקטע דון תשכך וטׄן פפי חד ירי מתאמלהא בעין אלחקיקה אן אלבשר יקצר ען תאליף מתׄלהא אלא מע תאייד אלאהי ומא יעאדיהא אלא מן יגהלהא ולם ישתגל בקראתהא ותצפחהא ויסמע מן אתׄאר אלחכמים אלאכׄבאר אלעאמיה אלדרשיה פיקצׄי להם באלפתור ואלנקצאן כמן יקצׄע באלנקצאן עלי מן לקיה דון כׄברה וטול צחבה, ומן מתׄאלאת אסנאדהם אלי אלנבוה קולהם אמר רׄ נחום הלבלר מקובל אני מרבי מיאשא שקבל מאביו שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני. ומן תחפטׄהם מן נקל אלאפראד קול בעצׄהם לולדה מוצי ענד ופאתה בני חזור לך בארבעה דברים שהייתי אומר, אמר לו ואתה למה לא חזרתה בך, אמר לו אני שמעתי מפי רבים והם שמעו מפי מרובין אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתם, אבל אתה שמעתה מפי יחיד, מוטב להניח את דברי יחיד ולאחוז את דברי מרובים. והדׄה נכת קלילה ונקטה מן בחר מן דלאיל פצׄל רואיאת אלמשנה. ואמא רואיאת אלתלמוד ונקאליה פיטול אלכלאם פיהם ופי טראיקהם ונואדרהם ואמתׄאלהם ואן פיהא מא לא יסתחסן אליום, פקד כאן פי תלך אלאעצאר מסתעמלא מסתחסנא.

68קאל אלכׄזרי, כדׄלך ארי פי גזאיאת אכׄבארהם מא יכׄל במא תצף מן כליאתהא מן תכׄריגהם איאת אלתורה אלי וגוה יבעדהא אלקיאס ותשהד אלנפוס באנה לם יכן אלקצד מן דׄלך אלפסוק מא דׄכרוה מרה פי אלאחכאם ומרה פי אלדרשות. וכדׄלך מא להם מן הגדות ומעשיות תסתבעדהא אלעקול.

69קאל אלחבר, אראית מא להם מן אלתחריר ואלתחרי פי שרח אלמשנה ואלבריתא, ומא ינתהון פיהא מן אלתדקיק ואלתחקיק דון מסאמחה פי לפטׄה פכיף פי מעני.

70קאל אלכׄזרי, ראית מא יפוק כל גדל בל דׄלך אלברהאן אלדׄי לא תעקב וראה.

71קאל אלחבר, אפיקאס עלי מן ידקק הדׄא אלתדקיק אנה יגהל מן אלפסוק מא נדריה נחן.

72קאל אלכׄזרי, דׄלך מחאל בל אלאמר עלי אחד וגהין אמא אנא נחן לא נדרי טרק תפסירהם ללתורה. ואמא אלדׄין יפסרון אלהלכה ליסוא הם אלמפסרין ללתורה. והדׄא אלוגה אלתׄאני מחאל וקלילא מא נרי להם תפסיר פסוק יטאבק אלקיאס וטׄאהר אללפטׄ כמא אנא לא נרי להם תפסיר הלכה אלא פי גאיהׄ אלמטאבקה ללקיאס.

73קאל אלחבר, לכן נקול אחד אמרין אמא אן להם אסראר כׄפית ענא פי טרק תפסיר אלתורה כאנת ענדהם נקלא פי אסתעמאל שלש עשרה מדות. ואמא אן גלבהם ללפסוקים עלי טריק אלאסנאד אלמסמאה ענדהם אסמכתא יגעלונהא עלאמה לנקלהם כמא געלוא ויצו ייי אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל עלאמה עלי שבע מצות שנצטוו בני נח. ויצו אלו הדינין. ייי זה ברכת השם. אלהים זו עבודה זרה. על האדם זו שפיכות דמים. לאמר זה גלוי עריות. מכל עץ הגן זה גזל. אכל תאכל זה אבר מן החי. מא אבעד מא בין הדׄה אלגׄראץׄ והדׄא אלפסוק, לכן ענד אלקום נקל הדׄה אלשבע מצות ועלקוהא בהדׄא אלפסוק כאלסימן תסהילא לחפטׄהא. ועסי אלוגהין ענדהם פי תפסיר אלפסוקים או תׄם וגוה גׄאבת ותקלידהם ואגב מדׄ צח עלמהם ודינהם ואגתהאדהם וגמהורהם אלעטׄים אלדׄי לא יגוז פיה אלתואטו פלא נרתאב בקולהם ואנמא נרתאב באפהאמנא כמא נפעל פי אלתורה ומא ינטוי פיהא מן כלאם לא תחתמלה נפוסנא ולא ריב ענדנא פי שי מנה, וננסב אלתקציר אלי אנפסנא. ואמא אלהגדותפמנהא אסתעמאל תוטיה ומקדמה לגׄרץׄ ירידון תאכידה ותאיידה מתׄלאמרו כשירד רבון העולמים למצרים, לתאכיד אלאימאן באןיציאת מצריםאנמא כאנת קצדא מן אללה, לא באתפאק ולא בוסאיט מן חיל אלנאס ורוחאניאת כואכב ומלאיכה וגן וכל מא יכׄתלג באלבאל אלמפכר, בל באמרה תעׄ וחדה. פקאלוא עלי טריק מא יקולוןכביכול. יענון בעד אן יתפק כדׄא וכדׄא לכאן כדׄא וכדׄא, ועלי אן הדׄא ליס פי אלתלמודולא יוגד אלא פי בעץׄ אלסדוריןלכן מע הדׄא מתי וגדת מתׄלה פאלי הדׄא ינחו כמא קאל מיכיהו לאחאבראיתי את ייי יושב על כסאו וׄגו׳‎. ויאמר ייי מי יפתה את אחאב וגו׳‎ ויצא הרוח וׄגו׳‎. וסאיר אלקול ולם יכן פי אלחקיקה אכתׄר מן קולההנה נתן ייי רוח שקר בפי כל נביאיך אלהוגׄיר דׄלך מקדמה ותוטיה כׄטאביה מותׄקה מוכדה להדׄא אלקול אנה חק. ומנהא אוצאף מן משאהדאת רוחאניאת ראוהא ליס במסתגׄרב עלי אולאיך אלפצׄלא אן ירוא צורא מנהא כׄיאליה לעטׄים תפרדהם ואצפא אדׄהאנהם. ומנהא צור להא חקיקה מן כׄארג כמא ראהא אלאנביא. וכדׄלךבת קולאלתי צחבתהם פיבית שנידרגה דון אלחזוןואלקול. פלא יסתבעד קולרׄ ישמעאלשמעתי בת קול שמנהמת כיונהוגׄיר דׄלך, אדׄ תבין מן משהד משה ואליהו עׄהׄ מא יגעל הדׄא מן אלממכן, פאדׄא גא בה אלכׄבר אלצאדק וגב קבולה. ויאול פי קולהאוי לי שחרבתי את ביתימא יאול פיוינחם ייי ויתעצב אל לבו. ומנהא מא הי אמתׄאל מצׄרובה עלי אסראר עלום מנע כשפהא אדׄ לא מנפעה פיהא ללגמהור והי מערצׄה ללבחתׄ ואלתפחיש ללאפראד יטׄפר בהא מן אסתחקהא ואחד פי עצר או פי אעצאר. ומנהא מחאליהׄ אלטׄאהר ויתבין גרצׄהא באיסר נטׄר מתׄל קולהםשבעה דברים נבראו קודם לעולם גן עדן ותורה וצדיקים וישראל וכסא הכבוד וירושלם ומשיח בן דוד, נטׄירא לקול אלעלמא אול אלפכרה אכׄר אלעמל. פלמא כאן קצד אלחכמה פי כׄלקה אלדניא אלתורהאלתי הי גסד אלחכמה וחמלתהא הם אלצדיקיםובינהם יחלכסא הכבוד, ואלצדיקיםבאלחקיקה לא יכונון אלא מן צפוה והםישראלולא יליק בהם אלא אכׄץ אלמואצׄע והיירושלים, ולא ינטׄמהם אלא אשרף אלנאס והומשיח בן דוד, ומאלהם ומסירהם אליגן עדן, וגב אן תוצׄע הדׄה מכׄלוקה באלקוה קבל אלעאלם. ומן אלמחאליהׄ אלטׄאהר איצׄא מא דׄכר מןעשרה דברים נבראו בין השמשות פי הארץ ופי הבאר ופי האתון וגוׄללתופיק בין אלשריעה ואלטביעה אדׄ אלטביעה תקול באלעאדה ואלשריעה תקול בכׄרק אלעאדה. ואלתופיק בינהמא אן אלעאדאת אלתי אנכׄרקת אנמא הי באלטביעה. לאנהא פי אלאראדה אלקדימה משרוטה בהא מבניה עליהאמששת ימי בראשית, ולסת אנכרך יא מלך אלכׄזר אן יכון פי אלתלמודאמור ליס אקדר עלי אקנעך פיהא ולא עלי צׄמהא אלי מצׄמאר. והי אלתי צׄמהא אלתלמודאגתהאד אלתלאמדׄה למא כאן ענדהם אןאפילו שיחת חכמים צריכה תלמוד. ומא כאן יתחרון אלא יקולוא אלא מא סמעוה מן אסתאדׄיהם מע אגתהאדהם אן ירווא כל מא סמעוה מן אסתאדׄיהם ויתחרון פי דׄלך לפטׄהם בעינה ורבמא לם יפהמוא מענאהא פקאלוא אן הכדׄא רוינא וסמענא. ורבמא כאן ללאסתאדׄ פי דׄלך אגׄראץׄ כׄפית ען תלאמידׄה פוצל אלאמר אלינא פאסתכׄפפנא בה למא לם נדר גׄרצׄה. ולכן גמיע הדׄא פי מא לא יחל ולא יחרם פלא נבאלי בה ולא יכׄל פי אלתאליף מע אלוגוה אלתי דׄכרנא.

74קאל אלכׄזרי לקד טיבת נפסי ומכנת אימאני באלנקל ואריד אלאן אן תערץׄ לי דׄוקא מן עלומכם בעד אן תזידני ביאנא פי אסמא אללה תעׄ ותוסע לי פי דׄלך קלילא בעון אללה.