לשכת הסופר כח

1שירטוט לכל השורות וכו'. ואם לאו פסולה. כן היא הסכמת כל האחרונים ז"ל כמ"ש בד"מ. והשיגו בזה על הלבוש והמג"א. ובס' בית אהרן כתב דבדיעבד די בשירטט שיטה הראשונה אם בקי לישר הכתב ובמחכ"ת שגה:

2וחק תוכות. כתב הפר"ח אם רובה כתובה בהכשר ומיעוטה בחק תוכות כשרה. דלא גרע מהשמיט בה הסופר אותיות או פסוקים וקראן הקורא על פה דיצא: בברכי יוסף הביא מעשה שהדפיסו מגילות על קלף. והורו הגדולים שהן פסולות משום דמעשה הדפוס הוי חק תוכות. והורו עוד דיגנזו כדי שלא יבא בהן לידי מכשול שיטעו לומר שהן כשרות. והנה האחרונים ז"ל פלפלו בזה אי מעשה הדפוס הוי ח"ת אי לא. אבל ראיתי בס' מלא"ש כלל ו' בינה ס"ק י"ב הביא מ"ש בירושלמי פ"ב דגטין דדריש וכתב פרט למטיף. וכמו דמטיף לא הוי כתיבה כמו כן הדפוס לא הוי כתיבה ע"ש. וגם במגילה בעינין דרך כתיבה מדכתיב ויכתב מרדכי וגו' וכן כתיב ותכתב אסתר וגו' דילפי' מיני' דיני מגילה בריש דף י"ט:

3השמיט בה הסופר וכו'. נראה לפע"ד דמכ"ש ביתיר תיבה או תיבות יש להכשיר בדיעבד:

4בתחלתה קלף וכו'. ובגליון שלמעלה ולמטה לא מצאתי מבואר רק שבס' מלא"ש ראיתי שכתב להניח למעלה ג' אצבעות ולמטה ד' ובין דף לדף ב' כמו בס"ת. ולפע"ד היה נראה מצד הסברא כי די להניח כמו בחומשין ובשאר ספרי קדש למעלה ב' אצבעות ולמטה ג' ובין דף לדף אצבע. כדאיתא במנחות דף ל' ובירושלמי פ"ק דמגילה צריך ליתן ריוח בספר מלמעלן שתי אצבעות ומלמטן שלש רבי אומר בתורה מלמעלן שלש ומלמטן טפח. ומשמע כי רק בתורה שיעור זה. ומסתברא דמגילה דינה כשאר ספר: ובמנין השיטין ראיתי בס' ארחות חיים שכתב וז"ל ובסה"ת כתב שצריך לכתוב מ"ח שורות בה כס"ת וכו' ומיהו נראה שאין להקפיד במגלה במנין השורות כלל וכו' עכ"ל. והכי מיסתבר לפע"ד. דהא אם ירבה בה שורות תהיה ארוכה הרבה יותר מתקיפה והרי בס"ת מדקדקין שיהי' אורכו כהקפו משום נוי. וא"כ גם במגילה יש לראות שלא תהא אורכה הרבה יותר מהקיפה: ובאורך השיטין כתבו שיהיו כדי לכתוב ג"פ למשפחותיכם כמו בס"ת והכי מיסתבר:

5ויש מכשירין. וכ' המג"א דבשעת הדחק יש לסמוך על המכשירין. והפרמ"ג הניח בצ"ע אם לברך עלי'. והנה ראיתי בס' ארחות חיים שהוא מונה איזה פרשיות הן סתומות ואיזה פתוחות. ואלו הן הפתוחות. ויאמר ממוכן. אחר הדברים האלה כשך. איש יהודי. אחר הדברים האלה גדל. ומרדכי ידע. ביום ההוא נתן. והנה אף כי אנחנו נוהגין בכולן סתומות מ"מ נראה דבאלו אם נמצאו מקצתן או כולן פתוחות יכולין לקרות בה בברכות:

6מנהג מדינותינו וכו'. הגאון מהרא"וו זצ"ל בביאורו כתב שזהו שיבוש אלא העיקר הוא שיהיה איש בראש השיטה ואת בסוף השיטה. ובאמת המעיין בהגהמ"יי ובסמ"ג יראה שכן היא הכוונה. ובס' חיי אדם בנשמת אדם במחכ"ת האריך בחנם בדברים דחוקים להוציא הדברים מפשטן. וכן הוא בהגה"ת אשרי סוף פ"ק דמגילה מא"ז. ועיינתי באו"ז והכי איתא שם בסי' שע"ג עשרת בני המן כך כתובים עפ"י מ"ס והכי גרסי' איש בראש שיטה ואת בסוף השיטה. וראיתי עוד לאחד קדוש מדבר הוא הגאון חיד"א זצ"ל בפירושו כסא רחמים למ"ס שם פרק י"ג הלכה י' שכתב וז"ל והפירוש פשוט כשכותבין את המגילה צריך להיות בעשרת בני המן איש בראש השיטה ואת בסוף ותיבת עשרת בסוף הדף עכ"ל. וע' בשו"ת בית אפרים סי' ע' האריך קצת בענין זה ובסוף מביא מ"ש במסורה שכתב וצריך שיהא איש בראש הדף ועשרת בסוף הדף ובסוף העמוד וכו'. והנה הוא ז"ל הבין שכוונת המסורה הזאת למנהגנו. ולפע"ד נראה מדאיכפל וקאמר עשרת בסוף הדף ובסוף העמוד ש"מ דהא דקאמר איש בראש הדף בראש רוחב הדף קאמר דהיינו בראש השיטה ולא בתחלת העמוד. לכן נראה לפע"ד אף כי אין בידינו לשנות את המנהג. מ"מ אם אירע שנכתבה מגילה ואין איש בראש העמוד אף כי יש גם מגיל' אחרת אלא שיש בה איזה ריעותא מה שאינה בזו קורין בזו. והוא שיהיה עכ"פ עשרת בסוף העמוד כדאיתא במס' סופרים. אבל אם אין עשרת בסוף העמוד אין לקרות בה אלא בשעת הדחק שאין מגילה אחרת כשרה ואז קורין בה בברכות:

7ויש מכשירין. בברכי יוסף כתב דיש להסתפק אשה שכתבה מגילה אי כשרה. וכתב להוכיח מדכתב הרמב"ם דאין העור שלה צריך עיבוד לשמה מוכח דלאו לכל מידי מדמינין לה לס"ת וא"כ כשרה בשכתבה אשה דהא התוס' כתבו בגיטין דף מ"ה ע"ב ד"ה כל דלאו לכל מידי דרשי' וקשרתם וכתבתם כל שישנו וכו' אלא לס"ת תו"מ. והפרמ"ג בסי' תרצ"א משבצות סק"ב כתב דמגילה כיון דאשה ועבד מחוייבין עכ"פ בשמיעה יכולין לכתוב אבל קטן אף שהגיע לחינוך לא דמי לגדול ופסול לכתוב. ובס' מלא"ש כתב עליו שזהו תמוה ומזוזה תוכיח. ולפע"ד י"ל כוונת הפרמ"ג דבשלמא גבי מזוזה דכתיב בה וכתבתם סמוך לוקשרתם שפיר מידרש שכל שאינו בקשירה אינו בכתיבת מזוזה. אבל למגילה לא שמענו. אלא שהתוס' כתבו שם בשם הר"ת דה"ה דאין אשה אוגדת לולב ועושה ציצת כיון דלא מיפקדה ולזה שפיר כ' הפרמ"ג דבמגילה דמיפקדה שפיר דמי. ולפע"ד בפשיטות יש להוכיח כן מן הרמב"ם מדכתב שכתבה עכו"ם או אפיקורס פסולה (וכ"כ הטור והש"ע) ולא כתב גם שאר הפסולים שכתב גבי ס"ת תו"מ ש"מ דאינהו כשרים. וקצת סמך י"ל לפע"ד דהא מן ותכתב אסתר וגו' ילפי' (במגילה ריש דף י"ט) דבעי' ספר ודיו. וכמו כן נלמוד דגם אשה כשרה לכתוב. עוד כתב בבר"י ראי' להכשיר ממ"ש הפר"ח דאם כתב המגילה בשמאל יש להכשיר בדיעבד. וה"ה למגילה זו שכתבה אשה דכשרה. ובשערי תשובה כתב וז"ל ונראה דגם הפר"ח אפשר דלא מכשיר (בכתבה בשמאל) אלא בדיעבד שכבר קרא בה אבל לא לקרות לכתחלה ונראה דאם יש למצוא אחרת בקל יקרא שנית בלא ברכה וה"ה בכתיבת אשה או קטן עכ"ל. (ובס' בית אהרן ראיתי שכתב דאם כתבה בשמאל כשרה ומברכין עלי' בצבור ואפי' יש לו אחרת אין צריך להדר אחר אחרת. ובמחכ"ת הפריז על המדה יותר מדאי) ולענין לקרות בה לכתחלה הנה בשיש מגילה אחרת פשיטא דלא נחתינין לספיקא. אבל בשאין מגילה אחרת נראה לפע"ד דבכתיבה בשמאל יש לקרות בה בלא הברכות דהא כתיבה בשמאל גם בס"ת תו"מ לא ידעינין פסול אלא מצד הסברא שאין דרך כתיבה בכך (ע"ל סי' ג' סק"ו) (ומה"ט נראה לפע"ד ג"כ לפסול את הדפוס משום דאין דרך כתיבה בכך) והרי גם במגילה לשון כתיבה כתיב. אבל בכתבה אשה או קטן כיון דמוכח מהרמב"ם דכשרה כמש"ל נראה דיכולין לקרות בה בברכות: ויצאו דברינו בברכה.