משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים ג:יא
משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Bikkurim 3:11
Open in the reader →1במשנה זו הלכה אחת שאינה אלא פירושה של ההלכה שבמשנה הקודמת הקובעת את מעמדה של תוספת הביכורים.
2אמתי אמרו תוספת הביכורים כביכורים – שאינה נאכלת אלא בטהרה, בזמן שהיא באה מן הארץ – בזמן שהיא באה מארץ ישראל וחלה עליה מצוות הבאת ביכורים, ואם אינה באה מן הארץ – ואם הפרות שהוסיפו על הביכורים לא באו מן הארץ, אינה כביכורים – אין חל עליהם דין הביכורים ונאכלים אף בטומאה. משנה זו מתקשרת למשניות שבסוף מסכת חלה שבהן חכמים מסתייגים מהבאת תרומות ומעשרות מחוץ לארץ, והרחבנו בכך במבוא למסכת מעשרות.
3"אימתי" כאן הוא כנראה פירוש ולא מחלוקת. הבבלי מציג את השאלה כשאלה סגנונית כללית, לפחות על מימרותיו של רבי יהודה: "והאמר רבי יהושע בן לוי: כל מקום שאמר רבי יהודה אימתי ובמה במשנתנו – אינו אלא לפרש דברי חכמים" (עירובין פא ע"ב; פב ע"א). המקבילה בסנהדרין מוסיפה: "רבי יוחנן אמר: אימתי – לפרש, ובמה – לחלוק" (כה ע"א). במהלך פירושנו עסקנו במונחים אלו במשניות השונות וראינו כי יש שהם מתארים מחלוקת ויש שהם בוודאי פרשנות (כגון פאה פ"ז מ"א), או שינוי הלכתי מוסכם (כגון מגילה פ"א מ"ג), ולעתים הם מחלוקת. כך, למשל, במשנת שבועות (פ"ז מ"ו) יש מחלוקת במשנה; בתוספתא שם (פ"ו ה"ד) מנוסחים דברי רבי יהודה בלשון "במה דברים אמורים" ובתלמודים בלשון "אימתי" (ירו', לח ע"א; בבלי, מח ע"א), וברור שזו מחלוקת לכל דבר. הוא הדין במשנת עירובין (פ"ז מי"א) שהלשון "במה דברים אמורים" באה שם לציין מחלוקת. במקומות אחרים שהביטויים האלו משובצים בהם לעתים עדיף לפרשם כמחלוקת ולעתים הם באמת פירוש. לא מצינו הבדל שיטתי בין משמעות שימוש המונח בדברי רבי יהודה ובין משמעות שימושו בפי חכמים אחרים.
4מכל מקום, הבבלי מדגיש את שימושו של רבי יהודה במונחים אלו, ואכן המונח "אימתי" מופיע במשנה כ- 55 פעמים, שליש מהן קשור לרבי יהודה, הווה אומר שחכם זה הרבה להשתמש במונח, אם כי הוא לא ייחודי לו. לעומת זאת המונח "במה (במי) דברים אמורים" מופיע מספר פעמים קרוב, אך רק פעמיים בשמו של רבי יהודה, ודומה שאין זה מונח ייחודי לו.