משנת ארץ ישראל על משנה גיטין ט:ב
משנת ארץ ישראל על משנה גיטין · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Gittin 9:2
Open in the reader →1אמר לה: הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא – או לאחד מהבאים: [ ו ] לאביך לאחי [ ו ] לאחייך לעבד ולנוכרי ולכל מי שאין לה עליו קידושים כשר – התנאי הולם את ההלכה וחסר משמעות, שכן היא ממילא אסורה לכל אלה ולכן אין הוא פוגע בכשרות הגט.
2מבחינת התנאי גם התנאי במשנתנו מגביל את חירותה האישית, אך הוא כשר משום שהוא חסר משמעות, שהרי לפי ההלכה נישואין עם כל אחד מהמנויים ברשימה אינם תקפים ממילא. אפשר שחכמים יסכימו לתנאי כזה, ואפשר שכלל אין כאן הגבלה שהרי היא מושבעת ועומדת לבל תעשה כן. מכל מקום, כנראה גם חכמים יודו כאן שהתנאי כשר.
3הרי את מותרת לכל אדם אלא אלמנה לכהן גדול – או גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לממזר ולנתין ולכל מי שיש לה עליו קידושים אפילו בעבירה פסול – המשנה ביבמות מבחינה בין איסור ערווה ואיסור שניות לבין איסור קדושה (יבמות פ"ב מ"ד). איסורי קדושה הם כל אלה המנויים שם ובמשנתנו (וכן ביבמות פ"ו מ"ג). כל אלו אסורים בנישואין, 6 לדיון באיסורים הללו ראו להלן פ"ו מ"ג. אבל האיסור אינו כללי, ואינו חל אלא על חלק מבני ישראל, שהרי למי שאינו כוהן מותר לשאת גרושה וחלוצה, וכן מי שהוא יהודי ממזר מותר לו לשאת ממזרת.
4"קדוש" הוא מי שמופרש ומיוחד, וכל האיסורים הללו נקראים "קדושה" משום שהם מוטלים על מי שהוא מיוחד. המונח ההלכתי נגזר מהפסוק התובע מבני ישראל ומהכוהנים להיות "קדושים". המינוח המקראי הזה מוזכר בהקשר למצוות שונות, ולרובן אין קשר למעמד אישי, אך פעם אחת הוא נזכר בהקשר להלכות הנישואין המיוחדות לכוהנים: "קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה' לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש" (ויקרא כ"א, ו). ייתכן שבהשראת פסוק זה כונו איסורי נישואים אלו "קדושה".
5בכל האיסורים הללו אין התורה מונה עונש. לעומת זאת, איסורי העריות מוצעים בלשון חריפה יותר והתורה קובעת עונש "כרת" לעובר עליהם. תפיסת חכמים היא כי קידושין בין איש ואישה האסורים זה על זה באיסור עריות אינם תופסים כלל; קידושין עם איסורי קדושה תופסים, על אף איסורם. כלומר, אם כהן יקדש גרושה, היא כמובן לא תהיה מותרת לו עקב כך, אבל הקידושין חלים לעניין זה שהיא תהיה אסורה לכל אדם אחר כל עוד הכהן הקידש אותה לא גירש אותה או שמת. כיוון שיש משמעות לקידושין האלה, אם אדם התנה עם אשתו שהוא מגרש שלא תינשא לכהן, הגט אינו חל, אע"פ שממילא אסור לה להינשא לכהן.
6ההבחנה המשולשת בין איסורי "ערווה", "מצווה" ו"קדושה", שמתארת רמות חומרה שונות בסדר יורד, חוזרת בהלכות שונות הקשורות לדיני מעמד ואישות (יבמות שם). במקרה של משנת יבמות האיסור לייבם משום ערווה פוטר את הצרה, והאיסור לייבם משום מצווה וקדושה אינו פוסל (פוטר) את היבמה.