מלאכת שלמה על משנה בבא קמא ח:ז
מלאכת שלמה על משנה בבא קמא · Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Kamma 8:7
Open in the reader →1אינו נמחל לו גמ' ת"ר כל אלו שאמרו סלע מנה מאתים ד' מאות דמי בושתיהן אבל צער שדואג על בושתו אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנא' וכו':
2שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים נראה דהכי מייתי ראיה דכיון דאשכחן דאברהם אפי' על צער בושת גדול כההוא עניינא לא די שמחל אלא שג"כ התפלל עליו ואפי' שהיה בן נח נקוט מיהא דלישראל שהוא אחיך לפחות מחיל לו ולא תהיה אכזרי עליו:
3ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר וכו' כך צ"ל וכך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל. בפי' רעז"ל ע"מ לפטור חייב אם שאלו חובל לנחבל ע"מ לפטור. אמר המלקט נראה דבהכי מצינן למידק דאתי שפיר הא דקתני מתני' סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי והדר תני ע"מ לפטור חייב ולא קתני שבר את רגלי ע"מ לפטור חייב לרמוז לנו שהמזיק הוא שאומר לו ע"מ לפטור והלה אומר הן ומש"ה חייב דדרך תמיהא קאמר ליה בודאי ולעולם בין ברישא גבי סמא את עיני וכו' בין בסיפא גבי קרע את כסותי שבר את כדי אי א"ל הן בניחותא חייב ואם בתמיהא פטור וכן בשניהם אם א"ל לאו בתמיה פטור ואם בניחותא חייב. וא"ת א"כ אין החלוק בין קטוע אברים או ממונא אלא אם הוא בניחותא או בתמיה ואמאי נקט במתני' חיובא גבי קטוע אברים ופטורא גבי ממונא וי"ל דאורחא דמילתא נקט דמחיל איניש ממוניה טפי מגופיה כך פי' רש"י ז"ל. ותוס' ז"ל כתבו דנזקי גופו אפי' א"ל הן שדומה כאמר בניחותא מסתמא בתמיה קאמר. ובנזקי ממונו אם א"ל לאו ודומה כאומר בניחותא מסתמא בתמיה קאמר כיון שמתחלה א"ל קרע את כסותי ושבר את כדי ע"כ. ועוד כתוב בנ"י בשם הרא"ה ז"ל דמש"ה נקט חיובא בגופיה משום דלאו בהן שאמרו במתמיה איירי אלא בהן שאמרו בלאו במתמיה איירי ואפ"ה חייב כיון דמסתמא אין אדם מוחל על ראשי אברים ומצינו הן שהוא כלאו חוששין דילמא הן כמתמיה הוא וחייב אבל קרע את כסותי ואפי' הכני ופצעני דלא חמירי כראשי אברים לא אמרי' הכי כיון דלא בריר לו שאמר בתמיה ממש ולפיכך פטור ע"כ. וכתב רש"י ז"ל דברייתא דמייתי בגמ' דקתני הכני ופצעני ע"מ לפטור פטור בדאמר נחבל כולה מילתא הכני פצעני ע"מ לפטור דהא ודאי דוקא קאמר ליה:
4סמא את עיני וכו' אפי' שא"ל ע"מ לפטור חייב בכל החמשה דברים. ובתוספתא ספ"ט האומר סמא את עיני שמזיקתני קטע את ידי שמזיקתני פטור:
5קרע את כסותי ובגמ' רמי עלה והא תניא כסף או כלים לשמור לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע דמשמע דפטור אפי' לא א"ל ע"מ לפטור ותירץ רבה דמתני' מיירי בדאתא לידיה מעיקרא בתורת שמירה והדר א"ל קרע ומש"ה חייב אי לא א"ל ע"מ לפטור אבל ברייתא בשהפקידו אצלו ע"מ לשבר או ע"מ לקרוע דלא קרינן ביה כלל לשמור הלכך פטור ואפי' פשע ואפי' אבדו בידים. ופשוט הוא שהאומר לחברו קרע כסותי ושבר את כדי שיכול לחזור בו ויתחייב חברו בהזקו אחר שחזר בו וכן הוא בספר הלבוש בח"מ ריש סי' קנ"ז: