לשכת הסופר, חקירות ב

1אם נפלה טפה דיו על הקלף ועשה ממנה אות. וכן אם כתב מקצת אות שלא לשמה וגמרה לשמה. וכן בשמות הקדושים אם כתב מקצת אות שלא לשם קדושת השם וגמרו לשם קדושת השם. מהו:

2בימי המהרלב"ח זצ"ל היתה מלחמה כבדה מלחמת ה' בענין מ"ם פתוחה שנסתמה. המהריב"ח הסכים לדעת בנו המהרלב"ח שאין צריכין לגרוד רק את החרטום כלו (וכמ"ש בש"ע. וי"א דאפי' את החרטום אין צריכין לגרוד כלו רק עד שתאבד צורת מ"ם) אבל הר"א צרפתי פסק שצריכין לגרוד כל המ"ם כולה. ויסוד המחלוקה בהבנת תשו' הרא"ש כלל ג' סי' ט"ז. ע' בתשו' מהרלב"ח סי' א' מערכה מול מערכה. ובתשו' הרד"ך בית א' האריך מאוד לחזק דעת הרא"צ וסיעתי' ועשה לו ליסוד מוסד שכל האות צריכין לעשותה ע"י כתיבה ואם חסר ממנה אפי' רק קוץ א' ועשהו ע"י חקיקת תוך פסול. וכן נמי במה שהצריכה תורה לכתבם לשמה וכן באותיות השם ושצריך לכתבם לשם קדושת השם כל האות בעינין ולא מקצתה ע"ש שהביא הוכחה לדבריו מגיטין פ"ב. ובספר גט פשוט סי' קכ"ה ס"ק ל"ט האריך קצת לפלפל בדברי הרבנים הנזכרים. וראשית דבריו כ' וז"ל. ראשון לציון כתב מהרד"ך ז"ל וכו' ואומר מילתא דפשיטא לדידי' דחק תוכות פוסלין הן בכל האות הן במקצתה וכו' יראה לפע"ד כי מהרי"ן חביב ובנו וסיעתם ז"ל חולקים עליו על הקדמה זו כי לדעת הרבני' הנזכרים לדעת הרא"ש הכל הולך אחר החיתום ר"ל שאם נפלה טיפת דיו שלא היה בה צורת אות שהוא רוצה לעשות כגון טיפת דיו שנראית כמו ראש יו"ד או וא"ו והשלימה והאריכה ע"י קולמס שפיר קרינין בי' וכתב דהכל הולך אחר החיתום וכן דקדק מרן הב"י סי' זה מדברי הכלבו וכן יראה מתשו' הריב"ש סי' ז' ודלא כמהר"ם אלשקאר סי' ה' וכמש"ל ס"ק ל"ד ול"ו יע"ש וכו' עכ"ל. ובס"ק ל"ו כתב וז"ל ולענין הלכה יראה לי כיון דהכלבו והריב"ש ומרן מסכימים דיכול להוסיף על האות לתקנה כגון רי"ש לעשותה ד' וכן מטיפת דיו להוסיף עלי' לעשותה י' או ו' הכי נקטינין וכו' עכ"ל:

