מנחת חינוך קפח:ב
מנחת חינוך · Minchat Chinukh 188:2
Open in the reader →1שאסור להתייחד כו' דבר תורה כו'. זה דעת התוספות בכ"מ בסוטה ובסנהדרין ועיין ר"מ כתב דיחוד מדברי קבלה היא ועיין ב"ש סימן כ"ב כ' דלדברי הר"מ הוא רק רמז ע"כ אין מלקין אלא מ"מ. ואני איני מבין זה דאפילו להסוברים שהיא מן התורה מכל מקום לא מצינו זה בלאו רק מהדרש דאם מתייחדה עם בנה עש"ס וה"ל לאו הבמכ"ע דאינו לוקה וצע"ק. ומבואר שם בב"ש בשם הפרישה דגם חייבי לאוין הם בכלל איסור תורה להתייחד עמהם ואם נאמר דדעת הר"מ דיחוד היא אסור מן התורה אם כן ל"ל גזירת דוד על הפנוי' הא איהו פסק דגם על הפנוי' לוקה משום לא תהיה קדשה ואפשר דרך אקראי היא דרבנן לשיטות הרבה ראשונים דגם דעת הר"מ דדוקא במיוחדת לזנות. ולדברי הפרישה אפשר דחייבי עשה ג"כ בכלל עריות כמו חייבי לאוין ולדעתו נראה דלדעת הר"מ פי"ז מהא"ב דאין לוקין על ביאת חייבי לאוין בלא קידושין חוץ מאלמנה לכה"ג נראה דבכל ח"ל אין איסור תורה דיחוד וגם נראה דגם קריב' שכתב הרב המגיד דלדעת הר"מ אין מלקות רק איסור תורה אפשר דגם כן בכל ח"ל כיון דאין לוקין על הביא' אין איסור תורה על הקריבה מכל מקום דינים אלו משכחת גם לשיטת הר"מ אם קידש א' מח"ל אח"כ הקריב' איסור תורה וגם היחוד והדברים פשוטים. מכל מקום מש"ל צע"ק לד' הפרישה דגם ח"ל אסור מן התורה והרבה ראשונים דעתם בדעת הר"מ דגם על בעילת פנוי' שאינה מופקרת ג"כ לוקין עפט"ז מהלכות א"ב אם כן היא מדברי קבלה והר"מ כתב דהיא רק גזירת דוד ע' בגמרא וצ"ל דדוקא ח"ל שאין להם היתר אבל כאן בפנוי' אם רצה לקדש אותה יהי' בהיתר אינו אסור מן התורה רק מגזירת דוד וע' תוס' שהבאתי לעיל הקשו כיון דיחוד דאורייתא היא אע"ג דמדברי קבלה מוכח דמותר להתייחד עם הנדה סוגה בשושנים כתיב היאך הקבלה יכולה לעקור דברי תורה וע"ש שכתבו כיון דילפי' מבן מתייחד עם אמו דוקא כמו בן שאין היתר לאיסור' בכה"ג אסרה תורה ולא נדה אם כן נוכל לומר דדוקא חייבי מיתות אסרה תורה כמו בן ולא חייבי לאוין ולשון הגמרא אבל אין מתייחד עם כל עריות שבתורה נראה דדוקא עריות אבל לא ח"ל: