משנת ארץ ישראל על משנה נדרים ח:ג
משנת ארץ ישראל על משנה נדרים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Nedarim 8:3
Open in the reader →1עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע – כל אלו לשונות נדר, וכאן לכל הדעות הנדר חל רק עד תחילת הקציר. לפי המשך המשנה, והתוספתא שציטטנו במשנה הקודמת, הכלל פשוט. אם מדובר במשהו שזמנו קבוע, כגון הפסח, הרי שהכוונה לתחילת המועד, ואם אמר "עד פני..." התנאים חולקים בכך, כמו שראינו במשנה הקודמת. אבל אם מדובר בתאריך בלתי מוגדר לכל הדעות הנדר חל רק עד תחילת אותו תאריך, זאת משום שלא סביר שאדם יידור נדר עד תאריך עתידי שאינו ידוע ומוגדר.
2זה הכלל כל שזמנו קבוע ואומר עד שיגיע אסור עד שיגיע – זו ההלכה של משנה א.
3עד שיהא אסור עד שיצא – זו ההלכה של משנה ב, וראינו בפירושנו לה שניתן לפסק את המשפט או "אמר בלשון 'עד שיהא', אסור עד שיצא", או: "אמר בלשון 'עד שיהא אסור', [אסור] עד שיגיע".
4וכל שאין זמנו קבוע – כגון המקרים שבראש משנתנו, בין שאמר עד [ שיהא בין שיאמר עד ] שיגיע אינו אסור אלא עד שיגיע – הכתוב בסוגריים נשמט בטעות ונוסף בידי המעתיק הראשון.