לחם שמים על משנה מגילה א:ב
לחם שמים על משנה מגילה · Lechem Shamayim on Mishnah Megillah 1:2
Open in the reader →1חל להיות בע"ש עיירות ומוקפות חומה קורין בו ביום. כתב הרע"ב שאין קריאת מגילה בשבת גזרה שמא יטלנה בידו ויעבירנה דהכל חייבין בקריאת המגלה ואין הכל בקיאין כדאיתא בגמרא. וקשיא לי א"כ למה קורין בס"ת בשבת. וניחא לי במ"ש הטור דהקור' הפרשה צריך לסדר אותה תחלה כו' ואם כן כל הקוראין בקיאין. עכ"ל בתי"ט:
2ומלבד שתירוצו זה דחוק ואינו מתקבל כלל. וכ"ש למנהגינו שמקרין את מי שיודע כמי שאינו יודע שהוא שקר במ"כ (והלואי שיהו מיעוטא דמיעוטא מהחזנים וש"ץ בקיאין בדורינו זה. ואולי יאמר הרב בזה שתקנתם קלקלתם. שאחר שאין חוששין לדקדק בקריאתם. שוב אין לגזור שמא יעבירו ברשות הרבים. א"כ לא העלה תשובה לטענתו. וחזרה הקושיא למקומה למה חששו במגילה יותר. אלא שגם זה הבל. שלעולם תקנת חז"ל עומדת וקיימת. אף אם בטל הטעם שמחמתו גזרו ותקנו. אין בידינו לבטלו. והגע בעצמך הרי שאין לנו ר"ה גמור. ואעפ"כ אסור):
3נ"ל שאינו עולה יפה. דאדרבה כיון דבמגילה אין הכל בקיאין ולא רגילין בה כלל. כמו בס"ת שיותר הכל בקיאין בה קצת מיהא. א"כ פשיטא שצריך לסדר אותה תחלה. כדי שיהא בקי לקרותה כהוגן:
4ואין לומר דמגילה שאני שאין מדקדקין בטעיותיה כדאיתא בירושלמי. א"כ כ"ש תמה על עצמך מהו הבקיאות שגזרו בעבורו. אלא ודאי אף שיצא בדיעבד. מכל מקום לכתחלה צריך לקרותה כתיקונה ובטעמיה כמו בס"ת. (ואפשר גם בס"ת אינה מעכבת קריאת טעות כגון חילוף יהודים ביהודיים וק"ל. אע"פ שכמדומני כבר כתבתי פנים להפך) וא"כ הדבר פשוט דבעיא סידור:
5אבל אני אומר ליישב באופן אחר דבקריאת התורה ליכא למיגזר. כיון שאינה אלא בעשרה ולציבור זריזין מסורה. אבל קריאת מגילה בזמנה. דאפילו ביחיד שפיר דמי. ולכל מסורה. שייך למיגזר:
6ועוד מפני נשים שחייבות בה ג"כ. והן קלות הדעת. ודוק דהיינו דאמרינן הכל חייבין בקריאתה. שהוא ודאי יתור לשון לכאורה. ולפירושינו מדוקדק מאד ונכון. והטעם אמת בלי פקפוק:
7ויש להרוויח וללמוד מתירוצי זה דבר חדש. הילכתא למשיחא בזמן שישראל שרויין על אדמתן. דכשחל י"ג לבני כפרים בשבת. כיון שאין קורין אותה אלא בעשרה. יכולין לקרותה בשבת. כיון שאינה מסורה ליחיד לכל איש בביתו. הדר הויא לה כקריאת התורה. וכערבה דלשלוחי ב"ד מסורה [סוכה ד' מ"ג ע"ב]. ומתני' תקנתא דכפרים אשמעינן אבל אם אירע שלא קראוה ביום כניסה שלהם שמא הותרה להם ודוק היטב:
8ומ"ש הרע"ב מ"מ אין קורין ויבא עמלק אלא בשבת וסעודת פורים כו' ולכ"ע אין עושין אותה בשבת עכ"ל. עיין בספר עיבור שנים הנקרא תיקון יששכר:
9משנה לחם ומוקפין בו ביום בגמרא אמרו הטעם. מה כל שנה אין מוקפין קודמין לעיירות כו'. וכתב תי"ט ולא ידעתי מי הכריע להר"ן לתת טעם אחר. שבו קריאה לרוב העולם ע"כ. ולענ"ד פשוט שהוצרך לכך. דאי לאו האי טעמא. דילמא נימא מה כל שנה זמנו של זה לא זמנו של זה. וידחו א"כ גם עיירות. או יקדימו מוקפין. ומה ראית. אלא על כרחך. משום דהכי מסתברא. מוטב ידחו מוקפין לבדם. וכיון דאידחו. אוקמינהו איום קריאה לרוב העולם.