3והנה דעת המג"א נראה להדיא דאינה כן. אלא דגם לשיטת המהרי"ן חביב וסיעתי' ג"כ הך מילתא הילכתא היא דאם עשה מטיפה דיו אות אינו כשר. שהרי בס"ק כ"ג הביא הך מילתא בשם המהר"ם אלשקאר ובס"ק כ"ה כתב דיש לנהוג כש"ע. וגם לפע"ד הכי מיסתבר. ומ"ש הג"פ שכן יראה מתשו' הריב"ש סי' ז' נראה ודאי דליתא. כי הריב"ש לא כתב אלא בכגון כפי"ן ביתי"ן דלתי"ן רישי"ן וכדומה שיוכל לתקן בהוספת דיו ובזה י"ל כ"ע מודי. דהא גם מתחלה עכ"פ נעשה ע"י כתיבה ולשמה. והא למה זה דומה. למי שכתב קצת מן האות לשמה והפסיק קודם שגמרו ואח"כ גמרו בכתיבה לשמה. וכן אם כתב יו"ד במקום וא"ו פשיטא שיכול לתקנה לעשותה וא"ו. אבל טפה דיו שנפלה מעצמה או אפי' עשה מקצת אות בכתיבה שלא לשמה שיהא מותר לעשות ממנה אות שלמה זאת לא נשמע כלל מדברי הריב"ש. וממילא גם ממ"ש מרן אין ראי' להתיר זאת. וגם מדברי הת"ה נראה דאין ראי' דאיהו לא קאמר אלא היכא דגורד כל הטפה שנפלה ולא נשאר אלא מקצת האות שנכתב בזה קאמר דכיון שהוא צריך לגמור את האות ע"י כתיבה לא מקרי ח"ת (וגם בהא אנן לא קימ"ל הני אלא דכל שהיא מכתיבה אחת צריכין לגרוד כולה) אבל לצרף טפת דיו שנפלה מעצמה או מה שלא נעשה לשמה לעשות ממנה אות לשמה ולומר בזה דהכל הולך אחר החיתום כמ"ש הג"פ אינו מוכח כלל. ואף כי הראי' שהביא הרד"ך מפ"ב דגיטין יפה דחה הג"פ ולפע"ד יש לדחותה עוד מ"מ נראה הדין נכון מצד הסברא. ולא מצאנו חולק להקל בזה אלא הכלבו. ופשיטא דאין לסמוך להקל על סברת יחיד במקום שמצאנו כמה גדולים דפליגי עלי'. ודעת יתר הגדולים לא ידענו:

4שוב ראיתי כי הט"ז שם באהע"ז ס' קכ"ה ס"ק י' ג"כ תמה על הכלבו לפי הפי' שפירש בו הב"י וכתב דודאי כל גוף האות צ"ל ע"י כתיבה ומה מועיל מעט התוספת שנההוה ע"י הכתב. ולכן פ' בו פירוש אחר ע"ש. וגם בפר"ח שם החזיק בדברי מהר"ם אלשקאר ובדברי מהרד"ך בזה דאפי' אם מקצת האות נעשה ע"י ח"ת או שלא לשמה או שלא לשם קדושת השם פסול וכתב דהכי נקיטינן ע"ש:

5ומצאתי עוד בחידושי הרמב"ן גיטין דף כ' ע"ב שכתב וז"ל. ובירושלמי וכתב ולא מטף ר' יוחנן בר שלום ור' מתניא חד אמר בשלא עירב את הנקורות ואחרינ' אמר אפי' עירב את הנקודות ואלו בס"ת דבר ברור הוא שאפי' עירב את הנקודות אין זה כתב עכ"ל:

6עוד כתב שם בג"פ ס"ק ל"ר וז"ל. ומיהו מספקא לי לדעת מהר"ם אלשקאר (שהיא כדעת הרד"ך) אם נפלה טפת דיו והאריך בה ועשאה וא"ו או נו"ן ויש בחלק שהאריך שיעור האות עשויה חק ירכות מהו. דאפשר דלא פסול חצי אות חק תוכות אלא היכא דבחלק חק ירכות בציר לה שיעורא ואותה טפה שנפלה כבר משלמת לאות אבל היכא דהאריך באות טפי הו"ל אותה טפה שנפלה כמאן דליתא ושרי לכ"ע והכי מסתברא וכו' עכ"ל. ולפע"ד איפכא מסתבר'. דכיון דאותה טפה לא חזיא לאיצטרופי א"כ אין האות מוקף גויל מתחלתו ופסול. ולא עוד אפי' אם אירע לו כן לאחר שנכתב האות בהכשר והפל בקצתו טפה דיו שלא מדעת נראה לפע"ד דפסול משום חסרון היקף גויל. אלא דגרידה מהני בזה שלא נשתנה צורת האות וגם הי' מוקף גויל בשעת כתיבתו: