פת לחם, שער רביעי - שער הביטחון ו

1סכלותם וטעותם שיש בענינים שהוא מביא דברים שמראים לאדם שהוא סכל גמור כאחד הבוערים בעם שאין להם בינת אדם ויש בהם דברים שאינם משכלים אותו כ"כ אולם מורים לו שהוא טועה כמו הענין החמישי והששי והשביעי:

2ואם יארכו דברינו אף שנצטרך להאריך בדברים:

3מן הביוש והתוכחת נגד שני חלוקות סכלות וטעות שהאדם מתבייש כשקוראים עליו סכל ועל הטעות אחר והתוכחת שיבררו לו טעותו:

4מוכר באשראי בהקפה:

5מפני יראתו כו' ושלא תמצא כו' מפני שתי בחינות אם מפני שאינו מאמינו ואם מפני שהוא ירא פן לא תמצא ידו אז לפרעו:

6מאופני התשובה עליו הקושיא הראשונה שיש לנו להשיב עליו הוא כו':

7שנאמר לו הנו"ן בחול"ם:

8המסתפק בגזירת הבורא שאתה מקטני אמנה המסופקים בגזירת הבורא כלומר אם כל הנהגת האדם וצרכיו הם בגזירת הבורא או לא:

9בגודל עצמתו עוצם כחו והתפשטות השגחתו משמי השמים עד טבור הארץ שהרי הפקפוק בהשגחה בזה העולם בא להם מצד דמיונם וציורם בריחוק השפלים ממשכן כבודו:

10אשר חשך כו' מוסב על אתה האיש:

11בגבור אפלת כו' שתגבורת התאוה האפילה אור שכלו:

12אשר אין לו רשות עליך ולא מצותו כו' נגד השכיר והעבד שאמר לקמן שהשכיר אע"פ שאין מצותו עוברת עליו בכל זמן אמנם בזמן פעולתו הוא ברשותו והעבד מצותו עוברת עליו בהחלט בכל מקום ובכל זמן:

13ומן התימה כי עבודת כו' יש לתמוה על האנשים האלה שהרי הדעת נותנת בעבודת העבד שאף שלא בקש משכון רק שמתנה בפיו על שכרו הוא מגונה וכמו שאמרו אל תהיו וכו' כ"ש כשיעיז פניו וכו':

14יש לו קצבה ולבקשתו תכלה יש קצבה למה שחבירו חייב מנה או מאתים לכן גם לבקשת המשכון יש תכלה כלומר גבול כמות:

15כפלי כפלים ממה שיספיק כו' כלומר שיתכן שיהיה לאדם ממון כפלי כפלים יותר ממה שיספיק לו לימי חייו באמת כי אולי ימי חייו עוד לא כביר אולם לפי שקצו נעלם ממנו עדיין אין דעתו נוחה בזה הרב שיש לו וא"כ אחר שאין תכלה וגבול לבקשה זאת בודאי סכלות גדולה לבקש דבר בלי גבול ידוע לו כמה יבקש:

16שקצם נעלם ומדת ימיהם כו' תפס לשון הכתוב הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא והנה הקץ הוא יום המות וזה נעלם בהחלט מן האדם לז"א קצם נעלם ומדת ימים נאמר בלשון העולם על הערך הקרוב כמו בערך חמשים או ששים על צד הקירוב אך גם זה בלתי ידוע בבירור לזה אמר ומדת ימיו בלתי ידוע:

17שאין לו תכלית אצלו ולא שיעור נגד מה שאמר קודם ממזון ומותרים שנגד המזון ההכרחי לו אמר שאין לו תכלית כלומר אין גבול לכמות צרכיו לפי שאינו יודע מדת חייו כנ"ל ונגד תשוקת המותרות אמר ולא שיעור שאין שיעור למותרות:

18אם לא קדם לו עליו חוב כגון שזן אותו משך זמן או הלבישו:

19משאת מאומה הלואה:

20והדין עמו שאז הדין נותן שראוי למשכן אותו:

21וידע שיש לו כו' כלומר והוא יודע מזה:

22בכל ימות העולם כל מעשי בני אדם שנעשו תחת השמש מזמן הבריאה עד סוף קיום העולם:

23לאיש מהם כלומר אלו היו כל המעשים כנ"ל מעשה ידי איש אחד מהם:

24לגמול טובה אחת להיות גמול בעד טובה אחת כו' וזה מפני שהמכוון במל' גמול היא קבלת טובה שהמטיב מקבל ממי שהטיב לו חלף הטבתו ובו יתברך אין צודק כלל קבלת טובה מברואיו ואיך יקרא בשם גמול:

25טובות גדולות כו' שהאדם מבקש ממנו יתברך שישיב לו עוד טובות ושיהיו גדולות על הטובות שהטיב לו עד הנה:

26כלות ימיו ובא קצו נגד שתי חלוקות כמות האדם אם מצד שכלו ימים הקצובים לו מזמן לידתו כידוע שכל אדם יש לו ימים קצובים ואם מצד גזירת שמים על איזה אשמה שנתחייב עליו משפט מות:

27בחובות מחרת ביום הזה שיתבע אתכם היום החובות שתתחייבו לו ביום מחר וכ"ש מה שתתחייבו לשנה או לשתים:

28עד שנגיע אליהם ויחייבנו בהם ביודאי לא יתכן שנהיה נתבעים עד שנגיע לאותן הימים ואז יחייבנו הבורא בהם:

29עבודה ידועה בזמן ידוע כלומר בזמן הידוע לנו שאנו חיים בו דהיינו זמן ההוה אנו יודעים ג"כ שאנו חייבים בו בעבודה וכן בזמן העתיד כאשר נגיע לו אז נהיה חייבים בעבודה:

30לכל זמן ידוע כו' בזמן הידוע לכם שאתם חיים בו הוא ערב לכם שיהיה טרפכם ידוע לכם כלומר מזומן בידכם:

31ועליכם בו כו' עליכם מוטל בזמן ההוא לעבוד אותו עבודה יתירה:

32קודם חיוב עתה העי"ן בחיר"ק:

33שיהיה בפניכם בושת שיהיה בושת על פניכם והוא לשון הכתוב ובעבור תהיה יראתו על פניכם וכו' ואמרו חז"ל זו הבושה:

34ימנע אתכם שהבושת ימנע אתכם:

35טרף שלא הגיע עתו שעדיין לא הגיע עת הצטרכו:

36אינכם יודעים שאינכם יודעים:

37מאשה ובנים שאולי יקח לעת זקנתו אשה בחורה ועוד לא נולדה:

38שאינם ידועים ולא ערוכים לכם שיש דבר שעודנו בלתי ידוע אולם היא מוכן וערוך לבא בוודאי מצד סבותיו כמו דרך משל העצמים בבטן המלאה אף שעדיין אין אנו יודעים ומכירים הולד שיולד אמנם הוא ערוך לבא בוודאי אולם הימים העתידים כמו שאין האדם יודע ומכיר בהם כן אינם ערוכים לו לבא בוודאי בחייו עפ"י סבות ידועות:

39אשר לא התעלם כו' אשר הוא ית' לא התעלם מלהשלים כו':

40שמא יקפוץ ידו יסגור ידו בזדון ולא ירצה לפרוע:

41או שלא ימצאהו שילך למדינת הים:

42לי הכסף ולי הזהב על השנים האחרונים אין צריך להביא ראיה כי מי בער לא ידע שהקדוש ברוך הוא הוא חי וקים גם שאין בו מדת העול ח"י והכילות רק על הראשון אולי ידמה האדם מאין יתן לו דהקב"ה לא עבד טבעין לז"א לי הכסף כו' שאע"פ כן ידיו יתברך רב לו ליתן למי שירצה:

43או בתמורתו שאחר שיקחנו לעצמו בפרעון חובו יהנה ממנו בעצמו או ימכרנו או יחליף אותו עם זולתו בחפץ אחר ועל המכירה והחליפין אמר או בתמורתו:

44מצד העולם תנוח נפשו מהדאגה מצד סיפוק הצורך בעולם הוא טעות ושקר גרסינן:

45בינו לבינו בין האדם ובין הממון ואמרו טעות ושקר כלומר או שהוא טועה בזה או שגם הוא בעצמו יודע זה ומשקר בפיו באמתלא זו וכן לקמן אמר לכונה זו טעות וסכלות:

46תחת המתנתו עבור מה שממתין לו מהיום עד אותה שעה:

47כפל מה שיש לו אצלו בכפלים על הסך שמגיע להאדם אצל הבורא לפי דמיונו:

48לחסד עליו מחמת חסדו שהוא מתחסד עליו:

49מנהגו הטוב עמנו כו' אמר מנהגו הטוב על סיפוק הצרכים ההכרחים ועל ההטבה במותרות אמר וטובו הגדול:

50חדשים גם ישנים מה שקבלנו מזמן קרוב הוא קורא חדשים ומזמן קדום הוא קורא ישנים והוא לשון הכתוב (בשיר השירים ז):

51מעשה הצדקה שבין אדם לחבירו ומה שבין אדם למקום הוא קורא עבודה:

52שאיננו עולה בדעת כ"ש כו' השכר הצפון אינו נתפס בציור הדעת האנושית כ"ש שלא יסופר בפה:

53אלא אחר שהוא יכול כו' אינו ממשכנו אלא אחר שהוא יודע בעצמו שיש לו מן ההון שיעור כ"כ שהוא יכול למלאות חפצו כפי ערך שווי המשכון:

54בהקדמת הטובות מה שאנו קוראים משכון מה שהאדם מבקש ממנו יתברך שיקדים לו טובותיו:

55אין לו יכולת כו' ולא מובטח כו' אין ביכלתו לשלם לו יתברך עבודה עבור טובותיו וקל וחומר הוא ומה הטובות הישנות אינו מובטח לפרוע כ"ש החדשות: