מנחת חינוך ח:ג

1עבר על לאו וכו'. נלע"ד דאם מותיר בפסח עובר בשני לאוין לאו זה ועוד לאו אשר אבאר בעזה"י דהנה במנין המצות להר"מ בס' המצות ובפתיחתו להק"פ מנה ג' לאוין שלא להותיר מפ"ר והב' שלא להותיר מפ"ש והג' שלא להותיר מחגיגת י"ד ובאו הלאוין במנין המצות דהם בנושאים מתחלפין וכן מנה הרהמ"ח כ"א במקומו ובפתיחה להר"מ בפסה"מ מונה שם לאו שלא יותר מן הקדשים ונמנה ג"כ ללאו בפ"ע וכן הרהמ"ח מנאו במקומו וז"ל הר"מ פח"י מה' פסה"מ ה"ט אסור להותיר מבשר קדשים לאחר אכילתן שנאמר בתורה לא תותירו ממנו עד בוקר וה"ה לשאר הקדשים כולם וכתב הכסף משנה דבת"כ מרבינן כל הקדשים מפסוק זה ע"ש וא"כ כיון דכל הקדשים נכללו בלאו זה גם הקרבנות הללו היינו פ"ר ושני וחגיגת י"ד ג"כ נכללו בלאו זה כי הם ג"כ בכלל קדשים רק הלאו הזה הוא לאו כולל וחוץ לזה באלו ג' הקרבנות כתבה תורה לאו מיוחד לכ"א וכל כה"ג עיין ס' המצות להר"מ דאם עובר בלאו המיוחד עובר בלאו המיוחד וגם בלאו הכולל אם כן עובר על ב' לאוין כאן על לא תותירו דכתיב גבי פסח וכן הלאו דכל הקדשים ומה שלא כ' הר"מ והרהמ"ח דעובר בשני לאוין אפשר כיון דאין לוקין אין נפקא מינה כ"כ אף דבכ"מ מבואר בר"מ דעבר על כך וכך לאוין אף דאין לוקין ע"ש בה' גנבה ובה' גזילה ואבידה דאם גזל עובר בג' לאוין אף דאין לוקין על שום א' מהם מכל מקום כיון דאין לוקין פעם כתבו בפירוש ופעם השמיטו ולפמ"ש דאפ"ל דאף לאו שאב"מ דלא נוכל לילף מדר"י א"ר ונשים פטורות מכל מקום דוקא בל"ת שהזמן גמרא אבל בל"ת שאין הזמן גמרא נשים חייבות אף באב"מ אם כן כאן אף דנשים פטורות מל"ת המיוחדת דהוי זמ"ג ואב"מ מכל מקום הלאו הכללי דלא יותר מן הקדשים זה נוהג בכל הקדשים והוי אין הזמן גמרא ועוברים נשים ג"כ רק הלאו המיוחד בפסח זה הוי זמ"ג דאינו נוהג אלא בפסח והוא זמ"ג אבל לאו הכולל לא הוי זמ"ג דנוהג בכל הקדשים ול"ש לומר כיון דהפסח הוי זמ"ג נידון כזמ"ג זה אין סברא כלל כיון דהלאו כולל והוי אין הזמן גמרא אף הפרטים שנכללו אף שהם תלוים בזמן ל"ה זמ"ג וא"צ לראי' אם כן אנשים עוברין תמיד בשני לאוין ונשים אם נאמר כמש"ל דאב"מ והזמן גמרא אין נשים מוזהרות מכל מקום מוזהרות כאן מחמת לאו הכללי דהוי אין הזמן גמרא כנלע"ד. עוד יש להעיר במש"ל דפסח וחגיגה יש לאוים מיוחדים על כ"א ויש עוד לאו כולל כל הקדשים והמותיר בפסח או בחגיגה עובר בשני לאוין אם כן במותיר בפסח ח"ז ובחגיגה ח"ז א"ע משום לאו הפרטי דהם ב' שמות ואיסור מב' שמות אין מצטרפין לשיעור עיין ר"מ פ"ד מהטמ"א אבל בלאו הכללי [חייב] דבלאו הכללי ה"ל מש"א.

2והנה ד"ז שייך בפסח ויש לו חטאת ג"כ שהקריב מבע"י דזמן נותריהן א' בעמוד השחר מצטרפין שני ח"ז ועובר על לאו הכללי אבל פסח וחגיגה והדומה בכל השנה אם יש לו קרבן שנאכל ליום ולילה וזמן הנותר בעה"ש ויש לו ג"כ קרבן שנאכל לשני ימים דזמן הנותר בשקיעת החמה אחר עה"ש באותו יום וכגון שנשחטו שניהם ביום אתמול דעל א' עובר בעה"ש ועל השני עובר בשקה"ח וכמו פסח וחגיגה דעל הפסח עובר בעמוד השחר ועל החגיגה א"ע עד שקה"ח והותיר ח"ז בעה"ש מקרבן שאינו נאכל בעמוד השחר כמו פסח וחטאת ואח"ז בשקה"ח הותיר הקרבן שזמן אכילתו הי' עד עכשיו אם נצטרף ח"ז הראשון לח"ז שני לעבור בלאו. והנה בודאי מצטרף כי בכא"פ ל"ש במידי דלאו אכילה והו"ל כמו מעילה דמצטרף לזמן מרובה כמבואר כ"פ בח"ז וכמו בשבת כ' אות אחת ערבית וא' בשחרית אם כן לפ"ז בכ"ע אם ה"ל קרבן חטאת והותיר ח"ז ואח"ז ה"ל עוד חטאת והותיר ח"ז אפשר ג"כ דמצטרף ועובר בלאו מ"ל אם ה"ל קרבנות פ"א ולא הי' זמנו שוה או הי' בזאח"ז או אפילו היום הותיר חטאת ואח"ז הותיר שלמים או קרבן אחר והותיר היום ואחר ימים הו"ל עוד קרבן כמו זה והותיר חייב משום הלאו ואף דאין בו מלקות עבר בלאו הזה כי א"צ בב"א כי מצטרף אך אפשר לחלק בין אם ח"ז הראשון ושני עדיין בעין או שא"ב כגון שנשרף וכדומה ודמיון לזה גבי הוצאת שבת אך יש לחלק והנה גבי בל יראה נ' מד' האחרונים דאינו מצטרף למפרע אם לא הי' בב"א וג"כ לא ברירא לי אפשר דבאמת מצטרף וצ"ע כעת ואיה"ש אשנה פ"ז, שוב נתישבתי דבנותר ל"ש צירוף כלל אף אם מותיר משני קרבנות שוים בזמן א' כגון משני חטאות וכדומה כיון דכתיב תי' ממנ"ו לא תותירו ממנ"ו וילפינן לכל הקרבנות עיין ר"מ פח"י מה' פסה"מ ותי' ממנו משמע מקרבן א' שיעור נותר אבל ע"י צירוף לא מיקרי ממנו וזה אמת ופשוט: