משנת ארץ ישראל על משנה נדרים ח:ו
משנת ארץ ישראל על משנה נדרים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Nedarim 8:6
Open in the reader →1המשנה ממשיכה בהדגמת שיטתו של רבי יהודה ש"הכל לפי הנדר".
2אמר קונם בשר שני טועם – נדר שלא לטעום בשר. הנוסחה "שני..." חוזרת במשניות קודמות והוסברה באחת משתי גרסאות ("שאני" או "שאיני"). עם זאת, אין הבדל הלכתי בין שתי הנוסחאות ולמעשה הכוונה אחת. הנדר הוא ש"לא אוכל אתך", או "אם אעשה כך וכך אסור יהיה לי לאכול אתך". אין כאן נדר ממש, שהרי אין כאן לשון נדר, אבל הכוונה לנדר, וזהו כינוי נדרים (לעיל פ"א מ"א). האיש נדר שלא לאכול בשר, והנדר מסתיים ביום שבו אכילת בשר היא נוהג כמעט מחייב.
3עד שיהא צום אינו אסור אלא עד לילי צום שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאוכל בשר – סעודת ערב יום כיפור נחשבה לסעודת מצווה. המשנה מונה את הימים שבהם נהגו הכול לאכול בשר, וחכמים התקינו הסדרים כספיים מיוחדים לשם כך: "ערב יום טוב האחרון של חג, וערב יום טוב הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה, וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל" (משנה, חולין פ"ה מ"ג). מהמשנה שם אף עולה שגם רבי יהודה מסכים עם ההלכה, אלא שחולק על פרט אחד בה. גם במשנתנו רבי יהודה מזכיר נוהג זה של אכילת בשר בערב יום הכיפורים. על סעודה מיוחדת בערב יום הצום אנו שומעים גם במדרש אחד (בראשית רבה, יא ד, עמ' 91) 29 גם משנתנו משקפת בסתם את מנהג הגליל, ראו לעיל משנה ד. . ייתכן שהדגש על סעודת מצווה דשנה ערב יום כיפור בא כדי לנגד בני אדם רגילים עם הכוהן הגדול, שבערב יום כיפור מיעט באוכל (משנה, יומא פ"א מ"ד). במישור הרעיוני באה סעודת החג ערב הצום להדגיש את ההבדל בין צום מתוך מצוות החג לבין צום מאבל. כמו בחג הפסח גרמה קדושת החג ל"גלישה" של החג מעבר ליום הכיפורים עצמו. גם פסח מתחיל למעשה בבוקר שלפני החג, או אפילו אור לארבעה עשר 30 ראו המבוא למסכת פסחים. על גלישת יום הכיפורים ליום שלפניו ראו גם משנה, יומא פ"א מ"א; תוס', פ"ד הי"ד ומקבילות; בבלי, פסחים קט ע"א; סוכה כח ע"א, ועוד. .
4רבי יוסי בנו אמר 31 בכתב היד קוצרה המילה ופורשה בשוליים: "אמר". קונם שום שאני טועם עד שתהא שבת אינו אסור עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאוכל שום – יהודים נהגו לאכול שום בשבת, כפי שפירשנו לעיל (פ"ג מ"י), על כן מי שנדר שלא לאכול שום עד שבת התכוון לאכול שום לפני קיום יחסי אישות בליל שבת. רבי יוסי הוא בנו של רבי יהודה ומהלך אפוא בשיטת אביו, שנדר מתפרש לפי הקשרו.
5ברבי יהודה
6שמו של רבי יוסי זה מופיע בשלושה כתיבים: "בר יהודה", "בר' יהודה" ו"ברבי יהודה". כל שלוש הצורות מופיעות במקורות השונים, ובחלק גדול מהמקרים יש בעדי הנוסח השונים שינויים בשמו של החכם, ובעיקר בקשר שלו עם אביו, שהרי בר' הוא קיצור של "ברבי" ונקל להשמיט את סימן הקיצור ולקרוא "בר" 32 "ברבי" בנוסח מלא מצינו בתוס', זבחים פי"א ה"ח, עמ' 496, והרבה במדרשי הלכה ובבבלי. כך, למשל, בבבלי סב ע"א רבי יוסי בר רבי יהודה. אבל בכתב יד ר חסר רבי, וב- מ, א ב"ר. ראו עוד משנה, אבות פ"ד מ"כ, ושם הכוונה לחכם אחר, רבי יוסי בן יהודה איש כפר בבלי. לנוסח ראו שרביט, אבות, עמ' 171. . למרות מצבה הרעוע של העדות הטקסטואלית ברור שאביו של רבי יוסי הוא רבי יהודה המפורסם, והנוסח המלא הוא ברבי. כן יוצא בבירור ממשנתנו ובירושלמי: "רבי ירמיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אתייא דרבי יוסי בי רבי יודה, בשיטת רבי יודה אביו" (ירו', סנהדרין פ"ז ה"ה, כד ע"ד), וכן במקורות נוספים מהירושלמי 33 ירו', עירובין פ"א ה"ג, יט ע"א; פ"א ה"י, יט ע"א; פ"ח ה"ח, כה ע"ב; סוכה פ"א ה"י, נב ע"ג, ועוד. .