הכוזרי ד

1קאל אלחבר, אלהים צפה למאלך אמר מא וחאכמה וקד יכון פי אלכל אדׄא אריד בה מאלך אלעאלם באסרה. וקד יכון פי אלגז אדׄא אריד בה קוה מן קוי אלפלך או טביעה מן אלטבאיע או חאכם מן אלנאס. ואנמא אנבני הדׄא אלאסם עלי אלגמע מן שאיע אלאסתעמאל אלגארי בין אלאמם אלדׄין כאנו יתכׄדׄון אצנאמא יעתקדון כל ואחד מנהא ענדהם אלאה, פיסמון אלגמלה אלהים ויחלפון בהא וכאנהא חאכמה עליהם, פהי מתכתׄרה בתכתׄר אלקוי אלמדברה ללבדן ואלקוי אלמדברה ללעאלם, פאן אלקוי כנאיה ען אסבאב אלחרכאת, פאן כל חרכה פען קוה גׄיר קוהׄ אלחרכה אלאכׄרי. פאן פלך אלשמס ופלך אלקמר ליס יגריאן בקוה ואחדה לכן בקוי מכׄתלפה, ולם ילתפתוא אלי אלקוה אלאולי אלתי ענהא צדרת גמיע הדׄה אלקוי, אמא לאנהם לם יקרוא בהא, ואדעוא אן גמאעהׄ הדׄה אלקוי הי אלמכני ענהא באלאה, ואן אלנפס איצׄא אנמא הי גמאעהׄ אלקוי אלמדברה ללבדן. ואמא אנהם אקרוא באללה לכנהם אסתבעדוא אלאנתפאע בעבאדתה וזעמוא אנה אנזה וארפע מן אן יערפנא פצׄלא ען אן יעני בנא — תעאלי אללה ען קולהם — פצארוא לא יעבדון אמרא ואחדא לכן כתׄירא יסמונה אלהים, גמלה תעם אלאסבאב דון תפציל. ואלתחריר ואלתפציל אנמא הו פי אלאסם אלמכתוב ביוד הא ואו הא יתברך ויתרומם. פהו אסם עלם משאר אליה באלצפאת לא באלמכאן, בעד אן כאן מגהולא אן כאן יסמי אלהים עלי אלעמום פסמיׄ ה׳‎ עלי אלכׄצוץ. כאן סאילא סאל אי אלהים הו אלדׄי ינבגׄי אן יעבד אלשמס או אלקמר או אלסמא או אלברוג או אחד אלכואכב או אלנאר או אלהוא או אלמלאיכה אלרוחאניון או גׄיר דׄלך, פאן לכל ואחד מנהא תאתׄירא וחכמא, וכל ואחד מנהא סבב פי אלכון ואלפסאד. פיכון אלגואבׄ ה׳‎ כקולך פלאן אסם עלם מתׄל ראובן ושמעון בעד אן יפהם מן לפטׄ ראובן ושמעון חקיקהׄ דׄואתהמא.

2קאל אלכׄזרי, וכיף אשכׄץ מן לא אשארה אליה לכן אסתדל עליה מן אתׄארה.

3קאל אלחבר, בל ישאר אליה באלמשאהדה אלנבויה ובאלבצירה, לאן אלאסתדלאל מצׄלל, ומן אלאסתדלאל תחדתׄ אלזנדקה ואלמדׄאהב אלפאסדה. וכאן אלתׄנויה אדאהם אלי אלקול בסבבין קדימין אלא אלאסתדלאל. וכאן אלדהריה אדאהם אלי אלקול בקדם אלפלך ואנה סבב נפסה וסבב גׄירה אלא אלאסתדלאל. וכדׄלך עבאד אלנאר ועבאד אלשמס אלאסתדלאל אדאהם אלי דׄלך, לכן טרק אלאסתדלאל אדאהם אכׄתלפת, פמנהא מסתקצאה ומנהא מקצרה ואחפלהא אסתקצא אלפלאספה. וטרק אלאסתדלאל אדתהם אלי אלקול ברב לא יצׄרנא ולא ינפענא ולא ידרי צלואתנא וקראביננא ולא טאעתנא ולא עציאננא, ואן אלעאלם קדים כקדמה, פליס ענד ואחד מנהם אסם עלם ללה משאר אליה, לכן ענד מן סמע כׄטאבה ואמרה ונהיה, ותׄואבה ענד אלטאעה ועקאבה ענד אלמעציה פהו יסמיה באסם עלם כנאיה ען דׄלך אלדׄי כׄאטבה וחקק ענדה אנה כׄאלק אלעאלם בעד עדמה, פאולהם אדם מא כאן לידרי אללה לולא כׄטאבה ותׄואבה ועקאבה ואכׄתראעה לה חוה מן צׄלע מן אצׄלאעה, פתחקק אן דׄלך הו כׄאלק אלעאלם, ואשאר אליה באלקול ואלצפאת וסמאהׄ ה׳‎. ולולא הדׄא לבקי עלי אסם אלהים לא יתחקק מא הו הל ואחד אם אכתׄר. הל הו עאלם באלגזאיאת אם לא. תׄם קין והבל אנמא ערפאה בעד תקלידהמא לאביהמא באלמשאהדה אלנבויה. תׄם נח. תׄם אברהם ויצחק ויעקב אלי משה. ומן בעדה אלאנביא פסמוה הםׄ ה׳‎ במשאהדתהם. וסמאה אלקום אלמקלדון להם בתקלידהם להםׄ ה׳‎. מן חיתׄ יתצל אמרה ותדבירה באלנאס. ויתצל אלאצפיא מן אלנאס בה חתי ישאהדונה בואסטהׄ מא יתסמי כבוד ושכינה ומלכות ואש וענן וצלם ותמונה ומראה הקשת וגׄיר דׄלך ממא ידלהם אנהם מכׄאטבון מן ענדה תעׄ פיסמון דׄלך כבודׄ ה׳‎. ורבמא סמוהׄ ה׳‎, ורבמא סמוא אלארוןׄ ה׳‎, כקול קומהׄ ה׳‎ ענד אלקיאם, ושובהׄ ה׳‎ ענד אלנזול. ועלה אלהים בתרועהׄ ה׳‎ בקול שופר, והם ירידון ארוןׄ ה׳‎. ורבמא סמוא אלנסבה אלתי בין ישראל ובינה ואלאצׄאפהׄ ה׳‎, ופי דׄלך קיל הלא משנאיךׄ ה׳‎ אשנא. ואויביׄ ה׳‎ ירידון עםׄ ה׳‎, או בריתׄ ה׳‎, או תורתׄ ה׳‎, אדׄ לא אצׄאפה בינה ובין מלה מן אלמלל. אדׄ אנמא יפיץׄ נורה עלי אלצפוה פהם מקבולון מנה והו מקבול מנהם. ובדׄלך יתסמי הו אלהי ישראל ויתסמון הם עםׄ ה׳‎ ועם אלהי אברהם. והב אן בעץׄ אלמלל קד אתבעוה ועבדוה סמאעא ותקלידא, אין קבולה הו להם ואתצאלה בהם ורצׄאה ען טאעתהם וסכׄטה לעציאנהם, נראהם מתרוכין מע אלטביעה ואלאתפאק, יסעדון וינחסון בחסבהמא לא באמר יתחקק אנה באמר אלאהי וחדה. וכדׄלך כצצנא בקולהׄ ה׳‎ בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. פצאר הדׄא אלאסם כׄאצא בנא אדׄ לא יערפה חק מערפתה גׄירנא, והו אסם עלם לא יחתמל הא אלמערפה כמא תזאד עלי אלהים פיקאל האלהים. והדׄא אלאסם מן גמלהׄ אלפצׄאיל אלתי כׄצצנא בהא וסרה מסתור. ואמא פצׄילהׄ אלחרוף אלכׄאצה בה פהי אלנאטקה לאנהא אחרף אׄהׄוׄיׄ אלתי הי עלהׄ טׄהור גמיע אלחרוף אדׄ לא ינטק בחרף מן אלחרוף מהמא לם תחצׄר קוהׄ הדׄה, אעני אלפתחה ללאלף ואלהא, ואלצׄמא ללואו, ואלכסר לליא, פהי כאלארואח. וסאיר אלחרוף כאלאגסאם. ואמאיָהּפמתׄלה. ואמאאֶהְיֶהפישבה אן יכון מן הדׄא אלאסם, וישבה אן יכון משתקא מןהָיָה, אראד בה צרף אלאדׄהאן ען אלפכרה פי חקיקהׄ אלדׄאת אלממתנעה מערפתהא, פלמא סאלהואמרו לי מה שמואגאבה קאילא מא באלהם יטלבון מא לם ימכנהם אדראכה, שביהא בקול אלמלאךלמה זה תשאל לשמי והוא פלאי, לכן קל להםאהיה, ותפסירהאשר אהיה. יעני אלחאצׄר אלדׄי אחצׄרכם מתי טלבתמוני פלא יטלבוא אעטׄם דלילא מן וגודי מעהם, פליסמוני הכדׄא, פקאלאהיה שלחני אליכם. וקד כאן תקדם וגעל ברהאנה למשה מתׄל הדׄא בקולהכי אהיה עמך וזה לך האות, אלאיה אני מרסלך אני אחצׄרך פי כל מכאן, ותאבעה במא ישאכל הדׄא בקולהאלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקבאלמשהורין באלאמר אלאלאהי מעהם אבדא. ואמאאלהי האלהים, פכנאיה ען כון גמיע אלקוי אלפעאלה מפתקרה אלי רב ינטׄמהא ויצרפהא. ואֲדֹנֵי הַאֲדֹנִיםמראדף לה. ואמאאֵלפמשתק מןאֱיָלוּת, וענה צדרת אלקוי פהו מנזה מן אלאשתבאה בהא, וסאגׄ קולמי כמוך באליםגמעאֵל. ואמאקדושפכנאיה ען אלתנזיה ואלתרפיע ען אן יליק בה צפה מן צפאת אלמכׄלוקאת ואן סמי בהא עלי אלמגאז, ולדׄלך סמע ישעיהוקדוש קדוש קדוש. אלי מא לא נהאיה, יענע אנה מנזה ומרפע ומקדס ומברא ען אן ילחקה שי מן נגאסאת אלאמה אלתי חל נורה פימא בינהם, ולדׄלך ראהעל כסא רם ונשא. פיכני בקדושען אלרוחאני אלדׄי לא יתגסם ולא יתשבתׄ בגאנבה שי ממא יתעלק באלמגסמאת פיקאלקדוש ישראלכנאיה ען אלאמר אלאלאהי אלמתצל בה, תׄם בגמהור דׄריתה אתצאל תדביר וסיאסה לא אתצאל לצוק וממאסה. וליס במבאח לכל מן שא אן יקולאלהַי וקדשִיאלא עלי סביל אלמגאז בטריק אלתקליד. ואמא עלי חקיקה פאנמא יקולה נבי או ולי ממן יתצל בה אמר אלאהי, ולדׄלך יקאל ללנביחל נא את פני יהוה אלהיך, וקד כאן אלמקצוד בהדׄה אלאמה אן תכון נסבתהא מן אלאמם כנסבהׄ אלמלך מן אלנאס כקולהקדושים תהיו כי קדוש אניׄ ה׳‎ אלהיכם. ואמאאֲדֹנָיאלמכתוב אלף דלת נון יוד פהו כאלאשארה אלי שי ואן כאן פי חקה מנזהא ען אלאשארה, לאן אלאשארה אנמא הי לגהה דון גהה. פקד ישאר אלי אלאשיא אלמנפעלה ענה אלמתצרפה לה תצריפא אוליא כמא ישאר אלי אלעקל פיקאל אנה פי אלקלב או פי אלדמאגׄ פיקאל הדׄא אלעקל ודׄאך אלעקל, ולא אשארה באלחקיקה אלא אלי מא יתחיז במכאן, ועלי אן אלאעצׄא כלהא תתצרף ללעקל פאן כאן דׄלך בואסטהׄ אלקלב או אלדמאגׄ, פאלתה אלאולי ישאר אליהא אן אלעקל הנאך, כדׄלך ישאר אלי אלסמא, לאנהא אלה תתצרף במגרד אראדתה תעׄ דון אסבאב אכׄר מתוסטה בינהמא, ולא ישאר אלי שי מן אלמרכבאת לאנהא אלאת מתצרפה בתוסט אסבאב אכׄר תתסלסל אליה תעׄ פאנה סבב אלאסבאב, פיקאלהיושבי בשמים.כי האלהים בשמים. ורבמא קיל עלי אלמגאזיראת שמים.וירא שמים בסתר. ומן השמים ירוּחָמוּ. וכדׄלך ישאר אליעמוד האש ועמוד הענןויסגד נחוה ויקאל אן אלרב הנאך לאן דׄאך אלעאמוד תצרפה במגרד אראדתה, וליס כסאיר אלגׄמאם ואלניראן אלמתפקה פי אלגו מן אסבאב אכׄר. וכדׄלך ישאר אליאש אוכלת בראש ההראלתי ראתהא אלעאמה, ואלי אלצורה אלרוחאניה אלתי ראתהא אלכׄאצהותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וסמיתאלהי ישראל. וכדׄלך ישאר אליארון הבריתפיקאל ענהאדון כל הארץ, לטׄהור אלעגאיב מעה ועדמהא דונה, כמא סמית אלעין מבצרה, ואלמבצר בה גׄירהא, אעני אלנפס. וקד ישאר אלי אלאנביא ואלעלמא אלפצׄלא לאנהם כאלאלאת אלאולי לאראדהׄ אללה יתצרפון במשייתה ולא יכׄאלפון שיא מן אמרה. ותטׄהר אלעגאיב בהם. ובמתׄל הדׄה אלאשארה קאלת אלאחבאראתׄ ה׳‎ אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים. וחקיק מן הו פי מתׄל הדׄה אלדרגה אן יתסמיאיש אלהים. צפה מרכבה מן אלנאסות ואללאהות כאנך קלת אלאנסאן אלאלאהי. פענד אלמכׄאטבה לשי אלאהי משאר אליה יקאלאדניבאלף דלת נון יוד, כאנה יקול יא מולאי. וישיר אלי מא יחיז מכאן מגאזא כקוליושב הכרובים. ויושב ציון, ושוכן ירושלם, פתכתׄרת אלצפאת, ואלדׄאת ואחדה, לאכׄתלאף מחל אלקאבל, כאכׄתלאף אלשעאעאת ואלשמס ואחדה. והדׄא אלמתׄאל ליס במטאבק באלכליה אלא לו כאנת אלשמס גׄיר מדרכה פתוגד אלשעאעאת ולא ידרך סבבהא אלא בטריק אלאסתדלאל. ולא בד מן אלתוסע קלילא פי אלכלאם ההנא לאנה מוצׄע אעתראץׄ כיף ישאר אלי מכאן מן לא מכאן לה תׄם יעתקד פי אלמשאר אליה אנה אלסבב אלאול, פנוטי פי גואב דׄלך תוטיה, פנקול אן אלחואס תדרך מן אלמחסוסאת אעראצׄהא לא גואהרהא. פמא תדרך מן אלרייס. אלדׄי תעתקד תעטׄימה. בל קד תראה פי אלחרב פי זי מא, תׄם תראה פי אלמדינה פי זי אכׄר, ותראה פי מנזלה פי זי תׄאלתׄ, ותקול אן הו אלסלטאן בקצׄא אלעקל לא בקצׄא אלחס. ורבמא ראיתה צביא תׄם שאבא תׄם כהלא תׄם שיכׄא וראיתה צחיחא תׄם מריצׄא. וקד תבדלת מראיאתה ומלמוסאתה ואכׄלאטה ואכׄלאקה. ואנת תקצׄי אנה הו הו. ואנמא קצׄית עלי אנה כׄאטבך ואמרך ונהאך ודׄלך מנה אנמא הו אלעקל או אלנפס אלנאטקה. וקד תׄבת אן דׄלך אלגז מנה גוהר גׄיר מתחיז פלא אשארה אליה ואנת קד אשרת אליה וקצׄית באנה אלסלטאן. בל גסם יחרכה מן שא וינפעל מן אנפעאלאת מן אלאתפאק ואלאראדה כאלסחאב אלדׄי אתפק פי אלגו תחמלה ריח ותסוקה אכׄרי ותגמעה ריח ותפרקה ריח אכׄרי. וכאן קבל דׄלך גסמא לא ינפעל אלא בארדהׄ נפס דׄלך אלסלטאן. פכאן כעמוד אלגׄמאם אלאלאהי אלדׄי לא תבדרה אלאריאח מתׄאל אכׄר אלשמס נראהא דאירה בסיטה בקדר אלתרס ופי שכלה מצׄיה חארה סאכנה. ואלעקל יקצׄי באנהא כרה בקדר כרהׄ אלארץׄ נחו קׄסׄוׄ מרה ואנהא ליסת חארה ולא סאכנה לכן מתחרכה חרכתין מתצׄאדתין משרקיה ומגׄרביה בשראיט יטול שרחהא. פלם תוצׄע ללחואס קוה לאדראך גוהר אלאשיא בל קוה כׄאציה לאדראך אעראץׄ תאבעה יסתדל מנהא אלעקל עלי גוהרהא וסבבהא פלא יקף עלי אלמאהיה ואלמעני אלא אלעקל אלצחיח. פכל מא הו עקל באלפעל כאלמלאיכה ידרך אלמעאני ואלמאהיאת בדׄואתהא מן גׄיר חאגה אלי אן תתוסטהא אעראץׄ. ואמא עקולנא אלתי הי אולא באלקוה לאנגׄמארהא פי אלהיולי פלא ימכנהא אלוקוף עלי חקאיק אלאשיא אלא בלטאיף צנע אללה תעׄ בכׄצוציאת וקוי וצׄעהא פי אלחואס משאכלה לאעראץׄ אלמחסוסאת מלאזמה אבדא פי גמיע אלנוע פלא יכׄתלף בצרי מע בצרך אן תלך אלצפיחה אלמדורה אלמנירה אלמסכׄנה הי אלשמס, ואן כאנת הדׄה אלצפאת מנפיה ענד אלעקל לא יצׄר דׄלך באלנטׄר מן חיתׄ אסתדללנא בהא עלי מראדנא כמא ינתפע אלבציר אלעאקל יטלב נאקתה בקול אלאעמש אלאחול ארי פי מוצׄע כדׄא גׄרנוקתין פיעלם אלבציר אנה אנמא ראי אלנאקה ואן עמשה כׄיל לה אנה גׄרנוק וחולה כׄיל לה אנה אתׄנאן פאנתפע אלבציר בשהאדהׄ אלאעמש ועדׄרה פי סו עבארתה לסו נטׄרה. פהכדׄא אלחואס ואלקוה אלכׄיאליה ענד אלעקל וכמא תלטף אלכׄאלק תעׄ פי וצׄע הדׄה אלנסבה בין אלחס אלטׄאהר ואלמחסוס אלגסמאני כדלך תלטף ופי וצׄע נסבה בין אלחס אלבאטן ואלמעני גׄיר אלמגתסם, פגעל למן שרף מן כׄלקה עינא באטנה תרי אשיא באעיאנהא לא אכׄתלאף פיסתדל מנהא אלעקל עלי מעני תלך אלאשיא ולבאבהא. ומן כׄלקת לה תלך אלעין הו אלבציר באלחקיקה וירי גמיע אלנאס כאלעמי פיהדיהם וירשדהם, ויושך אן תכון תלך אלעין הי אלקוה אלמתכׄילה מהמא כׄדמת אלקוה אלעקליה פתרי צורא עטׄימה האילה תדל עלי חקאיק לא ריב פיהא. ואעטׄם אלדליל עלי חקיקתהא אתפאק גמיע דׄלך אלצנף עלי תלך אלצור אעני גמיע אלאנביא פאנהם ישאהדון אשיא ישהד פיהא בעצׄהם לבעץׄ כמא נפעל נחן פי מחסוסאתנא פנשהד בחלאוהׄ אלעסל ומרארהׄ אלחנטׄל. ואן ראינא מן כׄאלפנא קלנא אנה כׄארג ען אלאמר אלטביעי, פהאולא לא מחאלה ישאהדון דׄלך אלעאלם אלאלאהי באלעין אלבאטנה פירון צורא משאכלה לטבאיעהם ומא אלפוא פיצפונהא באלצפאת אלתי שאהדוהא מגסמה ותלך אלצפאת חקיקה באלאצׄאפה אלי מא יטלבה אלוהם ואלכׄיאל ואלחס וליסת בחקיקה באלאצׄאפה אלי אלדׄאת אלתי יטלבהא אלעקל כמא מתׄלנא פי אלרייס. פאן מן קאל הו אלטויל אלאביץׄ לאבס אלדיבאג אלדׄי עלי ראסה אלעלם ומא אשבה דׄלך לם יכדׄב. ומן קאל ליס הו דׄלך לכן אלעאקל אלממיז אלאמר אלנאהי פי בלד כדׄא פי עצר כדׄא עלי אמה כדׄא לם יכדׄב איצׄא, פישאהד אלנבי באלעין אלבאטנה אכמל אלצור אלתי שאהדהא כצורהׄ רייס או קאץׄ מתקעד עלי כרסי פי חאל אמר ונהי ותוליה ועזל פיעלם אנהא צורה תשאכל רייסא מטאעא. ואדׄא ראי צורהׄ חאמל סלאח או חאמל אלאת כתאבה או משמר לעמל אמר מא עלם אנהא צורה תשאכל אלכׄאדם אלמטיע, פלא ישק עליה תשביה אדמי באלכׄאלק. ואמא באעתבאר אלעקל פישבהה אולא באלנור לאנה אשרף אלמחסוסאת ואלטפהא ואשדהא אחאטה ואשתמאלא באגזא אלעאלם. פאדׄא תפכר פי אלצפאת אלתי לא בד מנהא מגאזא או חקיקה מתׄל חי ועאלם וקאדר ומריד ומדבר ונאטׄם ומעטי כל שי חקה וחאכם עאדל לם יגד פי משאהדתנא אשבה בה מן אלנפס אלנאטקה והי אלאנסאן אלכאמל והי הו מן חיתׄ הו אנסאן לא מן חיתׄ הו גסם, פאנה ישתרך פי דׄלך מע אלנבאת, ולא מן חיתׄ הו חיואן, פאנה ישתרך איצׄא פי דׄלך מע אלבהאים, וקד שבה אלמתפלספון אלעאלם באנסאן כביר, ואלאנסאן בעאלם צגׄיר. פאן כאן הדׄא וכאן אללה רוח אלעאלם ונפסה ועקלה וחיאתה כמא תסמי בחי העולם, פקד צח אלתשביה בטריק אלעקל, פכיף וללנבוה בצר אגלי מן אלקיאס, פדׄלך אלבצר אדרך אלמלא אלאעלי עיאנא וראי עמאר אלסמא מן אלרוחאניין אלמקרבין וגׄירהם פי צורהׄ אדם, ואליהם אלאשארה פי קולה תעׄנעשה אדם בצלמנו כדמותנו, יעני אני קד דרגת אלכׄלקה וסקתהא עלי תרתיב אלחכמה מן אלענאצר אלי אלמעאדן אלי אלנבאת אלי חיואן אלמא ואלהוא, תׄם אלי חיואן אלארץׄ דׄואת אלחואס אלדׄכיה ואלאלהאמאת אלעגיבה. וליס בעד תלך אלרתבה אלא רתבה תקארב אלגנס אלאלאהי אלמלאיכי, פכׄלק אדם פי צורהׄ מלאיכתה וכׄדמה אלמקרבין אליה באלרתבה לא באלמכאן, אדׄ תעאלי ען אלמכאן, פעלי כלא אלתשביהין לא ימכן אן יכון מתׄאלה ענד אלכׄיאל אלא צורהׄ אגל אלנאס יצדר ענה אלנטׄאם ואלרתבה לסאיר אלנאס עלי דרגאת כמא ענה תעׄ תרתיב אלעאלם ונטׄאמה, פירי פי חין אלעזל ואלתוליה ואלחכם עלי ממאלךעד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב. ופי חין אלגׄצׄב ואלאהמאם באלאקלאעיושב על כסא רם ונשא, ושרפים עומדים ממעל לו. ופי חין אלאקלאע אלמרכבהאלתי ראהא יחזקאל, וחצל גמיע הדׄא פי אלכׄיאל כׄארג מוצׄע אלנבוה והו כמא חדדהמים סוף עד ים פלשתים, וינתטׄם פיה מתׄלמדבר סיני ופארן ושעיר ומצריםאיצׄא, פאן לדׄלך אלמכאן כׄצוציה אדׄא אתפק להא קאבל מע אלשראיט אלשרעיה אלמאמור בהא, תראת תלך אלצור עיאנא באלבצרבמראה ולא בחידות, כמא ראי משה אלמשכן וסדר עבודה וארץ כנעןבאגזאיהא, ומשהדויעברׄ ה׳‎ על פניו, ומשהד אליהו פי דׄלך אלמוצׄע בעינה פהדׄה אלאשיא אלתי לא תדרך קיאסא אבטלתהא פלאספהׄ יונאן לאבעאד אלקיאס מא לם יר מתׄלה, ואתׄבתהא אלאנביא למא לם ימכנהם אנכאר מא שאהדוא באלעין אלרוחאניה אלתי פצׄלוא בהא, וכאנוא גמאעאת ופי אעצאר מכׄתלפה לא יגוז עליהם אלאצטלאח, ואקר להם אלעלמא אלדׄין אדרכוהם ושאהדוהם פי חאל נבותהם. ולו שאהד פלאספהׄ יונאן אלאנביא פי חאל נבותהם ומעגזאתהם לאקרוא להם ולטלבוא וגוהא קיאסיה פי כיפיהׄ חצול הדׄה אלרתבה ללאנסאן. וקד פעל דׄלך בעצׄהם לא סימא אלמתפלספון מן אהל אלאדיאן. פאלי מתׄל הדׄא תקע אלאשארה באדניבאלף דלת נון יוד לאמר אלאהי חאצׄר כאנה יקול לה יא מולאי. ומלאכות הׄכנאיה ען אלרסאלה. ואלמלאך קד יכון מכׄלוקא לוקתה מן אלאגסאם אלענצריה אללטיפה, וקד יכון מן אלמלאיכה אלסרמדיין, ולעלהם אלרוחאניון אלדׄין יזעמהם אלפלאספה ולא לנא דפעהם ולא עלינא קבולהם. ואלשך פימא ראי ישעיהו ויחזקאל ודניאל הל הו מן אלמכׄלוקין או מן אלצור אלרוחאניה אלתׄאבתה. וכבוד הׄהו אלגסם אללטיף אלתאבע לאראדהׄ אללה אלמתשכל בחסב מא יריד ערצׄה ללנבי הדׄא בחסב אלראי אלאול. ואמא בחסב אלראי אלתׄאני פיכוןכבוד הׄגמלהׄ אלמלאיכה ואלאלאת אלרוחאניהכסא ומרכבה ורקיע ואופנים וגלגליםוגׄיר דׄלך ממא הו תׄאבת באק. פהו יתסמיכבודכמא תסמי תׄקלהׄ אלרייס כבודה. ולעל הדׄא כאן מטלוב משה עׄהׄ בקולהראני נא את כבודך. אנעם לה בדׄלך בשרט אן יתחפטׄ מן רויהׄ אלמקדמה אלתי לא יחתמלהא בשרי וכמא קאלוראית את אחורי. ופי דׄלך אלכבודמא יחתמל אלבצר אלנבוי נעם ופי תואבעה מא יחתמלה אבצארנא מתׄל אלענן ואש אוכלתממא הו מאלוף ענדנא ופיה אלטף פאלטף אלי אן יבלגׄ אלי דרגה לא ידרכהא אלנבי ואן תקחמהא אנחל תרכיבה, כמא ענדנא פי קוהׄ אלאבצאר פמן בצרה צׄעיף לא ירי אלא פי אלצׄו אליסיר אלדׄי יבקי בעד עשא כאלכׄפאש ואלעמש וצׄעפא אלבצר לא ירון אלא פי אלטׄל ומן הו אקוי בצרא ירי פי אלשמס. לכן נפס אלשמס חין צפאהא לא יקדר אלבצר עלי אלנטׄר אליהא. ואן תכלף דׄלך עמי. פהדׄא הוכבודׄ ה׳‎ ומלאכוּתׄ ה׳‎ ושכינת הׄפי אלאסמא אלשרעיה לכן רבמא אסתעירת ללאחכאם אלטביעיה פקילמלֹא כל הארץ כבודו, ומלכותו בכל משלה. ואמא עלי אלחקיקה פלא טׄהור ללכבודוללמלכותאלא עלי אוליאה ואצפיאה ואנביאה אלדׄין בהם יתחקק אלזנדיק אן ללה חכמא ומלכא פי אלארץׄ ועלמא בגזאיאת אעמאל אלעבאד פחינידׄ יקאל חקיקהמלךׄ ה׳‎, ונראה כבודׄ ה׳‎, וימלוך הׄ לעולם אלהיך ציון, ואמרו לציון מלך אלהיך, וכבודׄ ה׳‎ עליך זרח. פלא יסתבעד כל מא קילותמונתׄ ה׳‎ יביט, ויראו את אלהי ישראל,ומעשה מרכבה, נעם ולאשיעור קומהלמא פי דׄלך מן תחציל היבתה פי אלאנפס, וכמא קאלובעבור תהיה יראתו על פניכם וׄגו׳‎.

