לחם שמים על משנה סוכה ב:א

1אר"י נוהגין היינו שהיינו ישנים תחת המטה בסוכה. פירש הרע"ב דקסבר לא אתי אוהל עראי ומבטל אוהל קבע. וכתב בתי"ט וצ"ע דלא פליג ר"י בקינוף. ובגמ' איתא דר"י ס"ל בכילת חתנים דמותר לישן בה אע"פ שיש לה גג וגבוהה עשרה מהך טעמא דלא אתי כו' ואע"ג דאיכא התם דקינוף מיקרי קביעי גבי כילה. מיהא גבי סוכה ודאי דלא מיקרי קביע דלא עדיף ממטה דמטלטלת וכן קינופי' עכ"ל:

2ולא ידענא מנ"ל הא דהא פשטא דמילתא דקינופין הם אוהלים גמורים כדברי המתרגם. שהביא התי"ט לעיל שתרגם ויטו לאבשלו' האוהל קינופין. והיינו נמי טעמא דקינופין חשיבי קביעי. אפי' גבי כילה. ונקליטין אע"ג דגביהי עשרה לא מיקרו אוהל. דלא בעשרה לחוד תליא מילתא. כיון דלא קביעי. ומשו"ה לא פליג ר"י בקינוף. דס"ל אוהל קבע הוא. ומודה דאתי אוהל קבע ומבטל אוהל קבע:

3ולדידי פשיטא דעדיפי ממטה. דמטה לתוכה עשויה. ולא לישן תחתיה. ולא חשובה אוהל כלל. וגם אין קביעותה חשוב. שבקל עוקרין ומסיעין אותה ממקום למקום. משא"כ בקינוף אע"ג דמיטלטל אינו נוח כל כך להסיעו ומה שקובעין אותו לפעמים במקום אחר. אין בכך כלום ואינו מבטל קביעותו. שסוכה ג"כ יכול לעשותה מיטלטלת. אפי' לדברי ר"י דבעי קבע ודוק:

4וממתני' דלקמן דפסיל ר"י באינה יכולה לעמוד בפ"ע. ופרשינן בגמרא לחד לישנא משום שאינה קבע. ופירש"י לפי שמיטלטלת ע"י המטה. לא תשמע מנה דביכולה להטלטל פסולה. דלא חשיב תו קבע לר"י. דעל כרחך הכי פירושו לפי שהכרעים של מטה אינן בטלים לה. שעשויין לינטל משם למלאכתן. וכיון דאינה יכולה לעמוד בלא הם. משו"ה מיפסלא בענין זה לר"י. אבל אם יכולה לעמוד בקבע. אע"פ שראוייה ליטלטל. ודאי דלא קפיד ר"י. דהא ממשכן גמר. ומשכן עשוי ליטלטל:

5ועוד הא שמעינן ליה לר"י בפ"ג דעירובין [דף ל' ע"ב] דאית ליה אוהל זרוק שמיה אוהל. הא ע"כ לא בעי ר"י אלא אוהל שיכול לעמוד בקביעות ימים רבים. ואע"פ שעשוי באופן שיכול ליטלטל אין בכך כלום וסתם אוהל מיטלטל הוא:

6ועיין בתו' (דמכילתין דף כ"א:) ד"ה שאין לה קבע. שכתבו כסברא זו בעושה סוכתו בספינה דחשיב קבע. אע"ג דמיטלטלת. כיון דאורחה בהכי. וכ"ש לאוהל קבוע ועומד. אלא שראוי לטלטלו כשרוצים. ודכתבו התו' דפליגי נמי בעושה בראש העגלה. היינו משום דלא קביעא כלל:

7וכן הא דכתבו עוד דבסמכה בשידה תיבה ומגדל. נמי לר"י פסולה אליבא דכ"ע. צ"ל מהך טעמא דאמרן הוא. דכיון דאינן מיוחדין לכך לא הוי קביעות. דומיא דפרישית בכרעי המטה. ולא מפני הטלטול לבד. שאם היא עשויה בחוזק שיכולה לעמוד בקביעות. אע"פ שראוייה ליטלטל כמו משכן. קבע אשיב ליה. וזיל בתר טעמא דר"י בקבע משום דבעי סוכה הראויה לשבעה והאיכא. על כן טלטול זה אינו מעלה ולא מוריד. אלא כשהוא באופן שמבטל ודאי הקביעות. כענין שאמרנו וזה ברור מאד:

8ועוד מלבד זה קינוף אוהל גמור הוא וחשוב קבוע כמו בית. ואינו עשוי ליטלטל כל כך כדמוכח מהתרגום. ומלשון הגמרא ובית נמי לא גרע מקינופות. שמע מנה דמיהת בית לא עדיף מנייהו לענין קביעות זה:

9ותו משמע לי מלישנא דמתני' דלעיל כדפרישית ודייקית מדתני פסולה בקינוף. דלאו משום אשוויי אוהלא לחוד אית ביה. אלא דמיפסלא נמי סוכה משום דהוי כשני סככים. וזה הקינוף חשוב בית בפני עצמו. ואע"ג דחוץ לקינוף ודאי דהסוכה כשרה. משום דיושב תחת סכך א'. אבל תחת הקינוף דיש ב' סככים גמורים. אשמעינן דמשו"ה מיפסלא נמי:

10ונפקא מנה אם פרס ע"ג קינוף דבר שאינו מקבל טומאה. כגון מחצלת העשויה לסיכוך. דמשום אשוויי אוהלא הוי שפיר דמי. דמאי נ"מ אוהל תחתון נמי כשר. קמ"ל דפסולה משום סוכה שתחת סוכה. ודוק כי קצרתי ונכון לע"ד: