משנת ארץ ישראל על משנה מדות ד:ד

1התחתונה – התא התחתון, כלומר הקומה התחתונה, חמש – גובהו חמש אמות, ומעליו: ורובד שש ושש – מעליהם שטח קיר חלק שגובהו שש אמות, האמצעיות שש – גובהן שש אמות, ורובד שבע העליונה שבע – אמות, סך כל הגובה שתפסו התאים הוא 31 אמות 9 רוב המפרשים מסבירים שמדובר ברוחב התאים. ברם אם אכן התאים בקומה השנייה רחבים מאלו שבקומה התחתונה הרי שאין הם זה ליד זה ממש, ואי אפשר להתקין מעבר ביניהם. הסבר זה ייתכן רק אם הרווח שבין התאים השתנה מקומה לקומה. מכל מקום, כך פירשו בעל תפארת ישראל, אלבק וקהתי. , שנאמר היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה [ כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית ] – נוסף בשוליים (מלכים א ו ו). הפסוק הוא קישור ספרותי בלבד, שכן מקדש שלמה אינו זהה למקדש בית שני. המילה "יציע" מתורגמת בתרגום יונתן כ"בנא על כתלי ביתא זיזא סחור סחור..." (בנה על כותלי הבית זיז סביב סביב), כלומר שלאורך הקירות מבחוץ או מבפנים נבנתה מעין מערכת מרפסות. אי אפשר לפרש שהתא הוא יציע כזה, שהרי התאים הם חללים קטנים סמוכים ולא מרפסת ארוכה. בעל תרגום השבעים מתרגם שהיציע הוא מעבר של מלתראות, כלומר מעין מרפסת מעץ. מרפסת כזאת עשויה להיות גם בתוך הבית (משנה, בבא בתרא פ"ד מ"א) 10 היציע נזכר במקורות נוספים, ברם מהם אי אפשר להסיק אם הוא מחוץ לבית או מבפנים, ובדרך כלל נוח יותר לפרש שהוא מבפנים, כגון תוס', פסחים פ"א מ"ג; תוס', בבא מציעא פי"א הי"ד, ועוד. בבבלי, בבא בתרא סא ע"א, מזוהה היציע עם תא ועם צלע, וזו כבר דרשה כפירוש למשנת בבא בתרא או למשנתנו (או לפסוק בנ"ך). . במדרש (פרקי דרבי אליעזר פכ"ג) מופיע היציע כקומה שנייה הפתוחה לחדר, כלומר שהקומה השנייה משתרעת על חלק מהחדר ונשענת על עמודים, ולחדר וליציע זה גג משותף. בסגנון ההלניסטי וגם במזרח הקדום היה סגנון זה מקובל (איור 97). בדוחק ניתן לשער שבנוסף לתאים הייתה מערכת יציעים שאִפשרה להיכנס (ולהכניס חפצים) להיכל. ברם רק המשנה הבאה מדברת על מחיצה כזאת.

2וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה – מילים אלו אינן ברוב עדי הנוסח ואין להן מובן, חלקן אינו מנוקד וכנראה כל המשפט הוא טעות קולמוס.

5לשם מה נועדו התאים, ואיזה ציוד היה צריך לשמור בתאים אלו? ייתכן שכאן היה אוצר המקדש. המקדש היה עשיר והיו לו אוצרות כספים, מתכות זהב וכסף ושאר מצרכי מותרות, ואולי גם כלי כסף וזהב שלא נדרשו להם ביום-יום. אפשר היה להניחם גם בלשכות הרבות שהוזכרו במקורות, אבל אם רצו להגן על האוצרות בקדושת ההיכל אולי הניחו אותם בהיכל ממש. מכל מקום, המשנה איננה מסבירה לשם מה נבנו התאים. שאלה זו של השימוש בתאים, כמו גם בלשכות ממערב לכפורת, היא תעלומה. ניכר שכאן הסתירו העורכים מידע. אולי כאמור הטמינו כאן את אוצרות המקדש, והמשנה לא רצתה לדבר על תכנים אלו של חול.

6אם היה חפץ כלשהו מונח בתא, הרי שחסם את המעבר ומנע את האפשרות לעבור לתאים האחרים. בניית התאים ממערב, מכיוון קודש הקודשים, נראית כחילול קודש. התאים מתוארים, כאמור, בספר מלכים, וממילא עולה החשד שכל התיאור הוא מקראי בלבד ושייך לרובד המדרשי של תיאור המקדש. אבל בשלב זה אי אפשר להוכיח חשד זה.