משנת ארץ ישראל על משנה מדות ד:ג
משנת ארץ ישראל על משנה מדות · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Middot 4:3
Open in the reader →1שלשים ושמנה תאים היו שם – בהיכל. התא הוא גומחה גדולה בקיר, מהרצפה ועד גובה מסוים שלא נמסר. לחלקם היו אולי דלתות 6 כך פירש רבנו אשר. הרמב"ם פירש שהכוונה לחלל שבין עובי שני הקירות, ופירוש זה בעייתי מבחינה רֵאלית. העובי בין הקירות היה לכל היותר ארבע אמות (רוחב קיר רֵאלי של אמה הוא מינימלי בבניין כה גבוה, ואי אפשר להתקין בשטח זה חמישה חללים שבין כל אחד ואחד קיר דק [טפח מינימום], והרי כל חלל יהיה רוחבו פחות מאמה ובקושי ניתן לעבור בו). .
2חמשה עשר בדרום – בחלק מעדי הנוסח בצפון, ונוסף חמשה עשר בדרום, ושמונה במערב שבצפון ושבדרום חמשה על גבי חמשה – חמישה בקומה הראשונה, וחמישה על גביהם כקומה שנייה, וחמשה על גביהן – בקומה שלישית, סך הכול 15 תאים בכל אחד משני הצדדים,
3[ ו ] שבמערב שלשה על גבי שלשה – שתי קומות של שלושה תאים כל אחת, ושנים על גביהן – וקומה שלישית של שני תאים, סך הכול עוד שמונה תאים בצד מערב (צד קודש הקודשים), ושלשה פתחים היה לכל אחד ואחד – לכל תא, אחד לתא מן [ הימין ואחד לתא מן ] – נכתב בשוליים, השמאל ואחד לתא שעל גביו – כל תא מחובר לשלושת התאים שסביבו. מן הסתם היה לתא גם פתח ראשי, אולי עם דלתות. בצד מערב שכן קודש הקודשים, והייתה שם פרוכת ולא שער.
4הפירוש הפשוט לכאורה הוא שהתאים היו ממערב לקודש הקודשים. ואכן, משנה ז להלן מונה תא ממערב לקודש הקודשים (כחלק מחישוב מאה האמה בציר מזרח-מערב). עם זאת אנו מתקשים לקבל פירוש זה, שכן יש בו זילות של קודש הקודשים. בכל מתחם המקדש המערב הוא מקום הקודש, ואנו מתקשים להניח שהיו שם תאים שתפקודם איננו למטרות עבודת ה'. פרשנות דחוקה אחרת היא שהתאים היו מעל לפרוכת. הפרוכת הייתה בגובה ארבעים אמה (תוס', שקלים פ"ג הי"ג), וההיכל היה בגובה 100 אמה ומחולק לשתי קומות. לפי יוספוס היה גובה הקומה הראשונה 60 אמה (מלח', ה 215), ולפי המשנה להלן (מ"ו) ארבעים אמה. אם כן, לפי המידות של יוספוס ניתן היה לבנות תאים מעל הפרוכת ובתנאי שמעל הפרוכת יהיה קיר. ברם, לפי המשנה שלנו אין כל קיר בצד מערב של ההיכל. ואכן הברייתא מסבירה: "בית קדשי הקדשים שעשה שלמה, היו לו כותל פתח ודלתות, שנאמר 'ויעש דלתות להיכל ולדביר'. אבל בנין האחרון לא היה לו כותל אלא שני פסין 7 קורה לתליית הפרוכת. היו לו, וארכו של כל אחד ואחד אמה ומחצה, ושתי פרוכות של זהב היו פרוסות עליהן מלמעלה והיה נקרא מקום אמה טרקסין" (ברייתא דמלאכת המשכן). המפרשים שנתנו דעתם על השאלה ציירו את התאים המערביים כמצויים ממערב לקודש הקודשים 8 ראו קורן, מקדש, עמ' 79-78. . כך גם יוצא מהמשנה להלן (פ"ד מ"ז). ברם הסבר זה קשה: לשם מה נבנו תאים ממערב לקודש הקודשים, האם היה להם פתח מקודש הקודשים? ובכלל, הרי המשנה מתארת את המקדש ממזרח למערב, וטרם הגיעה לקודש הקודשים! על כן כפשוטה נראית המסורת על התאים במערב כחולקת על תיאור המעבר בין ההיכל לקודש הקודשים, וגם על המשנה להלן.
5זאת ועוד. לפי המשנה לא היו תאים בצלע המזרחית של ההיכל, הצלע שבין ההיכל לאולם, ברם בתיאור פתח האולם מדובר במפורש על תא שמשמש למעשה כפשפש: "פתח את הפשפש נכנס לתא ומהתא להיכל" (תמיד פ"ג מ"ז). קל, אפוא, לתקן את כל הבעיות אם נניח שהתאים היו בקיר המזרחי ולא במערבי, אך תיקון זה עומד בניגוד למשנה ז להלן. דומה, אפוא, שלפנינו פרק שאין לו הסבר רֵאלי, והוא טעות אדריכלית.
6התאים יוצרים מרכיב אדריכלי מפתיע. רוחב ההיכל כולו (ברוטו) הוא 40 אמה; מתברר שרוחב השטח הפנימי קטן הרבה יותר (להלן מ"ז), 20 אמה לערך, וכל יתר השטח מורכב למעשה משני קירות בכל אחד משלושת כותלי ההיכל. בין שני הקירות הללו מצויים התאים, ותפקידם אינו ברור. המידות המדויקות של ההיכל נטו (מבפנים) יידונו להלן (מ"ז).
7ובקרן מזרחית צפונית – לתא שבפינה זו, היו חמשה פתחים אחד לתא מן הימין – לכל תא שלושה פתחים ואז לתא שבקצה השורה יש פתח אל התא שלידו, ואחד לתא שעל גביו – וכן פתח לתא המקביל בקומה השנייה, זאת כמו כל תא.
8אחד למסיבה – התא שימש כמעבר ל"מסיבה" (גרם המדרגות שהיה מחוץ לקירות ההיכל והמשנה תדון בו להלן במשנה ה), ואחד לפשפש – הפשפשים שהוזכרו קודם הם מצדי השער של ההיכל. הסידור של פינה זו והקשר בין התא לבין הפשפש יובהרו להלן במשנה ז.
9ואחד להיכל – כמו ששיערנו שלכל תא היה פתח להיכל, או שלכל שורת התאים היה רק פתח אחד, ועברו מתא לתא מבלי שיהיה מעבר להיכל.