מנחת חינוך קה:א

1שיתן כו'. הדינים הם במסכת שקלים ובר"מ ה' שקלי' ואכתוב בקיצור מ"ע מן התורה ליתן כל אחד מישראל בכל שנה מחצית השקל למקדש שיהי' לקנות קרבנות ושאר דברים הנצרכים למקדש כמבוארים במס' הנ"ל ובר"מ ואי"ה נכתוב לקמן ודוקא הגדולים ככל מ"ע שבתורה שקטנים פטורים. והנה הר"מ כתב דקטנים פטורין מבואר כמו בכה"ת כולה דקטן היינו קודם שלא הגיע לי"ג שנה או אפילו בן י"ג שנה ולא הביא ב"ש כמו בכה"ת אבל אם הוא בן י"ג והביא ב"ש דהוא גדול לכה"ת כאן נמי הוי גדול וחייב במצוה זו ככל המצות. אבל הרהמ"ח כתב מבן עשרים שנה ומעלה כו' דעתו דפחות מבן עשרים אף שהוא גדול א"ח במצות עשה זו וזה ג"כ דעת רע"ב פ"א משקלים מ"ג ודעת הר"מ אינו כן כמ"ש וכן הרמב"ן עה"ת פ' תשא כתב דאם הביא ב"ש חייב אפילו פחות מבן כ' וע' תוי"ט שם מ"ד השיג על הרע"ב ובשער המלך פלפל גם כן בזה ונטה הרהמ"ח מדרך הר"מ כאן. והכל חייבים במצוה זו כהנים לויים ישראלים גרים ועבדים משוחררים כמו כל מצות התורה חוץ נשים ועבדים אף דהוי מ"ע שאין הזמן גמרא מכל מקום נלמד מקרא דפטורים ואלו הפטורים אם נתנו מקבלין מהן וע' רע"ב פ"א מ"ה הא דמקבלין מהן בתנאי שימסרם לציבור כי היכי דלא להוי ק"צ משל יחיד וכ"מ בהקומץ רבה לבן בוכרי דכהן פטור וצריך שימסרם לצבור א"ר ליתן ועיין בסוף ב"מ ומה שיש לפלפל בענין שמא לא ימסרם יפה עתי"ט פ"ד ובמ"ל פ"ד כאן ובמקומות הנרשמים. ובשער המלך כאן הקשה להר"מ דקטנים דפטורים היינו קודם בני י"ג והיאך מבואר במשנה דנשים כו' וקטנים אם נתנו מקבלין מהם וע"כ צריכים למסור לצבור כמ"ש רע"ב דאל"ה ק"צ קרב משל יחיד והיאך מהני הקנאת קטן הקי"ל קטן אקנויי לא מקני רק מדרבנן בהגיע לפעוטות ע' חו"מ סימן רל"ה ולהסוברים דאין קנין דרבנן מועיל לדאורייתא ע' אה"ע סכ"ח אם כן מאי מהני מסירתו לציבור הא מדאורייתא ק"צ אינו קרב משל יחיד וכ"ה קושיא זו בקצה"ח ברל"ה ובשער המלך תי' דמה"ת בטלי השקלים ברוב של צבור דחד בתרי בטל ומטבע חשוב ואינו בטל הוא רק דרבנן ומדרבנן מהני מסירתו ע"ש. אך קשה הא מה"א ל"ב דקיימא לן ממון בעלים אינו בטל ע' סוף ביצה הרי שנתערב כו' ובאחרונים תי' בזה ק' תוס' סוף מעילה דפרוטה בכיס זה הקדש אם כן מן התורה ה"ל ממון הקטנים וא"ב. שו"ר באבני מלואים סכ"ח הביא ד' השעה"מ והקשה קושיא זו ולפמ"ש קטן פחות מפעוטות וכן השוטה שאין ממכרן ממכר אפילו מדרבנן ואין הקדישן הקדש אם כן אפילו נתנו אין מקבלין מהם כיון דא"א למסור לצבור. וחרש פטור גם כן ממצוה זו כמו בכה"ת דחרש שוטה וקטן פטורים מכל המצות ומהני נתינתו אם בודקין אותו עח"מ סי' רל"ה. וטומטום ואנדרוגינוס דה"ל ס' אשה אי חייבים מס' כמו כל המצות דחייבים מס' או אפשר דה"ל ס' ממון ולקולא ד"ז צריך ביאור רחב עיין ר"נ ריש נדרים סוגיא דיש יד לצדקה מביא דיעות אי הוי ס' איסור לחומרא בצדקה או ס' ממון ועיין יו"ד סימן רנ"ט בש"ך וד"ז צריך אריכות ואפילו אי אמרינן ס' לחומרא דה"ל ס' מ"ע היאך יוכלו הצבור ליקח מהם דלהם ה"ל ס' לחומרא דלמא פטורים וה"ל ק"צ קרב משל יחיד. ע"כ מצד הסברא יותר נוטה כאן דה"ל ס' ממון ולקולא ואין כופין מס' דלצבור הוא גם כן ס' כמ"ש רק הם חייבים מס' המ"ע שימסרו לצבור והם יוצאים מס' וגם הצבור יכולים להקריב דאפילו אם פטורים הא מסרו לצבור אבל לענין כפי' אין כופין אף אם נימא דה"ל ס' מ"ע ולחומרא מכל מקום אצל הצבור הוא להיפך ס' לחומרא שלא לקבל כנ"ל וצ"ע.

2ומבואר בשקלים ובר"מ דממשכנין על השקלים ובודאי אם א"ר ליתן כופין אותו עד שת"נ ככל מ"ע שבתורה. ומסופק אני אם זה ככל חוב ויש עליו שיעבוד נכסים גם כן וה"ל מלוה הכתובה בתורה ונחתינן לנכסי' אי אמרי' שד"א או במלוה הכב"ת להרבה פוסקים שד"א אף שלא בפניו או אם נשתטה לאחר שהגיע זמן החיוב או מת והניח אחריות נכסים דגובין מנכסים דנכסי אשתעבד. א"ד דאין עליו שעבוד נכסים כמו רבית עיין בראשונים ואחרונים אם כן בפניו ודאי נחתינן לנכסי' לא מתורת שעבוד רק בתורת כפי' כמ"ש רמב"ן בפג"פ כמו שכופין גופו נחתינן לנכסי' דהו"ל גם כן כפיה ע"ש. אך נ"מ שלא בפניו או נשתטה או מת דלית' בתורת כפי' אי יש שעבוד נכסים נחתינן לנכסי' ואי אין שעבוד נכסים לא נחתינן. ועיין קצה"ח סי' ר"צ פלפל בצדקה אי יש שעבוד נכסים וה"נ צ"ע והסברא נותנת דיש ש"נ דהוי מלוה הכב"ת כמו פדיון הבן. אך לא ראיתי לר"מ שיביא דין שלא בפניו או מת ועיין מח"א ה' צדקה ובח"מ סי' ל"ט ובמ"ל הלכות מלוה לענין רבית באריכות. ומי שח"ע וחב"ח ודאי אפילו למאן דאמר חייב בכל המצות מצד חב"ח כמ"ש כ"פ בח"ז בודאי חייב במצות עשה זו וז"פ. ועכו"ם וכותים אין מקבלין מהם אפילו נתנו בעצמם כ"ה במשנה ור"מ כאן אבל הכותים אין מקבלין מהן ולא הזכיר עכו"ם וסמך דהוא כ"ש מכותי ונראה דאפילו גר תושב שמקיים ז' מצות מכל מקום אין מקבלין מהן שקלים וכ"נ מד' הר"מ פ"ג מהמעה"ק. ואני מסופק ברשע לע"ז או לחלל שבת דגרע מעכו"ם דאין מקבלין מהם אפילו נדרים ונדבות כמבואר בחולין ובר"מ שם אי מקבלין מהן שקלים. והנה לכופו אם ידינו תקיפה אין סברא לכופו אף שחייב בכל המצות דאע"פ שחטא ישראל הוא מכל מקום גרע מעכו"ם לענין קרבנות ושקלים הוא צורך קרבנות בודאי א"ח. אך אם נתן בעצמו ומסרו לצבור אפ"ל דוקא עכו"ם וכותי אבל זה כיון דישראל הוא אפשר מקבלין ממנו וע' תוס' מנחות ע"ג ע"ב ד"ה איש וביו"ד סי' רנ"ד ובאו"ח הלכות בהכ"נ. והנה משקל החצי שקל הוא ק"ס שעורות כסף צרוף ומ"ש הרהמ"ח פ' שעורות כבר הגיה המ"ל כאן. ונ"פ שהי' בישראל מטבעות גדולים שהיו שוקלין יותר ממשקל הזה עיין במשנה ור"מ כאן אבל לא יפחות לעולם ממשקל הנ"ל שהוא חצי שקל של תורה. ובאמת מבואר להדיא במשנה בכורות מ"ט ע"ב חמש סלעים כו' בכסף ובש"כ חוץ מן השקלים וע' ש"ס שם דנ"א דהי' צ"ל דוקא מטבע ולא ש"כ ולא כסף שאינו טבוע ע"ש אך פרוטות כיון שהם טבועות אפשר שהי' יכול ליתן בהי' שוה כמחצית השקל כיון דטבעא לא זל ע"ש אבל כסף מבואר שם שאינו מביא כלל רק מטבע ע"ש: