לחם שמים על משנה פאה ז:ז

1כרם שכולו עוללות רע"א לעניים פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד [הלכה כ"א] מהל' מ"ע כר"ע. ותמהתי מאד ששם בהלכה כ"ב הסמוכה לדין זה פסק עוד שאין עניים זוכין ליקח פרט ועוללות עד שיבצור בע"ה ג' אשכולות. ואיני יודע לכוין זה עם הדין הנז' שהם ב' דברים הסותרים זא"ז שאם אתה אומר שצריך עכ"פ שיבצור בע"ה ג' אשכולות ואם לאו אין לעניים זכות בעוללות. מה יעשו א"כ בכרם שכולו עוללות שאין בו לבעה"ב כלום לבצור. ואם כרם שכולו עוללות לעניים. הרי שאין משגיחין בבע"ה אם בוצר אם לאו:

2והא דאיתא הכי בירושלמי כמה בציר ג' אשכולות אדר"א איתמר דקתמר אם אין בציר מנין עוללות. על הא קאי בירו' כמה הוא בציר דר"א. אבל לר"ע אפילו אין בציר יש עוללות. ולא אצטריך אליביה למבעי כמה הוא בציר:

3ודקאמר ר"ע שאין לעניים בעוללות קודם הבציר. פשטא דמילתא שאין לעניים ליקח העוללות קודם שיגיע זמן הבציר. יהיה מאיזה טעם שיהיה. כמו שצריך שתאמר בעוללות שבכרם שאינן לעניים קודם הבציר. אם מפני טובת הנאה של מצוה לבעלים. דניחא להו למיעבד מצוה להפרישם ולא שיקחום עניים שלא מדעת בע"ה. או כדי שלא יבואו העניים לידי חשד לבוא קודם הבציר. בשעה שאין בע"ה מתראה בכרמו. או שמא לפי שעדיין לא נסתלקה רשות בע"ה לגמרי מן העוללות קודם הבציר לענין שיוכל להקדישן. דהיינו עד שלא נודעו העוללות דתנן וכדנימא לקמן בס"ד:

4וכ"ש בכרם שכולו עוללות דאיכא תו טעמא אחרינא דאע"ג דשייך נמי בכל עוללות. בדידיה שייך טפי דהיינו טעמא דאין לעניים בעוללות קודם לבציר. שמא בתוך כך יגדלו יותר ויהא להן כתף או נטף דבחד מניהו סגי למיהוי לבעה"ב. או בספק דכתף ונטף. שהרי אפשר שיצאו מידי ספק כשיגיע זמן הבציר. דבודאי בכרם שכולו עוללות שהזיקו מרובה טפי אית למיחש. ולכן מן המשנה איני רואה הכרח לדברי הרמב"ם בזה:

5אולי משמע לו ז"ל להסכים הירו' הנז' עם דברי ר"ע ג"כ דאין לעניים קודם לבצירה של בע"ה ס"ל. ובכרם שכולו עוללות אע"ג דלית ליה לבע"ה כלום. מ"מ לא יקחוהו עניים עד שיתחיל לבצור כרמים שלו האחרים אם יש לו. אי נמי אע"ג דבכרם שכולו עוללות ודאי אזיל ליה בתר בציר דעלמא. דמשיתחיל העם לבצור זוכין בהן עניים. משא"כ כשיש לבע"ה לבצור בשלו. אין לעניים ליטול העוללות כי אם אחר שיבצור הוא ג' אשכולות. ואין משגיחין בזמן הבציר אע"פ שכבר הגיע. מטעמא דאמרן דכולהו איתנהו בודאי:

6אלא שאיני יודע טעם לשיעור בצירת ג' אשכולות אליבא דר"ע. שאין הדבר תלוי אלא שיתחיל הבע"ה לבצור. ואפילו אליבא דר"א אין נראה בעיני דבעי הך שיעורא למעט זכות העניים קודם שיבצור בע"ה ג"א דווקא. שלא נאמר זה אלא לשער הבציר. כמה יהא בו בכרם שלא יהא נקרא כולו עוללות. ולא איכפת ליה לר"א אפילו אם ילקטו העניים העוללות קודם שיבצור בע"ה אם לא מטעמי דפרשינא. והוי סגי משיתגלה בע"ה בכרם ומכין עצמו לבצרו:

7אך י"ל מאחר שיש קפידא שיעשה בע"ה התחלה ויעמוד שם. לא פסיקא מילתא כל כמה דלא בציר בפועל. ובג' אשכולות חשיבא התחלה ושוב אינו עשוי לפסוק עד שיגמור: