משנת ארץ ישראל על משנה חגיגה א:ה

1מי שיש לו אוכלים מרובים – עולי רגל מרובים, בני משפחתו רבים, שהרי היה מקובל מאוד שעלו לרגל עם בני הבית, ונכסים ממועטים – שאינו עשיר ואינו יכול להרשות לעצמו להביא קרבנות מרובים שאינו נהנה מהם ולכן מביא שלמים [ מרובין ] – שנאכלים על ידי כל החבורה, ועולות ממועטות – הם הקרבנות הקרבים בשלמותם על המזבח, אוכלים ממועטים – בני משפחתו שעלו עמו מועטים, ונכסים מרובים – ונכסיו של בית האב מרובים, מביא עולות מרובות – יכול להביא עולות מרובות אף על פי שבני ביתו לא יוכלו ליהנות מן הקרבנות, ושלמים ממועטים – לבני ביתו המעטים.

2זה וזה ממועט – גם בני ביתו מועטים וגם נכסיו מועטים, על זה אמרו 91 ברוב עדי הנוסח: "על זה אמרו". הנוסח "על זה נאמר" מופיע ב- וילנא, דו, דפ, גט, ל, מ, רא, דס, מיל. "על זה נאמר" הוא הנוסח הרגיל יותר שאחריו בא ציטוט מדויק מן התורה (כמו להלן במשנה), ואילו "על זה אמרו", "למה אמרו" ודומיהם הם ציטוט, במדויק או בפרפרזה, מדברי משנה קדומה. ראו, למשל, פירושנו לשבת פ"א מ"ג; פסחים פ"א מ"א. – השיעור שנשנה במשנה ב: מעה כסף ושתי כסף – הוא השיעור לעולת הראייה ולשלמי החגיגה. ההלכה נתנסחה לפי דעת בית הלל, שהרי לעולם מזכירים את עולת הראייה תחילה. המשנה מנוסחת בלשון ספרותית, תוך שימוש במשחק מילים.

3זה וזה מרובה – גם בני ביתו וגם נכסיו, על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה ' אלהיך אשר נתן לך (דברים טז יז) – והוא מביא גם עולות מרובות וגם שלמים מרובים לבני ביתו. ההלכה נפסקה כבית הלל, אך לתוך ההלכה נכנס גם מרכיב מדעת בית שמאי (נכסים מרובים ואוכלים מעטים). זו תופעה אופיינית שלעתים נותר בהלכה משקע של דעת בית שמאי 92 ראו ספראי, הכרעה. ספראי אף מראה שהלכות רבות נפסקו כבית שמאי ואסף לכך דוגמאות מספר. במהלך פירושנו אנו מוסיפים יחד עמו עשרות דוגמאות נוספות. .