מחזור ויטרי, הלכות דרכן של תלמידי חכמים ל
מחזור ויטרי · Machzor Vitry, 'The Path of Torah Sages' 530
Open in the reader →1תקל. דרכן של תלמידי חכמים. עניו, ושפל רוח, וזריז, וממולח, עלוב. ואהוב לכל, ושפל רוח לאנשי ביתו, ירא חטא, ודורש את האדם לפי מעשיו, ואומר כל מה שיש לי בעולם הזה אין לי חפץ בו לפי שאין העולם הזה שלי. יושב ומתעטף בכסותו לפני תלמידי חכמים, ואין איש רואה בו דבר כיעור, שואל כעניין ומשיב כהלכה: הוי כנוד בקוע שאינו נפתח להכניס את הרוח. וכערוגה עמוקה שמחזקת מימיה. וכקנקן זפותה שמשמרת את יינה. וכספוג שסופג הכל. ולא תהא כפתח גדול שמכניס את הרוח. ולא בפתח קטן שמנבל את היקרים. אלא הוי כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה, וכיתד נמוכה שהכל תולין בה: אם לקית בממונך זכור את איוב שנלקה בממונו ובגופו ואם לקיתה בגופך זכור.... אל תכשל בעיניך. שאין מכשול אלא בעינים ואל תבוש מפיך שמא תאכל הרבה יותר מדאי. ואל תימשך מן המצות. ואל תידרש למצות שמא תימשך לגהינם: אם אמרו אחרים עליך דבר רע גדול יהיה בעיניך כקטן. ואם אמרת לאחרים דבר רע קטן יהיה בעיניך בגדול ער שתלך ותפייסנו: ואל יהי פירקך רע שאין בכך שבחה של תורה. אלא יהי פירקך נאה. שכך שבחן של תלמידי חכמים. אהוב את התורה וכבדה. העבר רצונך מפני רצון חבירך. שכך עשתה רחל ללאה, ודוד לשאול. העבר רצונך ורצון חבירך משני רצון שמים. שכן מצינו ביעקב שלא נשק לו ליוסף: אהוב את השמא ושנא את הבי מה. ר' חידקא אומרה בלשון אחר, אהוב את השמא ושנא המה בכך. רחק מן הכיעור ומן הדומה לו. שמא יחשדוך אחרים בעבירה. אל תלשין על חבירך. שכל המלשין אין לו רפואה: אל תאכל לחם עם כהן עם הארץ. שמא יאכילך קדשי שמים. התרחק מן התרעומת שמא תתרעם על אחרים ותוסיף לחטוא: שבעה אבות כרותי [ברית] כל זמן שאדם חוטא מורא הבריות עליו. וכל זמן שאין אדם חוטא מוראו על הבריות. וכל המזלזל בדבר אחד מדברי תורה חייב כרת. שנאמר כי דבר ה' בזה וגו': כל מי שיש לו בושת פנים לא במהרה הוא חוטא. שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו: כל תלמיד חכם שמזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה. מגונה ממנו האוכל מלפני אורח. ואורח מכניס אורח מגונה ממנו. ואורח מטריח אורח מגונה משלשתן. ר' מאיר אומר אף הנוטל מלפניו ונותן לבן בעל הבית הרי זה מגונה. מעשה היה והרג בעל הבית את בנו. וכל המשפיל עצמו מכוין את שמועתו: וכל העובר על דברי חכמים חייב כרת. וכל הפוסל פסול: א"ר עקיבא כך היה תחילת תשמישי לפני חכמים. פעם אחת הייתי מהלך בדרך. ומצאתי מת מצוה ונטפלתי בו בארבעת מלין עד שהבאתיו לבית הקברות וקברתיו. ובשבאתי והרציתי דברים לפני ר' אליעזר ור' יהושע. אמרו לי על כל פסיעה ופסיעה שפסעת מעלים עליך שהייתה שופך דם נקי. אמרתי להם רבותיי למה כל כך אם בשעה שנתכוונתי לזכות בך. בשעה שלא נתכוונתי על אחת כמה וכמה. מאותה שעה לא זזתי מלשמש תלמידי חכמים. הוא היה אומר דילא שימש תלמידי חכמים קטלא חייב: הנכנס לבית המרחץ בתחילה מעביר את המסוה, ואחר כך מעביר את המנעלים. ואחר בך המכנסיים, ואחר כך החלוק: והנכנס לבית המרחץ נותן כבוד ליוצא. והיוצא מן הכסא נותן כבוד לנכנס: ר' אליעזר הקפר אומר הרחק מן התרעומת שמא תתרעם על אחרים ותוסף לחטוא: אהוב את המוכיחים אותך כדי שתוסיף על חכמתך. ושנא את המכבדך. כדי שלא תתמעט מחכמתך. אהוב את הענוה. כדי שתמלא את ימיך. אהוב גמילות חסדים כדי שתנצל ממלאך המות. אהוב את העניים כדי שלא יבאו בניך למידה זו. אהוב את המדרש כדי שיבואו בניך לתלמוד תורה. אהוב את בית הכנסת כדי שתטול שכרה בכל יום. והוי זהיר בקריית שמע, בדי שתינצל מדינה של גהינם. יהי ביתך לרווחה כדי שלא יחסרו מזונותיך. והוי זהיר בדלתי ביתך שלא יהו סגורות בשעה שאתה מיסב לאכול ולשתות מפני שדלתי ביתך מביאין אותך לידי עניות. והוי שמח בייסורין הבאים עליך מפני שהן מצילין אותך מחולייה של מיטה. והו' זהיר בכבוד אשתך כדי שלא תהא עקרה. והוי שמח על שלחנך בשעה שהאורחין באים ונהנין על שלחנך, כדי שתאריך ימים בעולם הזה ולעולם הבא. הוי שמח בממון שאתה נותן מתוך ביתך כדי שיכפה ממך מלאך המות, שנאמר מתן בסתר יכפה אף: אם שמרת את פיך מלשון הרע תהיה כל ימיך בשלום. אם העזת את פניך בפני מי שגדול ממך סופך שתבא לידי בהרת: אם פזרת רגליך על העני ועל המצות נתקיים עליך ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך. ואם מנעת עצמך מן המצוה מלאך המות קידמך. ואם הנחתה דבר מצוה ועסקת בדבר עבירה לסוף שתמות אשתך במגפה, שנאמר בן אדם הנני לוקח ממך וגו'. אם ראית תלמיד חכם שמת לך וקרע עליו קודם שיפטר ממך. ואם ראית עני שמת לך וחזור עליו עד שתוליכנו לקבר. שבחזרתך שואלין בשלומך בשלום פנחס בן אלעזר: אם ראית עני חבירך שנתדלדל ומטה ידו עמך אל תחזירנו ריקם, שנאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע. אם הלוית מאומה לעני בשעת דוחקו נתקיים עליך מקרא זה. אז תקרא וי"י יענה תשוע ויאמר הנני. ואם השפלת עצמך הק' מגביהך. ואם הגבהת עצמך הק' משפילך. ואם גידלוך חביריך בין בישיבה בין בהסיבה עשה עמהן שלום כדי שיבא שלום וינוח על משכבך. וכן היה ר' אלעזר הקפד אומר אהבו את השלום ושנאו את המחלוקת. גדול השלום שאפילו ישראל עובדי ע"ז ושלום ביניהן אמר הק' איני יכול ליגע בהם, שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל בדבר המחלוקת מהו אומר חלק לבם עתה יאשמו. הא גדול השלום, ואהבו, ושנא את המחלוקת. כיצד עיר שיש בה מחלוקת סופה ליחרב. ואמרו חכמים מחלוקת בעיר סופה ליחרב. ואמרו חכמים מחלוקת בעיר סופה לבא לידי שפיכות דמים. בית הכנסת שיש בו מחלוקת סופו ליחרב. בית שיש בו מחלוקת סופו ליחרב. ואמרו חכמים מחלוקת בבית זימה. שני בתי דינין והן בעיר אחת וביניהן מחלוקת סופם למות. ואמרו חכמים מחלוקת בב"ד חורבן בעולם. אבא יוסי בן חנן משום שמואל הקטן אומר העולם תזה דומה לגלגל עיני של אדם. לבן שבו זה אוקיינוס, שהוא מקיף כל העולם. שחור שבו זה יישוב, קמט שבו זו ירושלים. פרצוף שבקמט זה בית המקדש שיבנה במהרה בימינו ובימי כל ישראל:
2הדרן עלך דרכן של תלמידי חכמים: