משנת ארץ ישראל על משנה גיטין ט:ה
משנת ארץ ישראל על משנה גיטין · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Gittin 9:5
Open in the reader →1שנים ששילחו שני גיטים שווים וניתערבו – הגט נכתב כהלכה ונפלה טעות טכנית בנתינה. המקרה תאורטי, שהרי כדי שייווצר צריך ששמות הבעלים יהיו שווים וכן שמות הנשים. עם זאת מן הראוי להדגיש שבימי בית שני, ובמידת מה גם בימי התנאים, אוצר השמות היהודיים היה מצומצם ביותר. שמות חמשת בני חשמונאי והשם יוסי חוזרים בעשרות כתובות בווריאציות שונות. הוא הדין לשמות נשים גיבורות המקרא, כך שהשאלה איננה תאורטית לגמרי ויש בה שמץ של מציאות. 42 אילן, שמות. נותן שניהן לזו ושניהן לזו – וכך כל אחת קיבלה את הגט שנועד לה. המשנה מניחה שהגט צריך להיכתב לשם האישה המגורשת (לעיל פ"ג מ"א), ולפיכך ההקפדה.
2לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השיני בטל – שכן אי אפשר לדעת איזה גט נכתב לאיזו אישה.
3חמשה שכתבו כלל בתוך הגט – גט משותף לכל הנשים, בשמם של כל הגברים, איש פלוני מגרש את פלנית ופלוני לפל ( ו ) נית – בתוך השטר נכתב שפלוני מגרש את פלונית, אבל הכול כלול בנוסח אחד בשטר אחד, והעדים מלמטן – זוג עדים אחד חתום על כל השטר, כולם כשירים וינתן לכל אחת ואחת – אותו שטר יינתן לכל אחת, בזו אחר זו. המשנה אינה רואה צורך בכך שאישה תשמור את גיטה, וגם לא שתקרע אותו.
4היה כותב טפיס לכל אחת ואחת [ ו ] העדים מלמטן את שהעדים ניקרים עימו כשר – על נייר אחד נכתבו חמישה גיטין ברצף, ורק חתימה אחת של עדים, סביר להניח שעל השטר האחרון. אבל במקרה הקודם ברור מנוסח השטר שיש כאן שטר קיבוצי. דוגמה לשטר האחרון הוא שטר מורבעת 24 שבו העתקים של הסכמי חכירה. כל ההעתקים כתובים ברצף אחד, והם שטרי חכירה לחוכרים שונים מאותו מחכיר (איור 46). אחרי כל שטר יש חתימת החוכר והמחכיר, וסוף השטר קטוע. 43 ירדני, תעודות, עמ' 112-107. ייתכן שבסוף השטרות הופיעה חתימת עדים על כולם. קשה להאמין שבגיטין נהגו כך, ונראה שהעמדת המקרה נועדה לבחינת הצד העקרוני מתוך ההשוואה לשטרות אחרים.
5המספר חמישה בהקשר זה הוא דוגמה בלבד, אבל המקורות מרבים להשתמש במספר זה כדוגמה טיפולוגית לקבוצה. 44 כגון שביעית פ"י מ"ה; שבת פ"ט מ"ז; פסחים פ"ט מ"י, ועוד. כמובן לעתים הכוונה לחבר של מנהיגים או לקבוצה מאורגנת (מספר ספרותי עבור חבר של תלמידים) ולעתים המספר מדוקדק, ולא הבאנו אלא דוגמאות לחמישה כמספר טיפולוגי.