עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלשכת הסופר

לשכת הסופר כז

לשכת הסופר · Lishkat HaSofer 27

Open in the reader →

1כדי לגול אותה וכו'. ונוהגין שמניחין ריוח כזה שאם היו גוללין אותה בהידוק היטב הי' בו כדי לגול אותה. אבל כשקובעין אותה אין גוללין אותה בהידוק אלא בריוח כדי שהגליון הזה לא יכסה את השם:

2רק לדעת הרמב"ם. ע"ל סי' כ' סק"ה. ובמזוזה כיון דלכ"ע אם עשאה פתוחה כשרה. נ"ל דאין צריכין לדקדק שיהיו דוקא פחות מט' יודי"ן בכל צד. אלא גם כשיהיו פחות מכשיעור ג"פ אשר נמי שפיר דמי:

3ויקבענה בלא ברכה. כ"כ הט"ז והש"ך. והנה בב"י לא מצא חבר להרמב"ם ז"ל בהך מילתא דמזוזה א"צ עיבוד לשמה. וכתב כי מדברי הנ"י נראה שגם הרי"ף סובר דמזוזה בעי' עיבוד לשמה. והיינו כי על מ"ש הרי"ף בהל' מזוזה תני' הלמ"מ תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטות וכו' ומפרשי רבנן הכי מילי במעובד וכו' עכ"ל. כתב שם בנ"י דהיינו מעובדין לשמן. ותמיהני שלא הביאו מ"ש הרמב"ן במלחמת פ"ק דסוכה. דדעת הרי"ף היא דדוקא ס"ת בעי עיבוד לשמה ולא תו"מ. ובאמת שכן מורה לשון הרי"ף דאי כדעת הנ"י פשיטא דהרי"ף לא היה מקמץ תיבת "לשמן". וע"ש במלחמת שהקשה ממתני' דאין בין ספרים לתו"מ וכו' ותירץ יפה: וכן היא דעת רש"י במנחות דף מ"ב ע"ב שכתב ספרים ומזוזות יש להן בדיקה וניקחין מכל אדם דליכא בהן עיבוד לשמן. וכתבו שם בתוס' דבשאר ספרים איירי לא בס"ת. וכתבו עוד דגם הרמב"ם למד למילתי' מהתם: וצ"ל דס"ל דלענין כתיבה ומכ"ש האזכרות דלכ"ע בעי' לשמה ליכא למיחוש. משום דכ"ע ידעי דבעי' לשמה:

4כ"ב שיטין. והתחלתן. שמע. ה'. הדברים. לבניך. ובשכבך. בין. והיה. מצוה. בכל. יורה. עשב. פן. והשתחויתם. השמים. ואבדתם. ושמתם. אתם. אתם. בדרך. ובשעריך. אשר. על הארץ:

5אסור להוסיף בה מאומה. לשון הרמב"ם אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות וכו' שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שיעשו מצוה גדולה שהיא ייחוד השם של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאלו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם עכ"ל. ובכ"מ הביא מה שהקשה הרמ"ך דבמס' עכו"ם משמע מהא דאמר אונקלוס לגונדא דרומאי כי הקב"ה עושה המזוזה לשמור ישראל מבחוץ. והוא ז"ל הקשה עוד מהא דאיתא במנחות דף ל"ג ע"ב אמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר מ"ט וכו' רב חנינא מסורא אומר כי היכי דתינטרי' (פירש"י דתינטרי' לכל הבית מן המזיקין) ותירץ וז"ל דאין ה"נ שהמזוזה שומרת את הבית כשהיא כתובה כתקנה לא המלאכים הכתובים בה מבפנים וגם אין הכוונה בעשייתה לשמור את הבית אלא צריך שיכוין לקיים מצות הקב"ה וממילא נמשך שתשמור הבית עכ"ל:

6עושין שם נקב וכו'. ויזהרו מאוד לתת תוך הנקב חתיכת זכוכית שלא יבאו ח"ו ע"י משמוש היד לנשיקה לידי איסור מחיקת השם. כאשר נראה ונגלה בהרבה מזוזות שהשם נמחק מחמת משמוש הידים כשאין שם זכוכית (ובתשו' ר' עקיבא איגר סי' נ"ח ראיתי שכתב דאסור ליגע במזוזה ערום דהא הוה בכלל כתבי הקודש ע" ש ועמ"ש בזה בחקירה י"ט):