4קאל אלכׄזרי, אוליס אדׄא חצל פי אלעקל רבוביתה ווחדאניתה וקדרתה ועלמה וצדור אלכל ענה וחאגהׄ אלכל אליה ואסתגׄנאה ען אלכל, יחצל אלהיבה מנה ואלחב לה ויגׄני ען הדׄא אלתגסים.

5קאל אלחבר, הדׄא דעוי אלמתפלספין, ואלדׄי נרי מן אלנפס אלאדמיה אנהא תרהב ענד חצׄור אלמפזעאת מחסוסה מא לא תרהב אדׄא חדתׄנא ענהא, כמא תרגׄב פי אלצורה אלגמילה אלחאצׄרה אלמראיה מא לא תרגׄב אדׄא חדתׄנא ענהא. ולא תצדק אלמתעקל אדׄא זעם אנה יתצל לה אלפכר עלי ולא ועלי נטׄאם חתי יחצל גמיע אלמעאני אלמחתאגה פי אלאלאהיה במגרד עקלה דון אסנאד אלי מחסוס ולא צׄבאט במשאהדהׄ מתׄל, אמא מן לפטׄ, ואמא מן כׄט, ואמא מן צורה מראיה או כׄיאליה, אלא תרי אנך לא תקדר עלי תחציל מעאני צלאתך באלפכר וחדה דון קראה, ולא תקדר אן תעד אלי מאיה מתׄלא במגרד אלפכר דון אלנטק, לא סימא אן ארדת אן תולף אלמאיה מן אעדאד מכׄתלפה, פלולא אלחס אלדׄי יצׄבט דׄלך אלנטׄאם אלעקלי במתׄאלאת וחכאיאת לם ינצׄבט, פהכדׄא תנתטׄם ללנבי עטׄמהׄ אללה וקדרתה ורחמתה ועלמה וחיאתה ודואמה וסלטאנה וגׄנאה ען אלכל, וחאגהׄ אלכל אליה, ואנפראדה ותקדסה במא יראה דפעה פי אן ואחד מן עטׄם תלך אלצורה אלמכׄלוקה לה ובהאהא ואלחיאת ואלאלאת אלדאלה עלי אלקדרה כאליד אלמרפועה, ואלסיף אלמצלת, ואלניראן ואלריאח ואלברוק ואלרעוד אלמתצרפה באמרה, ואלכלאם אלצאדר ען דׄלך באלאנדׄאראת ואלאעלאם במא כאן ויכון, ווקוף אלנאס ואלמלאיכה בין ידיה כׄאצׄעין, וצדור חאגתהם כלהם מן ענדה, יגׄניהם ולא ינקצהם. ויעז אלדׄליל וידׄל אלעזיז. ויבסט ידה ללתאיבין, וידעוהם מי יודע ישוב, ויחתמי, ויתעצב עלי אלאשראר, ויעזל ויולי, ובין ידיה אלף אלפין ישמשונה וׄגו׳‎. הדׄא כלה ואמתׄאלה יראה אלנבי פי לחטׄה ותחצל אלהיבה, ואלמחבה מגׄרוזה פי נפסה טול עמרה, וימשי עאשקא הימאנא טול דהרה רגׄבה פי אן יתראי לה מרה תׄאניה או תׄאלתׄה. וקד אסתעטׄמת לשלמה אלמרתאן כקולה האל הנראה אליו פעמים. איחצל מתׄל הדׄא לפילסוף בפכרה.

6קאל אלכׄזרי, לא ימכן דׄלך, לאן אלפכר אנמא הו כאלחדיתׄ ולא ימכן וצף שיאין מעא, ואן אמכן ליס ימכן אלסאמע תחצילהא מעא, פאן אלגזאיאת אלתי אראהא מן אלמדינה ואהלהא פי סאעה ואחדה ליס יחמלהא דיואן כביר, וקד חצל לי פי חין ואחד חב פי אלמדינה או בגׄץׄ, ולו תלי עלי דׄלך פי דיואן לם יחצל פי נפסי, ואלפכר יתשוש במא יטרא עליה מן אלוהם ואלכׄיאל באשיא תקדמת פלא יצפו לה שי תאם.

7קאל אלחבר, לכנא כאלעמש אלדׄין לא יחתמלון אבצאר דׄלך אלנור, פנקתדי באלבצרא אלדׄי תקדמונא אלקאדרין עלי רויתה, פכמא אן אלבציר לא ימכנה אן ירי אלשמס וידל גׄירה עליהא וידרכה פי אלנטׄר אליהא אלא פי אוקאת גׄובהׄ אלנהאר ופי מואצׄע משרפה תשרק עליהא אלשמס, כדׄלך אלבציר באלנור אלאלאהי לה אוקאת ומואצׄע פיהא ירי דׄלך אלנור. פאלאוקאת הי אוקאת אלצלואת לא סימא פי איאם אלתשובה. ואלמואצׄע הי מואצׄע אלנבוה.

8קאל אלכׄזרי, פאראך מקרא בארבאב אלסאעאת ואלאיאם ואלמואצׄע כאלמנגמין.

9קאל אלחבר, וכאנא נדאפע פי אן ללעלויאת תאתׄירא פי אלארצׄיאת בל נקר אן מואד אלכון ואלפסאד מן קבל אלפלך לכן אלצור מן קבל מדברהא ומצרפהא וגאעלהא אלאת לאקאמהׄ כל מא שא מן אלמתכונאת מן גׄיר אן נדרי תפצילהא. ואלמנגם ידעי אלתפציל ואלתחציל, ונחן ננכר עליה דׄלך ונקטע אנה לא ידרך דׄלך בשרי, פאן וגדנא מן דׄלך אלעלם שיא מסנדא אלי עלם אלאהי שריעי קבלנאה, ובדׄלך תטיב אלאנפס עלי מא דׄכר מן אלעלם אלנגומי אלחכמים זׄלׄ טמעא אנה מחמול ען קוה אלאהיה פהו חק, ואלא פכלה תכׄרץ וקרעה פי אלסמא אצדק מנהא קרעהׄ אלתראב, פאדׄן מן ירי תלך אלאנואר הו אלנבי אלחק, ואלמוצׄע אלדׄי תרי פיה אלקבלה חקא, לאנה מוצׄע אלאהי, ואלשריעה אלתי תאתי מן קבלה הי שריעהׄ חק.

10קאל אלכׄזרי, בל אלשראיע אלתי בעדכם אדׄא אקרת באלחק ולם תנכרה פכלהם יפצׄל דׄלך אלמוצׄע ויקול אנה מעראג אלאנביא, ובאב אלסמא, ומוצׄע אלחשר, ואן אלנפוס אליה תחשר, ואן אלנבוה פי בני אסראיל בעד תפצׄיל אבאיהם, ואלאקראר במעשה בראשית, ואלמבול, ואכתׄר מא פי אלתורה, ויחגון אלי דׄלך אלמוצׄע אלמעטׄם.

11קאל אלחבר, אנמא כנת אשבההם באלגרים אלדׄין לם יקבלוא גמיע פרוע אלשראיע לכן אצולהא, לולא תנאקץׄ אפעאלהם מע אקואלהם ואן תפצׄילהם למוצׄע אלנבוה באלקול מע אסתקבאלהם מואצׄע כאנת ללאותׄאן פי מואצׄע אתפק אן כאן פיהא גמהורהם לם יר פיהא אתׄר אלאהי מע אבקאיהם רסום אלעבאדאת אלקדימה ואיאם חגהא ומנאסכהא ולם יגׄירוא גׄיר אלצור אלתי כאנת הנאך מחוהא ולם ימחוא רסומהא, חתי כדת אקול אן קולה תעׄ ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן, ותכרירה מרארא אנמא הו אשארה אי אלדׄין יעטׄמון אלכׄשבה ואלדׄין יעטׄמון אלחגר, ונחן מע אלאיאם נסתחיל אליהם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, נעם אן אעתקאדהם ליס אלא ללאלאה מתׄל קום אבימלך וקום נינוה ומתפלספין פי גאנב אללה, וקאיד כל ואחדה מן אלטאיפתין יקאל אנה אדרך תלך אלאנואר אלאלאהיה פי מעדנהא, אעני פי ארץ ישראל, ואן מן הנאך ערג בה אלי אלסמא ואמר אן יהדי אהל אלמעמורה כלהא, וכאנת קבלתהם תלך אלארץׄ פלם ילבתׄ אלאמר אלא קלילא חתי צארת קבלתהם חיתׄ גמהורהם. אליס הדׄא במנזלהׄ מן אראד אן יהדי אלנאס כאפה אלי מוצׄע אלשמס לכנהם עמש לא יקדרון עליה ולא ידרון מגראהא, פחמלהם אלי קטב אלגנוב או אלשמאל וקאל להם ההנא אלשמס אסתקבלוהא תרוהא, פלא ירונהא, וכאן אלקאיד אלאול מוסי עׄסׄ קד אוקף אלגמהור ענד הר סיני לירוא אלנור אלדׄי ראה הו, לו קדרוא עליה כקדרתה, תׄם דעא אלשבעים זקנים וראוה, כמא קאל ויראו את אלהי ישראל. תׄם גמע אלשבעיםאלתׄואני פחלהם מן נור אלנבוה מא נאסבוה בה, כמא קאלויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים. פישהד בעצׄהם לבעץׄ פימא ירונה ומא יסמעונה, ותנתפי אלטׄנון אלסו מן אלאמה אן יטׄן אלנבוה דעוי מן אדעאהא מן אלאפראד אדׄ לא יגוז אלאצטלאח עלי תלך אלגמאהיר לא סימא אדׄ כתׄרוא וצארוא גמאעאת מסתוין מע אלישע פי עלם יום רפע אליהו עׄהׄ פי קולההידעת כי היוםׄ ה׳‎ לוקח את אדניך. וכלהם שאהד למשה עׄהׄ מוכד שריעתה.

12קאל אלכׄזרי, לכנהם אקרב אליכם מן אלפלאספה.

13קאל אלחבר, בעיד מא בין אלמתשרע ואלמתפלסף. לאן אלמתשרע יטלב אלרב למנאפע עטׄימה, חאשי מנפעה אלעלם בה. ואלמתפלסף אנמא יטלבה ליצפה עלי חקיקתה, כמא יטלב אן יצף אלארץׄ אנהא מתׄלא פי מרכז אלפלך אלאעטׄם וליסת פי מרכז פלך אלברוג וגׄיר הדׄא מן אלמעארף, ואנה לא יצׄר אלגהל באללה אלא כאלגהל באלארץׄ למן קאל אנהא סטח. ואלמנפעה ענדה אנמא היא עלם אלאשיא עלי חקאיקהא יתשבה באלעקל אלפעאל פיציר הו הו, כאן צדיקא או זנדיקא לא יבאלי אדׄא תפלסף. ומן אצול אעתקאדה לא ייטיבׄ ה׳‎ ולא ירע, ואן יעתקד אלקדם ללדניא פלא ירי אנהא כאנת קט עדמא חתי כׄלקת בל לם תזל ולן תזאל, ואן אללה תעׄ כׄאלקהא עלי אלמגאז לא עלי מפהום אללפטׄ, ואנמא יריד בכׄאלק צאנע אנה סבבה ועלתה ולם יזל אלמעלול מע אלעלה, אן אלעלה באלקוה פאלמעלול באלקוה, ואן כאנת באלפעל פאלמעלול באלפעל. ואללה תעׄ עלה באלפעל פמעלולה באלפעל מהמא הו עלתה, לכנהם ואן בעדוא הדׄא אלבעד פאנהם יעדׄרון אדׄ לם ימכנוא מן אלעלם אלאלאהי אלא בטריק אלקיאס, פהדׄא מא אדי אליה קיאסהם. פמנצפוהם יקולון ללמתשרעין מא קאל סקראט, יא קום אן חכמתכם הדׄה אלאלאהיה לסת אנכרהא, לכני אקול לסת אחצרהא, ואנמא אנא חכים בחכמה אנסאניה. ואמא הדׄה אלמלל פבקדר מא קרבוא בעדוא, ואלא פאן ירבעם ושיעתה אקרב אלינא וכאנוא עובדי עבודה זרה והם ישראל מכׄתתנון מחאפטׄון עלי אלסבת וסאיר אלשראיע, חאשי קליל ממא דעתהם צׄרורה סיאסיה אלי אלכׄלאף פיהא, והם מקרון באלהי ישראל אלמכׄרגהם מן מצר, כמא קלנא פי עאמלי אלעגל פי אלמדבר. פגׄאיהׄ מא פצׄלהם האולא בנפי אלצור. ואמא מנדׄ חרפוא אלקבלה וטלבוא אלאמר אלאלאהי חיתׄ לא יוגד, חאשי תגׄיירהם לאכתׄר אלשראיע אלסמעיה פקד בעדוא גדא.

14קאל אלכׄזרי, ינבגׄי אן יפרק בין שיעהׄ ירבעם ובין שיעהׄ אחאב תפאריק. פאן עובדי הבעל הם עובדי עבודה זרה באלבתאת. ופי דׄלך קאל אליהו אםׄ ה׳‎ האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו, ופיהם תשכך אלחכמים כיף אכל חתי יהושפט מן טעאם אחאב, ולא יקעוא פי מתׄל הדׄא פי שיעהׄ ירבעם, ולא וקע אנכאר אליהו פי עבודת העגלים אדׄ קאל קנא קנאתי לה׳ ‎אלהי צבאות, פאן שיעהׄ ירבעםׄ לה׳ ‎אלהי ישראל כאן גמיע אעמאלהם, ואנביאהם נביאי ה׳‎. ואנביא אחאב נביאי הבעל. וקד אקאם אללה יהוא לימחו אתׄר אחאב ואגתהד דׄלך אלאגתהאד פי תלך אלחילה בקולה אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה, חתי מחא אתׄר אלבעל, ולם יעתרץׄ ללעגלים, פאצחאב אלעגל אלאול ושיעהׄ ירבעם ואצחאב אלבמות ופסל מיכה לם יכן גמיעהם אלא קצדא לאלהי ישראל, לכן מע אלמעציה יסתחק אהלהא אלקתל כמן יתזוג אכׄתה לצׄרורה או לשהוה, לכן ימתתׄל שרוט אלזוגיה עלי מא אמר אללה בהא, או כמן יאכל אלכׄנזיר לכן יתחפטׄ באלדׄביחה ומן אלדם וגׄיר דׄלך מן שרוט אלמאכל עלי מא אמר בה.

15קאל אלחבר, לקד נבהת עלי מוצׄע שך, וליס ענדי פיה שך, פקד כׄרגנא ען גׄרצׄנא פי אלצפאת, פלנעד אליהא, ואזידך ביאנא במתׄאל מן אלשמס אלתי הי ואחדה, לכן תכׄתלף נסב אלאגסאם אלקאבלה להא, פאכמלהא קבולא לנורהא אליאקות ואלבלאר מתׄלא ואלהוא אלצאפי ואלמא, פיתסמי פי הדׄה נור תׄאקב, ויתסמי פי אלחגארה אללאמעה ואלסטוח אלצקילה נור לאמע מתׄלא, ופי אלכׄשב ואלארץׄ וגׄיר דׄלך נור לאיח, ופי גמיע אלאשיא עמומא נור מטלק דון תכׄציץ. פאלנור אלמטלק הו במנזלהׄ קולנא אלהים כמא קד תבין. ונור תׄאקב הו במנזלהׄׄ ה׳‎ אסם עלם כׄאץ באלנסבה אלתי בינה ובין אכמל מכׄלוקאתה פי אלארץׄ אעני אלאנביא אלתי אנפסהם שפאפה קאבלה לנורה ינפדׄ פיהא כנפודׄ נור אלשמס פי אלבלאר ואליאקות, והדׄה אלאנפס להא מעדן ומקטע מן לדן אדם כמא קד תבין תנאסק אלצפוה ואללב גילא בעד גיל וקרנא בעד קרן. ותכׄרג עאמהׄ אלדניא חאשי דׄלך אללב קשורא ואוראקא וצמוגׄא וגׄיר דׄלך, פיתסמי אלאה הדׄא אללב כׄאצהׄ ה׳‎, ולאתצאלה באדם נקל אסם אלהים בעד פראגׄ מעשה בראשית אליׄ ה׳‎ אלהים, כמא קאלוא זׄלׄ שם מלא על עולם מלא, וכמאל אלעאלם אנמא כאן באדם אלדׄי הו לב כל מא תקדמה. ואלמעני אלמראד באלהים ליס ינכרה עאקל, אנמא יקע אלאנכאר פיׄ ה׳‎, אדׄ אלנבוה גׄריבה נאדרה פי אלאפראד פכיף פי גמאעה. ולדׄלך אנכר פרעה וקאל לא ידעתי אתׄ ה׳‎ כאנה פהם מן לפטׄׄ ה׳‎ מפורש, מא יפהם מן אלנור אלתׄאקב, פדלה עלי אלאה יתצל נורה באלנאס וינפדׄ פיהם, פקאל לה זיאדה אלהי העברים, אשארה אלי אלאבות אלדׄין שהרוא באלנבוה ואלכראמאת. ואמא אלהים פתראה אסמא שאיעא פי מצרים פי קול פרעה אלאול ליוסף אחרי הודיע אלהים אותך, וקאל איש אשר רוח אלהים בו. כמא לו אן אנסאנא ואחדא ירי אלשמס וחדה וידרי משארקהא ומואצׄע גריהא, וכנא נחן לם נרהא קט לכן נתצרף פי טׄל פי גׄים, פנרי מנאזלה מצׄיה אכתׄר מן מנאזלנא, לעלמה במגרי אלשמס פיצׄע להא כוי ורואזן בחסב מא יריד. וכדׄלך נרי זרעאתה וגׄרסאתה תנגב, ויקול לנא אן דׄלך לעלמה באלשמס, לאנכרנא דׄלך וקלנא מא אלשמס ואנמא נדרי נחן אלצׄו ומנאפעה כתׄירה, לכן תגינא באלאתפאק. פיקול הו אנא יגיני מנה מא שית ומתי שית לאני עאלם סבבה וכיף גריה, פאדׄא אעדדת לה ווטאת ותחפטׄת בגמיע אעמאלי פי אלאוקאת אלמעלומה ענדי לם אכׄב מן מנאפעה כמא תרון. ואסםהׄהו אלמכני ענה בפָניםפי קולהפני ילכו. אם אין פניך הולכים. והו אלגׄרץׄ אלמטלוב פי קולהילך נאׄ ה׳‎ בקרבנו. ומעניאלהיםידרך באלקיאס לאן אלעקל יודי אלי אן ללעאלם חאכמא ונאטׄמא ויכׄתלף אלנאס פיה בחסב קיאסאתהם, ואולי אלארא פיה ראי אלפלאספה. ואמא מעניהׄפלא ידרך קיאסא לכן משאהדה בדׄלך אלבצר אלנבוי אלדׄי בה יציר אלאנסאן יכאד אן יפארק נועה ויתצל בנוע מלכי ותציר פיהרוח אחרתכמא קילונהפכת לאיש אחר, ויהפך לו אלהים לב אחר, ורוח לבשה את עמשי, היתה עלי ידׄ ה׳‎, ורוח נדיבה תסמכני, כנאיה עןרוח הקודשאלמלאבסה ללנבי חין אלנבוה וללנזירוללמשיחאדׄא מסח ללכהנהאו ללמלוכהחין מא ימסחה אלנבי, או חין מא יוידה אללה וירשדה לאמר מא, או חין ינבא אלכהןבעלם אלגׄיב ענד סואלה פי אלאוריםואל‪תֻּמים‬. פחינידׄ תנפך ללאנסאן אלשכוך אלמתקדמה אלתי כאן ישככהא פיאלהיםויסתכׄף בתלך אלקיאסאת אלמסתעמלה ליחצל מנהא עלם אלרבוביה ואלוחדאניה. פחינידׄ יחצל אלאנסאן עאבדא עאשקא למעבודה מסתהלכא פי חבה לעטׄים מא יגדה מן לדׄה אלאתצאל בה ואלצׄר ואלאדׄי באלבעד ענה. בכׄלאף אלמתפלספין אלדׄין לא ירון פי עבאדה אללה אלא חסן אדב וקול אלחק פי תעטׄימה עלי סאיר אלמוגודאת, כמא ינבגׄי אן תעטׄם אלשמס עלי סאיר אלמראיאת, ואן ליס פי אלכפר באללה אכתׄר מן כׄסאסהׄ אלנפס ראצׄיהׄ אלכדׄב.

16קאל אלכׄזרי, קד תבין לי אלפרק בין אלהים והׄ, ופהמת מא בין אלהי אברהם ואלהי ארסטוטאליס, ואןׄ ה׳‎ ית׳ ‎ יתשוק אליה שוקא דׄוקא ומשאהדה. ואלהים ימאל אליה קיאסא. ודׄלך אלדׄוק ידעו מן אדרכה אלי אלאסתהלאך פי חבה, ואלמות דונה. והדׄא אלקיאס ירי אן תפצׄילה ואגב מהמא לם יצׄר, ולא אחתמל מן אגלה משקה. פליעדׄר ארסטוטאליס אדׄא אסתכׄף באעמאל אלנאמוס, אדׄ יתשכך הל יעלם אללה דׄלך.

17קאל אלחבר, ובחק אחתמל אברהם מא אחתמלה פי אור כשדים, תׄם אלתגׄרב, תׄם אלמילה, תׄם אטראח ישמעאל, תׄם המה בדׄבח יצחק אדׄ שאהד מא שאהד מן אלאמר אלאלאהי דׄוקא לא קיאסא, וראי אנה לא יכׄפי ענה שי מן גזאיאתה, וראה יגאזיה עלי כׄירה מע אללחטׄאת, ויהדיה אלי מראשדה, חתי לא יקדם ולא יוכׄר אלא באדׄנה. פכיף לא יסתכׄף בקיאסאתה אלקדימה. וכמא דרשו אלחכמים זׄלׄ פי ויוצא אותו החוצה, אמר לו צא מאצטגנינות שלך. יעני אנה אמרה אן יתרך עלומה אלקיאסיה מן אלנגום וגׄיר דׄלך, וילתזם טאעהׄ מן אדרך דׄוקא כמא קיל טעמו וראו כי טובׄ ה׳‎, פבחק תסמיׄ ה׳‎ באלהי ישראל אדׄ הדׄא אלנטׄר מעדום פי גׄירהם, ותסמי באלהי הארץ אדׄ להא כׄצוציה מן הואיהא וארצׄהא וסמאיהא מעינה עלי דׄלך מע אלקראין אלתי הי כאלפלאחה ואלתוטיה לאנגאב הדׄא אלצנף, וכל מן אתבע אלנאמוס אלאלאהי פאנמא הו תאבע לדׄוי הדׄא אלבצר ותטיב נפוסהם עלי תקלידהם עלי סדׄאגהׄ כלאמהם וגׄלטׄ אמתׄאלהם, מא לא תטיב עלי תקליד אלפלאספה עלי רקהׄ חכאיאתהם, וחסן נטׄאם תואליפהם, ומא ילוח עליהא מן אלברהאן, לכן לא תתבעהם אלגמאהיר, כאן אלנפוס וחי אליהא באלחק, כמא קיל נכרים דברי אמת.

18קאל אלכׄזרי, אראך תנחי עלי אלפלאספה ותנסב אליהם צׄד מא שהר ענהם, חתי מן אעתזל ותזהד קיל אנה תפלסף ואכׄדׄ בראי אלפלאספה, ואנת תסלבהם כל עמל צאלח.

19קאל אלחבר, בלי אן אלדׄי קלת הו אצל עקידתהם, אן אלסעאדה אלקצוי ללאנסאן אנמא הו אלעלם אלנטׄרי וחצול אלמוגודאת מעקולאת באלעקל באלקוה, פיציר עקלא באלפעל תׄם עקלא מסתפאדא מקארבא ללעקל אלפעאל פלא יכׄאף אלפנא. והדׄא לא יתם אלא באפנא אלעמר פי אלבחתׄ ודואם אלפכר. והדׄא לא יתם מע שגׄל אלדניא. פלדׄלך ראוא באלזהד פי אלמאל ואלגאה ואללדׄה ואלבנין כי לא תשגׄלה ען עלם. פמתי חצל אלאנסאן עאלמא בתלך אלגׄאיה אלמטלובה מן אלעלם פלם יבאלי במא יעמל פאנהם לא יתורעון ליגאזא עלי תורעהם ולא ירון אן עלי אכׄדׄהם מאלא חראמא או קתלהם כאנו יעאקבון עליה. לכן אמרוא באלמערוף. ונהוא ען אלמנכר בטריק אלאולי ואלאפצׄל ואלתשבה באלכׄאלק אלדׄי וצׄע אלאמור עלי אלטריק אלאצלח, פאנתגוא אלנואמיס והי סיאסאת גׄיר לאזמה, לכן מסתתׄני בהא אלא אן כאנת צׄרורה. וליס אלשריעה כדׄלך, אלא פי אגזא סיאסיה קד תבין פי אלעלם אלשריעי מא יחתמל אלאסתתׄנא ומא לא יחתמלה.

20קאל אלכׄזרי, לקד טמס הדׄא אלנור אלדׄי תצפה טמוסא יסתבעד טׄהורה, ודתׄר דתׄורא לא יטׄן בגברה.

21קאל אלחבר, אנמא טמס פי עין מן לא יראנא בעין אלבצירה, פיסתדל מן דׄלתנא ומסכנתנא ושתאתנא עלי טמס נורנא, ויסתדל מן טׄהור גׄירנא וטׄפרה באלדניא ואסתילאה עלינא עלי אן לה נורא.

22קאל אלכׄזרי, לסת אסתדל בהדׄא, פאני ארי אלמלתין אלמתצׄאדתין טׄאפרתין וליס ימכן אן יכון אלחק פי טרפי אלנקיץׄ לכן פי אחדהמא, או ליס פי ואחד מנהמא, וקד פסרת לי פי הנה ישכיל עבדי מא דל עלי אן אלדׄלה ואלכׄצׄוע אליק באלאמר אלאלאהי מן אלטׄהור ואלתגבר. והדׄא איצׄא משהור ענד אלמלתין פאן אלנצארי ליס יסתטׄהרון באלמלוך ואלגבאברה ואלאגׄניא לכן באולאיך אלתאבעין לישו טול תלך אלמדה אלמדידה אלתי לם יקם פיהא דינה וכאנוא אולאיך ינתפון ויכׄתפון ויקתלון חיתׄ מא וגד מנהם ואחד, וחמלוא עלי נצרהׄ דינהם עגאיב מן אלדׄל ואלקתל פהם אלדׄין יתבארך בהם ותפצׄל מואצׄעהם ומצארעהם ותבני אלכנאיס עלי אסמאיהם. וכדׄלך אנצאר צאחב אלאסלאם קד חמלוא מן אלדׄל כתׄירא חתי נצרוא, ובאולאיך יסתטׄהרון ובהם ובדׄלתהם ומותהם שהדא יפתכׄרון, לא באלאמרא אלמסתטׄהרין באמואלהם וסעהׄ אחואלהם, באל באלדׄין ילבסון אלכׄלק ויאכלון אלשעיר ולא ישבעון. לכן יא חבר אליהוד כאן מנהם הדׄא מע גׄאיהׄ אלאעתזאל ואלאנקטאע אלי אללה תעׄ, פלו ראית אליהוד יפעלון הדׄא לדׄאת אללה לפצׄלתהם עלי אלמלוך אלדאודיה, לאני אעלם מא עלמתני פי קול ואת דכא ושפל רוח וגו׳‎ ואן נור אללה אנמא יחל בנפוס אלמתואצׄעין.

23קאל אלחבר, חק לך אן תעירנא בהדׄא. לאנא חצלנא עלי אלדׄל דון נתיגה. לכן אדׄא תפכרת פי אלמתפכׄרין מנא אלדׄין כאנוא יקדרון עלי דפע אלדׄל ען אנפסהם בכלמה יקולונהא דון כלפה, ויחצלון אחרארא ויצולון עלי מסתעבדיהם, פלא יפעלון דׄלך מחאפטׄה עלי דינהם, אליסת הדׄה צלה, תשפע ותסתגׄפר דׄנובא כתׄירה, ולו כאן אלדׄי תטאלבני בה למא לבתׄנא פי הדׄה אלחאלה, מע אן ללה פינא סרא וחכמה כאלחכמה פי אלבזרה אלתי תקע פי אלארץׄ פתתגׄיר ותסתחיל פי אלטׄאהר אלי אלארץׄ ואלמא ואלזבל וליס יבקי להא אתׄר מחסוס עלי מא יטׄן אלנאטׄר אליהא, ואדׄא בהא הי אלתי תחול אלארץׄ ואלמא אלי טבעהא ותנקלהא דרגה דרגה חתי תלטף אלענאצר ותרדהא אלי מתׄל נפסהא, ותדפע קשורא ואוראקא וגׄיר דׄלך, חתי אדׄא צפא אללבאב וצלח ליחלה דׄלך אלאמר אלאלאהי וצורהׄ אלבזר אלאול אתׄמרת תלך אלשגרה מתׄל אלתׄמר אלדׄי מנה כאן בזרהא. פהכדׄא דין מוסי כל מן גא בעדה יסתחיל אליה פי אלחקיקה, ואן כאן פי אלטׄאהר דאפעא לה, פהדׄה אלמלל אנמא הי תוטיה ומקדמה ללמשיח אלמנתטׄר אלדׄי הו אלתׄמרה, ויציר כלהם תׄמרה אדׄא אקרוא לה, ותציר אלשגרה ואחדה, וחינידׄ יפצׄלון אלאצל אלדׄי כאנוא ירדׄלונה, וכמא קלנא פי הנה ישכיל עבדי. ולא תלתפת אלי בעד האולא ען אלאותׄאן, ואגתהאדהם פי אלתוחיד פתפצׄלהם, ותרי ישראל פי עין אלנקיצה לאתכׄאדׄהם אלמעבודאת פי דולתהם פתנקצהם, ואלתפת אלי מא ינטוי עליה אלכביר מנהם מן אלזנדקה, בל קד יצרחון בהא ויקולון פיהא אלאשעאר אלמשהורה אלמחפוטׄה מן אן לא מאלך לאעמאל אלנאס ולא מגאזי ולא מעאקב עליהא, מא לם ידׄכר קט ען ישראל. ואנמא כאן אלקום טאלבי מנאפע תלך אלטלאסם ואלרוחאניאת זיאדה עלי דינהם, והם מחאפטׄון עלי שראיעהם, לשהרהׄ אלמנפעה בתלך אלעבאדאת חינידׄ, ואלא פלם לם יסתחילוא אלי אדיאן אלאמם אלדׄין גלוהם וסבוהם, חתי מנשה וצדקיה ואפסק מן כאן פי ישראל לם ירץׄ תרך דין ישראל, נעם כאנת להם אהוא פי זיאדהׄ מנאפע מן טׄפר וברכהׄ מאל בתלך אלכׄואץ אלתי כאנת ענדהם מגרבה ממא נהי אללה ענהא. ולא כאן להא אליום תלך אלשהרה לראיתנא אליום נחן והם מנכׄדעין להא, כמא ננכׄדע ללבקאיא אלבארדה מן נגום ורקי ועזאים ותגאריב בעידה מן אלטביעה, מע אבעאד אלשריעה להא.

24קאל אלכׄזרי, אריד אלאן תלוח לי בשי מן בקאיא אלעלום אלטביעיה אלתי קלת אנהא כאנת ענדהם.

25קאל אלחבר, מנהא ספר יצירה לאברהם אבינו עׄהׄ, פיה גׄמוץׄ, ושרחה טויל, דל עלי אלוחדאניא ואלרבוביה באשיא מכׄתלפה מתכתׄרה מן גהה, לכנהא מתחדה מתפקה מן גהה אכׄרי. ואתפאקהא מן גההׄ אלואחד אלדׄי ינטׄמהא, פמנהא סְפָר וסִפּוּר וסֵפֶר. אראד בסְפָר אלתקדיר ואלתקסיט פי אלאגסאם אלמכׄלוקה, לאן אלתקדיר חתי יכון אלגסם מנטׄומא מתנאסבא יצלח למא כׄלק אנא יכון באלעדד. ואמא אלמסאחה ואלכיל ואלוזן ותנאסב אלחרכאת ונטׄאם אלמוסיקה, פכלהא באלעדד. סְפָר כמא תרי אלבנא לא יצדר ענה בית אלא וקד תקדם תצורה פי נפסה. ואראד בסִפּוּר אלנטק לכנה נטק אלאהי, קול דברי אלהים חיים יקתרן בה חצׄור אלהייה ואלשכל אלדׄי נטק בה כקול יהי אור, יהי רקיע. פמא פרגׄ אלקול חתי חצׄר אלעמל והו סֵפֶר יעני בה אלכׄט. וכׄט אללה הי מכׄלוקאתה. וכלאם אללה הו כׄטה. ותקדיר אללה הו כלאמה. פצאר אלסְפָר ואלסִפּוּר ואלסֵפֶר פי חק אללה שיא ואחדא ופי חק אלאנסאן תׄלאתׄה, פאנה יקדר בדׄהנה וינטק בפמה ויכתב בידה דׄלך אלכלאם לידל בהדׄה אלתׄלאתׄה עלי שי ואחד מן מכׄלוקאת אלכׄאלק, ויציר תקדיר אלאנסאן וכׄטה ולפטׄה עלאמאת דאלה עלי אלשי, לא נפס אלשי. ואמא תקדיר אללה וכלאמה פהו אלשי בעינה והו כׄטה, כמא לו תכׄילת דבאגא יפכר פי צנאעתה ואלחריר יטאועה פיתלון באלאלואן אלכׄאטרה בבאלה ויתרכב אלתרכיבאת אלתי ירידהא, פיכון דׄלך אלדיבאג באמרה ובכׄטה. פלו כנא נקדר אדׄא לפטׄנא באנסאן או כׄטטנא גסם אנסאן אן נחצׄר צורתה לכנא קאדרין עלי אלנטק אלאלאהי ואלכׄט אלאלאהי ולכנא כׄאלקין, כמא נקדר בעץׄ אלקדרה פי אלתצויר אלעקלי, לכן אללגׄאת ואלכׄטוט תתפאצׄל, מנהא מא אסמאהא שדידהׄ אלמטאבקה למסמיאתהא, ומנהא בעידה. ואללגׄה אלאלאהיה אלמכׄתרעה אלתי לקנהא אללה אדם, ואלקאהא עלי לסאנה ופי כׄאטרה הי לא מחאלה אכמל אללגׄאת ואשדהא מטאבקה למסמיאתהא, וכמא קאל וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו, יעני אנה יסתחק דׄלך אלאסם ויטאבקה וינבי ען טביעתה, פוגב תפצׄיל לשון הקדש, ואן אלמלאכים אשד אנפעאלא להא מן גׄירהא. ומן הדׄה אלנסבה יקאל פי אלכׄט אן אשכאל חרופה ליסת גזאפא ואתפאקא, בל לגׄרץׄ יטאבק אלמקצוד מן חרף חרף, פלא יסתבעד בהדׄא אלנטׄר תאתׄיר אלשמות ומא גרי מגראהא מן טריק אללפטׄ ואלכׄט, וקבלהמא אלתקדיר אעני פכרהׄ אלנפס אלכׄאלצה אלמתשבהה באלמלאיכה. פיגתמע אלשלשה ספרים ספר וספור וספרבשי ואחד, פיחדתׄ דׄלך אלשי אלמקדר כמא קדרה דׄו אלנפס אלכׄאלצה וכמא נטק בה וכמא כׄטה. וכדׄלך קאל הדׄא אלכתאב ען אללה תעׄ,ברא את עולמו בשלשה ספרים ספר וספור וספרוכלהא פי חקה תעׄ ואחד, ודׄלך אלואחד מבדא שלשים ושתים נתיבות פלאות חכמה, ואלתי הי עשר ספירות ועשרים ושתים אותיות, אשאר אלי כׄרוג אלמוגודאת אלי אלפעל אנהא תתמיז באלכמיה ואלכיפיה. ואלכמיה עדד. וסר אלעדד אנמא הו פי אלעשרה כמא קאל עשר ספירות בלימה, עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה, ולהא סר מכתום. לם וקף אלחסאב עלי עשרה לא זאיד ולא נאקץ. ולדׄלך אתבעה בקולהבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם ודע וחשוב וצור והעמד דבר על ברורו והשב יוצר על מכונו ומדתן עשר שאין להם סוף. תׄם דׄכר תמיזהא באלכיפיה וקסם אל עשרים ושתים אותיות תׄלאתׄה אקסאם,שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות, פקאל שלש אמות אׄמׄשׄ, סוד גדול מופלא ומכוסה שממנו יוצאים רוח מים אש שבהן נברא הכל. וגעל תנאסב הדׄה אלאחרף מע תנאסב אלעאלם אלאכבר ואלאצגׄר אעני אלאנסאן ותנאסב אלזמאן ואחדא. וסמאהא עדים נאמנים עולם ונפש ושנה. אעלמנא אן אלנטׄאם ואחד ען נאטׄם ואחד תעׄ ותקדס ואן אכׄתלפת אלמוגודאת ותבאינת, פאכׄתלאפהא ען מואדהא אלתי הי מכׄתלפה מנהא אלעאלי ומנהא אלאספל ומנהא אלכדר ומנהא אלצאפי. ואמא מן קבל ואהב אלצור ומעטי אלהיאת ואלנטׄאם פאלחכמה פיהא כלהא ואחדה, ואלענאיה מתפקה מנתסקה עלי נטׄאם ואחד פי אלעאלם אלאכבר ופי אלאנסאן ופי נטׄאם אלאפלאך והי אלתי קאל ענהא אנהא עדים נאמנים עלי וחדאניתה עולם ונפש ושנה. וציר נטׄאמהא עלי אלתקריב עלי הדׄא אלמתׄאל.

26שלש אמות אׄמׄשׄ

27בעולם אויר מים אש

28בנפש גויה בטן ראש

29בשנה רויה קור חום

30שבע כפולות ב' ג' ד' כ' פ' ר' ת'

31בעולם שבתי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה

32בנפש חכמה עושר ממשלה חיים חן זרע שלום

33בשנה שבת חמישי שלישי ראשון ששי רביעי שני

34שתים עשרה פשוטות ה' ו' ז' ח' ט' י' ל' נ' ס' ע' צ' ק'

35בעולם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים

36בנפש: אבר לראות אבר לשמוע אבר להריח אבר לדבר אבר לטועם אבר לתשמיש אבר לעשות אבר להלך אבר להרהר אבר לכעוס אבר לשחוק אבר לישון

37בשנה: ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול תשרי מרחשוון כסליו טבת שבט אדר

38אחד על גבי שלשה, ושלשה על גבי שבעה, ושבעה על גבי שנים עשר. ופי הד'ה אלאעצ'א מוצ'ע תשכך מת'ל כליות יועצות וטחול שוחק וכבד כועס וקיבה ישנה. ולא ינכר אן יכון ללכלי קוה פי גודה' אלראי אד' נרי מת'ל ד'לך ללאנת'יין לאנא נרי אלכ'ציאן אצ'עף עקולא מן אלנסא, ולמא עדמוא אלאנת'יין עדמוא אללחיה וגודה' אלראי. ואמא טחול שוחק פלאן בקותה אלטביעיה ינקי אלדם ואלריה מן אלעכר ואלכדר, ובנקאיהמא יכון אלטרב ואלצ'חך. ואמא כבד כועס פללמראר אלמתולד פיה. ואמא אלקיבה פכנאיה ען אלאת אלגד'א. ולם יד'כר אלקלב לאנה רייס, ולא אלחגאב ואלריה לאנהמא כ'אדמאן לה כ'אצה וליסא כ'אדמין לגמיע אלבדן אלא בטריק אלערץ' לא בקצד אולי. ואלדמאג' דאכ'ל פי תפציל אלחואס אלנאשיה מנה וכיף ואן ללאעצ'א אלתי דון אלחגאב אלפאצל סרא, לאנהא הי אלטביעה אלאולי, ואלחגאב פאצל בין עאלם אלטביעה ועאלם אלחיואן. כמא אן אלענק חאגז בין עאלם אלחיואן ועאלם אלנטק, כמא ד'כר אפלאטון פי טימאוס. פאלמעאדן אלאולי אנמא הי מן עאלם אלטביעה והנאך אצל אלכון, פאן מן הנאך ינבעת' אלזֶרַע והנאך יתכ'לק אלגנין פימא בין ארבע טבאיע, ומן הנאך אכ'תאר תע' אלאעצ'א אלמקרבה החלב והדם ויותרת הכבד ושתי הכליות. ולם יכ'תר קלבא ולא דמאג'א ולא ריה ולא חגאבא. ואלסר אג'מץ' ואלשרח מחט'ור. וקד קיל אין דורשין בספר יצירה אלא בשרוט, קלילא מא תתפק. ת'ם קאל שבע כפולות שש צלעות לששה צדדים והיכל קדוש מכוון באמצע ברוך כבודו ממקומו, הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו. אשארה אלי אלאמר אלאלאהי אלמולף בין אלמתצ'אדאת ושבהה באלנקטה ואלמרכז מן אלגסם ד'י אלסת גהאת ואלת'לאת' אמתדאדאת, ומהמא לם תפרץ' אלוסט לם תנפרץ' אלאטראף פנבה עלי אלמנאסבה אלתי בין הד'ה ובין אלקוה אלחאמלה ללכל, ובהא תאתלף אלמת'אדאת באלמנאסבה אלמפרוצ'ה פי עולם ונפש ושנה, פאנה געל לכל ואחד מנהא שיא צ'אבטא לאגזאיה נאט'מא להא פקאל תלי בעולם כמלך על כסאו. גלגל בשנה כמלך במדינה. לב בנפש כמלך במלחמה. תלי אסם אלגוזהר אשאר בה אלי עאלם אלעקל, לאן אלגוזהר בה יכני ען אלאשיא אלכ'פיה אלתי לא תדרך באלחס. ואראד בגלגל פלך אלשמס אלמאיל לאן בה תנתט'ם אגזא אלסנה. ולב נאט'ם אלחיואן ומלך אגזאיה. ואראד אן אלחכמה פי אלת'לאת'ה ואחדה ואלאמר אלאלאהי ואחד ואלכ'לאף בינהא אנמא הוא באכ'תלאף היולאהא פשבה אלאמר אד'א דבר אלרוחאניין מלך על כסאו אלד'י תנקצ'י אואמרה באיסר אשארה ענד כ'אצתה וכ'דמה אלעארפין בה מן ג'יר חרכה מנה ולא מנהם. ושבהה אד'א דבר אלאפלאך כמלך במדינה לאנה יחתאג אלי אן יט'הר פי אקטאר אלמדינה ליט'הר עלי כל גז מנהא סלטאנה והיבתה ומנאפעה. ושבהה אד'א דבר אלחיואן כמלך במלחמה לאנה בין אלאצ'דאד ירום תג'ליב מואלפיה וקמע מכ'אלפיה. ואלחכמה ואחדה, פליסת אלחכמה פי אלאפלאך באעט'ם מן אלחכמה פי אקל אלחיואן ואנמא שרפת תלך באנהא מן מאדה צאפיה ת'אבתה לא יפניהא אלא אלד'י אכ'תרעהא, ואלחיואן מן מאדה מתאת'רה מנפעלה יות'ר פיהא אלאצ'דאד אלמתעאקבה עליהא מן חר וברד וג'יר ד'לך ויפניה אלזמאן, לולא אלחכמה אלתי תלטפת לה באלד'כורה ואלאנות'ה חתי יבקי אלנוע מע תלאף אלאשכ'אץ, וד'לך באדארה' אלפלך ואלשרוק ואלג'רוב כמא נבה הד'א אלכתאב עליה. וקאל אן לא פרק בין כ'לקה אלאנת'י ואלד'כר אלא מא בין ט'הור אעצ'אהמא ואכ'תפאהא. וקד בין ד'לך פי אלתשריח אן אעצ'א אלאנת'י הי אעצ'א אלד'כר אלא אנהא מנכוסה מעכוסה אלי אלבאטן, כמא קאל זכר בא'מ'ש' ונקבה בא'ש'ם'. חזר גלגל פנים ואחור, אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע, יעני אן חרוף א'מ'ש' וא'ש'ם' וענג ונגע ואחדה, וליס בינהא אלא אלתקדם ואלתאכ'ר, כמא אן אלשרוק ואלג'רוב ללפלך ואחד פי חקה, ופי חקנא נחן אקבאל ואדבאר. ת'ם לג'ז פי אלאעצ'א אלתי דון אלחגאב מעאדן אלטבאיע אלארבע בקולה שני לועזים ושני עליזים שני נועצים ושני עליצים עשאן כמין מריבה ערכן כמין מלחמה מקצת אלו מצטרפין עם אלו. אלו תמורת אלו, אלו כנגד אלו, אם אין אלו אין אלו וכולן אדוקין זה בזה. ואלאשארה מפהומה גמלה' ואן עסר תפצילהא מן חאגה' אלחיואן אלי אלאצ'דאד וכיף תנתג סלאמתה מן הד'א אלחרב. ולולא הד'א אלחרב מא כאנת סלאמתה הד'ה. הד'א בעד תרתיבה אלמכ'לוקאת ותקדימה אלאשרף והי רוח אלהים חיים, קאל אחת רוח אלהים חיים, שתים רוח מרוח, שלש מים מרוח ארבע אש ממים. ולם יד'כר אלארץ' לאנהא אלגסד ואלמאדה ללמתכונאת לאן גמיעהא ארץ', לכן יקאל הד'א גסד נארי והד'א גסד הואי והד'א גסד מאיי. ולד'לך קדם שלש אִמּוֹת אש ומים ורוח. פקדם רוח אלהים והי רוח הקודש, מנהא תנכ'לק אלמלאיכה אלרוחאניון ובהא תתצל אלאנפס אלרוחאניה, ובעדהא אלהוא אלמדרך, ובעדה אלמא אלד'י פוק אלרקיע לם ידרכה קיאס אלפלאספה פלם יקרוא בה. ולעל מכ'רגא יכ'רגה אלי אנה כרה אלזמהריר וחית' תנתהי אלסחאב, ובעדה אלאת'יר מכאן אלנאר אלטביעיה כמא קאל אש ממים. כמא יכ'רג ורוח אלהים מרחפת על פני המים, אנה אראד בהד'א אלמים אלמאדה אלאולי ג'יר מכיפה בל תהו ובהו, חתי תכיפת באראדה' אללה אלמחיטה בהא, וכני ענהא ברוח אלהים. ותשביה אלמאדה אלטביעיה באלמא אחק תשביה, לאן מא כאן ארק מן אלמא לא יאתי מנה גסד טביעי מתמאסך, ומא כאן אג'לט' מן אלמא לא תסתוי אפעאל אלטביעה פי גמיע אגזאיה אד' הי מתמאסכה, ואנמא יצלח אלגסד אלארצ'י לצנאעה פאן אלצנאעאת אנמא תחיט בסטוח אלמאדה לא בגמיע אגזאיהא. ואלטביעה אנמא תחתוי עלי גמיע אגזא אלשי, פמא מן מכון אלא וקד כאן פי קואם אלמא מאיעא סאילא ואלא לם יתסם כונא טביעיא בל צנאעיא או מתרכבא אתפאקיא. ואנמא תפעל פיה אלטביעה מהמא כאן מאייא תשכלה כיף שאת, ת'ם תתרך עמא אחתאגת אן יצלב פיצלב, וקאל ען מת'ל ד'לך עשה מתהו ממש ועשה את שאינו ישנו וחצב עמודים גדולים מאויר שאינו נתפש. וקאל איצ'א מים מרוח חקק וחצב תהו ובהו ורפש וטיט עשאן כמין ערוגה הציבן כמין חומה סככן כמין מעזיבה יצק מים עליהם ונעשו עפר, וקאל איצ'א תהו זה קו ירוק שמקיף את העולם כלו, בהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמביניהם יוצאים מים. ולוח בשי מן סר אלאסם אלמעט'ם יוד הא ואו הא אלמטאבק ללד'את אלאלאהיה אלמתואחדה אלתי ליסת להא מאהיה' לאן מאהיה' אלשי ג'יר וגוד אלשי, ואללה תע' וגודה מאהיתה, לאן מאהיה' אלשי חדה, ואלחד מולף מן גנסה ופצלה, ולא גנס ולא פצל ללעלה אלאולי, פוגב אן יכון הו הו. וכמא וצף אן סבב תכת'ר אלאשיא הו דוראן אלפלך בקול חזר גלגל פנים ואחור. ושבה ד'לך באמתזאג אלחרוף אלמפרדה אלף עם כלם וכלם עם אלף, בית עם כלם וכלם עם בית, חוזרות חלילה, נמצא כל הדבור בר'ל'א' שערים כיף תכת'רת בתת'לית' אלחרוף ותרביעהא, שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע בונות עשרים וארבעה בתים, צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האוזן יכולה לשמוע, כד'לך אחתאג אלי אן יבחת' מן אין תכת'רת אלאשיא קבל דוראן אלפלך, ואלכ'אלק ואחד הו הו, וללפלך מת'לא סת גהאת, פפרץ' פי אלנטק אלעקלי אסמא ללכ'אלק, ואכ'תאר לה פי אלנטק אלגסמי אלחרוף אלאלטף אלתי היא כאלארואח לסאיר אלחרוף והי ה'ו'י'. וקאל אן אלאראדה אד'א נפד'ת בהד'א אלאסם אלמעט'ם כאן מא אראד תע', ולא מחאלה אנה ואלמלאיכה נאטקון אלנטק אלעקלי ועאלמון במא יכון פי אלעאלם אלגסמי קבל כ'לק אלעאלם, וכיף יפיץ' אלנטק ואלתמייז מנה עלי אלנאטקין אלד'ין סיכ'לקון פי אלעאלם פוגב אן יכון אלעאלם אלגסמאני ינכ'לק באמר ישאכל אלגסמאניה באלאסם אלמעט'ם אלעקלי אלמשאכל ללאסם אלגסמאני יהו יוה הוי היו ויה והי. וגב מן כל ואחד גהה מן גהאת אלעאלם וקאם אלפלך, והד'א ממא לא יקנע אמא לאן אלמטלוב אג'מץ מן אן ידרך, ואמא לאן אד'האננא תקצר, או ללאמרין גמיעא. וען מת'ל הד'א בחת' אלפלאספה פאדאהם אלי אן אלואחד לא יצדר ענה אלא ואחד, פפרצ'וא מלכא מקרבא פאץ' ען אלאול. ת'ם קאלוא אן הד'א אלמלך לה צפתאן, אחדאהמא עלמה בוגודה בד'אתה ואלאכ'רי עלמה אן לה סבבא, פוגב ענה שיאן מלך ופלך אלכואכב אלת'אבתה. והד'א איצ'א במא עקל מן אלאול וגב ענה מלך ת'אן, ובמא עקל מן ד'אתה וגב ענה פלך זחל, והכד'א אלי אלקמר, ת'ם אלי אלעקל אלפעאל. וקד קבל אלנאס הד'א ואנכ'דעוא לה, חתי קאלוא אנה ברהאן למא נסב אלי פלאספה' יונאן. והד'א דעוי מחצ'ה לא אקנאע פיהא ויעתרץ' בכם וגוה, אחדהא לם וקף הד'א אלפיץ' אלתקציר מן אלאול ת'ם יקאל לם לם יגב ען עקל זחל למא פוקה שי מא וען עקלה ללמלך אלאול שי אכ'ר פתציר פיוץ' זחל ארבעה. ומן אין לנא אן מן עקל ד'אתה יגב ענה פלך, ומן עקל אלאול יגב ענה מלך, פמתי אדעי ארסטוטאליס אנה יעקל ד'אתה ינבג'י אן יטאלב באן יפיץ' ענה פלך. ואן אדעי אנה יעקל אלאול אן יפיץ' ענה מלך אנמא ד'כרת לך הד'ה אלמבאדי לילא תהול ענדך אלפלספה פתט'ן אנך לו אתבעתהא לארחת נפסך באלברהאן אלשאפי, בל מבאדיהם כלהא מא לא יחמלה עקל ולא יצ'בטה קיאס. ת'ם לא אתפאק בין את'נין מנהם, אלא אלמקלדון אלד'ין יקלדון אסתאד'א ואחדא אמא אבודקליס או פיתאיגורש או ארסטוטאליס או אפלאטון וג'ירהם כת'יר לא יתפק ואחד מנהם מע צאחבה.

39קאל אלכׄזרי, ומא אלחאגה אלי חרוף הׄוׄיׄ או אלי מלך ופלך וגׄיר דׄלך מע אלאקראר באלאראדה ואלחדתׄ ואן אללה כׄלק אלאשיא אלכתׄירהׄ אלעדד דפעה עלי אגנאסהא כמא רסם פי סדר בראשית. תׄם וצׄע פיהא קוהׄ אלבקא ואלאנתאג, וימדהא מע אללחטׄאת באלקוה אלאלאהיה כמא נקול מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.

40קאל אלחבר, אחסנת יא מלך אלכׄזר, וללה אנת, הדׄא הו אלחק ואלאימאן באלחק ותרך אלפצׄול. לכן רבמא כאן הדׄא אלנטׄר לאברהם אבינו אדׄ תחקק אלרבוביה ואלוחדאניה קבל אן יוחי אליה, ואדׄ אוחי אליה תרך גמיע קיאסאתה ורגע יטלב רצׄא אללה מן ענדה בעד אן אעלמה כיף אלרצׄא באי שי ידרך ופי אי מכאן, וקד דרש אלחכמים פי קולה ויוצא אותו החוצה, צא מאצטגנינות שלך, יעני אכׄרג ען עלם אלנגום וען כל עלם טביעי משכוך. וקד קאל אפלאטון ען אלנבי אלדׄי כאן זמאן מארינוס אלמלך, אנה קאל ללפילסוף אלמגׄתר באלפלספה בוחי ען אללה אנך לא תציל אלי בהדׄה אלטריק לכן במן געלתה ואסטה ביני ובין כׄלקי, יעני אלאנביא ואלנאמוס אלחק. ואנדרג פי הדׄא אלכתאב פי סר אלעשרה אלאחאד אלתי הי מתפקה פי אלמשארק ואלמגׄארב מן גׄיר אן יבעתׄ עליהא טבע ולא ירגחהא עקל, בל לסר אלאהי, קולה עשר ספירות בלימה בלום פיך מלדבר, בלום לבך מלהרהר, ואם רץ לבך שוב למקום שלכך נאמר רצוא ושוב. ועל דבר זה נכרתה ברית, ומדתן עשר שאין להם סוף נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת, דע וחשוב וצַוֵּר שהיוצר אחד ואין בלעדיו, ולפני אחד מה אתה סופר. וכׄאתמהׄ אלכתאב וכשהכין אברהם אבינו וצר וחקק וצָרַף ויצר וחקר וחָשַׁב ועלתה בידו, נגלה עליו אדון הכל וקראו אהובי, וכרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית לשון, ובין עשר אצבעות רגליו היא ברית מילה, וקרא עליו בטרם אצרך בבטן ידעתיך.

41קאל אלכׄזרי, אריד אן תערץׄ עלי דׄוקא מן עלום אלחכמים אלמטאבקה ללטביעה.

42קאל אלחבר, קד נבהת עלי עלמהם באלארצאד אלצחיחה בדליל עלמהם בתקופת לבנה אלתי הי כׄטׄ יׄבׄ תׄשׄצׄגׄ מנקולה ען בית דוד, ולם יכׄתל אלי הדׄה אלגׄאיה. ותקופת חמה אלמחקקה אלתי בהא כאנוא יראעון אלא יקע פסח אלא בעד תקופת ניסן, וכקול בעצׄהם כד חזית דמשכה תקופת טבת עד שיתסר בניסן עַבְּרַהּ לההיא שתא, כי לא יקע פסח פי פצל אלשתא, ואללה קד אמר ווכד בקולה שמור את חדש האביב. ואלתקופה אלמשהורה ענד אלגמהור ליסת הי אלמחקקה לכנהא תקריב בקסמהׄ אלסנה לארבעה ארבאע כל רבע צׄאׄ יומא וסבע סאעאת ונצף. וקד יקע פסח בחסאבהא פי פצל אלשתא, וקד טאלבת אלנאצרי אליהוד וזעמת אן אצל דינהם קד דׄהב, וליס הם עלי אצל אדׄ יקע להם פסח קבל חלול פצל אלרביע בחסב חסאבהם באלתקופה אלמשהורה אלתי בפרהסיא, ולם יאבהוא אלי תקופת חמה אלמצחחה אלתי הי בצנעה גׄיר משהורה, ואן בחסב חסאבהא לא יקע פסח בוגה מן אלוגוה אלא וקד חלת אלשמס ראס אלחמל ולו יומא ואחדא, ולם יכׄתל הדׄא מנדׄ אלאף אעואם והו חסאב מטאבק לרצד אלבתאני והו אחק אלתעאדיל ואצחהא, והל יצח תקופת חמה ותקופת לבנה מחררה אלא ען עלם אלהייה באצח מא יכון. ומא קדמנא מן סר נולד קודם חצות וגׄיר דׄלך. וקד בקי מן אלעלם אלכׄאץ בדׄלך כתאב יתסמי בפרקי רׄ אליעזר פיה מסאחהׄ אלארץׄ וכל ואחד מן אלאפלאך וטבאיע אלכואכב ואלברוג ואלצור וביותהא וחטׄוטׄהא וסעודהא ונחוסהא וצעודהא והבוטהא ושרפהא וובאלהא ומדד חרכאתהא, והו מן חכמי משנה אלמשאהיר. ושמואל מן חכמי תלמוד אלקאיל נהירא לי שבילי רקיעא כשבילי דנהרדעא. ולם ישתגׄלוא בה אלא למעני אלשריעה אדׄ לם יתם תחקיק מסיר אלקמר ואכׄתלאפאת מסירה לתחקיק וקת אגתמאעה באלשמס והו אלמולד ומדהׄ מחאקה קבל אלמולד ובעדה אלא באכתׄר עלם אלהייה. וכדׄלך עלם אלתחאויל אעני אלתקופות אלארבע עלי אלתחקיק לא יתם אלא בעלם אלחצׄיץׄ ואלאוג. ואלמטאלע עלי אכׄתלאפאתהא, ומן תכלף הדׄא פלא בד אן ינגר מעה סאיר עלם אלפלך. ואמא מה יוגד להם מן אלעלם אלטביעי ממא אנגר פי אתׄנא כלאמהם באלאתפאק לא בקצד לתעלים הדׄא אלעלם לגׄראיב ועגאיב פמא טׄנך באלכתב אלתי כאנת לעלמאיהם מוצׄועה פי נפס אלעלם.

43קאל אלכׄזרי, מא אלדׄי אתלף תלך אלמקצודה ואבקי הדׄה אלאתפאקיה.

44קאל אלחבר, לאן תלך כאן יחמלהא כׄואץ מן אלנאס יתסמי הדׄא מנגם והדׄא טביב והדׄא משרח מתׄלא. ואול מא יתלף מן אלאמה אלמנתחסה אלאכׄץ פיהם תׄם מא הו אעם מנה פתלף אלכׄואץ ותלפת עלומהם ולם יבק אלא אלכתב אלשרעיה אלתי תחתאג אליהא אלעאמה ותחמלהא כתׄרה ויכתׄר אנתסאכׄהא ואלענאיה בהא, פמא אנדרג פי כתב אלפקה מן תלך אלעלום אחתמי ובקי בכתׄרה חאמליהא וענאיתהם בהא, מן דׄלך כל מא דׄכר פי הלכות שחיטה והלכות טריפה, פפיהא מן אלעלום מא גׄאב אכתׄרה ען גאלינוס, ואלא פלם לם ידׄכר פי אלעלל מא נראה עיאנא ממא נבהת אלשריעה עליה מן עלל אלריה ואלקלב מתׄל סמוך ללב וסמוך לדופן, ואתצאל אלאונות ונקצאנהא וזיאדתהא ויבס אלריה ודׄובאנהא. פמן עלמהם בתנסאב אלאעצׄא אלנפסאניה מע אלטביעיה קולהם שני קרומים יש למוח וכנגדם בביצים. וקולהם כמין שני פולים יש מונחין על פי הקדרה מן הפולים ולפנים מוח מן הפולים ולחוץ חוט השדרה. וקולהםתלתא קני הוו חד פאריש לליבא וחד פאריש לריאה וחד פאריש לכבדא. ומן עלמהם באלעלל אלקאתלה ואלעלל אלסאלמה קולהםחוט השדרה אם עורו קיים מוחו לא מעלה ולא מוריד, ומי שנתמזמז מוחו אינו מוליד. וקולהםקרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום, וקולהםגיד הנשה אינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף. ומן גׄריב פקההםכשרה שינקה מן הטריפה קיבתה אסורה. טריפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת שהוא בלום במעיה. וממא חרמוא ען עלם צחיח וקיאסנא ינבו ענה,חמשה קרומים אסורים, קרום של מוח, קרום שעל הביצה, קרום שעל גבי הטחול, קרום שעל הכליות, קרום שעל העוקץ, כולם אסורים באכילה. ומן בדיע פקההם פי אלטרפותאנהם חדדוא אלארתפאע אלדׄי אן דפעת אלבהימה מנה אלי אספל חרמתמשום ריסוק אברים, יעני תתהתך אלאעצׄא אלתהתך אלדׄי יודי אלי אלמות. תׄם קאלואהניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוק אברים משום דאמדה אנפשה, יעני אן אלבהימה תקדר לנפסהא ותתאהב ללותׄבה פלא יצׄרהא כמא יצׄר אדׄא דפעת לאן אלטביעה פי אלותׄוב חאצׄרה, ופי אלוקוע הארבה פארה. ומן גׄריב קולהם איצׄא ותגרבתהםחרותה בידי שמים כשרה בידי אדם טריפה משום צימוק ריאה. ובדיקותה במים פושרים מעת לעת אי הדרא בריאה כשרה ואם לאו טריפה. וקולהםריאה ככוחל כשרה, כדיותא טריפה מאי טעמא שחור אדום הוא אלא שלקה. ירוקה כשרה. וקולהםריאה שהאדימה מקצתה כשירה. האדימה כלה טריפה. ורׄ נתן הבבלי שהביאו לפניו ילוד שהוא ירוק, אמר להם המתינו עד שיפול דמו בו, יעני אלא יכׄתן חתי ינתשר דמה פי לחמה, פפעלוא דׄלך ועאש אלטפל בעד אטפאל כתׄירה כאנוא ימותון לתלך אלאמראה אתׄר אלכׄתאנה,והביאו לפניו ילוד שהוא אדום ואמר המתינו לו עד שיבלע דמו בו, פאמתתׄל דׄלך ועאש וסמי נתן הבללי עלי אסמה. וקולהםחֵלֶב טהור סותם טמא אינו סותם. ומן דקיק פתואהםמחט שנמצא בעובי בית הכוסות נמצא עליה קורט דם בידוע שהיא קודם שחיטה לא נמצא עליה קורט דם בידוע שהיא לאחר שחיטה. למאי נפקא מינה למקח וממכר, לאנה לא ימכן אן יציר עלי אלאברהקורט דם לאחר שחיטה, אדׄ לא יגרי אלדם פי אלמית, פליס לה אן ירגע עלי אלדׄי אשתרי מנה אלבימה. ואן וגדקורט דםפלה אן ירגע עליה ויקול אנך בעת מני מיתה. ומתׄל דׄלךהגליד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה, לא הגליד המוציא מחבירו עליו הראיה. ומן אלעלאמאת פיעוף טהורמותחין לעוף חוט שלמשיחה אם חולק שתים לכאן ושתים לכאן בידוע שהוא עוף טמא. שלש לכאן ואחת לכאן בידוע שהוא עוף טהור, וקולהםכל עוף הקולט מן האויר ואוכל טמא. השוכן עם הטמאים ונדמה להם טמא כזרזיר אצל העורב. וקולהםסימן הולד בבהמה דקה טינוף, ובגסה שליה, ובאשה שפיר ושליה. ומן גׄריב קולהם ולפטׄהם פי סמום בעץׄ דׄואת אלמכׄאלב קולהםדרוסת חתול ונץ ונמייה בגדיים וטלאים, ודרוסת חולדה בעוף. וקולהםאין דריסה לשועל, ואין דריסה לכלב, אין דריסה אלא בצפורן לא בשן, אין דריסה אלא ביד לא ברגל, אין דריסה אלא מדעת, אין דריסה אלא מחיים. יעני אן אלכׄאלב לם יסם אלחיואן אלא במכׄאלב אלידין וען קצד מן אלחיואן לא באתפאק, ומן תנשב מכׄאלבה פי לחם אלבהימה דון קצד אפתראס. ואגׄרב מן הדׄא קולהםמחייםיעני אנה לו אתפק אן תקטע יד אלמפתרס ומכׄאלבה מגׄרוזה פי לחם אלבהימה לם יכן מנה דריסה, ודׄלך אנה לם ילק סמה אלא ענד אלאנפצאל ענה ואכׄראג מכׄאלבה מן לחם אלבהימה, ולדׄלך קאלמחייםבעד קולהםמדעת. וקולהםנטלה הכבד ונשתייר בה כזית במקום מרה ובמקום שהיא חיה כשרה. וקולהםמֻגְלָא כשר בריאה פסול בכוליא. מים זכים ונקב כשר בכוליא פסול בריאה. וקולהםהגלודה שנשתייר בה כסלע על פני כל השדרה כשרה, ופי אלמשנהמסטור מןהלכות טרפות. ומן עיוב אלבכורותועיוב אלכהניםממא יטול דׄכרה פכיף שרחה. ודׄכר תשריח אלעטׄאם באוגז כלאם ואבין לפטׄ ומעני. ומן מליח נואדרהם קאלואיצאו בני מעיה ולא נקבו כשרה. תׄם קאללא שנו אלא שלא הפך בהם אבל הפך בהם טריפה שנאמר הוא עשך ויכוננך מלמד שברא הקדוש ברוך הוא כונניות באדם כיון שנהפך אחת מהם אינם יכולין לחיות. ומא להם מן תפריק ביןדם נדה, טהרה, וזבה, ובתולין, ואלדם אלכאין ען קרוח ובואסיר וגׄיר דׄלך. וכמיאת אדואר אלנדות, וכדׄלךזיבותאלדׄכור, ואלגׄראיב אלתי להם פי אלצרעתממא יגׄמץׄ ען אדׄהאננא.